‏”‏את הנותן בשמחה אוהב אלהים”‏

‏”‏כל איש כפי שידבנו לבו יתן,‏ לא מתוך צער או הכרח,‏ שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלהים”‏.‏ — קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏.‏

1.‏ כיצד נתנו אלהים וישוע בשמחה?‏

יהוה היה הראשון אשר נתן בשמחה.‏ בשמחה הוא העניק חיים לבנו בכורו ואז השתמש בו כדי לברוא את המלאכים ואת האדם.‏ (‏משלי ח׳:‏30,‏ 31;‏ קולוסים א׳:‏13–17‏)‏ כמו־כן,‏ יהוה נתן לנו נישמת חיים,‏ ודברים ללא ספור,‏ ביניהם גשמים מהשמים ועונות פוריות,‏ כדי לשמח את לבנו.‏ (‏מעשי־השליחים י״ד:‏17;‏ י״ז:‏25‏)‏ אמת,‏ יהוה אלהים ובנו,‏ ישוע המשיח,‏ נותנים בשמחה.‏ הם מעניקים בשמחה ללא שמץ של אנוכיות.‏ יהוה כה אהב את עולם האנושות עד כי ”‏נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏.‏ ישוע אף הוא,‏ ברצון מלא,‏ ’‏נתן את נפשו כופר בעד רבים’‏.‏ — יוחנן ג׳:‏16;‏ מתי כ׳:‏28‏.‏

2.‏ בתואם עם דברי פאולוס,‏ איזה סוג של נתינה אוהב אלהים?‏

² אם כן,‏ גם על משרתיהם של אלהים והמשיח לתת בשמחה.‏ באיגרתו השנייה אל הקורינתים,‏ אשר כתב בשנת 55 לספירה,‏ עודד פאולוס נתינה זו.‏ בהתייחסו,‏ כנראה,‏ לאיסוף תרומות כספיות אישיות,‏ במיוחד כסיוע למשיחיים נזקקים בירושלים וביהודה,‏ אמר פאולוס:‏ ”‏כל איש כפי שידבנו לבו יתן,‏ לא מתוך צער או הכרח,‏ שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלהים”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7;‏ רומיים ט״ו:‏26;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ז:‏1,‏ 2;‏ גלטיים ב׳:‏10‏)‏ כיצד הגיבו משרתי אלהים להזדמנויות כאלה לתת?‏ ומה יכולים אנו ללמוד מעצתו של פאולוס בנושא הנתינה?‏

לב חפץ הוא המניע

3.‏ עד לאיזו מידה תמך עם־ישראל בהקמת המישכן כמרכז לעבודת יהוה?‏

³ לבבות נדיבים מניעים את משרתיו של אלהים להעניק מעצמם וממשאביהם כדי לתמוך במטרת אלהים.‏ למשל,‏ בימי משה תמך עם־ישראל בשמחה בהקמת המישכן לעבודת יהוה.‏ לבבותיהן של מספר נשים הניעו אותן לטוות צמר עֵזים,‏ בעוד שגברים עבדו כבעלי מלאכה.‏ בשמחה העם נתן זהב,‏ כסף,‏ עצים,‏ פישתן וחומרים נוספים,‏ הכל כתרומות המתוארות כ”‏תרומה ליהוה”‏.‏ (‏שמות ל״ה:‏4–35‏)‏ הם היו כה נדיבים,‏ עד אשר נאמר על החומרים שנתרמו שהיו ”‏דַייָם לכל המלאכה לעשות אותה והותר”‏.‏ — שמות ל״ו:‏4–7‏.‏

4.‏ מתוך איזו גישה תרמו דוד ואחרים למען בית־המקדש?‏

⁴ כעבור מאות שנים,‏ תרם המלך דוד רבות לבניית בית־המקדש ליהוה,‏ המקדש שנבנה על־ידי בנו שלמה.‏ מאחר שדוד ’‏התרצה בבית אלוהיו’‏,‏ נתן הוא מרכושו ”‏סגולה”‏ של כסף וזהב.‏ שרים,‏ נשיאים ואחרים ’‏מילאו ידם ליהוה’‏.‏ כיצד השפיע הדבר על העם?‏ ”‏וישמחו העם על התנדבם,‏ כי בלב שלם התנדבו ליהוה”‏!‏ (‏דברי־הימים א׳.‏ כ״ט:‏3–9‏)‏ הם נתנו בשמחה.‏

