האם תחקה את חסד אלהים?‏

‏”‏לכו בדרכי אלהים כבנים אהובים.‏”‏ — אפסיים ה׳:‏1‏.‏

1.‏ מדוע נושא חיקוי הזולת צריך לעניין את כולנו?‏

בטוב וברע,‏ מרביתנו מחקים אחרים.‏ האנשים הסובבים אותנו,‏ אותם אנו עשויים לחקות,‏ יכולים להשפיע עלינו במידה מהותית.‏ בהשראת רוח־הקודש,‏ הזהיר מחבר משלי י״ג:‏20‏:‏ ”‏הולך את חכמים יחכּם,‏ ורועה כסילים יֵרוֹע.‏”‏ אם כן,‏ בתבונה יעץ דבר־האלהים:‏ ”‏חביבי,‏ אל תלך בעקבות הרע,‏ כי אם בעקבות הטוב.‏ העושה טוב מאלהים הוא.‏”‏ — יוחנן ג׳,‏ פסוק 11‏.‏

2.‏ בדרכיו של מי עלינו ללכת,‏ וכיצד?‏

² במקרא אנו קוראים על גברים ונשים רבים אשר דוגמתם ראויה לחיקוי.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ד׳:‏16;‏ י״א:‏1;‏ פיליפים ג׳:‏17‏)‏ אך,‏ מעל לכולם,‏ עלינו לחקות את אלהים עצמו,‏ ללכת בדרכיו.‏ באפסיים ד׳:‏31 עד ה׳:‏2‏,‏ לאחר שציין תכונות ומעשים שעלינו להימנע מהם,‏ עודד אותנו השליח פאולוס:‏ ”‏הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו.‏”‏ ובהמשך,‏ הגיע לעצתו העיקרית,‏ כשקרא לנו:‏ ”‏ובכן לכו בדרכי אלהים כבנים אהובים,‏ והתהלכו באהבה.‏”‏

3,‏ 4.‏ כיצד תיאר אלהים את עצמו,‏ ומדוע עלינו לשים לב לכך שהוא אל של צדק?‏

³ מה הן אותן ”‏דרכי אלהים”‏ שעלינו לחקות?‏ לאישיותו ולפעליו של אלהים צדדים רבים,‏ דבר שניתן להבין מדבריו כשתיאר את עצמו לפני משה:‏ ”‏יהוה,‏ אל רחום וחנון,‏ ארך־אפיים ורב חסד ואמת,‏ נוצר חסד לאלפים,‏ נושא עוון ופשע וחטאה,‏ ונקה לא ינקה,‏ פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים.‏”‏ — שמות ל״ד:‏6,‏ 7‏.‏

⁴ מאחר שיהוה ”‏אוהב צדקה ומשפט”‏,‏ חיוני שנלמד להכיר ולחקות צד זה באישיותו.‏ (‏תהלים ל״ג:‏5;‏ ל״ז:‏28‏)‏ כבורא התבל,‏ כַשופט וכמחוקק העליון של האנושות,‏ פועל יהוה בצדק עם הכל.‏ (‏ישעיהו ל״ג:‏22‏)‏ הדבר נראה בבירור בדרך בה דרש צדק והקפיד על עשיית משפט בקרב עם־ישראל,‏ ומאוחר יותר בקרב הקהילה המשיחית.‏

צדק אלוהי מתבצע

5,‏ 6.‏ כיצד הומחש הצדק בדרך בה נהג אלהים בבני־ישראל?‏

⁵ כשבחר את בני־ישראל כעמו,‏ שאל אלהים אם יהיו מוכנים ’‏לשמוע בקולו ולשמור את בריתו’‏.‏ בהתקהלם למרגלות הר־סיני,‏ השיבו:‏ ”‏כל אשר דיבר יהוה נעשה.‏”‏ (‏שמות י״ט:‏3–8‏)‏ איזו התחייבות רצינית!‏ באמצעות המלאכים,‏ הטיל אלהים על בני־ישראל קובץ של כ־600 חוקים,‏ שכאנשים מוקדשים הם היו אחראיים לנהוג לפיהם.‏ אך,‏ מה אם מישהו סירב לעשות כן?‏ אדם המומחה בחוקי אלהים הסביר:‏ ”‏הדבר אשר נאמר בפי מלאכים קיבל תוקף,‏ ועל כל עבירה ומרי ניתן גמול צודק.‏”‏ — עברים ב׳:‏2‏.‏

