פרק 29
האם אני מוכן לפגישות ולחיזורים?
במדינות רבות פגישות עם בני המין השני נחשבות לבילוי רומנטי ולפעילות מהנה. הפגישות לובשות צורות שונות. לעתים מדובר בעניין רשמי בעל מתכונת מוגדרת. פרחים, סעודה רומנטית ונשיקת לילה טוב הם חלק מכל הסיפור. אצל אחרים, בן ובת מחבבים זה את זה ופשוט מבלים את זמנם יחדיו. יש גם בני־זוג שתמיד נראים יחד אך טוענים שהם ’רק ידידים’. ובכן, אם תקרא לזה יציאה, בילוי משותף או פשוט פגישה, הרעיון הוא בדרך־כלל אותו רעיון: נער ונערה מבלים איש בחברת רעהו זמן רב, ולעתים קרובות ללא השגחה.
בימי המקרא פגישות מסוג זה לא היו מקובלות. אף־על־פי־כן, פגישות המתנהלות בחוכמה, בזהירות ובכבוד הן דרך לגיטימית שבה שני אנשים לומדים להכיר. ואכן, יש בהן הנאה. האם משמע הדבר שאתה חייב להתנסות בכך?
הלחץ לצאת עם מישהי
אולי אתה חש לחץ לצאת עם מישהי. קרוב לוודאי שבקרב רוב בני־גילך יש זוגות שיוצאים יחדיו וכמובן אינך מעוניין להיראות מוזר או שונה. הלחץ לצאת עם בני המין השני עשוי לבוא גם מצד חברים וקרובי משפחה בעלי כוונות טובות. כשנער הזמין את מרי־אן בת ה־15 לצאת איתו, ייעצה לה דודתהּ: ”זה בכלל לא משנה אם תרצי להתחתן איתו או לא. הפגישות הן חלק מהתפתחותך הטבעית כאדם. ... אם כל הזמן תדחי את הבנים, אף אחד לא יזמין אותך לצאת איתו”. מרי־אן נזכרת: ”המילים של דודתי הדהדו במוחי. האם אני מחמיצה הזדמנות פז? לנער יש רכב משלו והרבה כסף; וידעתי שיהיה לי כיף איתו. האם כדאי לי לצאת איתו או לא?”
יש צעירים שמקור הלחץ הוא הרצון בחום ובאהבה. ”הייתי זקוקה לאהבה ולהערכה”, אמרה אן בת ה־18. ”מאחר שלא היו לי יחסים הדוקים עם הוריי, חיפשתי אצל החבר שלי קרבה — חיפשתי מישהו שאוכל לשפוך לפניו את רגשותיי ושיבין אותי באמת”.
אולם, לא כדאי להתחיל בפגישות עם בני המין השני מתוך לחץ! ראשית, הפגישות הן עניין רציני — חלק מתהליך של בחירת שותף לנישואין. נישואין? נודה שזה אולי הדבר האחרון שחולף במוחם של בני־הנוער. אך, איזה צידוק יש לשני אנשים, בחור ובחורה, להתחיל לבלות יחדיו זמן רב, אלא אם לבחון את האפשרות לבוא בברית־הנישואין? לטווח הרחוק, קרוב לוודאי שפגישות מטעמים אחרים יובילו לכל דבר אחר חוץ מ”כיף”. מדוע?
צִדן האפל של הפגישות
קודם כל, בני־הנוער נמצאים בתקופה רגישה בחייהם — ’ימי עלומיהם’, כלשון המקרא (קורינתים א׳. ז׳:36, ע״ח). בתקופה זו, עשויים להציפך גלים עזים של תשוקות מיניות. אין בהן כל רע; זהו חלק מתהליך ההתבגרות.
