פרק שלושה־עשר
שני מלכים נאבקים
1, 2. למה לנו להתעניין בנבואת דניאל פרק י״א?
שני מלכים יריבים לכודים שנים במאבק על העליונות. פעם ידו של האחד על העליונה ופעם ידו של השני. יש זמנים שרק אחד המלכים פעיל ומולך בכיפה ויש זמנים שאין כל מאבק. אך אז פורץ לפתע קרב נוסף, והמאבק מתחדש. בין המשתתפים בדרמה היו סֶלֶווקוֹס ה־1 ניקטור מלך סוריה, תַּלמַי לגוס מלך מצרים, נסיכה סורית וקְלֵיאוֹפַּטְרָה ה־1 מלכת מצרים, אַאוּגוּסְטוּס וטִיבֶּריוּס קיסרי רומא וזֶנוֹבְּיָה מלכת פַּלְמִירָה. לקראת סיום המאבק, מעורבים בדרמה זו גם גרמניה הנאצית, הגוש הקומוניסטי, מעצמת העולם אנגלו־אמריקה, חבר הלאומים והאומות המאוחדות. סופו של המאבק בפרשה הנופלת כרעם ביום בהיר על גופים פוליטיים אלה. דניאל הנביא שמע נבואה מרגשת זו מפי מלאך יהוה לפני כ־500,2 שנה (דניאל פרק י״א).
2 דניאל ודאי מאושר מאוד לשמוע מן המלאך פרטים על המאבק בין שני המלכים הקרֵבים. גם לנו יש עניין בהתרחשויות דרמתיות אלה, מפני שמלחמת הכוח בין שני המלכים עדיין נמשכת. אם נתחקה אחר התגשמותה ההיסטורית של ראשית הנבואה, יתחזקו אמונתנו וביטחוננו בהתגשמות אחריתה. בחינת הנבואה תבהיר לנו את מקומנו בזרם הזמן, ותחזק את נחישות דעתנו לשמור על ניטרליות במאבק ולהוחיל בסבלנות לאלוהים, שיפעל למעננו (תהלים קמ״ו:3, 5). אם כן, הבה נקשיב קשב רב למלאך יהוה המדבר אל דניאל.
נגד מלכות יוון
3. את מי חיזק המלאך ”בשנת אחת לדריווש המדי”?
3 המלאך אומר: ”ואני, בשנת אחת לדריווש המדי [539/538 לפה״ס], עומדי למחזיק ולמעוז לו” (דניאל י״א:1). דריווש כבר לא היה בין החיים כשנמסרה הודעה נבואית זו, ובכל זאת, לדברי המלאך, מלכות דריווש היא נקודת המוצא של הודעתו הנבואית. דריווש הוא המלך שציווה להעלות את דניאל מגוב האריות, והוא שהוציא פקודה שכל נתיניו יהיו יראים מפני אלוהי דניאל (דניאל ו׳:22–28). עם זאת, המלאך אינו מחזק או עוזר לדריווש המדי אלא למלאך מיכאל — השר של עמו של דניאל. (השווה דניאל י׳:12–14.) מלאך אלוהים עזר למיכאל להילחם בשֵד, שר מדי ופרס.
4, 5. מי היו ארבעת מלכי פרס המוזכרים בנבואה?
4 עוד מספר מלאך אלוהים: ”הנה עוד שלושה מלכים עומדים לפרס, והרביעי יעשיר עושר גדול מכל. וכחזקתו בעושרו, יעיר הכל את מלכות יוון” (דניאל י״א:2). מי היו מלכי פרס אלה?
5 שלושת המלכים הראשונים היו כורש הגדול, כַּנְבּוּזִי ה־2 ודריווש ה־1. היות שבַּרדיה (שהיה אולי מתחזה ששמו גַוּמַתָא) מָלך רק שבעה חודשים, הנבואה אינה מחשיבה אותו, כי שלטונו היה קצרצר. המלך השלישי, דריווש ה־1, ניסה ב־490 לפה״ס לפלוש פעם שנייה ליוון, אך הובס בקרב מַרַתוֹן ונסוג לאסיה הקטנה. הוא אומנם נערך למסע צבאי נוסף נגד יוון, אך כעבור ארבע שנים מת ולא הספיק לצאת אליו. לכן עברה המשימה לבנו כְּסֶרְכְּסֶס ה־1, המלך ”הרביעי”, הוא אחשוורוש שנשא לאשה את אסתר (אסתר א׳:1; ב׳:15–17).
6, 7. (א) כיצד ’הֵעיר המלך הרביעי הכל את מלכות יוון’? (ב) מה היה בסופו של מסע כּסרכּסס ה־1 נגד יוון?
