שמואל א׳
כט הַפְּלִשְׁתִּים+ קִבְּצוּ אֶת כָּל צִבְאוֹתֵיהֶם בַּאֲפֵק, וְאִלּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָנוּ לְיַד הַמַּעְיָן בְּיִזְרְעֶאל.+ 2 וְסַרְנֵי* הַפְּלִשְׁתִּים עָבְרוּ עִם מֵאוֹתֵיהֶם וְאַלְפֵיהֶם, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו צָעֲדוּ מֵאָחוֹר עִם אָכִישׁ.+ 3 אַךְ שָׂרֵי הַפְּלִשְׁתִּים אָמְרוּ: ”לָמָּה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה כָּאן?” הֵשִׁיב אָכִישׁ לְשָׂרֵי הַפְּלִשְׁתִּים: ”זֶה דָּוִד, עַבְדּוֹ שֶׁל שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִמְצָא אִתִּי זֶה שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר.+ לֹא מָצָאתִי בּוֹ שׁוּם דֹּפִי מִן הַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָרַק אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה”. 4 אַךְ שָׂרֵי הַפְּלִשְׁתִּים זָעֲמוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: ”הַחְזֵר אֶת הָאִישׁ.+ יָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתָּ לוֹ. אַל יֵרֵד אִתָּנוּ אֶל הַקְּרָב, פֶּן יִפְנֶה נֶגְדֵּנוּ* בְּמַהֲלַךְ הַקְּרָב.+ כִּי אֵיזוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה יוֹתֵר יֵשׁ לוֹ לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנוֹ מֵאֲשֶׁר לָקַחַת אֵלָיו אֶת רָאשֵׁי אֲנָשֵׁינוּ? 5 הַאֵין זֶה דָּוִד אֲשֶׁר עָלָיו שָׁרוּ כַּאֲשֶׁר רָקְדוּ וְאָמְרוּ:
’הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו,
וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו’?”+
6 עַל כֵּן אָכִישׁ+ קָרָא אֵלָיו אֶת דָּוִד וְאָמַר לוֹ: ”חַי יְהֹוָה, יָשָׁר אַתָּה, וְטוֹב בְּעֵינַי שֶׁתֵּצֵא עִם צְבָאִי לַמַּעֲרָכָה,+ כִּי לֹא מָצָאתִי בְּךָ כָּל דֹּפִי מִן הַיּוֹם שֶׁבָּאתָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.+ אֲבָל הַסְּרָנִים אֵינָם בּוֹטְחִים בְּךָ.+ 7 לָכֵן חֲזֹר בְּשָׁלוֹם, וְאַל תַּעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה רַע בְּעֵינֵי סַרְנֵי הַפְּלִשְׁתִּים”. 8 וְדָוִד אָמַר אֶל אָכִישׁ: ”אֲבָל מָה עָשִׂיתִי? אֵיזֶה דֹּפִי מָצָאתָ בְּעַבְדְּךָ מִן הַיּוֹם שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה? לָמָּה לֹא אָבוֹא אִתְּךָ וְאֶלָּחֵם בְּאוֹיְבֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ?” 9 הֵשִׁיב אָכִישׁ לְדָוִד וְאָמַר: ”בְּעֵינַי הָיִיתָ טוֹב כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים.+ אַךְ שָׂרֵי הַפְּלִשְׁתִּים אָמְרוּ, ’אַל יַעֲלֶה אִתָּנוּ לַקְּרָב’. 10 כָּעֵת קוּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר עִם עַבְדֵי אֲדוֹנְךָ שֶׁבָּאוּ אִתְּךָ; קוּמוּ וּלְכוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר עִם אוֹר הַשַּׁחַר”.
11 לְפִיכָךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו קָמוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר כְּדֵי לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים, וְהַפְּלִשְׁתִּים עָלוּ אֶל יִזְרְעֶאל.+