שירו תהילות ליהוה
”אשירה ליהוה כי גָאֹה גָּאָה” (שמות ט״ו:1).
1. אילו סגולות ותכונות של יהוה מספקות לנו סיבה להללו?
תהלים מזמור ק״נ מצווה שלוש־עשרה פעם להלל את יהוה או את יה. הפסוק האחרון מכריז: ”כל הנשמה תהלל יה. הללו־יה!” כעדי־יהוה, אנו יודעים כי יהוה ראוי לתהילתנו. הוא ריבון היקום, האל העליון, מלך העולמים, בוראנו, אדוננו. הוא יחיד במינו, אין שני לו ואין שווה לו. הוא כל יודע, כל יכול, משפטו מושלם והוא התגלמות האהבה. אין טוב ממנו; הוא נאמן (לוקס י״ח:19; ההתגלות ט״ו:3, 4, ע״ח). האם הוא ראוי לתהילתנו? ללא כל ספק!
2. אילו סיבות יש לנו להכיר טובה ליהוה?
2 יהוה ראוי לא רק לכך שנעבדו ושנהללו, אלא אף שנכיר לו טובה ונודה לו עבור כל הדברים שהוא עשה למעננו. הוא המעניק ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלימה” (יעקב א׳:17). הוא מקור כל חיים, המעיין ממנו הם נובעים (תהלים ל״ו:10). כל הדברים מהם אנו נהנים כבני הגזע האנושי מקורם בו, משום שהוא בוראנו הנפלא (ישעיהו מ״ב:5). יתר־על־כן, הוא זה המרעיף עלינו את כל הברכות הרוחניות באמצעות רוחו, אירגונו ודברו. אנו זוכים לסליחת חטאים על יסוד קורבן־הכופר שסיפק לנו דרך בנו (יוחנן ג׳:16). אנו אוחזים בתקוות המלכות של ’שמים חדשים וארץ חדשה אשר צדק ישכון בם’ (פטרוס ב׳. ג׳:13). אנו נהנים מהתרועעות טובה עם אחינו המשיחיים (רומים א׳:11, 12). נפל בחלקנו הכבוד להיות עדיו, ובשל כך אנו מבורכים (ישעיהו מ״ג:10–12). יש לנו הזכות היקרה להתפלל אליו (מתי ו׳:9–13). אכן, יש לנו סיבות רבות להודות ליהוה!
דרכים שבהן נוכל להלל את יהוה
3. מה הן הדרכים השונות שבהן ניתן להלל את יהוה ולהביע את תודתנו לו?
3 כמשרתיו המסורים של יהוה, כיצד נוכל להללו ולהביע את תודתנו לו? אנו יכולים לעשות כן על־ידי נטילת חלק בשירות־השדה המשיחי — הטפה מבית לבית, עריכת ביקורים־חוזרים, ניהול שיעורי־מקרא והשתתפות בהכרזה פומבית במקומות ציבוריים. אנו אף יכולים להללו במתן עדות באקראי בשעת כושר. כמו כן, אנו יכולים להסב תהילה ליהוה בהתנהגותנו הישרה, ואפילו בסגנון הנקי והצנוע של הופעתנו ולבושנו. תדירות, זכו עדי־יהוה לשבחים בשל היותם למופת מבחינות אלה. יתר־על־כן, יש לאל ידינו להלל את יהוה ולהודות לו באמצעות תפילה. (ראה דברי־הימים א׳. כ״ט:10–13.)
4. מהי אחת הדרכים היפות ביותר שבה נוכל להסב תהילה לאבינו השמימי האוהב?
4 בנוסף לכך, אחת הדרכים היפות ביותר שבה נוכל להסב תהילה לאבינו השמימי האוהב, היא ברוממנו אותו ואת סגולותיו באמצעות שירי־מלכות ערבים לאוזן. מוסיקאים ומלחינים רבים תמימי־דעים שהכלי המוסיקלי היפה ביותר הוא הקול האנושי. גאוני המוסיקה הקלאסית שאפו לכתוב אופרות, בשל העונג הרב שבהאזנה לקול האנושי הנישא בשיר.
5. מדוע עלינו להתייחס במלוא הרצינות לאופן שבו אנו מזמרים את שירי־המלכות?