6 כסרכסס ה־1 באמת ’הֵעיר הכל את מלכות יוון’, כלומר יצא נגד כל ממלכות יוון העצמאיות כקבוצה. הספר המדים והפרסים — כובשים ודיפלומטים (The Medes and Persians—Conquerors and Diplomats) מציין ש”אנשי חצרו השאפתנים של כסרכסס שכנעו אותו לתקוף בים וביבשה”. הירודוטוס, היסטוריון יווני בן המאה החמישית לפה״ס, כותב על מסע זה כי ’מכל מסעות המלחמה... אין שווה לו’. בכתביו ציין שחיל הים מנה ”ביחד חמש מאות ועשרת אלפים, נוסף לאלה שבעת אלפים שש מאות ועשרה. מספר הרגלים היה מיליון ושבע מאות אלף, של הרוכבים שמונים אלף. אוסיף עוד לאלה את הערבים הרוכבים על גמלים ואת הלִיבִּיִים הנוסעים בעגלות, שאת מספרם אחשוב לעשרים אלף איש. והנה אם נְסַכֵּם את מספר צבא האניות והרגלים יהיה אפוא שני מיליונים שלש מאות ועשרת אלפים ונוסף להם שבעת אלפים שש מאות ועשרה”.
7 היה בכוונת כסרכסס ה־1 להשיג ניצחון מוחץ על יוון, ולכן תקף אותה בצבאו האדיר ב־480 לפה״ס. היוונים אומנם ניסו לבלום את הפרסים בתֶרמוֹפּילַאי, אך הפרסים גברו עליהם והרסו את אתונה. אלא שבקרב סַלַמיס נחלו הפרסים מפלה ניצחת, וב־479 לפה״ס הובסו שוב בידי היוונים בקרב פַּאלאטיאה. איש משבעת המלכים ששלטו במעצמה הפרסית אחרי כסרכסס, ומדובר בתקופה של 143 שנה, לא תקף את יוון. ואז עלה לשלטון ביוון מלך גיבור.
ממלכה אדירה מתחלקת לארבע
8. איזה ”מלך גיבור” עמד, וכיצד ”משל ממשל רב”?
8 ”ועמד מלך גיבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו”, מספר המלאך (דניאל י״א:3). אלכסנדר ”עמד” והיה למלך מקדוניה ב־336 לפה״ס, והוא בן 20. הוא בהחלט היה ”מלך גיבור” — אלכסנדר הגדול. הוא מילא אחר תוכניתו של אביו פיליפוס ה־2, וכבש את מחוזות פרס במזרח התיכון. הוא חצה את הפרת והחידקל, ו־000,47 אנשיו הפיצו לכל רוח את 000,250 חיילי דריווש ה־3 בקרב גַאוּגַמֶלָה. דריווש נס על נפשו ונרצח, וזה היה סופה של שושלת מלכי פרס. יוון, מאידך, הפכה למעצמת עולם, ובה ”משל [אלכסנדר] ממשל רב ועשה כרצונו”.
9, 10. כיצד התגשמה הנבואה שמלכות אלכסנדר לא תעבור לאחריתו?
9 מדברי מלאך אלוהים עולה שאלכסנדר עתיד היה לשלוט על העולם ימים מעטים. ”וכעומדו, תישבר מלכותו ותֵחָץ לארבע רוחות השמים, ולא לאחריתו ולא כמושלו אשר משל, כי תינתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה” (דניאל י״א:4). עוד בטרם מלאו לאלכסנדר 33 שנה, מת ממחלה פתאומית ב־323 לפה״ס בהיותו בבבל.
10 מעצמתו האדירה של אלכסנדר לא עברה לידי צאצאיו, ”לאחריתו”. אחיו, פיליפוס ה־3 ארידאוס, מָלך פחות משבע שנים ונרצח ב־317 לפה״ס במצוות אולימפיאס, אמו של אלכסנדר. בנו של אלכסנדר, אלכסנדר ה־4, מָלך עד 311 לפה״ס, והומת בידי קַסַנְדְרוֹס, אחד ממצביאי אביו. הרקולס, בנו הלא־החוקי של אלכסנדר, ביקש למלוך בשם אביו, אך נרצח ב־309 לפה״ס. בזה הסתיימה שושלת אלכסנדר, וה’ממשל’ יצא מידי משפחתו.
11. כיצד ’נחצתה מלכותו של אלכסנדר לארבע רוחות השמים’?
11 לאחר מות אלכסנדר ’נחצתה מלכותו לארבע רוחות השמים’. מצביאיו הרבים רבו ביניהם, וכל אחד מהם עט על נתח ממלכותו. המצביא אַנְטִיגוֹנוֹס ה־1 מוֹנוֹפתַלמוֹס (בעל עין אחת) ניסה להשתלט על כל מעצמת אלכסנדר, אך נפל בקרב ליד איפּסוס שבפריגיה. ב־301 לפה״ס כבר חלשו ארבעה ממצביאיו של אלכסנדר על שטחי הכיבוש הנרחבים של מפקדם. קסנדרוס שלט במקדוניה ויוון. לִיסִימַכוֹס מָלך על אסיה הקטנה ותְרַקְיָה. סלווקוס ה־1 ניקטור הבטיח לעצמו את מסופוטמיה וסוריה. ותלמי לגוס משל במצרים וארץ ישראל. כמו שנובא כך היה. מעצמתו האדירה של אלכסנדר נתחלקה לארבע מלכויות הלניסטיות.