5.‏ במשך השנים,‏ כיצד תמך עם־ישראל בעבודת־אלהים האמיתית?‏

⁵ במהלך הדורות,‏ ניתנה לעם־ישראל הזכות לתמוך במישכן ומאוחר יותר בבית־המקדש,‏ ובלוויים וכהנים אשר שירתו בהם.‏ למשל,‏ בימי נחמיה,‏ גמרו בני־העם אומר לתרום כדי לקיים עבודת־אלהים טהורה,‏ בהיותם מודעים לכך שאל להם לזנוח את בית אלהים.‏ (‏נחמיה י׳:‏33–40‏)‏ בדומה לכך כיום,‏ תורמים עדי־יהוה בלב שמח לבניית אולמי־מלכות לאסיפות קהילתיות,‏ ולאחזקתם,‏ ולתמוך בעבודת־אלהים האמיתית בדרכים אחרות.‏

6.‏ תן מספר דוגמאות לכך שהמשיחיים הקדומים נתנו בשמחה.‏

⁶ המשיחיים הקדומים נתנו בשמחה.‏ למשל,‏ גָיוס ’‏נהג בנאמנות’‏ כאשר גילה הכנסת־אורחים כלפי משיחיים נודדים שקידמו את ענייני המלכות,‏ כשם שכיום מגלים עדי־יהוה הכנסת־אורחים כלפי משגיחים נודדים הנשלחים על־ידי חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.‏ (‏יוחנן ג׳.‏ פסוקים 5–8‏)‏ אירוח אותם אחים נודדים ומימון נסיעותיהם מקהילה לקהילה,‏ כרוכים בהוצאות כספיות,‏ אך מה רבה התועלת הרוחנית שקהילות מפיקות מביקוריהם!‏ — רומיים א׳:‏11,‏ 12‏.‏

7.‏ כיצד השתמשו הפיליפים במשאביהם החומריים?‏

⁷ הקהילות ככלל השתמשו בנכסים ואמצעים שעמדו לרשותן כדי לקדם את ענייני המלכות.‏ לדוגמה,‏ כתב פאולוס למאמינים בפיליפי:‏ ”‏הן גם בהיותי בתסלוניקי שלחתם אלי כמה פעמים לספק את צרכי.‏ לא שאני שואף למתנות;‏ שואף אני לפרי שירבה לזכותכם”‏.‏ (‏פיליפים ד׳:‏15–17‏)‏ הפיליפים נתנו בשמחה,‏ אך מה הם הגורמים המניעים נתינה זו בלב שמח?‏

מה מניע נתינה בשמחה?‏

8.‏ כיצד תוכל להוכיח שרוחו של אלהים מניעה את משרתיו לתת בשמחה?‏

⁸ רוח־קודשו של יהוה,‏ שהיא כוחו הפעיל,‏ מניעה את משרתיו לתת בשמחה.‏ כאשר המשיחיים מיהודה היו שרויים במחסור,‏ הניעה רוח אלהים משיחיים אחרים לסייע להם מבחינה חומרית.‏ כדי לשכנע משיחיים מקהילת קורינתוס לתרום כמיטב יכולתם,‏ ציין בפניהם פאולוס את דוגמת הקהילות במקדוניה.‏ אף־על־פי שהמאמינים במקדוניה התנסו ברדיפות ובעוני,‏ הם הפגינו אחווה ואהבה בנדבם מעל ומעבר ליכולתם.‏ בהפצרות רבות ביקשו הם את הזכות לתת!‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏1–5‏)‏ קידום מטרתו של אלהים אינו תלוי רק בתרומותיהם של העשירים.‏ (‏יעקב ב׳:‏5‏)‏ משרתי אלהים מוקדשים שהם דלי־אמצעים כספיים,‏ הם התומכים העיקריים במימון פעילות ההטפה על המלכות.‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏ אך,‏ אין הם מפסידים עקב נדיבות לבם,‏ כיון שאלהים תמיד מספק את צרכי משרתיו בפעילות זו,‏ והכוח העומד מאחורי קידומה וגידולה הוא רוחו.‏

