תסלוניקים א׳
ד לְסִיּוּם, אַחִים, כְּפִי שֶׁהוֹרֵינוּ לָכֶם כֵּיצַד לְהִתְהַלֵּךְ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים,+ וְאָמְנָם כָּךְ אַתֶּם מִתְהַלְּכִים, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִכֶּם וּמַפְצִירִים בָּכֶם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְהַלֵּךְ כָּךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת; 2 שֶׁכֵּן אַתֶּם יוֹדְעִים אֵילוּ הַנְחָיוֹת* נָתַנּוּ לָכֶם מִטַּעַם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.
3 הֵן זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים+ וְתִמָּנְעוּ מִזְּנוּת.*+ 4 כָּל אֶחָד מִכֶּם צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לִשְׁלֹט בְּגוּפוֹ+ בִּקְדֻשָּׁה+ וּבְכָבוֹד, 5 וְלֹא לִבְעֹר בְּתַאַוְתָנוּת בִּתְשׁוּקָה מִינִית מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן+ כַּגּוֹיִים אֲשֶׁר אֵינָם מַכִּירִים אֶת אֱלֹהִים.+ 6 אִישׁ אַל יַרְחִיק לֶכֶת* וִינַצֵּל אֶת אָחִיו בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁכֵּן יְהֹוָה* מַעֲנִישׁ עַל כָּל אֵלֶּה, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם בְּתֹקֶף. 7 הֲרֵי אֱלֹהִים לֹא קָרָא אוֹתָנוּ לְטֻמְאָה כִּי אִם לִקְדֻשָּׁה.+ 8 אִם כֵּן, הַדּוֹחֶה זֹאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים,+ הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ.+
9 מִכָּל מָקוֹם, בְּעִנְיַן אַהֲבַת אַחִים,+ אֵין צֹרֶךְ שֶׁנִּכְתֹּב לָכֶם, שֶׁכֵּן אַתֶּם עַצְמְכֶם לוֹמְדִים מִפִּי אֱלֹהִים לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.+ 10 לְמַעֲשֶׂה, אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ בְּכָל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל רַחֲבֵי מָקֵדוֹנְיָה. עִם זֹאת, אַחִים, אָנוּ קוֹרְאִים לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּמִדָּה רַבָּה יוֹתֵר. 11 הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת חַיִּים שְׁקֵטִים+ וְלַעֲסֹק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם+ וְלַעֲבֹד בִּידֵיכֶם,+ כְּפִי שֶׁהוֹרֵינוּ לָכֶם, 12 כְּדֵי שֶׁתִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לְעֵינֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ+ וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.
13 זֹאת וְעוֹד, אַחִים, אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁתִּהְיוּ חַסְרֵי יֶדַע לְגַבֵּי הַיְּשֵׁנִים אֶת שְׁנַת הַמָּוֶת,+ פֶּן תִּתְעַצְּבוּ כִּשְׁאַר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם תִּקְוָה.+ 14 הֵן אִם אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁוּעַ מֵת וְקָם,+ כָּךְ גַּם אֱלֹהִים יָבִיא יַחַד אִתּוֹ אֶת אֵלֶּה שֶׁמֵּתוּ* כְּתַלְמִידֵי יֵשׁוּעַ.+ 15 אֶת זֹאת אָנוּ אוֹמְרִים לָכֶם עַל־פִּי דְּבַר יְהֹוָה:* אָנוּ הַחַיִּים אֲשֶׁר נִשָּׁאֵר עַד נוֹכְחוּת הָאָדוֹן, לֹא נַקְדִּים אֶת אֵלֶּה שֶׁמֵּתוּ;* 16 שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאַת פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים+ וּבַחֲצוֹצְרַת אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים שֶׁמֵּתוּ בִּהְיוֹתָם מְאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ תְּחִלָּה.+ 17 אַחַר כָּךְ אָנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח, יַחַד אִתָּם, בַּעֲנָנִים+ לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדוֹן+ בָּאֲוִיר; וְכָךְ נִהְיֶה תָּמִיד עִם הָאָדוֹן.+ 18 לְפִיכָךְ הַמְשִׁיכוּ לְנַחֵם זֶה אֶת זֶה בְּמִלִּים אֵלּוּ.