הופעת שני מלכים יריבים
12, 13. (א) איך נותרו רק שתיים מתוך ארבע המלכויות ההלניסטיות? (ב) איזו שושלת יסד סלווקוס בסוריה?
12 קסנדרוס מת שנים ספורות בלבד לאחר שעלה לשלטון, וב־285 לפה״ס השתלט ליסימכוס על שטחי המעצמה היוונית באירופה. ב־281 לפה״ס נפל ליסימכוס בקרב נגד סלווקוס ה־1 ניקטור, מה שהקנה לסלווקוס שליטה על חלק ניכר משטחי אסיה. אנטיגונוס ה־2 גוֹנַטַס, נכדו של אחד ממצביאי אלכסנדר, עלה לשלטון במקדוניה ב־276 לפה״ס. לימים, נשענה מקדוניה על רומא, וב־146 לפה״ס הפכה לפרובינציה רומית.
13 רק שתיים מתוך ארבע המלכויות ההלניסטיות שמרו על גדולתן — האחת בהנהגת סלווקוס ה־1 ניקטור והשנייה בהנהגת תלמי לגוס. סלווקוס היה מייסד שושלת הסלווקים שבסוריה. הוא יסד ערים ובהן אנטיוכיה, בירתה החדשה של סוריה, ועיר הנמל סלבקיה. שנים לאחר מכן לימד השליח פאולוס באנטיוכיה, ושם לראשונה כונו תלמידי ישוע משיחיים (מעשי השליחים י״א:25, 26; י״ג:1–4). סלווקוס אומנם נרצח ב־281 לפה״ס אך בית סלווקוס שלט עד 64 לפה״ס, השנה שהמצביא הרומי גְנַיוּס פּוֹמפֵּיוּס הפך את סוריה לפרובינציה רומית.
14. מתי נוסד בית תלמי במצרים?
14 מארבע המלכויות ההלניסטיות האריכה ימים מלכות תלמי לגוס, הוא תלמי ה־1, שנטל לעצמו תואר מלך ב־305 לפה״ס. שושלתו, בית תלמי, שלטה במצרים עד שנפלה בידי רומא ב־30 לפה״ס.
15. אילו שני מלכים חזקים עלו מארבע המלכויות ההלניסטיות, ובאיזה מאבק פתחו?
15 מכאן שמארבע המלכויות ההלניסטיות עלו שני מלכים חזקים: סלווקוס ה־1 ניקטור ששלט בסוריה, ותלמי ה־1 ששלט במצרים. שני מלכים אלה הם שפתחו במאבק הממושך בין ”מלך הצפון” ו”מלך הנגב”, המתואר בדניאל י״א. מלאך יהוה אינו נוקב בשמם של שני המלכים, שכן זהותם והלאום שלהם נועדו להשתנות במרוצת הדורות. הוא משמיט פרטים מיותרים ומזכיר רק שליטים ומאורעות הקשורים למאבק זה.
ראשית המאבק
16. (א) מצפון ומדרום למי שלטו מלך הצפון ומלך הנגב? (ב) מי הראשונים שגילמו את ”מלך הצפון” ו”מלך הנגב”?
16 הקשב למלאך יהוה המתאר את ראשיתו של המאבק הדרמתי: ”ויחזק מלך הנגב, ומן שריו [של אלכסנדר]; ויחזק עליו [מלך הצפון] ומָשָל ממשל רב ממשלתו” (דניאל י״א:5). ”מלך הצפון” ו”מלך הנגב” הם כינויים למלכים שמצפון ומדרום לעמו של דניאל, העם שכבר שוחרר משבי בבל ושב לארץ יהודה. ”מלך הנגב” הראשון היה תלמי ה־1 מלך מצרים. היה לו יריב חזק ממנו אשר גילם את ”מלך הצפון”. יריב זה הוא סלווקוס ה־1 ניקטור מלך סוריה, אחד ממצביאי אלכסנדר אשר משל ”ממשל רב”.
17. מי שלט בארץ יהודה בפרוץ המאבק בין מלך הצפון ומלך הנגב?
17 בפרוץ המאבק היתה ארץ יהודה תחת שלטון מלך הנגב. יהודים שהושפעו מתלמי ה־1 החלו, בערך ב־320 לפה״ס, לרדת מצריימה ולהתיישב שם. באלכסנדריה פרחה קהילה יהודית, ושם הקים תלמי ה־1 את ספרייתו המפורסמת. תושבי יהודה היו נתונים תחת שלטון מלך הנגב — תלמי מלך מצרים — עד שנת 198 לפה״ס.
