ברצלונה — מוזיאון חוצות ססגוני ומעוצב

מאת כתב עורו!‏ בספרד

דמיין לרגע שאתה מתהלך בגלריה רחבת ידיים.‏ בגלריה מוצגות יצירות אומנות למכביר השובות את תשומת לבך ודמיונך באופן מיידי.‏ לכל מקום שאתה מתבונן,‏ לוכדים את עיניך מגוון אין־סופי של עיצובים,‏ צורות וצבעים עוצרי נשימה ויוצאי דופן.‏ אולם,‏ אוסף אומנות מפתיע זה אינו שוכן תחת אף קורת גג או ארמון כלשהו.‏ מוזיאון האומנות העצום הזה הוא בעצם העיר ברצלונה — ובייחוד רובע הזהב (‏Or’‏Quadrat d)‏.‏a יצירות האומנות המוצגות אינן ציורים או פסלים כי אם הבניינים עצמם.‏ הם מציעים לעושה בברצלונה מגוון יוצא דופן של סגנונות ועיצובים.‏

ברצלונה,‏ שהיא קרוב לוודאי העיר הכי אירופאית מבין כל ערי ספרד,‏ שוכנת לאורך חוף הים התיכון שבצפון־מזרח ספרד,‏ 160 קילומטר בלבד מהגבול הדרומי עם צרפת.‏ במרוצת מאה השנים האחרונות,‏ הפכה ברצלונה לשם נרדף לחדשנות ארכיטקטונית ולסגנון אומנותי.‏

אף־על־פי שבמשך פרקי זמן מסוימים היתה תחת כיבוש הרומים,‏ הויזיגותים,‏ המַאוּרִים והפרנקים,‏ צמחה ברצלונה בתור מרכז סחר.‏ עד המאה ה־14,‏ הפכה ברצלונה לעיר הייצור החשובה ביותר של ספרד ולנמל הים־תיכוני החשוב ביותר.‏ המבנים הגותים והקתדראלה,‏ שכיום תופסים מקום חשוב בלב לבה של העיר,‏ נבנו באותה מאה.‏ הודה ותפארתה של הארכיטקטורה הגותית (‏1)‏,‏ אשר עשתה שימוש בשיטות בנייה משוכללות ומתוחכמות,‏ הם עדות לעושר ולשגשוג מהם נהנתה ברצלונה בימים ההם.‏

אולם,‏ במאה ה־16 עיקר תשומת לבה של ספרד הופנה למערב,‏ הואיל וקשרי הסחר שניהלה עם המושבות באמריקה הניבו עבורה רווחים גדולים יותר.‏ אלא שבעקבות המהפכה התעשייתית במאה ה־19,‏ הפכה ברצלונה לבירת תעשיית הטקסטיל של ספרד,‏ וכך עמדה לעיר השעה פעם נוספת.‏

עיר חדשה מתעוררת לחיים

ההתרחבות המהירה במאה ה־19 גררה מספר בעיות בנוסף לשגשוג הכלכלי של העיר.‏ אומנם אוכלוסיית ברצלונה צמחה פלאים במהלך המחצית השנייה של המאה הזו,‏ אך שטחה העירוני לא התרחב במקביל.‏ היה צריך לעשות משהו על מנת לפתור את בעיית צפיפות היתר.‏ המשימה הוטלה על המהנדס האזרחי אידלפונס סרדה,‏ אשר מטרתו היתה לתכנן תוכנית לעיור השטח שמסביב לעיר ולהרחבתה.‏

התוכנית של סרדה,‏ שפותחה בשנת 1859,‏ נקראה אישאמפלה,‏ או התפתחות,‏ וכך נקרא היום אזור מרכז העיר.‏ הוא תכנן רחובות עם שורות עצים בצידיהם וגושי בניינים דמויי ריבועים — שסודרו בסימטריה כמעט מושלמת — וכך נבנה הרובע בצורת שתי וערב.‏ תוכנית זו הפכה את ברצלונה לעיר מרשימה ובריאה יותר.‏