9.‏ כיצד קשורים האמונה,‏ הידע והאהבה לנתינה בשמחה?‏

⁹ אמונה,‏ ידע ואהבה מניעים גם הם את משרתי אלהים לתת בשמחה.‏ פאולוס ציין:‏ ”‏וכשם שאתם [‏הקורינתים]‏ שופעים בכל — באמונה,‏ בהטפה,‏ בדעת,‏ בכל שקידה,‏ ובאהבה אשר עוררנו בכם,‏ שפעו גם בחסד הזה.‏ אינני מדבר בדרך של פקודה,‏ אלא שעל־ידי חריצותם של אחרים אני בוחן גם את אמיתוּת אהבתכם”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏7,‏ 8‏)‏ תרומות למען מטרת יהוה,‏ במיוחד כאשר עומדים ברשותו של הנותן אמצעים מוגבלים,‏ מצריכות אמונה בכך שיהוה אכן יספק.‏ משיחיים שזכו לידע על מטרת יהוה וחפצים לשרתו,‏ ואלה הרוחשים לו ולמשרתיו שפע אהבה,‏ ישתמשו בשמחה במשאבים העומדים לרשותם כדי לקדם את מטרתו.‏

10.‏ מדוע ניתן לומר שדוגמתו של ישוע מניעה את המשיחיים לתת בשמחה כיום?‏

¹⁰ דוגמתו של ישוע מניעה את המשיחיים לתת בשמחה.‏ לאחר שהאיץ בקורינתים לתת מתוך אהבה,‏ כתב להם פאולוס:‏ ”‏הן יודעים אתם את מעשה החסד של אדוננו ישוע המשיח,‏ שבהיותו עשיר נעשה עני למענכם,‏ כדי שתעשירו אתם על־ידי עניותו”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏9‏)‏ ישוע היה הבן העשיר ביותר של אלהים בשמים,‏ אך רוקן את עצמו מכל העושר הזה ונטל חיים כאדם.‏ (‏פיליפים ב׳:‏5–8‏)‏ אך,‏ בהפכו לעני בדרך חסרת־אנוכיות,‏ תרם ישוע לקידוש שמו של יהוה,‏ בוותרו על חייו על־מנת לספק את קרבן־הכופר,‏ לתועלתם של אלה שיאמינו בו.‏ בתואם עם הדוגמה שהציב ישוע,‏ האם לא מוטל עלינו לתת בשמחה כדי לעזור לאחרים ולתרום לקידוש שמו של יהוה?‏

11,‏ 12.‏ כיצד יכול תיכנון טוב לעזור לנו לתת בשמחה?‏

¹¹ תיכנון טוב מאפשר נתינה בשמחה.‏ פאולוס יעץ לקורינתים:‏ ”‏מדי ראשון בשבוע יניח כל אחד מכם תרומה כפי שמשגת־ידו וישמרה אצלו,‏ כדי שלא יתחילו באיסוף התרומות בעת בואי”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ז:‏1,‏ 2‏)‏ בדומה לכך כיום,‏ אלה החפצים לתרום למען קידום פעילות המלכות ינהגו בתבונה אם יקציבו למטרה זו,‏ באופן אישי ומתוך רצון חופשי,‏ חלק מהכנסתם השבועית או החודשית.‏ כתוצאה מתיכנון טוב זה,‏ יכולים עדי־יהוה,‏ כיחידים,‏ כמשפחות וכקהילות לתרום כדי לקדם את עבודת־אלהים האמיתית.‏

¹² מימוש התכניות לתרום מהווה מקור לשמחה.‏ כשם שאמר ישוע:‏ ”‏טוב לתת מלקחת”‏.‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏35‏)‏ כך יכולים היו המשיחיים להגדיל את שמחתם ביישום עצת פאולוס לממש את התכנית שהוכנה שנה שלמה מראש,‏ לשלוח כספים לירושלים.‏ ”‏רצויה היא לפי מה שיש ביד איש,‏ לא לפי מה שאין בידו”‏,‏ אמר.‏ כשאדם תורם כפי שמשגת־ידו,‏ לתרומות אלה יש ערך רב.‏ אם נבטח ביהוה,‏ הוא יאזן את הכל,‏ כך שבעלי אמצעים לא יבזבזו אותם אלא יגלו נדיבות,‏ בו בזמן שדלי־האמצעים לא יסבלו ממחסור עד אשר לא יהיה בכוחם לשרת את יהוה.‏ — קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏10–15‏.‏