18, 19. כיצד עשו שני המלכים היריבים ”מישרים” ברבות הימים?
18 המלאך מנבא: ”ולקץ שנים יתחברו [שני המלכים], ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים. ולא תעצור כוח הזרוע; ולא יעמוד וזרועו; ותינתן, היא ומביאיה והיולדהּ, ומחזיקהּ בעתים” (דניאל י״א:6). איך זה קרה?
19 הנבואה אינה מזכירה את אנטיוכוס ה־1, בנו ויורשו של סלווקוס ה־1 ניקטור, משום שהוא לא יצא לשום קרב מכריע נגד מלך הנגב. לעומתו, אנטיוכוס ה־2, אשר מָלך אחריו, לחם שנים רבות נגד תלמי ה־2, בנו של תלמי ה־1. אנטיוכוס ה־2 ותלמי ה־2 גילמו זה את מלך הצפון וזה את מלך הנגב. אנטיוכוס ה־2 נשא לאשה את לַאוֹדיקֵי והוליד את סלווקוס ה־2. לתלמי ה־2 היתה בת בשם בֶּרֶניקי. ב־250 לפה״ס עשו שני המלכים ”מישרים”, כלומר כרתו ברית, ולשם כך התגרש אנטיוכוס ה־2 מאשתו לאודיקי ונשא לאשה את ברניקי, ”בת מלך הנגב”. ברניקי ילדה לו בן ולכן הפקיע את זכות הירושה מבני לאודיקי וציווה את כיסאו כמלך סוריה לבנה של ברניקי.
20. (א) כיצד לא עצרה כוח ה”זרוע” של ברניקי? (ב) כיצד ’ניתנו’ ברניקי, ”מביאיהּ” ו”מחזיקהּ”? (ג) מי עלה לשלטון בסוריה לאחר שאבדה ”זרועו” של אנטיוכוס ה־2?
20 ”הזרוע” שעליה נשענה ברניקי היתה אביה, תלמי ה־2, ובמותו ב־246 לפה״ס ’לא עצרה כוח הזרוע’, כלומר אבד כוחה על בעלה. אנטיוכוס ה־2 גירש אותה, השיב אליו את לאודיקי וציווה את הכתר לִבנה. במצוות לאודיקי נרצחו ברניקי ובנה, וכנראה גם ”מביאיה”, מי שליוו את ברניקי ממצרים לסוריה. לאודיקי אף הרעילה את אנטיוכוס ה־2, וכך ’לא עמדה’ ”זרועו”. גם אבי ברניקי, ”יולדהּ”, וגם בעלה הסורי ש’חיזקהּ’ לזמן־מה, מתו, ובסוריה עלה לשלטון סלווקוס ה־2, בן לאודיקי. האם המלך הבא מבית תלמי יעבור על כך בשתיקה?
מלך נוקם את דם אחותו
21. (א) מי היה ”נצר שורשיה” של ברניקי, וכיצד ”עמד”? (ב) כיצד תקף תלמי ה־3 את ”מעוז מלך הצפון” וניצח?
21 המלאך מספר: ”ועמד מנצר שורשיה כנו, ויבוא אל החיל ויבוא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק” (דניאל י״א:7). מ”שורשיה” של ברניקי, כלומר מהוריה, עלה ”נצר”, אחיה. ובמות אביו ”עמד” אחי ברניקי והיה למלך הנגב, תלמי ה־3 מלך מצרים. מלך זה מייד יצא לנקום את דם אחותו. הוא פתח במלחמה נגד סלווקוס ה־2 מלך סוריה, מי שבאמצעותו רצחה לאודיקי את ברניקי ובנה, ותקף את ”מעוז מלך הצפון”. תלמי ה־3 השתלט על אנטיוכיה הבצורה והרג את לאודיקי. הוא פנה מזרחה דרך שטחי מלך הצפון, בזז את בבל והתקדם להודו.
22. מה השיב תלמי ה־3 למצרים, ומדוע ’שנים עמד ממלך הצפון’?
22 ומה אז? מלאך אלוהים מספר: ”וגם אלוהיהם, עם נסיכיהם, עם כלי חמדתם כסף וזהב, בשבי יביא מצרים. והוא שנים יעמוד ממלך הצפון” (דניאל י״א:8). יותר ממאתיים שנה קודם לכן כבש כַּנְבּוּזִי ה־2 מלך פרס את מצרים, ולקח לו את אלוהי מצרים ו”נסיכיהם” (תבניות אלילים יצוקות ממתכת). אך כשבזז תלמי ה־3 את שושן (סוסא), שהיתה בעבר בירת פרס, השיב לרשותו את אלי מצרים. הוא לקח ”בשבי” מצריימה גם את האלילים וגם ’כלי חמדה’ רבים, כלי ”כסף וזהב”. תלמי ה־3 נאלץ לדכא מרד בארצו, ולכן ’עמד ממלך הצפון’, חדל מלהסב לו אבידות.