5 עד כמה נהנה ודאי יהוה לשמוע את שירת בני־האדם, בעיקר כאשר הם שרים שירי תהילה והודיה! ללא ספק אם כן, עלינו להתייחס במלוא הרצינות לאופן שבו אנו מזמרים את שירי־המלכות במפגשינו השונים — באסיפות הקהילה ובכינוסים נפתיים, חד־יומיים, מחוזיים ובינלאומיים. השירון שלנו מכיל שפע לחנים הערבים מאוד לאוזן, שיופיים זכה תדירות לתשבחות מפי אנשים מבחוץ. ככל שסוחפת אותנו הזמרה של שירי־המלכות, כן הולך וגדל העונג שאנו מסבים לאחרים ומפיקים בעצמנו.
שירת הלל ליהוה בתקופת המקרא
6. כיצד הביעו בני־ישראל את הערכתם לישועתם בים־סוף?
6 דבר־אלהים מספר לנו, שמשה ובני־ישראל שרו שירת ניצחון כאשר ניצלו מידי צבא פרעה בים־סוף. השיר ששרו פתח במילים: ”אשירה ליהוה, כי גָאֹה גָּאָה. סוס ורוכבו רמה בים. עוזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. זה אלי וְאַנְוֵהוּ [אפאר אותו]” (שמות ט״ו:1, 2). אנו יכולים לשוות ברוחנו את ההתלהבות והשמחה של בני־ישראל כאשר שרו מילים אלה לאחר ישועתם הפלאית!
7. אילו מאורעות נוספים ראויים לציון, שבהם היללו בני־ישראל את יהוה בשיר, מופיעים בתנ״ך?
7 בדברי־הימים א׳. ט״ז:1, 4–36, אנו קוראים על התהילה ליהוה בזמר ובניגון, כאשר העלה דוד את ארון־הברית לירושלים. היה זה מאורע משמח באמת. גם כאשר שלמה המלך חנך את בית־המקדש בירושלים, שרו שירי תהילה ליהוה בלווית כלי נגינה. אנו קוראים בדברי־הימים ב׳. ה׳:13, 14: ”ויהי כאחד למחצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד להלל ולהודות ליהוה וכהרים קול בחצוצרות ובמצילתיים ובכלי השיר ובהלל ליהוה, ’כי טוב כי לעולם חסדו’, והבית מלא ענן בית יהוה. ולא יכלו הכוהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים”. על מה מעיד הדבר? על כך שיהוה האזין לתהילות הערבות לאוזן ושהן אף שימחו את לבו, כשם שהצביע הענן העל־טבעי. בתקופה מאוחרת יותר, בימי נחמיה, שתי מקהלות נשאו קולן בשירה בעת חנוכת חומות ירושלים (נחמיה י״ב:27–42).
8. מה מוכיח כי בני־ישראל התייחסו ברצינות לשירה?
8 למעשה, השירה היתה חלק כה חשוב מעבודת־אלהים בבית־המקדש, עד כי 000,4 לוויים נתמנו לשירות המוסיקלי (דברי־הימים א׳. כ״ג:4, 5). הללו ליוו את הזמרים. למוסיקה, ובעיקר לזמרים, היה מקום חשוב בעבודת־אלהים, לא בהכרח כדי לטעת בלבם את הנושאים כבדי־המשקל שבתורה, אלא כדי ליצור את הרוח הנכונה לעבודת־אלהים. הדבר סייע לבני־ישראל לעבוד את יהוה באופן רוחני. שים־לב להכנות ולהקפדה על פרטים אשר הוקדשו להיבט זה: ”ויהי מספרם עם אחיהם מלומדי שיר ליהוה, כל המבין, מאתים שמונים ושמונה” (דברי־הימים א׳. כ״ה:7). תן דעתך לרצינות שבה התייחסו הם לשירת התהילות ליהוה. הם היו ”מלומדי שיר”, מיומנים בדבר!
9. איזה דגש הושם על שירה בכתבים המשיחיים?