ניהול זהיר של הנתינה

13.‏ מדוע יכלו הקורינתים לסמוך על פאולוס בניהול התרומות?‏

¹³ אף־על־פי שהיה זה פאולוס שניהל את איסוף והעברת התרומות,‏ כדי שהמאמינים הנזקקים יוכלו ליהנות מרווחה חומרית ולהתפנות במרץ רב יותר לפעילות ההטפה,‏ לא הוא ולא משגיחים אחרים נטלו מכספים אלה לכיסם הם.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏16–24;‏ י״ב:‏17,‏ 18‏)‏ פאולוס עבד כדי לפרנס את עצמו במקום להיות לנטל כלכלי על קהילה זו או אחרת.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ד׳:‏12;‏ תסלוניקים ב׳.‏ ג׳:‏8‏)‏ לכן,‏ כשהקורינתים הפקידו בידו את תרומותיהם,‏ הם מסרו אותן בידיו הנאמנות של משרת יהוה חרוץ וישר.‏

14.‏ באשר לשימוש בתרומות,‏ לאילו מוניטין זכתה חברת המצפה?‏

¹⁴ מאז ייסודה של חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים בשנת 1884,‏ היו לתורמים ראיות לכך שחברה זו אכן ראויה לאֵמונם בניהול התרומות אשר הופקדו בידה למען פעילות מלכות יהוה.‏ בהתאם לתקנון החברה,‏ זו פועלת כדי למלא את הצורך הנחוץ ביותר של כל האנשים,‏ צורכם בדברים רוחניים.‏ הדבר נעשה בצורת ספרות מקראית והדרכה באשר לדרך לישועה.‏ כיום,‏ יהוה מחיש את איסוף האנשים דמויי־כבש אל תוך אירגונו ההולך ומתרחב,‏ ומברך את הניהול הנבון של הכספים הנתרמים בקידום פעילות ההטפה על המלכות.‏ הדבר מהווה ראיה ברורה לשביעות רצונו.‏ (‏ישעיהו ס׳:‏8,‏ 22‏)‏ אנו בטוחים בכך שהוא ימשיך להניע לבבות להעניק בשמחה.‏

15.‏ מדוע מזכירה חוברת זו לעתים את נושא התרומות?‏

¹⁵ החברה משתמשת לעתים בדפי חוברת זו כדי להסב אל תשומת־לבם של קוראיה את זכותם לתרום,‏ איש כאשר ידבנו לבו,‏ למען הפעילות חובקת־העולם של הכרזת המלכות.‏ אין זה מיבצע התרמה,‏ אלא תזכורת לאלה החפצים לתמוך ב”‏בשורת אלהים.‏.‏.‏ מקודשת ברוח־הקודש”‏,‏ במידה שאלהים מברך אותם.‏ (‏רומיים ט״ו:‏16;‏ יוחנן ג׳.‏ פסוק 2‏)‏ החברה משתמשת בכל הכספים הנתרמים בצורה החסכונית ביותר,‏ כדי לפרסם את שמו ומלכותו של יהוה.‏ החברה מקבלת את כל התרומות בהכרת־תודה,‏ מאשרת את קבלתן,‏ ומשתמשת בהן לשם הפצת הבשורה הטובה על מלכות אלהים.‏ למשל,‏ באמצעים אלה היא תומכת בפעילות השליחים במדינות רבות,‏ ומאחזקת ומרחיבה בתי־דפוס הנחוצים להפצת ידע מקראי.‏ בנוסף לכך,‏ היא משתמשת בחלק מתרומות אלה למען הפעילות חובקת־העולם,‏ לכיסוי ההוצאות הרבות הכרוכות בהדפסת עותקים של כתבי־הקודש,‏ ספרות־עזר מקראית,‏ וכן קלטות ’‏טייפ’‏ וקלטות ’‏וידאו’‏.‏ בדרכים אלה,‏ הנותנים בשמחה מקדמים את ענייני המלכות.‏