מלך סוריה נפרע
23. מדוע ”שב [מלך הצפון] אל אדמתו” לאחר שבא במלכות מלך הנגב?
23 ומה עשה בנידון מלך הצפון? נאמר לדניאל: ”ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו” (דניאל י״א:9). מלך הצפון, סלווקוס ה־2 מלך סוריה, השיב מלחמה שערה. הוא פלש ל”מלכות” מלך הנגב, הוא מלך מצרים, אך נחל מפלה. סלווקוס ה־2 ”שב אל אדמתו” עם המעט שנותר מצבאו — הוא נסוג לאנטיוכיה בירת סוריה בערך ב־242 לפה״ס. במותו ירש את כיסאו בנו, סלווקוס ה־3.
24. (א) מה אירע לסלווקוס ה־3? (ב) כיצד ”בא” אנטיוכוס ה־3 מלך סוריה ”ושטף ועבר” בתחומי שלטונו של מלך הנגב?
24 מה נובא על בנו של סלווקוס ה־2 מלך סוריה? המלאך אומר לדניאל: ”ובניו יתגרו ואספו המון חיילים רבים. ובא בוא ושטף ועבר. וישוב, ויתגרה עד מעוזו” (דניאל י״א:10). עוד בטרם מלאו שלוש שנים לשלטון סלווקוס ה־3 הוא נרצח, ובמותו מָלך בסוריה אחיו, אנטיוכוס ה־3. בנו זה של סלווקוס ה־2 גייס כוחות גדולים כדי לתקוף את תלמי ה־4 מלך הנגב. הפעם, היתה על העליונה ידו של מלך סוריה החדש, מלך הצפון, והוא השיב לעצמו את נמל סלבקיה, את הפרובינציה חֵילַת סוריה ואת הערים צור ופְּטוֹלוֹמאיס (עכו) ועיירות שכנות. הוא גם הניס את צבא תלמי ה־4 וכבש ערים רבות ביהודה. באביב 217 לפה״ס עזב אנטיוכוס ה־3 את פטולומאיס ופנה צפונה ”עד מעוזו” שבסוריה. אלא ששינוי נסתמן באופק.
התהפכו היוצרות
25. באיזה קרב לחמו זה בזה תלמי ה־4 ואנטיוכוס ה־3, ומה ’ניתן בידו’ של מלך הנגב, מלך מצרים?
25 כמו דניאל, גם אוזנינו קשובות לדברי מלאך יהוה: ”ויתמרמר מלך הנגב ויָצָא ונלחם עימו, עם מלך הצפון; והעמיד המון רב, וניתן ההמון בידו” (דניאל י״א:11). תלמי ה־4 מלך הנגב יצא צפונה בראש 000,75 חיילים כדי לתקוף את אויבו, מלך הצפון. אנטיוכוס ה־3 מלך סוריה גייס נגדו ”המון רב” של 000,68 חיילים, אך בקרב רפיח, עיר חוף בקרבת גבול מצרים, ”ניתן ההמון בידו” של מלך הנגב.
26. (א) איזה ”המון” נישא בידי מלך הנגב בקרב רפיח, ומה היו תנאי ברית השלום שנכרתה שם? (ב) כיצד לא ניצל תלמי ה־4 את עוזו? (ג) מי עלה לשלטון והיה למלך הנגב?
26 הנבואה מציינת: ”ונישא ההמון ורם לבבו, והפיל רִבּוֹאות; ולא יָעוֹז” (דניאל י״א:12). תלמי ה־4 מלך הנגב ’נשא’ או הפיל 000,10 חללים מחיל־הרגלים הסורי ו־300 מִפָּרשיו, ולקח לו 000,4 שבויים. בעקבות זאת נכרתה ברית בין השניים ובה הורשה אנטיוכוס ה־3 להחזיק בנמל סלבקיה שבסוריה, אך נאלץ לוותר על פיניקיה וחֵילַת סוריה. ניצחונו של תלמי ה־4 מלך מצרים הביא לכך ש”רם לבבו” בעיקר על יהוה, וגם ארץ יהודה נשארה בידיו. אבל נאמר עליו ש”לא יעוז”, שלא ינצל את עוזו להוסיף ולְנַצח את מלך הצפון הסורי. במקום להילחם, חי תלמי ה־4 חיי פריצות, והוריש את מלכותו כמלך הנגב לתלמי ה־5, בנו בן ה־5, שנים מספר לפני מות אנטיוכוס ה־3.
הכובש חוזר
27. כיצד שב מלך הצפון ”לקץ העתים” להשיב לעצמו שטחים שכבשה מצרים?