9 כאשר אנו בוחנים את המאה הראשונה לספירה, מה אנו מגלים? בליל הסגרתו של ישוע, אף־על־פי שהעיקו על מחשבותיו נושאים כבדי־משקל כה רבים, הוא חש צורך לחתום את חגיגת ליל־הפסח ואת הסעודה שיִיסד לזכר מותו בשירת הלל ליהוה (מתי כ״ו:30). כמו־כן, אנו קוראים ש”בחצות הלילה”, לאחר שהוכו ונאסרו, פאולוס וסילא ”התפללו ושרו שירי הלל לאלהים; והאסירים מקשיבים להם” (מעשי־השליחים ט״ז:25).
שירת הלל — חלק חשוב מעבודתנו את אלהים
10. אילו מצוות הנוגעות לשירת ההלל לאלהים, כתובות בדברו?
10 הייתכן שלדעתך שירת שירי־המלכות אינה חשובה דייה כדי שתקדיש לה את מלוא תשומת־הלב? אם כן, האינך סבור שעליך לשקול מחדש את הנושא לאור חשיבותה של שירת ההלל בעיני יהוה אלהים וישוע המשיח? דבר־אלהים גדוש במצוות לפאר את יהוה ולהללו בשירה! לדוגמה, בישעיהו מ״ב: 10 אנו קוראים: ”שירו ליהוה שיר חדש, תהילתו מקצה הארץ, יורדי הים ומלואו איים ויושביהם”. (ראה גם תהלים צ״ו:1; צ״ח:1.)
11. מה היתה עצתו של השליח פאולוס בעניין השירה?
11 השליח פאולוס ידע כי בכוחה של השירה לרומם את רוחנו, לכן הוא יעץ לנו פעמיים בעניין זה. אנו קוראים באפסים ה׳:18, 19: ”הימלאו ברוח והשמיעו ביניכם תהילות ותשבחות ושירות רוחניות. שירו וזמרו לאדני [ליהוה, ע״ח] בלבבכם”. ובקולוסים ג׳:16 (ד”ץ) אנו קוראים: ”דבר המשיח ישכון בקרבכם בשפע רב בכל חוכמה ותלמדו ותעוררו את נפשכם בתהילות ותשבחות ושירות רוחניות ושירו ליהוה בנעימה בלבבכם”.
12. אילו דוגמאות של שירים עומדות לרשותנו, העוזרות לנו ’ללמד ולעורר’ זה את זה?
12 שים־לב שבכל אחד מהמקרים פאולוס מתייחס לשירה מספר פעמים, כשהוא מזכיר ’תהילות ותשבחות ושירות רוחניות, שירה ונעימה בלבבכם’. הוא אף פותח את דבריו אל הקולוסים באומרו, שבאמצעים אלה נוכל ’ללמד ולעורר’ זה את זה. ואנו אכן עושים כן, כשם שניתן לראות בכותרות רבות של השירים שלנו — ”כל הבריאה, הללי יהוה!” (מספר 5), ”עימדו היטב, הייו יציבים!” (מספר 10), ”שימחו בתקוות המלכות!” (מספר 16), ”אל תיראום!” (מספר 27), ”הללו יהוה” (שיר 48), ואלה הן אך דוגמאות מספר.
13. כיצד הראה ”העבד הנאמן והנבון” את חשיבותה של השירה כחלק מעבודתנו את אלהים?
13 בתואם עם צווים אלה, ”העבד הנאמן והנבון” דאג לכך שתוכנית האסיפות שלנו — בקהילה, בכינוסים הנפתיים, החד־יומיים, המחוזיים והבינלאומיים — תיפתח ותיחתם בשירת שירי־מלכות (מתי כ״ד:45, ע״ח). יתר־על־כן, שירים משובצים גם בזמנים שונים במהלך אסיפות אלה. היות שאסיפותינו פותחות בדרך־כלל בזימרת שיר־מלכות, האם לא מוטל עלינו להקפיד להגיע אליהן די מוקדם על־מנת להשתתף בחלק זה של עבודתנו את אלהים? ומאחר שהאסיפות ננעלות בשיר, האין זה מן הראוי שנישאר עד לאחר השיר המסיים והתפילה שבאה מייד לאחריו?
14. מנה מספר דוגמאות לשירים שנבחרו כדי להתאים לתוכניותינו.