⁶ מכאן שמי מבני־ישראל שסירב לציית,‏ צפוי היה לקבל ”‏גמול צודק”‏,‏ לא על־פי ערכי־צדק ממקור אנושי לקוי,‏ אלא על־פי הצדק שמאת בוראנו.‏ אלהים קבע עונשים שונים למפֵרי המצוות.‏ העונש הכבד ביותר עבור האשם היה ש”‏ייכרת”‏,‏ או יוּצא להורג.‏ עונש זה נדרש במקרים של עבירות חמורות,‏ כגון:‏ עבודת־אלילים,‏ ניאוף,‏ גילוי־עריות,‏ משכבי־בהמה,‏ הומוסקסואליוּת,‏ הקרבת ילדים,‏ רצח ושימוש פסול בדם.‏ (‏ויקרא י״ז:‏14;‏ י״ח:‏6–17,‏ 21–29‏)‏ בנוסף לכך,‏ דינו של כל אחד מבני־ישראל אשר הפר בזדון כל מצווה שהיא,‏ מבלי לגלות חרטה,‏ היה ’‏להיכרת’‏.‏ (‏במדבר ד׳:‏15,‏ 18;‏ ט״ו:‏31,‏ 32‏)‏ כשדין צודק זה מאת אלהים בוּצע,‏ קרוב לוודאי שצאצאי החוטא סבלו מהתוצאות.‏

7.‏ מה היו כמה מן ההשלכות מעשיית הצדק בקרב עמו הקדום של אלהים?‏

⁷ עונשים אלה הדגישו לכל את החוּמרה שבהפרת חוקי אלהים.‏ למשל,‏ אם בן הפך לשתיין ולזללן,‏ הועמד הוא לדין בפני שופטים בוגרים.‏ אם הם גילו שהוא חוטא בזדון ואינו מגלה חרטה על מעשיו,‏ היה על הוריו ליטול חלק בהוצאתו להורג.‏ (‏דברים כ״א:‏18–21‏)‏ ההורים שבקרבנו יכולים לתאר לעצמם שלא היה זה מעשה קל.‏ אך,‏ אלהים ידע שהדבר נחוץ כדי למנוע את התפשטות השחיתות בקרב עובדיו האמיתיים.‏ (‏יחזקאל ל״ג:‏17–19‏)‏ על שערך סידור זה,‏ ניתן היה לומר:‏ ”‏כל דרכיו משפט.‏ אל אמונה,‏ ואין עוול;‏ צדיק וישר הוא.‏”‏ — דברים ל״ב:‏4‏.‏

8.‏ כיצד הומחש הצדק בדרך בה נהג אלהים בקהילה המשיחית?‏

⁸ כעבור מאות שנים,‏ דחה אלהים את עם־ישראל,‏ ובחר תחתיו את הקהילה המשיחית.‏ אך,‏ אלהים לא השתנה.‏ הוא עדיין מסור לערכי הצדק,‏ וניתן לתארו כ”‏אש אכלה”‏.‏ (‏עברים י״ב:‏29;‏ לוקס י״ח:‏8,‏ 7‏)‏ על־כן,‏ הוא המשיך להחדיר יראת־אלהים בקהילה כולה,‏ על־ידי גירוש החוטאים מקרבה.‏ על הקהילה הוטל לנדות כל משיחי מוקדש שהפך לחוטא בזדון ולא גילה חרטה.‏