‏”‏לא מתוך.‏.‏.‏ הכרח”‏

16.‏ אף־על־פי שרק מעטים מעדי־יהוה עשירים,‏ מדוע זוכות התרומות של כולם להערכה?‏

¹⁶ רק מעטים בקרב עדי־יהוה הם עשירים.‏ אף־על־פי שמרבית התרומות לקידום ענייני המלכות הן צנועות,‏ בכל זאת,‏ הן משמעותיות.‏ כאשר ישוע ראה אלמנה עניה שמה שתי פרוטות בעלות ערך זעום בתיבת־האוצר של בית־המקדש,‏ אמר הוא:‏ ”‏האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכולם.‏ כי כל אלה [‏תורמים אחרים]‏ נתנו את נדבותיהם מן העודף שלהם,‏ אך היא ממחסורה נתנה את כל אשר היה לה למחיה”‏.‏ (‏לוקס כ״א:‏1–4‏)‏ אפילו אם תרומתה היתה זעומה,‏ נתנה היא בשמחה — ותרומתה זכתה להערכה מלאה.‏

17,‏ 18.‏ מה היו דברי הסיכום של פאולוס בקורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏,‏ ומה משמע המלה ביוונית המתורגמת כאן ל’‏שמחה’‏?‏

¹⁷ בנוגע לאיסוף סיוע למען המשיחיים ביהודה,‏ ציין פאולוס:‏ ”‏כל איש כפי שידבנו לבו יתן,‏ לא מתוך צער או הכרח,‏ שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלהים”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏)‏ יתכן שהשליח התייחס לחלק מהפסוק שבמשלי כ״ב:‏9‏,‏ האומר,‏ לפי תרגום השבעים:‏ ”‏הנותן בשמחה יברך אלהים;‏ וימלא את חסר מפעליו”‏.‏ פאולוס החליף את המלה ’‏יברך’‏ ב’‏אוהב’‏,‏ אולם קיים קשר בין השניים,‏ כיון שזה שאלהים אוהב זוכה לשפע ברכות.‏

¹⁸ הנותן בשמחה הינו מאושר בנתינתו.‏ המונח ביוונית המתורגם ל’‏שמחה’‏ בקורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏,‏ הוא גם המקור למלה ’‏עליצות’‏!‏ לאחר שהצביע על כך,‏ אמר החוקר ר.‏ ס.‏ ה.‏ לנסקי:‏ ”‏אלהים אוהב את הנותן העליז,‏ השמח,‏ המאושר.‏.‏.‏ אשר אמונתו מעוטרת בחיוכים בראותו הזדמנות נוספת לתת”‏.‏ אדם בעל רוח כזו של שמחה,‏ אינו נותן בחוסר־רצון או מתוך הכרח,‏ אלא מעניק לזולת מעומק לבו.‏ האם גם אתה עולץ בדרך זו לתת,‏ כדי לתמוך בענייני המלכות?‏

19.‏ כיצד תרמו המשיחיים הקדומים?‏

¹⁹ המשיחיים הקדומים לא העבירו מגש־תרומות ולא נדרש מהם מעשר,‏ כלומר,‏ גביית עשירית מהכנסתם למטרות דתיות.‏ נהפוך הוא,‏ כל תרומותיהם שיקפו את נדיבות־לבם.‏ טרטוליאן,‏ אשר נעשה משיחי בשנת 190 לספירה בערך,‏ כתב:‏ ”‏גם אם יש לנו תיבת־תרומות,‏ איננו גובים בו סכומים מוגדרים,‏ כדת אשר יש לה מחיר.‏ ביום אחד לחודש,‏ נותן כל אחד,‏ אם הוא חפץ בכך,‏ תרומה קטנה;‏ אך,‏ רק אם זה לרצונו,‏ ואם ביכולתו;‏ כי אין כל הכרח;‏ הכל תוך נדיבות”‏.‏ — אפולוגיה,‏ פרק 39.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מה אמרה הוצאה מוקדמת של חוברת המצפה באשר לזכות לתמוך חומרית במטרת אלהים,‏ וכיצד מתייחס הדבר גם אלינו כיום?‏ (‏ב)‏ מה קורה כאשר אנו מכבדים את יהוה מהוננו?‏