14 השירים שבאסיפותינו נבחרים בקפידה כדי להתאים לתוכנית. למשל, בכינוס המחוזי ”הוראה אלוהית”, שנערך בשנת 1994, שיר מספר 114 ”אהבתו הנאמנה של אלהים”, המעודד את המשיחיים לחקות את אהבת יהוה במתן הזדמנות לזולת לשמוע את הבשורה, בא מייד לאחר שלושה נאומים, שדנו בהישגים ובאחריות שבפעילות ההטפה. בדומה לכך, שיר מספר 221, ”צעירים! לכו בעקבות אמונתם”, המכיל דוגמאות המעודדות את הצעירים לגלות נאמנות, בא מייד לאחר נאום שעסק בנושא ולאחר הדרמה ”בני־נוער הזוכרים את בוראם עתה”. שיר מספר 70, ”הייו כמו ירמיהו”, קדם לסדרת נאומים המבוססים על נבואות ירמיהו. אותה דאגה מוקדשת לבחירת השירים עבור שיעור המצפה, אסיפת־השירות ובית־הספר לשירות התיאוקרטי. הדבר נכון גם לגבי זקני־קהילה, הנושאים נאומים פומביים והקובעים את השיר שיפתח את התוכנית. עליהם לבחור שיר התואם את נושא הנאום שלהם.
15. כיצד יכול היושב־ראש באסיפה להגביר את ההערכה לשיר שעומדים לשיר?
15 בהכריזו על השיר שעומדים לשיר, היושב־ראש יכול להגביר את ההערכה לשיר בציינו את כותרת השיר או את נושאו. אין אנו שרים מספּרים אלא נושאים מקראיים. אם יוזכר הפסוק המופיע תחת הכותרת, עשוי הדבר להוסיף ולעזור לקהילה לגלות הערכה רבה יותר כלפי השיר. אזי שוב, הערות אחדות עשויות להיות הולמות כדי לעודד את הכל להשתתף בשירה.
גלה הערכה לטובו של יהוה בשירה
16. כיצד יכולים אנו להתמזג עם רוח השירים שלנו?
16 הואיל ומילותיהם של שירי־המלכות מלאות משמעות, עלינו להתרכז בהן בשירתנו. אנו חפצים להתמזג עם רוח השיר. חלקם, אלה העוסקים באהבה, בפירות הרוח, הינם נוגעים ללב (גלטים ה׳:22). את אלה אנו שרים בלהט, בחום. אחרים הינם עליזים יותר, ועלינו להשתדל לשיר אותם בחדווה. ישנם שירי־לכת בעלי קצב נמרץ, ואותם עלינו לשיר בהתלהבות ובביטחון רב. בבית־הספר לשירות התיאוקרטי אנו זוכים לעצות כיצד לגלות חמימות ורגש בד בבד עם התלהבות בהגשת השיחות שלנו. אף חשוב מכך לגלות חמימות, רגש והתלהבות כאשר אנו שרים את שירינו.
17. (א) איזה גינוי, שקיבלו בני־ישראל הלא־נאמנים, לא היינו רוצים שיתייחס גם לשירתנו? (ב) מהי התוצאה של התייחסות רצינית מצדנו לעצות שבשירים אלה?
17 אם אנו שרים את שירי־המלכות בעוד מחשבותינו נודדות לנושאים אחרים, ואיננו מגלים את מלוא ההערכה למשמעות המילים, האם לא נידמה בדרך כלשהי לבני־ישראל הבלתי נאמנים, שהוכחו על פניהם מכיון שבעוד שבשפתיהם כיבדו את אלהים, לבם ריחק ממנו? (מתי ט״ו:8; ישעיהו כ״ט:13) לא היינו רוצים שגינוי זה יחול עלינו עקב האופן שבו אנו שרים את שירי־המלכות, הלא כן? שירה יאה והולמת של שירי־המלכות, עשויה לדרבן לא רק אותנו אלא גם את הסובבים אותנו, ביניהם הצעירים. אכן, אם כל אלה השרים באולמי־המלכות היו מתייחסים בכובד־ראש לעצות שבשירים אלה, היה הדבר מהווה מקור עידוד רב־און להיות נלהבים בשירות ולהימנע ממלכודות החטא.
18. כיצד הושפעה אשה אחת מזימרתם של שירי־מלכות?