9.‏ מהו נידוי,‏ ומהי מטרתו?‏

⁹ מה כרוך בנידוי?‏ דוגמה מן החיים אנו מוצאים בדרך בה טיפלה הקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה,‏ בבעיה שהתעוררה.‏ משיחי בקורינתוס קיים יחסים לא־מוסריים עם אשת אביו,‏ ולא גילה חרטה על מעשיו,‏ לכן הורה פאולוס לסלקו מהקהילה.‏ הדבר היה נחוץ כדי להגן על טוהרה של קהילת אלהים,‏ כיון ש”‏מעט שאור מחמיץ את כל העיסה.‏”‏ סילוקו מהקהילה נועד למנוע ממעשיו הפסולים לפגוע בשם הטוב של אלהים ושל קהילתו.‏ וכן,‏ המישמעת החמורה שבנידוי,‏ היה בה כדי לזעזע את החוטא ולפקוח את עיניו,‏ ובדרך זו להחדיר בו ובקהילה כולה יראת־אלהים.‏ — קורינתים א׳.‏ ה׳:‏1–13‏;‏ השווה דברים י״ז:‏2,‏ 12,‏ 13‏.‏

10.‏ כיצד על משרתי אלהים להתייחס לאדם מנודה?‏

¹⁰ אלהים ציווה שעקב נידוי חבר מן הקהילה,‏ אל למשיחיים ”‏להתערב (‏עימו)‏.‏.‏.‏ אף אל תסבו לאכול עם איש כזה.‏”‏a משמע הדבר שהוא ינותק מכל התרועעות,‏ כולל התרועעות חברתית,‏ עם הנאמנים המכבדים את חוקי אלהים והחפצים ללכת בדרכיו.‏ אפשר שיהיו ביניהם קרובי־משפחה שאינם גרים באותו בית.‏ יתכן שיהיה קשה לאותם קרובים לציית לצוו האלוהי,‏ כשם שלא היה זה קל להורים העברים,‏ תחת תורת משה,‏ ליטול חלק בהוצאה להורג של בנם.‏ אך,‏ חוק אלהים ברור;‏ לכן אנו יכולים להיות בטוחים שהנידוי הינו צודק.‏ — קורינתים א׳.‏ ה׳:‏1,‏ 6–8,‏ 11;‏ טיטוס ג׳:‏10,‏ 11;‏ יוחנן ב׳,‏ פסוקים 9–11‏;‏ ראה נספח למצפה לנובמבר 1981,‏ עמודים 14–20;‏ המצפה לאוקטובר 1988,‏ עמודים 28–31.‏

11.‏ כיצד יכולות להתבטא תכונות שונות של אלהים במקרה של נידוי?‏

¹¹ אך,‏ עלינו לזכור שאלהינו אינו רק אל של צדק;‏ הוא גם ”‏רב חסד,‏ נושא [‏סולח]‏ עוון ופשע.‏”‏ (‏במדבר י״ד:‏18‏)‏ דברו מבהיר שאדם מנודה יכול לגלות חרטה ולבקש מאלהים שיסלח לו.‏ כיצד יש לנהוג במקרה כגון זה?‏ משגיחים מנוסים יכולים להיפגש עימו כדי לשקול,‏ בזהירות ותוך תפילה,‏ אם הוא מגלה סימנים ברורים המעידים על חרטה כלפי מעשיו הפסולים שהביאוהו לנידויו.‏ (‏השווה מעשי־השליחים כ״ו:‏20‏.‏)‏ אם הוכח שאכן כן,‏ רשאי יהיה המנודה לשוב אל חֵיק הקהילה,‏ כשם שקורינתים ב׳.‏ ב׳:‏6–11 מציין שאירע במקרה של החוטא בקורינתוס.‏ אך,‏ יש מנודים שהיו רחוקים מקהילת אלהים במשך שנים,‏ לכן נשאלת השאלה:‏ האם ניתן לעשות משהו כדי לעזור להם למצוא את הדרך חזרה אל הקהילה?‏

