נחום
א הַכְרָזָה נֶגֶד נִינְוֵה:+ סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם* הָאֶלְקֹשִׁי:
2 יְהֹוָה הוּא אֵל הַדּוֹרֵשׁ מְסִירוּת בִּלְעָדִית*+ וְנוֹקֵם;
יְהֹוָה נוֹקֵם וְנָכוֹן לְבַטֵּא אֶת חֲמָתוֹ.+
נוֹקֵם יְהֹוָה בְּצוֹרְרָיו,
וְנוֹטֵר הוּא* לְאוֹיְבָיו.
דַּרְכּוֹ הִיא בְּסוּפָה הַרְסָנִית וּבִסְעָרָה,
וְהָעֲנָנִים הֵם אֲבַק רַגְלָיו.+
נוֹבְלִים הַבָּשָׁן וְהַכַּרְמֶל,+
וּפִרְחֵי הַלְּבָנוֹן נוֹבְלִים.
הָאָרֶץ תִּזְדַּעֲזֵעַ לְנֹכַח פָּנָיו,
וְגַם הַתֵּבֵל וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ.+
6 לִפְנֵי זַעֲמוֹ מִי יָכוֹל לַעֲמֹד?+
וּמִי יָכוֹל לְהָכִיל אֶת כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר?+
חֲמָתוֹ תִּשָּׁפֵךְ כָּאֵשׁ,
וְהַצּוּרִים יְנֻתְּצוּ בִּגְלָלוֹ.
7 טוֹב יְהֹוָה,+ מָעֹז הוּא בְּיוֹם צָרָה.+
זוֹכֵר הוּא אֶת הַחוֹסִים בּוֹ.*+
9 מָה תִּזְמְמוּ נֶגֶד יְהֹוָה?
הַשְׁמָדָה מֻחְלֶטֶת הוּא מֵבִיא.
לֹא תָּקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה.+
10 כִּי הֵם סְבוּכִים כְּקוֹצִים,
וְהֵם כְּשִׁכּוֹרִים מִסֹּבֶא;*
אַךְ כְּקַשׁ יָבֵשׁ הֵם יֵאָכְלוּ.
11 מִמֵּךְ יָבוֹא הַזּוֹמֵם רָעָה עַל יְהֹוָה,
הַיּוֹעֵץ עֲצוֹת בְּלִיַּעַל.
12 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”אַף כִּי הָיוּ הֵם בִּמְלוֹא כּוֹחָם וְרַבִּים,
גַּם כָּךְ הֵם יִכָּרְתוּ וְיַחְלְפוּ.*
עִנִּיתִי אוֹתָךְ,* אַךְ לֹא אוֹסִיף לְעַנּוֹתֵךְ.
אַכְרִית אֶת הַפְּסָלִים וְאֶת צַלְמֵי הַמַּתֶּכֶת* מִבֵּית* אֵלֶיךָ.
אָכִין לְךָ קֶבֶר, כִּי נִקְלֶה אַתָּה’.
חִגְגִי אֶת חַגַּיִךְ,+ יְהוּדָה, שַׁלְּמִי נְדָרַיִךְ,
כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲבֹר בָּךְ אִישׁ בְּלִיַּעַל.
הוּא יִכָּרֵת כָּלִיל”.