18 אנשים זרים מתפעלים שוב ושוב מהדרך שבה אנו מזמרים את שירי־המלכות. חוברת המצפה פרסמה בעבר פרט זה: ”יכולתה של השירה שלנו אף להביא אנשים אל דעת יהוה אלהים באה לידי ביטוי בחוויה של אשה, שנטבלה בשנת 1973 בכינוס ’ניצחון אלוהי’ שנערך באיצטדיון ינקי שבעיר ניו־יורק. היא ביקרה לראשונה ביוזמתה האישית באולם־מלכות מקומי, ונשארה בשתי האסיפות. כאשר הקהילה פצחה בשיר ”שא עיניך אל הגמול!”, היא כה התרשמה הן מהמילים והן מהאופן שבו שרו את השיר, עד כי החליטה שזה המקום שבו היא חפצה להיות. לאחר מכן, היא ניגשה לאחד מהעדים וביקשה שיעור־מקרא, ומאז התקדמה עד להיותה עדה משיחית של יהוה”.
19. איזה עידוד אחרון ניתן באשר לזימרת שירי־מלכות בחפץ־לב?
19 במרבית אסיפותינו, הקהל זוכה למספר מועט יחסית של הזדמנויות להביע את רגשותיו ואת הערכתו. אולם, כולנו יכולים להביע את רחשי לבנו באשר לטובו של יהוה בצרפנו את קולנו לזימרת שירי־המלכות. יתר־על־כן, כאשר אנו נאספים, האין ’שמחה בלבנו’? אם כן, עלינו לחפוץ לשיר! (יעקב ה׳:13) אכן, ככל שאנו מגלים הערכה לטובו של יהוה ולחסדו, כך נשמיע קולנו בכל נפשנו בשירה לתהילתו.
(מקור המאמר: 1994/5/1)
כיצד תשיב?
◻ מה הן שתי סיבות יסודיות לכך שנהלל את יהוה?
◻ מה הן הדרכים השונות שבהן ניתן להלל את יהוה?
◻ מהי אחת הדרכים היפות ביותר שבה נוכל להלל את יהוה?
◻ אילו דוגמאות מקראיות להסבת תהילה ליהוה בשיר עומדות לרשותנו?
◻ כיצד נוכל לשיר כיאות את שירי־המלכות?
[תיבה בעמוד 21]
הפק הנאה משירים אלה!
נראה, כי יש אשר מתקשים קמעה ללמוד מספר שירים. אולם, לחלק מן הקהילות אין קושי מיוחד לשיר את מרבית השירים הללו. יתכן שכל הדרוש הוא אך השקעת מאמץ קל נוסף כדי ללמוד את שנראה תחילה כלא מוכר. ברגע ששירים אלה הופכים מוכרים, תדירות הקהילה מעריכה אותם יותר מאשר את אלה שלא נדרש כל מאמץ ללומדם. אזי, כל חברי הקהילה יכולים לשיר אותם בביטחון. אכן, הם יכולים להפיק הנאה משירים אלה!
[תיבה בעמוד 21]
זמר שירי־מלכות במפגשים חברתיים
אל לנשיאת קולנו בשירי־המלכות להיות מוגבלת לאולם־המלכות בלבד. פאולוס וסילא שרו תהילות בהיותם בכלא (מעשי־השליחים ט״ז:25). והתלמיד יעקב אמר: ”אם שמחה בלבו, יזמר תהילות” (יעקב ה׳:13). במפגשים חברתיים הכל חשים שמחה. אם כן, מדוע לא לשיר שירי־מלכות? הדבר עשוי להסב הנאה במיוחד אם השירה מלווה בנגינה בפסנתר או בגיטרה. ולא, ניתן להשתמש בקלטות של שירי־המלכות בנגינת פסנתר; משפחות רבות של עדים רכשו את אלבום הקלטות הזה. אין הן משמשות רק כליווי הולם לשירה, אלא הן אף אידיאליות כמוסיקת רקע נעימה.
[תמונה בעמודים 18, 19]
לאחר ישועתם בים־סוף, הביעו בני־ישראל את שמחתם בשיר
[תמונה בעמוד 20]
שירה בחדווה הינה חלק מעבודת־אלהים המשיחית כיום