צדק מאוזן בחסד

12,‏ 13.‏ מדוע עלינו לחקות תכונות אחרות של אלהים,‏ מלבד הצדק שלו?‏

¹² עד כה הבלטנו בעיקר היבט אחד בתכונות אלהים,‏ הרשומות בשמות ל״ד:‏6,‏ 7‏.‏ אולם,‏ פסוקים אלה מדגישים הרבה יותר מאשר את הצדק של אלהים,‏ ואלה החפצים לחקותו אינם מתמקדים אך ורק במידת הצדק.‏ אם היה עליך לבנות דגם של בית־המקדש שהקים שלמה המלך,‏ האם היית חוקר רק אחד מעמודיו?‏ (‏מלכים א׳.‏ ז׳:‏15–22‏)‏ כמובן שלא,‏ כיון שבדרך זו לא היית מקבל תמונה מקיפה ומאוזנת באשר למיבנהו ותפקידו של בית־המקדש.‏ בדומה לכך,‏ אם ברצוננו ללכת בדרכי אלהים,‏ עלינו לחקות בנוסף לצדק גם אחרות מבין תכונותיו,‏ כגון:‏ ”‏רחום וחנון,‏ ארך־אפיים ורב חסד ואמת,‏ נוצר חסד לאלפים,‏ נושא עוון.‏”‏

¹³ החסד והסלחנות נמנים עם התכונות המאפיינות את אלהים,‏ כשם שמראה זאת הדרך בה התייחס לעם־ישראל.‏ אל הצדק לא חסך מהם עונש על חטאים שחזרו עליהם שוב ושוב,‏ אך גילה חסד וסלחנות למכביר.‏ ”‏יודיע דרכיו למשה,‏ לבני־ישראל עלילותיו.‏ רחום וחנון יהוה,‏ ארך־אפיים ורב חסד.‏ לא לנצח יריב ולא לעולם יטור.‏”‏ (‏תהלים ק״ג:‏7–9;‏ ק״ו:‏43–46‏)‏ מבט לאחור על הדרכים בהן נהג יהוה במשך מאות שנים,‏ מאמת מלים אלה.‏ — תהלים פ״ו:‏15;‏ קמ״ה:‏8,‏ 9;‏ מיכה ז׳:‏18,‏ 19‏.‏

14.‏ כיצד הראה ישוע שחיקה את חסדו של אלהים?‏

¹⁴ מאחר שישוע המשיח הינו ”‏זוהר כבודו [‏של אלהים]‏ וצלם עצמוּתו,‏”‏ יש לצפות לכך שייגלה חסד וסלחנות.‏ (‏עברים א׳:‏3‏)‏ הוא אכן עשה כן,‏ כשם שמוכיחים מעשיו כלפי אחרים.‏ ‏(‏מתי כ׳:‏30–34‏)‏ הוא גם הבליט את החסד בדבריו הרשומים בלוקס פרק ט״ו‏.‏ שלושת המשלים המופיעים בפרק זה מוכיחים שישוע חיקה את יהוה,‏ והם מספקים לנו לקח חשוב.‏

דאגה לזה שאבד

15,‏ 16.‏ מה גרם לישוע לתת את המשלים שבלוקס פרק ט״ו‏?‏

¹⁵ משלים אלה מעידים על התעניינותו מלאת־החסד של אלהים בחוטאים,‏ בציירם תמונה הרמונית של תכונות שעלינו לחקותן.‏ חשוֹב על הרקע לאותם משלים:‏ ”‏כיון שכל המוכסים והאנשים החטאים התקרבו [‏אל ישוע]‏ לשמוע אותו,‏ התלוננו הפרושים והסופרים לאמור:‏ ’‏הנה זה מקבל את החוטאים ואוכל בחברתם.‏’‏”‏ — לוקס ט״ו:‏1,‏ 2‏.‏