תוך זמן קצר החלה העיר לגדול לפי התוכנית של סרדה.‏ כל גוש בניינים זכה לעיצוב מיוחד,‏ מה שמעניק למבקרים שם היום הזדמנות להתפעל ממבנים ארכיטקטוניים מושכים,‏ מגוונים ויפים.‏ עוד נכללו בתוכנית שדרות מרהיבות.‏ רוברט יוז,‏ בספרו ברצלונה,‏ מחשיב את אישאמפלה ל’‏אחד האזורים העירוניים המעניינים ביותר באירופה תודות לארכיטקטורה שלו’‏.‏

שגשוגה של ברצלונה הוביל לכך שהיא הפכה לעיר המארחת של היריד הבינלאומי הגדול ב־1888,‏ אשר משך מיליון וחצי מבקרים מרחבי העולם.‏ שער הניצחון (‏The Arc de Triomf)‏ (‏2)‏ הממוקם ליד מרכז העיר,‏ נבנה כדי להנציח אירוע חשוב זה.‏ בנוסף לכך,‏ מונומנט יוצא דופן זה העיד על תנועת אומנות שהגיעה לברצלונה והפכה אותה לעיר ייחודית בערי העולם.‏

אומנות חדשה מאירה את העיר

עם תחילת המאה ה־20,‏ האַר נוּבוֹ — סגנון אומנות קישוטית השואב את השראתו מצורות הלקוחות מן הטבע — החל לשגשג ברחבי אירופה ובארצות־הברית.‏b לברצלונה היה את הכסף להשקיע,‏ היתה באמתחתה גם תוכנית בנייה להרחבת העיר והיו בה גם אדריכלים חדשניים שהיו להוטים לנסות דברים מקוריים.‏ לכן,‏ האר נובו שיווה לעיר מראה ייחודי.‏ אנטוניו גאודי (‏1852–1926)‏ היה מהדמויות הבולטות ביותר שדגלו באר נובו,‏ והוא הותיר חותם בל יימחה על תוואי הנוף של ברצלונה‏.‏

מרבית מיצירות המופת של גאודי,‏ שאחדות מהן נחשבות לאתרי מורשת עולמית,‏ מצויות בברצלונה.‏ דוגמה מצוינת לכך הוא הקאסה מילה (‏Casa Milà)‏ (‏3)‏,‏ או ”‏המחצבה”‏ (‏La Pedrera)‏, מבנה השוכן ברחוב פאסג’‏ דה גראסיה (‏Passeig de Gràcia)‏ שבמרכז העיר.‏ לא תמצא בתוך המבנה קירות ישרים.‏ תצורות האבן הגליות נראות כאילו פוסלו באבן חול.‏ המעקים העשויים מברזל חשיל דומים לעלווה סבוכה ואילו את צידו החיצוני של המבנה מקשטים שיחי אוכמניות.‏ במבנה עצמו יש לתקרות ולעמודים העקמומיים כל צורה שרק ניתן להעלות על הדעת.‏

דוגמה מובהקת נוספת לגאוניותו של גאודי היא הקאסה באטליו (‏Casa Batlló)‏ (‏4)‏,‏ מבנה ששוכן אף הוא ברחוב פאסג’‏ דה גראסיה.‏ משנת 1904 ועד שנת 1906 שיפץ גאודי בניין שנתרם על־ידי ג׳וזף באטייו קסאנובס,‏ טייקון תעשייה.‏ האדריכל תכנן בית שדומה שנלקח מתוך עולם האגדות.‏ הגג הגלי נראה כמו עמוד שדרה של דינוזאור והרעפים דומים לקשקשים של דג.‏ אין מספיק מילים שיכולות לתאר את הבניין,‏ פשוט צריך לראות כדי להאמין.‏