אבל באשר לפגישות בין שני המינים, נוצרת כאן בעיה רצינית: הנערים והנערות רק מתחילים ללמוד לשלוט ברגשות מיניים אלו. נכון, ייתכן שאתה מכיר היטב את חוקי אלוהים בנושא המין ומעוניין במלוא הכנות לשמור על טוהרך. (ראה פרק 23.) למרות זאת, נכנסת לתמונה עובדת חיים ביולוגית: ככל שאיש ואשה ירבו להתרועע זה עם זה, גדול הסיכוי שתגבר ביניהם התשוקה המינית — בין שירצו בכך ובין שלא. (ראה עמודים 232, 233.) כך כולנו בנויים! עד הגיעך לגיל יותר מבוגר שבו תשלוט יותר ברגשותיך, הפגישות הן אולי יותר מדי בשבילך. למרבה הצער, בני־נוער רבים מגלים זאת בדרך הקשה.
”כשהתחלנו לצאת, ... אפילו לא החזקנו ידיים ולא התנשקנו. פשוט, החֶברה שלה והשיחות עימה נעמו לי”, סיפר צעיר. ”אבל, היא היתה אישיות מלאת אהבה, ונהגה לשבת צמוד אלי. עם הזמן החזקנו ידיים והתנשקנו. כתוצאה מכך, גאה בי דחף מיני חזק מאוד. זה השפיע על המחשבות שלי עד כדי כך שרציתי להיות איתה, לא רק כדי לדבר, אלא גם כדי לחבק, לגעת ולנשק. רציתי עוד ועוד! התאווה ממש הטריפה את חושיי. היו רגעים שהרגשתי זול ומבויש”.
אין תימה אפוא, שהפגישות מגיעות לעתים קרובות לשיאן ביחסי־מין פסולים. על־פי סקר שנערך בקרב מאות בני־נוער, 87 אחוז מן הבנות ו־95 אחוז מן הבנים טענו שיחסי־מין הם ”די חשובים או חשובים מאוד” בפגישות. עם זאת, 65 אחוז מן הבנות ו־43 מן הבנים הודו שהיו פעמים שקיימו מגע מיני מבלי שרצו בכך!
לורטה בת ה־20 נזכרת: ”ככל שהתראינו, התחזק בינינו הקשר הרגשי. הנשיקות איבדו מקסמן והתחלנו לגעת זה בזה באיברים מוצנעים בגוף. נעשיתי שבר כלי כי הרגשתי כל־כך מזוהמת. עם הזמן, חברי ציפה ממני ’ללכת עד הסוף’... הייתי מבולבלת ואובדת עצות. אבל אמרתי לעצמי שוב ושוב, ’אני לא רוצה לאבד אותו’. הייתי אומללה!”
אמת, לא כל הזוגות מגיעים ליחסי־מין; יש שקוטעים את מגעי החיבה על הגבול. אך מה קורה לאדם המתגרה מינית ואין לו דרך מכובדת לבוא לידי פורקן? הוא נעשה מתוסכל. ותסכולים אלו אינם קשורים אך ורק לתשוקות מיניות.
בין הפטיש לסדן
תן דעתך לדילמה שעמדה בפני צעיר: ’בהתחלה מאוד אהבתי את קתי. טוב, אני מודה ששכנעתי אותה לעשות דברים שלא נראו לה. עכשיו אני מרגיש מלוכלך כי אני כבר לא מעוניין בה. איך אוכל לעזוב את קתי בלי לפגוע ברגשותיה?’ איזה מצב עגום! איך היית מרגיש במקום קתי?
שברון־לב בגיל העשרֵה הוא תופעה עצובה שכיחה. אמת, זה אולי נעים לראות נער ונערה הולכים יד ביד. אך מהם הסיכויים שאותם בני־זוג ימשיכו להיות יחד בעוד שנה, או שיינשאו זה לזה? קלושים ביותר. פרשיות אהבה בגיל העשרֵה הן ברוב המקרים מערכות יחסים שנידונות לכישלון — מקצתן מגיעות לנישואין ורובן מסתיימות בשברון־לב.
