צעירים שואלים...
איך אוכל להיות ידיד אלוהים?
”נאמנות”. ”מסירות אישית”. אלה מונחים השגורים בפי האנשים לתיאור קשריהם ההדוקים עם ידידי נפשם. הידעת שהמונחים הללו יכולים לשמש גם לתיאור קשרים הדוקים עם הבורא האדיר שברא את היקום העצום — הידעת שאלוהים עצמו יכול להיות לך ידיד נפש? כן, כתבי־הקודש מדברים על מסירות לאלוהים, וביטוי זה אינו מורה על צייתנות בלבד, אלא גם על קשר אישי עם אלוהים, על קִרבה שמקורה בלב גדוש הערכה.
מאמר בהוצאת עורו! אחרת לימד שקרבה זו אפשרית וכדאית.a השאלה היא כיצד ניתן בדיוק לרקום יחסי ידידות אישית עם אלוהים? אין היא טבועה בך מלידה, ולא ירשת זאת אוטומטית מהוריך יראי־האלוהים. כדי לרכוש ידידות זו, עליך להשקיע מאמצים כנים. השליח פאולוס אמר לטימותיאוס הצעיר ’לאמן את עצמו לחסידות [”מסירות לאלוהים”, ע״ח]’. אלא שהיה עליו להתאמץ כדרכו של ספורטאי באימוניו! (טימותיאוס א׳. ד׳:7, 8, 10) אם רצונך שאלוהים יהיה ידידך, עליך לפעול באותה דרך. אך כיצד תוכל להתחיל להתאמן בדבר?
ידע אישי על אלוהים
מאחר שמסירות לאלוהים נובעת מן הלב, עליך למלא את לבך בידע על אלוהים. מצער לומר שכשהופנתה ליותר מ־500 נערים השאלה, ”כל כמה זמן אתה קורא בכתבי־הקודש ביחידות?” 87 אחוז השיבו ”לפעמים”, ”לעתים נדירות”, או ”אף פעם”. רוב הנערים סבורים, מן הסתם, שקריאת המקרא משעממת ומייגעת. אבל היא בהחלט יכולה להיות אחרת! צא וחשוֹב, מדוע בני־נוער לומדים בעל־פה נתונים סטטיסטיים מעולם הספורט או משננים את מילות השירים האהובים עליהם? מפני שזה מעניין אותם. בדומה לכך, לימוד המקרא יעניין אותך אם תהיה שקוע בו (טימותיאוס א׳. ד׳:15). השליח פטרוס אמר: ”התאוו [”טפחו תאווה”, ע״ח] לחלב הזך של הדבר” (פטרוס א׳. ב׳:2). יש ליצור או לטפח התעניינות בכתבי־הקודש. לצורך כך יידרשו אולי מאמצים, אבל בהתחשב בגמול הם כדאיים.b
ראשית כל, מי שקורא ולומד את דבר־אלוהים וכן גם ספרות מקראית נחשף ל”נועם יהוה” (תהלים כ״ז:4). צעירה משיחית ששמה אמבֵּר שמה לה למטרה לקרוא את כתבי־הקודש מתחילתם ועד סופם. היא סיימה זאת בתוך שנה בערך. ”אני בספק אם יהיו עוד הרבה דברים בחיי, שיתבעו כל־כך הרבה זמן ומאמצים ועם זאת יעניקו לי ברכות כה רבות”, אמרה אמבֵּר. ”כשקראתי במקרא, חשתי כאילו יהוה מושיבני בחיקו ומלמד אותי. למדתי רבות על יהוה — דברים שהידקו את קשריי עימו ועוררו בי רצון לירוא אותו לכל שארית חיי”.
מקריאתך בכתבי־הקודש, אתה לומד על מקרים שבהם תמך יהוה בידידיו בנאמנות (תהלים י״ח:26; כ״ז:10). מתברר לך שהסטנדרדים שלו מעולים ושיישומם יפעל לטובתנו הנצחית (ישעיהו מ״ח:17). אתה קורא על תכונותיו של אלוהים, שאין כמוהן, כגון אהבתו וחוכמתו, וניעורה בך התשוקה לנהוג כמותו (אפסים ה׳:1). אולם כדי שידע זה יחדור ללבך, עליך גם להרהר בו. בעודך קורא, שאל את עצמך: ’מה אני לומד מכך על יהוה? כיצד אוכל ליישם זאת במחשבותיי ובהתנהגותי? כיצד מוכיח הכתוב שאלוהים הוא הידיד הטוב ביותר שאוכל לרכוש?’
הידע שאתה צובר על אלוהים, מלימוד אישי ומלימוד במסגרת הקהילה, יתרום להידוק יחסיך עימו בדרך נוספת. פתגם צרפתי אומר: ”ידידי אמת חושבים כאחד”. אך כיצד תוכל לחשוב ”כאחד” עם אלוהים? דניס הצעירה מסבירה: ”ככל שאתה לומד וחוקר נושא מסוים, כך מתבהרת לך נקודת־מבטו של יהוה בנידון. זה עוזר כשיודעים מה דעתו בנושאים שונים”.
