סימנים זעירים אך משמעותיים
דֶאוֹקְסיריבּוֹ־נוּקלֵיאִיק אָסיד. מעטים יכולים לבטא זאת, ואף פחות מכך לזכור זאת. מרביתנו מכירים את ראשי־התיבות של מלים אלה: דנ״א. פרוּדת הדנ״א היא כה זעירה, עד כי מדענים, על המיקרוסקופים המשוכללים שלהם, ראו פרודה כזו רק לאחרונה. אך, פרודות אלה מכילות מיצבורי מידע עצומים, המשפיעים על חייו של כל אחד מאיתנו. הגובה שלך, מירקם השיער שלך, צבע עיניך ועורךָ — כל אלה נקבעו מראש, בהיותם רשומים בדנ״א שלך.
אך, אותו קובע־החלטות כימי משמש עתה כדי להכריע בהחלטה מסוג אחר: אם בני־אדם יתהלכו חופשיים, או ייכנסו לכלא, אם יחיו או ימותו. העובדה שלכל אדם הדנ״א המיוחד רק לו, פתחה פֶּתח לשיטה חדשה של זיהוי אנשים, הקרויה ’טביעת־האצבעות’ של הדנ״א.
מאחר שהדנ״א מצוי בכל תא ותא של הגוף, וברוב נוזלי הגוף, ניתן להרשיע פושעים אם הם מותירים מאחוריהם מספר שערות, ריקמת־עור קטנה, ואפילו מעט גומי לעיסה. השיטה החדשה מועילה במיוחד נגד פושעי מין. כבר אירע, שאנָסים אשר כפרו בעקשנות באשמה, הורשעו על־ידי הדנ״א שלהם עצמם. בארה״ב, רוצח אחד אף נשלח לכסא החשמלי מכוח העדות הזאת.
טביעות־האצבעות של הדנ״א גורמות לסניגורים לחוש חסרי־אונים במאמציהם להגן על לקוחותיהם. כתב־העת The National Law Journal (ז׳ורנאל החוקים הלאומי) של ארצות הברית, מצטט סניגור שאמר: ”זה הורס אותי. כאשר מומחה בא ואומר שהסיכוי שהלקוח שלך לא ביצע את הפשע, הוא אחד ל־700 מיליון — זה פשוט משתק אותך.” מאידך, טביעות־האצבעות של הדנ״א יכולות לטהר את מי שנאשם על לא עוול בכפו, ועקב כך להפחית את הסיכון שאדם חף־מפשע ייכלא או יוצא להורג.
אף־על־פי־כן, אף שיטה מדעית — ותהא מתוחכמת ככל שתהא — איננה מסוגלת לפתור את בעיית הפשע הכל־עולמית. מלבד זאת, רוב הפושעים האלימים אינם מותירים מאחוריהם עדות כלשהי של דנ״א. רק ביום בו ייכרתו הרשעים מעל־פני האדמה, יבוא הקץ לפשע. — תהלים ל״ז:10, 11.