‏”‏הגאון הנשכח”‏ של בריטניה

מאת כתב עורו!‏ בבריטניה

רוברט הוּק,‏ שתואר על־ידי בני דורו כ”‏ממציא הגדול ביותר שחי אי פעם”‏,‏ נחשב כיום ל”‏לאונרדו דה וינצ׳י”‏a של אנגליה.‏ הוק נולד ב־1635.‏ ב־1662 מונה למנהל הניסויים ב”‏חברה המלכותית”‏ של לונדון,‏ וב־1677 הפך למזכיר החברה.‏ הוא מת ב־1703.‏ אולם למרות יוקרתו המדעית,‏ גופתו קבורה בקבר לא־ידוע היכן שהוא בצפון לונדון.‏

בשנים האחרונות פועלים מדענים והיסטוריונים במרץ במטרה לשקם את המוניטין של אותו ”‏גאון נשכח”‏,‏ כפי שמכנה אותו הביוגרף סטיבן אינווד.‏ בשנת 2003,‏ לציון 300 שנה למותו של הוק,‏ הוצגו במצפה הכוכבים המלכותי שבגריניץ’‏ כמה מהמצאותיו ותגליותיו המרשימות.‏ מי היה רוברט הוּק,‏ ומדוע כמעט ונשכח למשך זמן כה רב?‏

מורשתו של הוק

הוק היה אדם משכיל וממציא מבריק.‏ בין המצאותיו הרבות נמנים המִפרק האוניברסלי המשמש כיום ברכבים ממונעים;‏ הצמצם,‏ המאפשר לצמצם או להרחיב את הפתח במצלמות;‏ והקפיץ השולט בגלגל האיזון בשעונים.‏ הוא ניסח את חוק הוק,‏ משוואה שעדיין משמשת כיום לתיאור אלסטיות של קפיצים,‏ ופיתח משאבת אוויר עבור רוברט בּוֹיְל,‏ פיזיקאי וכימאי בריטי ידוע.‏

אחד ההישגים הבולטים של הוק היה תכנון המיקרוסקופ המורכב,‏ שמאוחר יותר נבנה על־ידי כריסטופר קוק,‏ בונה מכשירים מפורסם בלונדון.‏ הוק בחן בעזרת המיקרוסקופ את החללים המצויים בשעם וטבע את המונח ”‏תא”‏ לתיאורם.‏ המילה ”‏תא”‏ יוחסה מאוחר יותר להגדרת אבן היסוד של כל היצורים החיים.‏

ספרו של הוק מיקרוגרפיה (‏תיאור העולם הזעיר)‏,‏ שפורסם ב־1665,‏ זיכה אותו בתהילה מוקדמת.‏ הספר מכיל איורים יפהפיים ומדויקים שצייר הוק המתארים את חיי החרקים כפי שנחשפו לעיניו מבעד לעדשת המיקרוסקופ.‏ האיור המפורסם ביותר שלו הוא תמונת פרעוש.‏ באיור שגודלו 30 סנטימטר על 45 סנטימטר,‏ נראים טפריו של הפרעוש,‏ זיפיו ומעטהו הקשיח.‏ אנשי המעמד הגבוה בימיו,‏ שקראו את ספרו,‏ נדהמו לגלות שיצורים זעירים אלה חיים לעתים קרובות על אנשים.‏ מספרים שגבירות התעלפו למראה התמונה!‏

לאחר שהשווה בין חודה המוגדל של מחט מעשה ידי אדם לבין המבנים המצויים בטבע,‏ כתב:‏ ”‏מבעד למיקרוסקופ ניתן לראות מאות דוגמאות של חודים אשר חדותם גבוהה באלפי מונים”‏ מזו של מחט.‏ הוא הצביע על שערות,‏ זיפים וטפרי חרקים וכן גם קוצים,‏ קרסים ושיער עלים.‏ לתפיסתו,‏ ”‏יצירות טבע”‏ אלו העידו על יכולתו האינסופית של בוראם.‏ ”‏לראשונה”‏,‏ נאמר באנציקלופדיה בריטניקה (‏אנג׳)‏‏,‏ נחשף ”‏עולם של אורגניזמים חיים בעלי מורכבות כמעט בלתי נתפסת”‏.‏

הוק היה הראשון שבחן מאובנים במיקרוסקופ,‏ דבר שהוביל אותו למסקנה שאלה הם שרידי יצורים חיים שמתו זה מכבר.‏ הספר מיקרוגרפיה אוצר בתוכו עוד הרבה אבחנות מדעיות מרתקות.‏ למעשה,‏ סֶמְיוּאֶל פֶּפִּיס,‏ כותב יומנים ידוע בן דורו של הוק,‏ כינה את מיקרוגרפיה,‏ ”‏הספר המקורי ביותר שקראתי מעודי”‏.‏ אלן צֶ’‏פְּמַן,‏ היסטוריון למדע באוניברסיטת אוקספורד,‏ תיאר יצירה זו כ”‏אחד הספרים שעיצבו את העולם המודרני”‏.‏

