אם תהרהר בתפילת ההקדשה שלך ליהוה,‏ הדבר ייתן לך את הכוח להמשיך להתנגד לכל פיתוי.‏ לדוגמה,‏ האם תפלרטט עם אישה נשואה?‏ כמובן שלא,‏ מפני שכבר החלטת לא לעשות מעשים כאלה.‏ בזכות כך לא יתעוררו בליבך רגשות פסולים שתצטרך להיאבק בהם אחר כך.‏ הקדשתך תעזור לך לא להיכנס ”‏אל אורח הרשעים”‏ ‎(‏מש׳ ד׳:‏14,‏ 15‏)‎‏.‏ אם תחשוב על נחישותו של ישוע להשביע את רצון אביו,‏ גם אתה תוכל להיות נחוש לדחות במהירות כל דבר המנוגד לרצון אלוהים,‏ אשר לו הקדשת את חייך ‎(‏מתי ד׳:‏10;‏ יוח׳ ח׳:‏29‏)‎‏.‏ מבחנים ופיתויים הם הזדמנות להראות ליהוה שאתה נחוש ללכת בעקבות ישוע.‏ תוכל להיות בטוח שיהוה יעזור לך בכך.‏ מ24.‏03 9,‏ 10 §8–10

האם קשה לך לפעמים לציית?‏ גם המלך דוד הרגיש כך,‏ ולכן הוא התפלל לאלוהים:‏ ”‏עורר בתוכי רצון לציית לך”‏ ‎(‏תהל׳ נ״א:‏12‏)‎‏.‏ דוד אהב את יהוה.‏ אבל זה לא אומר שתמיד היה לו קל לציית,‏ וזה גם המצב שלנו.‏ הסיבה הראשונה לכך היא שירשנו את הנטייה להיות לא־צייתנים.‏ השנייה היא שהשטן כל הזמן מנסה לגרום לנו לחקות את דוגמתו ולמרוד ‎(‏קור״ב י״א:‏3‏)‎‏.‏ והשלישית היא שאנחנו מוקפים ברוח המרדנית ששוררת בעולם,‏ ”‏הרוח הפועלת כעת בבני המרי”‏ ‎(‏אפ׳ ב׳:‏2‏)‎‏.‏ אנחנו חייבים להילחם לא רק בנטייה שלנו לחטוא,‏ אלא גם בלחץ שהשטן ועולמו מפעילים עלינו.‏ עלינו להתאמץ לציית ליהוה ולמי שהוא נתן להם סמכות.‏ מ23.‏10 6 §1

מה נוכל ללמוד מהנס של ישוע שבו הוא הפך מים ליין?‏ נוכל ללמוד שיעור בענווה.‏ ישוע לא התרברב בנס שעשה.‏ למעשה,‏ הוא מעולם לא התרברב בהישגים שלו.‏ להיפך,‏ הוא תמיד הפנה בענווה את כל הכבוד לאביו ‎(‏יוח׳ ה׳:‏19,‏ 30;‏ ח׳:‏28‏)‎‏.‏ אם נחקה את ישוע ונשמור על ענווה,‏ לא נתרברב בהישגים שלנו.‏ אנחנו תמיד רוצים להפנות את הכבוד לאל הנפלא שאנחנו משרתים,‏ ולא לעצמנו ‎(‏יר׳ ט׳:‏23,‏ 24‏)‎‏.‏ מגיע לו את כל הקרדיט.‏ אחרי הכול,‏ לא נוכל להצליח בדבר בלי העזרה של יהוה ‎(‏קור״א א׳:‏26–31‏)‎‏.‏ כשאנחנו נוהגים בענווה,‏ אנחנו לא לוקחים לעצמנו את הקרדיט על הדברים הטובים שאנחנו עושים בשביל אחרים.‏ אנחנו מסתפקים בידיעה שיהוה רואה ומעריך את המאמצים שלנו ‎(‏השווה מתי ו׳:‏2–4;‏ עב׳ י״ג:‏16‏)‎‏.‏ אין ספק שאנחנו משמחים את יהוה כשאנחנו מחקים את ישוע ונוהגים בענווה ‎(‏פט״א ה׳:‏6‏)‎‏.‏ מ23.‏04 4 §9‏;‏ 5 §11,‏ 12