אך הדוגמה המובהקת ביותר למקוריותו של גאודי הינה יצירת הפאר שבנייתה טרם הושלמה — כנסיית הסגראדה פמיליה או המשפחה הקדושה (‏Sagrada Familia church)‏ (‏5)‏.‏ ארבעת צריחי הכנסייה בחזית הצפונית נראים כמו נטיפי שעווה מוצקים הנוטפים במורדות ארבעת הפמוטים המיתמרים.‏ המגדלים הללו שמרקיעים אל על ומגמדים את כל שאר הבניינים בסביבה,‏ הפכו לסמל הבינלאומי של ברצלונה.‏

מפתיע באותה מידה הוא פארק גואַל (‏Parc Güell)‏ (‏6)‏,‏ פארק השעשועים של גאודי הממוקם על גבעה ממערב לעיר.‏ הפארק שופע פסלים ועמודים מעוותים,‏ פסיפסים רב־גוניים ובתים וארובות יוצאים מגדר הרגיל שמראם מנוגד לגנים שובי העין שמקיפים אותם.‏ בניין נוסף המהווה חגיגת צבעים וצורות הוא ארמון המוסיקה (‏Palau de la Música Catalana)‏ (‏7)‏ שעוצב על־ידי בן תקופתו של גאודי,‏ דומנצה אי מונטנר.‏

בין הרים וים

מיקומה של ברצלונה,‏ בנוסף למורשת האדריכלות שלה,‏ מעניקים לעיר אווירה מיוחדת.‏ הרי קולסרולה (‏Collserola)‏ מקיפים את העיר ממערב,‏ והים התיכון תוחם את העיר מכיוון מזרח.‏ זהו הים שתרם רבות לעושרה של ברצלונה בתור נמל הסחר העיקרי של ספרד.‏ אין תימה שליד הנמל שוכן הפסל של כריסטופר קולומבוס (‏8)‏,‏ אשר מצביע לכיוון הים.‏

ההגנה של ההרים והים גם מספקת לעיר אקלים ממוזג שנעים לשהות בו מחוץ לבית.‏ הרחובות שוקקי חיים לאורך כל השנה החל משעות הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות.‏ בתי הקפה והמסעדות,‏ אותם ניתן למצוא כמעט בכל פינה,‏ מפתים את עובר האורח בארומה של קפה טחון טרי או בטעימת תבשיל מהמטעמים המקומיים.‏ שוקי המזון,‏ כמו השוק המקורה המפורסם (‏Boquería)‏ הממוקם בשדרה הנחמדה שנקראת ראמבלה,‏ מוכרים את כל סוגי הפירות,‏ הירקות או הדגים שרק ניתן לדמיין.‏

אך יחד עם זאת,‏ שום ביקור בברצלונה לא יהיה מושלם מבלי לבקר במונטג׳ואיק,‏ גבעה תלולה המשקיפה אל הים.‏ המבקרים במונטג׳ואיק ימצאו שם מוזיאונים,‏ גלריות אומנות ונוף מרהיב של העיר והים התיכון.‏ המתקנים העיקריים ששימשו את המשחקים האולימפיים בשנת 1992 גם נמצאים כאן.‏ עדי־יהוה מתכננים לבקר בברצלונה לרגל הכינוס הבינלאומי שלהם שייערך מה־31 ביולי עד ה־3 באוגוסט.‏ לאירוח כל באי הכינוס ישמש האיצטדיון העצום — הקאמפ נואו.‏

אף־על־פי שלברצלונה,‏ כמו לרוב הערים הגדולות,‏ יש בעיות משלה,‏ המבקרים תמיד נהנים מהאווירה הים תיכונית שלה.‏ בין אם זה ביתני הפרחים ובין אם בתי הקפה של ראמבלה,‏ הרחובות הצרים של הרובע הגותי העתיק והמהודר או הארכיטקטורה המרתקת של העיר,‏ ברצלונה מציעה למבקרים בה מוזיאון חוצות של צבעים וסגנונות בלתי נשכחים.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏מפה בעמוד 26]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

ברצלונה

מדריד

סביליה

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

מאווררים וארובות בקאסה מילה

‏[‏שלמי תודה]‏

Godo-Foto

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 27]‏

תמונות למעלה:‏ Godo-Foto

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 29]‏

Sandra Baker/Index Stock Photography

Godo-Foto