מרקוס

ז הִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ הַפְּרוּשִׁים וְכַמָּה מִן הַסּוֹפְרִים שֶׁבָּאוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם.‏+ 2 וְהֵם רָאוּ שֶׁאֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו אוֹכְלִים אֶת אֲרוּחָתָם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת,‏ כְּלוֹמַר בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם.‏ 3 ‏(‏כִּי הַפְּרוּשִׁים וּלְמַעֲשֶׂה כָּל הַיְּהוּדִים דְּבֵקִים בְּמָסֹרֶת הַקַּדְמוֹנִים וְאוֹכְלִים רַק אַחֲרֵי רְחִיצַת יְדֵיהֶם עַד הַמַּרְפֵּק,‏ 4 וּבְשׁוּבָם מִן הַשּׁוּק אֵינָם אוֹכְלִים לְלֹא רְחִיצָה,‏ וּדְבֵקִים בְּמָסוֹרוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ,‏ כְּגוֹן טְבִילַת כּוֹסוֹת וְכַדִּים וּכְלֵי נְחֹשֶׁת.‏)‏+ 5 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים:‏ ”‏מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ אֵינָם מְקַיְּמִים אֶת מָסֹרֶת הַקַּדְמוֹנִים וְאוֹכְלִים אֶת אֲרוּחָתָם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת?‏”‏+ 6 הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”‏צְבוּעִים,‏ הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ,‏ כַּכָּתוּב,‏ ’‏הָעָם הַזֶּה בְּשִׂפְתֵיהֶם מְכַבְּדִים אוֹתִי,‏ אַךְ לִבָּם רָחוֹק מִמֶּנִּי.‏+ 7 לַשָּׁוְא עוֹבְדִים הֵם אוֹתִי,‏ כִּי מְלַמְּדִים הֵם מִצְווֹת אֱנוֹשׁ כְּתוֹרָה’‏.‏+ 8 אַתֶּם עוֹזְבִים אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים וּדְבֵקִים בְּמָסֹרֶת שֶׁל בְּנֵי אָדָם”‏.‏+

9 הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏בְּכִשָּׁרוֹן רַב יוֹדְעִים אַתֶּם לְהִתְעַלֵּם מִמִּצְוַת אֱלֹהִים כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם.‏+ 10 לְמָשָׁל,‏ מֹשֶׁה אָמַר:‏ ’‏כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמְּךָ’‏,‏+ וְגַם ’‏הַמְּקַלֵּל* אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמַת’‏.‏+ 11 אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים,‏ ’‏מֻתָּר לְאִישׁ לוֹמַר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ:‏ ”‏כָּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי שֶׁיּוּכַל לְהוֹעִיל לְךָ,‏ הֲרֵי הוּא קָרְבָּן (‏כְּלוֹמַר,‏ מַתָּנָה הַמֻּקְדֶּשֶׁת לֶאֱלֹהִים)‏”‏’‏.‏ 12 בָּזֹאת אֵינְכֶם מַתִּירִים לוֹ עוֹד לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְמַעַן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ,‏+ 13 וְכָךְ אַתֶּם מְבַטְּלִים אֶת תָּקְפּוֹ שֶׁל דְּבַר אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְתֶּם וְהֶעֱבַרְתֶּם.‏+ וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה אַתֶּם עוֹשִׂים”‏.‏+ 14 קָרָא אֵלָיו שׁוּב אֶת הַהֲמוֹנִים וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַקְשִׁיבוּ לִי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ.‏+ 15 כָּל מָה שֶׁנִּכְנָס אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמְּאוֹ;‏ הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאָדָם הֵם הַמְּטַמְּאִים אוֹתוֹ”‏.‏+ 16 *‏——‏

17 הוּא נִכְנַס לְבַיִת הַרְחֵק מִן הֶהָמוֹן,‏ וְתַלְמִידָיו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְגַבֵּי הַדֻּגְמָה שֶׁנָּתַן.‏+ 18 אָמַר לָהֶם:‏ ”‏גַּם אַתֶּם חַסְרֵי הֲבָנָה כְּמוֹהֶם?‏ הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכָּל מָה שֶׁנִּכְנָס אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמְּאוֹ?‏ 19 הֲרֵי הוּא אֵינוֹ נִכְנָס לְלִבּוֹ אֶלָּא לְקֵבָתוֹ וְאָז יוֹצֵא אֶל הַבִּיּוּב”‏.‏ בָּזֹאת הִכְרִיז שֶׁכָּל הַמְּזוֹנוֹת טְהוֹרִים.‏ 20 הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַיּוֹצֵא מִן הָאָדָם הוּא הַמְּטַמֵּא אֶת הָאָדָם,‏+ 21 כִּי מִבִּפְנִים,‏ מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם,‏+ יוֹצְאוֹת מַחְשְׁבוֹת רֶשַׁע:‏ זְנוּת,‏* גְּנֵבוֹת,‏ רְצִיחוֹת,‏ 22 נִאוּפִים,‏ חַמְדָנוּת,‏ מַעֲשֵׂי רֶשַׁע,‏ מִרְמָה,‏ זִמָּה,‏* צָרוּת עַיִן,‏ גִּדּוּפִים,‏* יְהִירוּת וְסִכְלוּת.‏ 23 כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים הָאֵלֶּה יוֹצְאִים מִבִּפְנִים וּמְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם”‏.‏