¹⁶ כל האנשים הנוכחים היו יהודים.‏ הפרושים והסופרים התגאו בדבקותם הדקדקנית לכאורה בתורת משה,‏ מעין ’‏צדקנוּת משפטית’‏.‏ אך,‏ אלהים לא קיבל צדקנוּת־עצמית זו.‏ (‏לוקס ט״ז:‏15‏)‏ כפי הנראה,‏ המוכסים המוזכרים היו יהודים שגבו מיסים עבור הרומאים.‏ מאחר שרבים מהם גבו סכומים מופרזים מאחיהם היהודים,‏ נחשבו המוכסים לקבוצה מתועבת.‏ (‏לוקס י״ט:‏2,‏ 8‏)‏ הם נחשבו כחטיבה אחת עם ה”‏חוטאים”‏,‏ שכללו אנשים חסרי מוסר,‏ אפילו זונות.‏ (‏לוקס ה׳:‏27–32;‏ מתי כ״א:‏32‏)‏ אך ישוע שאל את מנהיגי־הדת הנרגנים:‏

17.‏ מה היה המשל הראשון של ישוע בלוקס פרק ט״ו‏?‏

¹⁷ ”‏מי מכם האיש שיש לו מאה כבשים וכשאובד לו אחד מהם לא יעזוב את התשעים ותשעה במדבר וילך אחרי האובד עד שימצאהו?‏ וכאשר ימצאהו ישים אותו על כתפיו בשמחה,‏ וכשיבוא הביתה יקרא לידידיו ולשכניו ויאמר,‏ ’‏שימחו איתי,‏ כי מצאתי את הכבש שלי שאבד.‏’‏ אומר אני לכם,‏ ככה תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה,‏ יותר מאשר על תשעים ותשעה צדיקים שאינם צריכים לתשובה.‏”‏ אותם מנהיגי־דת יכולים היו להבין את משמעות המשל,‏ כיון שכבשים ורועים היו מראה שכיח באיזורם.‏ מתוך דאגה,‏ השאיר הרועה את 99 הכבשים במירעה המוכר להם ויצא לחפש את האובד.‏ הוא ערך חיפוש ממושך עד שמצא אותו,‏ ונשא בעדינות את הכבש המבוהל חזרה אל חיק העדר.‏ — לוקס ט״ו:‏4–7‏.‏

18.‏ כשם שהודגש במשלו השני של ישוע בלוקס פרק ט״ו‏,‏ מה היווה סיבה לשמחה?‏

¹⁸ ישוע הוסיף משל שני‏:‏ ”‏או איזו אשה שיש לה עשרה מטבעות כסף ואבד לה מטבע אחד לא תדליק מנורה ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד אשר תמצאהו?‏ וכאשר תמצא אותו תקרא לחברותיה ושכנותיה ותאמר,‏ ’‏שימחו איתי,‏ כי מצאתי את המטבע שאבד לי.‏’‏ אומר אני לכם,‏ כך יש שמחה לפני מלאכי אלהים על חוטא אחד שחוזר בתשובה.‏”‏ (‏לוקס ט״ו:‏8–10‏)‏ מטבעות־הכסף המוזכרים במשל היו דרכמונים.‏ (‏תרגום ד”‏ץ‏)‏ ערכו של הדרכמון היה קרוב לשכר־עבודה יומי של פועל.‏ יתכן שהמטבע שאיבדה האשה היה פריט שהיווה חלק מירושה משפחתית או אפשר שהיווה חלק מסדרת מטבעות שהורכבה כתכשיט.‏ כשאבד,‏ היא חיפשה בדקדקנות אחרי המטבע,‏ ואז היא וחברותיה שמחו.‏ מה מגלה הדבר על אלהים?‏

שמחה בשמים — בעקבות מה?‏

19,‏ 20.‏ למי התייחסו שני המשלים הראשונים של ישוע שבלוקס פרק ט״ו‏,‏ ומהי הנקודה המרכזית שהם הדגישו?‏