²⁰ תרומות מעומק־הלב תמיד איפיינו את משרתי יהוה בני־זמננו.‏ אולם,‏ לעתים,‏ היו אשר לא ניצלו במלואה את הזכות לתמוך במטרת אלהים באמצעות תרומות.‏ למשל,‏ בפברואר 1883,‏ ציינה חוברת זו [‏באנגלית]‏:‏ ”‏ישנם הנושאים בעול כספי כבד ביותר למען אחרים,‏ עד כי מתייגעים ומתכווצים ’‏גידיהם’‏ הכספיים מעומס־יתר;‏ בכך יעילותם נפגעת;‏ ולא זו בלבד,‏ אלא אלה.‏.‏.‏ שלא הבינו במלואה את משמעות המצב,‏ הפסידו עקב חוסר פעילות בנושא הנדון”‏.‏

²¹ בעת שהמונים זורמים אל אירגונו של יהוה בימים אלה,‏ וכשהפעילות שאלהים הטיל עלינו הולכת ומתרחבת במזרח־אירופה ובאיזורים אחרים אשר קודם־לכן היו תחת חרם,‏ קיים צורך גדול יותר בהרחבת בתי־דפוס ובציוד נוסף.‏ יש להדפיס יותר עותקים של כתבי־הקודש וספרות מקראית אחרת.‏ תכניות תיאוקרטיות רבות נמצאות בשלבי הכנה מתקדמים;‏ אולם,‏ תכניות רבות יכולות היו להתקדם מהר עוד יותר אילו היה לכך מימון די הצורך.‏ כמובן,‏ אנו מאמינים שיהוה יספק את כל הדרוש,‏ ואנו יודעים שאלה ’‏המכבדים את יהוה מהונם’‏ יבורכו.‏ (‏משלי ג׳:‏9,‏ 10‏)‏ אמת,‏ ”‏הזורע בנדיבות יקצור בשפע”‏.‏ יהוה ’‏ישפיע עלינו כל חסד’‏,‏ ונתינתנו בשמחה תעורר רבים להללו ולברכו.‏ — קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏6–14‏.‏

הוכח את הערכתך על מתנות יהוה

22,‏ 23.‏ (‏א)‏ מהי אותה ”‏מתנתו העצומה מסַפֵר”‏ שנתן אלהים?‏ (‏ב)‏ תוך הערכה מלאה על מתנות אלהים,‏ מה עלינו לעשות?‏

²² מתוך הכרת־תודה עמוקה,‏ הביע פאולוס עצמו:‏ ”‏לאלהים התודה על מתנתו העצומה מסַפֵּר”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏15‏)‏ כ”‏כפרה”‏ על חטאיהם הן של המשיחיים המשוחים והן של העולם כולו,‏ מהווה ישוע את היסוד והאפיק להענקת ”‏מתנתו העצומה מסַפֵר”‏ של יהוה.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏ מתת זו היא ”‏חסד אלהים”‏,‏ שגילה לאנשים עלי־אדמות באמצעות ישוע המשיח,‏ והיא פועלת בשפע לישועתם ולתפארת יהוה וטיהור שמו.‏ — קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏14‏.‏

²³ הערכתנו העמוקה היא ליהוה אלהים על ”‏מתנתו העצומה מסַפֵר”‏,‏ ועבור תשורות רבות אחרות,‏ הן גשמיות והן רוחניות,‏ שהרעיף על משרתיו.‏ טובו של אבינו השמימי הוא כה נפלא עד אשר אין בפינו מלים לתארו!‏ ודאי שיש בו כדי לעוררנו לתת בשמחה!‏ אם כן,‏ תוך הערכה מקרב לב,‏ הבה נעשה כל שביכולתנו כדי לקדם את מטרתו של האל הנדיב,‏ יהוה,‏ הנותן הראשון והחשוב מכל,‏ הנותן תמיד בשמחה!‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 92/‏1/‏15)‏

האם אתה זוכר?‏

◻ לבבות חפצים מניעים את משרתי אלהים לעשות מה?‏

◻ מה מעורר אותנו לתת בשמחה?‏

◻ כיצד משתמשת חברת המצפה בכל התרומות אותן היא מקבלת?‏

◻ איזה סוג של נתינה אוהב אלהים,‏ וכיצד עלינו להוכיח את הערכתנו עבור מתנותיו הרבות?‏

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

כאשר הוקם המישכן,‏ עבדו בני־ישראל בחריצות ותרמו בנדיבוּת לשירות יהוה

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

תרומות כמו זו של האלמנה העניה משמעותיות וזוכות להערכה