27 אנטיוכוס ה־3 כבש שטחים כה רבים, עד כי נודע בשם אנטיוכוס הגדול. אודותיו אומר המלאך: ”ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון; ולקץ העתים, שנים, יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב” (דניאל י״א:13). ”העתים” הללו הן השנים שחלפו מאז הביסה מצרים את סוריה בקרב רפיח, תקופה בת 16 שנה או יותר. כאשר הוכתר תלמי ה־5 הצעיר למלך הנגב, ”העמיד [אנטיוכוס ה־3] המון רב מן הראשון”, ויצא להשיב לעצמו את השטחים שכבש ממנו מלך הנגב. לשם כך עשה יד אחת עם פיליפוס ה־5 מלך מקדוניה.
28. אילו בעיות היו למלך הנגב הצעיר?
28 היו למלך הנגב גם בעיות מבית. ”ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב”, אומר המלאך (דניאל י״א:14). ורבים אכן ’עמדו על מלך הנגב’. לא זו בלבד שהמלך הצעיר תלמי ה־5 נאלץ להתמודד עם צבאות אנטיוכוס ה־3 ובן־בריתו המקדוני, הוא נתקל גם בבעיות־פנים. אַגַתוֹקְלֶס אפוטרופוסו שלט בשמו, וגילה יחס יהיר כלפי המצרים. לכן רבים מרדו בו. המלאך מספר: ”ובני פָּריצי עמך יינשאו להעמיד חזון; ונכשָלו” (דניאל י״א:14). אפילו כמה מבני עמו של דניאל היו ל’בני פריצים’, למורדים. אלא שכל ”חזון”, שבו ראו יהודים אלה את הקץ של שלטון הגויים על ארצם, היה חזיון תעתועים ותו לא, וכל ניסיון מרד סופו ’להיכשל’.
29, 30. (א) כיצד הובסו ”זרועות הנגב” במתקפה מן הצפון? (ב) כיצד עמד מלך הצפון ”בארץ הצבי”?
29 עוד מנבא מלאך יהוה: ”ויבוא מלך הצפון וישפוך סוללה ולכד עיר מִבְצָרות. וזרועות הנגב לא יעמודו, ועַם מִבְחָרָיו; ואין כוח לעמוד. ויעש הבא אליו כרצונו, ואין עומד לפניו. ויעמוד בארץ הצבי, וכלה בידו” (דניאל י״א:15, 16).
30 ”זרועות הנגב”, צבאו של תלמי ה־5, לא יכלו לתוקפיהם מן הצפון. אנטיוכוס ה־3 הוביל את סְקוֹפַּס, מצביא צבא מצרים, ו־000,10 מ”מִבְחָרָיו”, ממיטב אנשיו, מבניאס (קיסריה פיליפי) לצידון שהיתה ”עיר מבצרות”. שם ’שפך סוללה’ ולכד עיר נמל פניקית זו ב־198 לפה״ס. הוא עשה ”כרצונו” כי לצבא מלך מצרים, המגלם את מלך הנגב, לא היה כוח לעמוד נגדו. אז יצא אנטיוכוס ה־3 נגד ירושלים, בירת ”ארץ הצבי”, יהודה. ב־198 לפה״ס הפקיע מלך הצפון את יהודה וירושלים מידי מלך הנגב. מאז ’עמד [אנטיוכוס ה־3, מלך הצפון] בארץ הצבי’, ובידו ”כלה” או השמדה לכל מתנגדיו היהודים והמצרים. כמה זמן עשה מלך הצפון כרצונו?
רומא מרסנת את הכובש
31, 32. מדוע סיכם בסופו של דבר מלך הצפון על תנאי שלום ”ישרים” עם מלך הנגב?
31 מלאך יהוה משיב על כך: ”וישם [מלך הצפון] פניו לבוא בתוקף כל מלכותו, וישרים עימו, ועשה. ובת הנשים יתן לו להשחיתהּ. ולא תעמוד, ולא לו תהיה” (דניאל י״א:17).
32 אנטיוכוס ה־3 מלך הצפון ’שם פניו’ לשלוט במצרים ”בתוקף כל מלכותו”, אבל בסופו של דבר סיכם על תנאי שלום הוגנים ו”ישרים” עם תלמי ה־5 מלך הנגב. מה ששינה את תוכניותיו של אנטיוכוס ה־3 היו דרישותיה של רומא. כשאנטיוכוס ה־3 ופיליפוס ה־5 מלך מקדוניה עשו יד אחת נגד מלך מצרים הצעיר והתכוונו להשתלט על אדמתו, פנו האפוטרופוסים שלו לעזרת רומא. רומא, שניצלה את ההזדמנות להרחיב את תחומי השפעתה, הפגינה כוח.
33. (א) מה היו תנאי הברית שכרתו אנטיוכוס ה־3 ותלמי ה־5? (ב) לשם מה הושאה קליאופטרה ה־1 לתלמי ה־5, ומדוע המזימה לא עלתה יפה?