¹⁹ ישוע סיפר שני משלים אלה בתגובה לביקורת שמתחו עליו.‏ נכון,‏ אמנם,‏ שמספר חודשים קודם לכן זיהה את עצמו בתור ”‏הרועה הטוב”‏ שמוכן היה לתת את נפשו בעבור צאנו.‏ (‏יוחנן י׳:‏11–15‏)‏ אך,‏ משלים אלה לא התייחסו בראש ובראשונה לישוע.‏ הלקח שהיה על הסופרים והפרושים ללמוד,‏ קשור היה בגישתו ודרכיו של אלהים.‏ ישוע ציין כאן שיש שמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה.‏ מנהיגי־דת אלה התיימרו לשרת את יהוה,‏ אך לא חיקו אותו.‏ לעומתם,‏ דרכיו מלאות־הרחמים של ישוע אכן שיקפו את רצון אביו.‏ — לוקס י״ח:‏10–14;‏ יוחנן ח׳:‏28,‏ 29;‏ י״ב:‏47–50;‏ י״ד:‏7–11‏.‏

²⁰ אם כבש אחד מתוך מאה היווה סיבה לשמחה גדולה,‏ אזי מטבע אחד מתוך עשרה היה סיבה אף לשמחה גדולה יותר.‏ אפילו כיום,‏ אנו יכולים להזדהות עם רגשות השמחה של הנשים שעלצו על מציאת המטבע!‏ גם כאן,‏ הלקח קשור בשמים בכך ש”‏מלאכי אלהים”‏ מצטרפים אל יהוה בשמחתו ”‏על חוטא אחד שחוזר בתשובה.‏”‏ שים לב למלים האחרונות ”‏חוזר בתשובה”‏.‏ שני המשלים התייחסו לחוטאים שחזרו בתשובה.‏ ברור,‏ כמו־כן,‏ ששניהם הדגישו שהולם לשמוח על חזרתם בתשובה.‏

21.‏ איזה לקח עלינו ללמוד ממשליו של ישוע שבלוקס פרק ט״ו‏?‏

²¹ מנהיגי־דת מותעים אלה,‏ בהיותם מרוצים מעצמם על שלכאורה שמרו את מצוות התורה,‏ העלימו עין מהעובדה שאלהים ”‏אל רחום וחנון,‏ .‏.‏.‏ נושא עוון ופשע וחטאה.‏”‏ (‏שמות ל״ד:‏6,‏ 7‏)‏ אילו היו הולכים בדרכי אלהים בחקותם תכונות אלה,‏ אזי היו מעריכים את החסד שישוע גילה כלפי אותם חוטאים שהתחרטו על מעשיהם.‏ מה באשר לנו?‏ האם אנו לומדים מלקח זה ומנסים ליישמו?‏ ובכן,‏ שים לב למשל השלישי שסיפר ישוע.‏

חרטה וחסד בפעולה

22.‏ בקיצור,‏ מה אירע במשל השלישי שישוע סיפר בלוקס פרק ט״ו‏?‏

²² לרוב,‏ נקרא הוא ’‏משל הבן האובד’‏.‏ אך,‏ בקראך אותו,‏ יתכן שתבין מדוע יש המכנים אותו ’‏משל אהבת אב’‏.‏ הוא סיפר על בן צעיר במשפחה,‏ שאביו העביר לידיו את חלקו בירושה.‏ (‏השווה דברים כ״א:‏17‏.‏)‏ הוא יצא לדרך אל ארץ מרוחקת,‏ שם ביזבז את רכושו בחיי הוללות,‏ ונאלץ לעבוד ברעיית עדר חזירים,‏ ומצבו הידרדר עד־כדי־כך שרעב למאכל החזירים.‏ לבסוף הוא התפכח והחליט לשוב הביתה,‏ תוך נכונות לעבוד כפועל שכיר בבית אביו.‏ כשהתקרב אל ביתו,‏ נקט אביו ביוזמה חיובית בכך שקיבל אותו בברכה ואפילו ערך לכבודו סעודה.‏ הבן הגדול,‏ שנשאר בבית ועבד,‏ מחה על החסד שהאב גילה כלפי אחיו.‏ אך,‏ האב ציין שהיתה להם סיבה לשמוח כיון שהבן שהיה מת חזר לחיים.‏ — לוקס ט״ו:‏11–32‏.‏