כאמור, בשנות העשרֵה אישיותך עודנה משתנה. אתה מגלה את עצמך, מה אתה אוהב ומה יעדיך בחיים. ייתכן מאוד שאדם המעניין אותך היום ישעמם אותך מחר. אך אם מרשים לרגשות רומנטיים לפרוח, אין מנוס מכך שמישהו ייפגע. לא פלא שמספר מחקרים מנו מצבים שונים כגון, ”מריבה עם החֲברה”, או ”אהבה נכזבת”, כבין הגורמים האחראים למקרי התאבדות רבים בגיל הנעורים.
האם אני מוכן?
אלוהים פונה לצעירים ואומר: ”שמח בחור [או בחורה] בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך, והַלֵך בדרכי לבך ובמראי עיניך”. אכן, טבעם של צעירים ’ללכת בדרכי לבם’. אלא שלא פעם ’דרכים’ אלו, שנראות כתענוג עילאי, סופן כעס ורעה. לכן, המקרא מעודד בפסוק הבא: ”הסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרֶך; כי הילדוּת והשחרוּת הבל” (קהלת י״א:9, 10). ”כעס” משמעו, בין היתר, דאגה עמוקה או מצוקה קשה. ”רעה” מצביעה על אסון אישי. שניהם עלולים לאמלל את החיים.
האם יש להבין מכך אפוא, שהפגישות כשלעצמן הן מקור כעס ורעה? לא בהכרח. אך זו עלולה להיות התוצאה אם תתחיל בפגישות מסיבות מוטעות (’בשביל הכיף’) או לפני שאתה מוכן להן! השאלות שלהלן אולי יסייעו לך לבחון את מצבך האישי.
האם הפגישות יתרמו לצמיחתי הרגשית או שמא יעכבוה? הפגישות עשויות לצמצם את יחסיך הבין־אישיים ליחסי נער ונערה. במקום זאת, האם לא יהא זה לתועלתך להתרועע עם חוג רחב יותר של ידידים? (השווה קורינתים ב׳. ו׳:12, 13.) בחורה ששמה סוזן אומרת: ”למדתי לפתח קשרי ידידות הדוקים עם נשים משיחיות אחרות בקהילה. הן היו זקוקות לחֶברה, ואני הייתי זקוקה להשפעתן המאזנת. נהגתי לקפוץ אליהן לכוס קפה. שוחחנו וצחקנו. נרקמה בינינו ידידות ארוכת ימים”.
אם יהיו לך מגוון חברים — קשישים וצעירים, רווקים ונשואים, בנים ובנות — תלמד להיות נינוח בחברת אנשים, כולל אנשים מבני המין השני, מבלי לחוש מתוח מדי כמו בפגישה. יתרה מכך, בילוי בחברת זוגות נשואים יעניק לך השקפה יותר מציאותית על מוסד הנישואין. בשלב מסוים בעתיד, תהיה מוכן לבחור בת־זוג ולמלא את תפקידך בנישואין (משלי ל״א:10). נערה ששמה גֵ’יל הגיעה למסקנה: ”אינני מוכנה לנישואין ולחיי־משפחה. אני עדיין לומדת להכיר את עצמי, ויש לי מטרות רוחניות שברצוני להגשים. לכן לא כדאי לי להיות קרובה מדי למישהו מבני המין השני”.
האם אני מעוניין לפגוע ברגשות? אם תרקום רגשות רומנטיים ללא אפשרות נראית לעין לנישואין, אתה עלול לשבור את לבך ואת לבו של הצד השני. בעצם, האם זה הוגן להרעיף תשומת־לב רומנטית על מישהו רק לשם רכישת ניסיון עם בני המין השני? (ראה מתי ז׳:12.)