33 במצוות רומא נאלץ אנטיוכוס ה־3 לכרות ברית שלום עם מלך הנגב. אף־על־פי שנדרש להחזיר את השטחים שכבש, תכנן להחזירם ’על הנייר’. לשם כך השיא את בתו, קליאופטרה ה־1, ”בת הנשים”, לתלמי ה־5, וכנדוניה הובטחו לה מחוזות כגון יהודה, הלא היא ”ארץ הצבי”. החתונה נערכה ב־193 לפה״ס, אך מלך סוריה לא העביר את המחוזות לידי תלמי ה־5, כי בנישואין פוליטיים אלה קיווה להכניע את מצרים תחת רגלי סוריה. המזימה לא עלתה יפה כי קליאופטרה ה־1 ’לא היתה לו’ לעזר, אלא החליטה לעמוד לצד בעלה. כאשר פרצה מלחמה בין אנטיוכוס ה־3 ורומא, צידדה מצרים ברומא.
34, 35. (א) לאילו ”איים” שם פניו מלך הצפון? (ב) כיצד השביתה רומא את החרפה שספגה ממלך הצפון? (ג) איך מת אנטיוכוס ה־3, ומי עלה על כיסאו והיה למלך הצפון?
34 על תבוסות מלך הצפון מוסיף המלאך פרטים: ”וישם [אנטיוכוס ה־3] פניו לאִיים ולכד רבים. והשבית קצין [רומא] חרפתו לו [את החרפה שספג מאנטיוכוס], בלתי חרפתו ישיב לו [לאנטיוכוס]. וישב [אנטיוכוס] פניו למעוזי ארצו, ונכשל ונפל, ולא יימצא” (דניאל י״א:18, 19).
35 ה”איים” הם ערים בארצות החוף מקדוניה, יוון ואסיה הקטנה. ב־192 לפה״ס פרצה ביוון מלחמה, ואנטיוכוס ה־3 נאלץ לשים פניו לשם. רומא, שלא ראתה בעין יפה את ניסיונותיו של מלך סוריה לכבוש שטחים נוספים ביוון, הכריזה עליו מלחמה והביסה אותו בקרב תֶּרמוֹפּילַאי. ב־190 לפה״ס הפסיד אנטיוכוס גם בקרב מַגנֶסיה, וכעבור כשנה נאלץ לוותר על כל אדמותיו ביוון, באסיה הקטנה וממערב להרי טאוּרוּס. רומא הטילה עליו קנס כבד, וכך השיתה תחת רגליה את מלך הצפון, אנטיוכוס ה־3 מלך סוריה. לאחר שאנטיוכוס ה־3 נסוג מיוון ואסיה הקטנה ואיבד את רוב הצי שלו, ’השיב פניו למעוזי ארצו’, לסוריה. הרומאים ’השיבו לו את החרפה’ שהמיט עליהם, החזירו לו מנה אחת אפיים. ב־187 לפה״ס ניסה אנטיוכוס ה־3 לשדוד מקדש בעילם שבפרס ותוך כדי כך ”נפל” שדוד. על כיסאו עלה בנו סלווקוס ה־4, מלך הצפון הבא.
המאבק נמשך
36. (א) כיצד ניסה מלך הנגב להמשיך במאבק, אך מה עלה בגורלו? (ב) כיצד נפל סלווקוס ה־4, ומי הומלך במקומו?
36 בעודו מנסה להעביר לרשותו את המחוזות שהובטחו לו כנדוניה של קליאופטרה, הורעל תלמי ה־5, מלך הנגב, ואת כיסאו ירש תלמי ה־6. ומה לגבי סלווקוס ה־4? לתשלום הקנס הכבד שהטילה עליו רומא שלח סלווקוס ה־4 את הֵלִיוֹדוֹרוֹס גזברו להניח ידו על אוצרות בית־המקדש שבירושלים. הליודורוס, שחמד את המלוכה, רצח את סלווקוס ה־4. אך אֶאוּמֶנֶס מלך פרגמון ואחיו אַטַלוֹס המליכו את אנטיוכוס ה־4, אחי הנרצח.
37. (א) כיצד ביקש אנטיוכוס ה־4 לרומם עצמו מעל יהוה אלוהים? (ב) מה הוליד חילול בית־המקדש שבירושלים בידי אנטיוכוס ה־4?