23.‏ מה עלינו ללמוד מ’‏משל הבן האובד’‏?‏

²³ יתכן שהיו בקרב הסופרים והפרושים כאלה שהסיקו שישוע המשיל אותם לאח הגדול,‏ בהשוואה לבן הצעיר שסימל את החוטאים.‏ אך,‏ האם הם קלטו את נקודת־המפתח שבמשל זה?‏ האם אנו מבינים אותה?‏ הוא מעלה על נס תכונה בולטת באישיותו של אבינו השמימי רב־החסד,‏ כלומר,‏ נכונותו לסלוח לחוטא המתחרט על מעשיו והחוזר בו מהם.‏ היה במשל זה של ישוע כדי להניע את שומעיו להגיב בשמחה על גאולת החוטאים שחזרו בתשובה.‏ המשל מבהיר לנו כיצד אלהים רואה את הדברים וכיצד הוא פועל,‏ ואלה המחקים אותו נוהגים באופן דומה.‏ — ישעיהו א׳:‏16,‏ 17;‏ נ״ה:‏6,‏ 7‏.‏

24,‏ 25.‏ אילו דרכים של אלהים עלינו לשאוף לחקות?‏

²⁴ אין ספק בכך שהצדק שזור בכל דרכיו של אלהים,‏ ולכן על אלה המעוניינים ללכת בדרכי יהוה להוקיר ולרדוף צדק.‏ אך,‏ המניע של אלהים בפעליו אינו רק צדק ומשפט מופשטים ונוקשים.‏ חסדו ואהבתו הם אדירים.‏ הוא מוכיח זאת בנכונותו לסלוח לחוטאים על בסיס של חרטה אמיתית.‏ לכן היה זה מתאים מצד פאולוס להצביע על קשר בין תכונת הסלחנות לבין הצורך לחקות את אלהים,‏ באמרו:‏ ”‏סילחו איש לרעהו כשם שאלהים סלח לכם במשיח.‏ ובכן,‏ לכו בדרכי אלהים כבנים אהובים,‏ והתהלכו באהבה.‏”‏ — אפסיים ד׳:‏32 עד ה׳:‏2‏.‏

²⁵ במשך השנים,‏ השתדלו המשיחיים האמיתיים לשקף גם את צדקתו של יהוה,‏ וגם את חסדו וסלחנותו.‏ ככל שנלמד להכיר אותו מקרוב יותר,‏ כך קל יותר יהיה לנו לחקותו מבחינות אלה.‏ אך,‏ כיצד אנו יכולים לייחס זאת למקרה של אדם שהיה אשם בחטא חמור ולכן ננקטו נגדו צעדים מישמעתיים רציניים?‏ הבה נראה.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1991/‏4/‏15)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

מה למדת?‏

◻ כיצד הודגם הצדק האלוהי בקרב עם־ישראל ובקרב הקהילה המשיחית?‏

◻ מדוע עלינו לחקות את חסד אלהים בנוסף לצדקו?‏

◻ אילו נסיבות היוו רקע לשלושת המשלים המופיעים בלוקס פרק ט״ו‏,‏ ואילו לקחים עלינו ללמוד מהם?‏

‏[‏תמונה בעמודים 14–15]‏

מישור אֶר־ראהא למרגלות הר־סיני (‏הנמצא ברקע בצד שמאל)‏

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Est (‏Near Eastern History)‏ Pictorial Archive

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]‏

Garo Nalbandian

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 17]‏

Garo Nalbandian