מה אומרים הוריי? הוריך מודעים בדרך־כלל לסכנות הנעלמות מעיניך. הרי גם הם היו פעם צעירים. הם יודעים אילו בעיות חמורות עלולות להיווצר כשנער ונערה מבלים יחדיו זמן רב! לכן אם הוריך אוסרים את הפגישות, אל תתמרד (אפסים ו׳:1–3). הם כנראה סבורים שעליך לחכות עד הגיעך לגיל מבוגר יותר.
האם אוכל לעמוד בערכי המוסר של המקרא? אם ’עברו על אדם ימי נעוריו’ בכוחו להתמודד טוב יותר עם דחפיו המיניים — וגם אז אין זה קל. האם אתה באמת מוכן בשלב זה בחייך להיות בקשר הדוק עם מישהו מבני המין השני ולשמור על טוהרך?
מעניין לציין שבני־נוער רבים שואלים את עצמם שאלות אלו ומגיעים למסקנתה של מרי־אן (צוטטה קודם לכן). היא אמרה: ”החלטתי שלא לתת לאחרים להשפיע עלי בנושא הפגישות. רק כשאהיה מבוגרת מספיק ומוכנה לנישואין ואכיר גבר שאת תכונותיו ארצה בבעל — רק אז אתחיל בפגישות ובחיזורים”.
מרי־אן מעלה כאן את השאלה המכרעת שעליך לשאול את עצמך לפני שתתחיל בפגישות ובחיזורים.
שאלות לדיון
◻ מה אומרת לך המילה ”פגישות”?
◻ מדוע יש בגיל העשרֵה שחשים לחץ לצאת עם מישהו מבני המין השני?
◻ מדוע אין זה מן התבונה שאדם ב”ימי עלומיו” יהיה מעורב בחיזורים?
◻ כיצד יוכל הנער ’להעביר רעה מבשרו’ בנושא הפגישות?
◻ אילו בעיות עלולות להיווצר כשנער ונערה הם ’רק ידידים’?
◻ איך תוכל לדעת אם אתה בשל לפגישות ולחיזורים?
[קטע מוגדל בעמוד 231]
”הנשיקות איבדו מקסמן והתחלנו לגעת זה בזה באיברים מוצנעים בגוף. נעשיתי שבר כלי כי הרגשתי כל־כך מזוהמת. עם הזמן, חברי ציפה ממני ’ללכת עד הסוף’”
[קטע מוגדל בעמוד 234]
’איך אוכל לעזוב את קתי בלי לפגוע ברגשותיה?’
[תיבה/תמונה בעמודים 232, 233]
היוכלו נער ונערה להיות ’רק ידידים’?
יחסים אפלטוניים לכאורה (יחסי חיבה בין גבר לאשה שאין בהם תאווה מינית) נפוצים למדי בקרב בני־הנוער. גרגורי בן ה־17 טוען: ”קל לי יותר לדבר עם בנות כי הן בדרך־כלל מגלות יותר הבנה ורגישות”. נערים אחרים אומרים כי יחסי ידידות מסוג זה מעשירים את אישיותם.
כתבי־הקודש מעודדים את הצעירים להתייחס אל ”הצעירות כאל אחיות — במלוא הטוהר” (טימותיאוס א׳. ה׳:2). אם נוהגים על־פי עיקרון זה, באמת ניתן ליהנות מידידות טהורה ובריאה עם בני המין השני. השליח פאולוס, למשל, היה רווק שהתיידד עם מספר נשים משיחיות. (ראה רומים ט״ז:1, 3, 6, 12.) הוא כתב על שתי ’[נשים] שהשתתפו עימו במאבק הבשורה’ (פיליפים ד׳:3). גם ישוע המשיח נהנה מהתרועעות מאוזנת ובריאה עם נשים. לא אחת התארח אצל מרתא ומרים ושוחח עימן בנעימים (לוקס י׳:38, 39; יוחנן י״א:5).