24 הוּא קָם וְהָלַךְ לְאֵזוֹר צוֹר וְצִידוֹן.‏+ שָׁם נִכְנַס לְבַיִת וְלֹא רָצָה שֶׁיִּוָּדַע עַל כָּךְ לְאִישׁ,‏ אַךְ לֹא יָכוֹל הָיָה לַחְמֹק מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.‏ 25 מִיָּד עִם בּוֹאוֹ שָׁמְעָה עָלָיו אִשָּׁה שֶׁבִּתָּהּ הַקְּטַנָּה הָיְתָה אֲחוּזַת רוּחַ טְמֵאָה,‏ וְהִיא בָּאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו.‏+ 26 הָאִשָּׁה הָיְתָה יְוָנִיָּה,‏ סוּרִית־פֶנִיקִית בְּמוֹצָאָהּ;‏* וְהִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שׁוּב וָשׁוּב שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ.‏ 27 אָמַר לָהּ:‏ ”‏הָנִיחִי תְּחִלָּה לַיְּלָדִים לִשְׂבֹּעַ,‏ כִּי לֹא יָאֶה לָקַחַת אֶת לַחְמָם שֶׁל הַיְּלָדִים וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַכְּלַבְלַבִּים”‏.‏+ 28 הֵשִׁיבָה לוֹ:‏ ”‏נָכוֹן,‏ אֲדוֹנִי,‏ אֲבָל גַּם הַכְּלַבְלַבִּים שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן אוֹכְלִים מֵהַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִלַּחְמָם שֶׁל הַיְּלָדִים”‏.‏ 29 אָמַר לָהּ:‏ ”‏בִּגְלַל דְּבָרַיִךְ אֵלֶּה,‏ לְכִי לְדַרְכֵּךְ;‏ הַשֵּׁד יָצָא מִבִּתֵּךְ”‏.‏+ 30 הִיא הָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת הַיַּלְדָּה שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה,‏ וְהַשֵּׁד כְּבָר יָצָא מִמֶּנָּה.‏+

31 יֵשׁוּעַ עָזַב אֶת אֵזוֹר צוֹר,‏ וּבְדַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל יַם הַגָּלִיל עָבַר דֶּרֶךְ צִידוֹן וְהִגִּיעַ לְאֵזוֹר דֵּקַפּוֹלִיס.‏*‏+ 32 שָׁם הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ חֵרֵשׁ שֶׁהִתְקַשָּׁה בְּדִבּוּר,‏+ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו שֶׁיָּשִׂים עָלָיו אֶת יָדוֹ.‏ 33 הוּא לָקַח אוֹתוֹ הַצִּדָּה בִּיחִידוּת,‏ הַרְחֵק מִן הֶהָמוֹן,‏ וְשָׂם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנֵי הָאִישׁ,‏ וּלְאַחַר שֶׁיָּרַק נָגַע בִּלְשׁוֹנוֹ.‏+ 34 וְאָז בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה נֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת וְאָמַר אֵלָיו:‏ ”‏אֶפְפָתָא”‏,‏ כְּלוֹמַר ”‏הִפָּתַח”‏.‏ 35 אָזְנָיו נִפְתְּחוּ וְקֶשֶׁר לְשׁוֹנוֹ הֻתַּר,‏+ וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר בְּצוּרָה בְּרוּרָה.‏ 36 אָז צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ,‏+ אַךְ כְּכָל שֶׁצִּוָּה זֹאת עֲלֵיהֶם כָּךְ הִרְבּוּ לְהַכְרִיז עַל הַדָּבָר.‏+ 37 הֵם נִדְהֲמוּ עַד מְאוֹד+ וְאָמְרוּ:‏ ”‏כָּל מַעֲשָׂיו יָפִים.‏ אֲפִלּוּ אֶת הַחֵרְשִׁים הוּא הוֹפֵךְ לְשׁוֹמְעִים וְאֶת הָאִלְּמִים לִמְדַבְּרִים”‏.‏+