37 אנטיוכוס ה־4, מלך הצפון החדש, ביקש לרומם עצמו מעל אלוהים ולבער את פולחן יהוה. הוא קרא תיגר על יהוה והקדיש את בית־המקדש שבירושלים לזאוס, שנקרא גם יופיטר. בדצמבר 167 לפה״ס הוקם בחצר המקדש מזבח אלילי על יסוד המזבח הגדול שעליו נהגו להעלות עולות ליהוה דבר יום ביומו. מקץ עשרה ימים הוקרב על המזבח האלילי קורבן לזאוס. חילול הקודש הוליד מרד יהודי, את מרד המכבים. שלוש שנים לחם אנטיוכוס ה־4 במכבים, וב־164 לפה״ס, ביום השנה לחילול המזבח, ערך יהודה המכבי את חנוכת מקדש יהוה, ומאז הוחל לחוג את חג החנוכה (יוחנן י׳:22).
38. כיצד הקיץ הקץ על שלטון המכבים?
38 המכבים כרתו כנראה ברית עם רומא ב־161 לפה״ס, ויסדו את מלכותם ב־104 לפה״ס. אך החיכוכים בינם ובין מלך הצפון, מלך סוריה, לא פסקו, ולבסוף נקראה רומא להתערב. המצביא הרומי גְנַיוּס פּוֹמפֵּיוּס הטיל ב־63 לפה״ס מצור על ירושלים ובתום שלושה חודשים נפלה בידיו. ב־39 לפה״ס מינה הסנאט הרומי את הורדוס האדומי למלך יהודה. הורדוס שם קץ לשלטון המכבים, והשתלט על ירושלים ב־37 לפה״ס.
39. במה הועילה לך בחינת דניאל י״א:1–19?
39 זה היה חלקה הראשון של הנבואה על המאבק בין שני המלכים, ובהחלט מרגש לראות כיצד התגשמה לפרטי פרטים. מרגש לא פחות להתחקות אחר מה שקרה ב־500 השנים שחלפו מאז קיבל דניאל מסר נבואי זה, ולזהות את המלכים שגילמו את מלך הצפון ומלך הנגב. המאבק ביניהם ניטש גם כשהיה ישוע המשיח עלי־אדמות ונמשך עד עצם ימינו, כשהם משנים פנים ובכל פעם לובשים דמויות פוליטיות שונות. אם נשווה את ההשתלשלות ההיסטורית לפרטים המרתקים שמגוללת הנבואה, נצליח לזהות את שני המלכים היריבים.
מה הבנת?
• אילו שתי שושלות של מלכים חזקים עלו מארבע המלכויות ההלניסטיות, ובאיזה מאבק פתחו?
• כיצד עשו שני המלכים ”מישרים” כמנובא בדניאל י״א:6?
• כיצד נמשך המאבק בין
סלווקוס ה־2 ותלמי ה־3? (דניאל י״א:7–9)
אנטיוכוס ה־3 ותלמי ה־4? (דניאל י״א:10–12)
אנטיוכוס ה־3 ותלמי ה־5? (דניאל י״א:13–16)
• לשם מה הושאה קליאופטרה ה־1 לתלמי ה־5, ומדוע המזימה לא עלתה יפה? (דניאל י״א:17–19)
• איזו תועלת הפקת מבחינת דניאל י״א:1–19?
[טבלה/תמונות בעמוד 228]
המלכים בדניאל י״א:5–19
מלך מלך
הצפון הנגב
דניאל י״א:5 סלווקוס ה־1 ניקטור תלמי ה־1
דניאל י״א:6 אנטיוכוס ה־2 תלמי ה־2
(אשתו לאודיקי) (בתו ברניקי)
דניאל י״א:7–9 סלווקוס ה־2 תלמי ה־3
דניאל י״א:10–12 אנטיוכוס ה־3 תלמי ה־4
דניאל י״א:13–19 אנטיוכוס ה־3 תלמי ה־5
(בתו קליאופטרה ה־1) יורשו:
יורשיו: תלמי ה־6
סלווקוס ה־4
ואנטיוכוס ה־4
[תמונה]
מטבע ועליו דמותם של תלמי ה־2 ואשתו
[תמונה]
סלווקוס ה־1 ניקטור
[תמונה]
אנטיוכוס ה־3
[תמונה]
תלמי ה־6
[תמונה]
מקדש הורוס באִידפוּ שבמצרים העליונה. נבנה בידי תלמי ה־3 ויורשיו
[מפה/תמונות בעמודים 216, 217]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
”מלך הצפון” ו”מלך הנגב” הם כינויים למלכים שמצפון ומדרום לארץ של עמו של דניאל
מקדוניה
יוון
אסיה הקטנה
ישראל
לוב
מצרים
אתיופיה
סוריה
בבל
ערב
[תמונה]
תלמי ה־2
[תמונה]
אנטיוכוס הגדול
[תמונה]
לוח אבן ועליו צווים רשמיים מטעם אנטיוכוס הגדול
[תמונה]
מטבע ועליו דמותו של תלמי ה־5
[תמונה]
שער תלמי ה־3 בכרנך שבמצרים
[תמונה על כל העמוד בעמוד 210]
[תמונה בעמוד 215]
סלווקוס ה־1 ניקטור
[תמונה בעמוד 218]
תלמי ה־1