אף־על־פי־כן, ידידות ”אפלטונית” היא במקרים רבים לא יותר ממסווה דק ליחסים רומנטיים, או דרך לזכות לתשומת־לב מבני המין השני, ללא מחויבות. מאחר שרגשות משתנים בנקל, יש צורך בזהירות. ד״ר מריון היליארד הזהירה: ”ידידות קלה הנעה במהירות של 15 קילומטר בשעה עלולה להשתנות ללא התראה לתשוקה עיוורת, הדוהרת במהירות 150 קילומטר בשעה”.
מייק בן ה־16 למד זאת כש”התיידד” עם נערה בת 14: ”גיליתי מהר מאוד ששניים אינם יכולים להישאר רק ידידים אם הם מרבים להתראות ביחידות. הקשר בינינו הלך והתחזק. בתוך זמן קצר פיתחנו רגשות מיוחדים זה כלפי זה, והרגשות טרם חלפו”. הואיל ושניהם צעירים מכדי להינשא, רגשות אלו יוצרים תסכול.
קשר קרוב מדי עלול לשאת תוצאות עצובות יותר. נער ניסה לנחם ידידה שתינתה באוזניו כמה מבעיותיה. לא חלף זמן רב, והם החלו מלטפים זה את זה. לְמה הביא הדבר? לנקיפות מצפון ולרגשות שליליים ביניהם. זוגות אחרים הגיעו ליחסי־מין. לפי סקר מטעם כתב־העת פסיכולוגיה היום (Psychology Today): ”למחצית הנשאלים בערך (49 אחוז) היו קשרי ידידות שהתגלגלו ליחסי־מין”. למעשה, ”קרוב לשליש (31 אחוז) אמרו שקיימו יחסי־מין עם ידיד בחודש שחלף”.
’אבל אינני נמשך אל ידידתי ולעולם לא אתאהב בה’. אולי. אך איך תרגיש בעתיד? מלבד זאת, ”בוטח בלבו הוא כסיל” (משלי כ״ח:26). לבנו עלול להיות בוגדני ומטעה ולעוור את עינינו מלהבחין במניעינו האמיתיים. יתרה מכך, האם אתה באמת יודע אילו רגשות יש לידידתך כלפיך?
בספרו גורם הידידות (The Friendship Factor) מייעץ אלן לוֹי מקגיניס: ”אל תבטח בעצמך יותר מדי”. נקוט אמצעי זהירות, הקפד שהתרועעותכם תהיה במסגרת פעילויות קבוצתיות בפיקוח הולם. הימנע ממגעי חיבה בלתי הולמים או מהתבודדות בתנאים רומנטיים. כשמשהו מעיק עליך, במקום לשוחח עם בני המין השני, דבר עם הוריך ועם מבוגרים ממך.
מה לעשות אם למרות אמצעי הזהירות, התפתחו אצל אחד הצדדים רגשות רומנטיים? ’דבר אמת’, והבהר את עמדתך לאדם השני (אפסים ד׳:25). אם אין די בשיחה להסדרת העניין, מוטב אולי לשמור מרחק. ”ערוּם [פיקח] ראה רעה ונסתר” (משלי כ״ב:3). או כפי שנאמר בספר גורם הידידות: ”אם אין ברירה, ברח מזה. מדי פעם, ולא משנה כמה אנו משתדלים, הידידות עם בני המין השני יוצאת מכלל שליטה וברור לנו לאן היא תוביל”. זה הזמן ”להתרחק”.
[תמונות בעמוד 227]
בני־נוער בדרך־כלל חשים לחץ להיפגש עם בן [בת] זוג או לצאת בזוגות
[תמונה בעמוד 228]
בפגישות פועלים בצעירים דחפים למגעי חיבה לא־רצויים
[תמונה בעמוד 229]
ניתן ליהנות בחברת בני המין השני בנסיבות שאינן מלחיצות כפגישות
[תמונה בעמוד 230]
יחסים אפלטוניים לכאורה פעמים רבות מסתיימים בשברון־לב