שיקום לונדון

אחרי השריפה הגדולה בלונדון ב־1666,‏ מונה הוק למודד העירוני.‏ בשיקום העיר עבד עם חברו כריסטופר רֶן,‏ מדען ומודד בשירות המלך.‏ אחד המבנים הרבים שתכנן היה האנדרטה (‏’‏מוניומנט’‏)‏ שהוקמה לזכר שריפת לונדון ושגובהה 62 מטר.‏ זהו עמוד האבן הגבוה ביותר בעולם שניצב ללא תמיכה.‏ הוק התכוון להיעזר באנדרטה כדי לבחון את התיאוריות שלו בדבר כוח המשיכה.‏

למרות שמצפה הכוכבים המלכותי שבגריניץ’‏ מיוחס לרֶן,‏ היה להוק חלק גדול בתכנונו.‏ בית מונטגו,‏ משכנו הראשון של המוזיאון הבריטי,‏ היה פרויקט נוסף של הוק.‏

הוק הצטיין באסטרונומיה והיה בין הראשונים שבנו טלסקופ מחזיר אור,‏ שאותו כינה על שם המתמטיקאי והאסטרונום הסקוטי גֵ’‏ימְס גְרֶגוֹרִי.‏ הוק הבחין שכוכב הלכת צדק סובב על צירו,‏ ורישומיו ממאדים שימשו מאתיים שנה לאחר מכן כדי לקבוע את קצב סיבובו של מאדים.‏

מדוע נשכח?‏

סֶר אייזק ניוטון פרסם ב־1687 את חיבורו עקרונות מתמטיים של הפילוסופיה של הטבע (‏Mathematical Principles of Natural Philosophy)‏. יצירתו של ניוטון,‏ שהתפרסמה 22 שנה לאחר המיקרוגרפיה של הוק,‏ תיארה את חוקי התנועה,‏ כולל חוק המשיכה.‏ אך כפי שאלן צ׳פמן מציין,‏ הוק ”‏פיתח רבים מיסודות תורת הכבידה לפני ניוטון”‏.‏ מחקריו של ניוטון על מהות האור הושפעו אף הם מחיבורו של הוק.‏

למרבה הצער,‏ ויכוחים על אופטיקה ועל כוח המשיכה העיבו על יחסי השניים.‏ ניוטון הסיר את ההפניות להוק מחיבורו עקרונות מתמטיים.‏ לדברי בר סמכא,‏ ניוטון אף ניסה למחוק מן הרשומות את תרומתו של הוק למדע.‏ נוסף על כך,‏ המכשירים שבנה הוק (‏רבים מהם היו עבודת יד)‏,‏ כמה מחיבוריו ודיוקנו האותנטי היחיד של הוק,‏ נעלמו זמן קצר לאחר שניוטון הפך לנשיא ”‏החברה המלכותית”‏.‏ בשל התפתחויות אלו שקע שמו של הוק בתהום הנשייה למעלה ממאתיים שנה.‏

למרבה האירוניה,‏ במכתב להוק מ־5 בפברואר 1675 כתב ניוטון את מילותיו המפורסמות:‏ ”‏אם הרחקתי ראות,‏ הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים”‏.‏ כארכיטקט,‏ אסטרונום,‏ מדען,‏ ממציא ומודד,‏ רוברט הוק היה ענק בימיו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

איורים של פתיתי שלג ושל צורות כפור שצייר הוק

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

תרשים המיקרוסקופ של הוק

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

הוק טבע את המונח ”‏תא”‏ לתיאור החללים המצויים בשעם

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

בספרו ”‏מיקרוגרפיה”‏ תיאר הוק את אשר ראה מבעד לעדשת המיקרוסקופ

‏[‏תמונות בעמוד 27]‏

גודל משוער של פרעוש

מספרים שגבירות התעלפו למראה תמונת הפרעוש

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

בית מונטגו היה אחד מעיצוביו האדריכליים הרבים של הוק

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

איור של הוק המתאר את חוק האלסטיות

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

אנדרטת הזיכרון בלונדון היא עמוד האבן הגבוה ביותר בעולם שניצב ללא תמיכה

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

מצפה הכוכבים המלכותי

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 26]‏

קפיץ,‏ מיקרוסקופ ופתיתי שלג:‏ Images courtesy of the Posner Memorial Collection, Carnegie Mellon University Libraries

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 27]‏

Images courtesy of the Posner Memorial Collection, Carnegie Mellon University Libraries

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 28]‏

איור של קפיץ:‏ Image courtesy of the Posner Memorial Collection, Carnegie Mellon University Libraries; אנדרטת הזיכרון בלונדון:‏ Royal Observatory: © National Maritime Museum, London ;Matt Bridger/DHD Multimedia Gallery