חשוב להתנהג כשורה
אלוהים בוחר כידידיו רק את מי שמכבדים את ערכי המוסר שלו. ”את ישרים סודו [יחסי קרבה]”, נאמר במשלי ג׳:32. צעיר המשתדל בכל מאודו להתנהג כשורה ’ישמור ללכת בתורת יהוה’ (מלכים ב׳. י׳:31). עד כמה תחזק התנהגות ממושמעת זו את עבותות יחסיו עם אלוהים? ישוע המשיח אמר: ”אבי יאהב אותו; גם נבוא אליו ונשכון אצלו” (יוחנן י״ד:21–24). איזה מחזה מלבב! שווה בנפשך, שתי הדמויות הנעלות ביותר ביקום מקדישות בנאמנות מתשומת־לבן וממחשבותיהן לאדם בשר־ודם! לזה תזכה אם תשמור ללכת בתורת יהוה.
האם רק אדם מושלם יכול להתנהג כשורה? כלל וכלל לא! אם חטאת מפאת חולשה, אין משמע הדבר שסרת מ’נתיב מצוות אלוהים’ (תהלים קי״ט:35). תן דעתך לדברי המקרא על־אודות דוד המלך. חרף היותו ידיד נאמן לאלוהים, חטא דוד בחולשתו חטאים חמורים. למרות זאת, אמר עליו יהוה כי הלך ”בתום־לבב וביושר” (מלכים א׳. ט׳:4). דוד המלך התחרט מעומק לבו על כל חטאיו והשתדל לקיים את רצון אלוהים (תהלים נ״א:3–6).
הגם שאהב את יהוה, ידע דוד עד כמה קשה לעתים לעשות את הנכון והישר. זו הסיבה שהפציר באלוהים: ”הדריכני באמיתך”. הוא טיפח יראה אמיתית, או חשש, שמא יפגע ברגשות אלוהים. על כן אמר: ”סוד יהוה ליראיו” (תהלים כ״ה:5, 14). אין זה פחד חולני, אלא יראת כבוד עמוקה כלפי הבורא וחשש בריא שלא לעורר את מורת רוחו. יראת אלוהים זו היא הבסיס להתנהגות נאותה. לשם המחשה, שים לב לדוגמה של נער משיחי, גַ’שוע שמו.
גַ’שוע קיבל בבית־הספר פתק מאחת התלמידות ובו נאמר, כי היא מחבבת אותו ומעוניינת להיות איתו ב”קשר”. אף שמצאה חן בעיניו, ידע גַ’שוע שהתרועעות אישית עם נערה לא־מאמינה עלולה להוביל לאי־מוסריות ולפגום בידידותו עם יהוה. לכן הבהיר לה חד־משמעית, שאין הוא מעוניין! כשסיפר אחר־כך לאמו על המקרה, נזעקה בלי מחשבה: ”אוי, גַ’שוע, בטח פגעת בה!” השיב גַ’שוע: ”אבל אמא, אני מעדיף לפגוע ברגשותיה מאשר לפגוע ביהוה”. יראת האלוהים שבלבו, כלומר החשש שמא יכעיס את אביו שבשמים, שימשה עבורו כוח מניע להתנהג כשורה.
בקש ידידים טובים
לעומת זאת, נערה ששמה לין נהגה להסתבך בצרות. מה היתה הבעיה? היא התרועעה עם האנשים הלא־נכונים (שמות כ״ג:2; קורינתים א׳. ט״ו:33). מהו הפתרון? למצוא חברים חדשים! ”אם יש סביבך חברים האוהבים את יהוה”, הסיקה לין, ”קל לך יותר לשמור על מצפון רגיש ולהתרחק מצרות. הם מביעים סלידה ממעשים רעים, ואתה מתחיל לחשוב כמותם”.
לאמיתו של דבר, חברה רעה עלולה להוות את המכשול הגדול ביותר לידידות עם אלוהים. אן בת השמונה־עשרה הודתה: ”לחבריך יש השפעה גדולה עליך. במוקדם או במאוחר תהיה כמוהם. הם יגרמו לך לחשוב כמותם. השיחות ביניכם עשויות להיות בעיקר על מין. זה עלול לעורר את סקרנותך. אתה תתחיל לחשוב איך זה לקיים יחסי־מין”. אן למדה זאת בדרך הקשה. היא מספרת: ”אני יודעת שזה נכון. הסתבכתי באי־מוסריות והריתי בגיל 15”.
אן למדה לבסוף להעריך את אמיתוּת הכתוב בכתבי־הקודש: ”מי שרוצה להיות ידיד לעולם הופך לאויב אלוהים” (יעקב ד׳:4). ואכן, אן רצתה להיות — ממש גמרה אומר להיות — ידידה לעולם. אך זה רק הוביל אותה מדחי אל דחי. למרבה השמחה, התעשתה אן. היא התחרטה עמוקות על קו־פעולתה וביקשה עזרה מהוריה ומזקני־הקהילה. היא גם מצאה חברים חדשים (תהלים קי״א:1). תודות למאמצים כבירים מצדה, הצליחה אן להיות שוב ידידת אלוהים. כיום, שנים מספר אחר־כך, היא אומרת: ”הקשר שלי עם יהוה הדוק בהרבה”.
באמצעות לימוד אישי של כתבי־הקודש, הרהורים, התנהגות נאותה והתרועעות בריאה, תוכל גם אתה לרקום יחסי ידידות אמיצים עם אלוהים.
[הערות שוליים]
a ראה עורו! יולי–ספטמבר 1996.
b ראה ”צעירים שואלים... מדוע לקרוא בכתבי־הקודש?” מהוצאת ה־8 באוגוסט 1985 (אנג׳).
[תמונה בעמוד 22]
האם חבריי יעזרו לי להיות ידיד אלוהים?