ההבטחה לעולם ללא שחיתות
שחיתות חודרת לכל רבדי החברה. בין אם היא קיימת בממשל, במדע, בספורט, בדת או בעסקים, נראה כי השחיתות יוצאת מכלל שליטה.
במדינה אחר מדינה, עולות לכותרות חדשות מדכאות על שערוריות שחיתות. רבים שהתחייבו לשרת את ענייני הציבור, מתגלים כמשרתים את ענייניהם האישיים, בקבלם שוחד או רווחים במרמה. פשעים שנהוג לכנותם פשעי ”הצווארון הלבן”, נפוצים. יותר ויותר אנשים ממעמד חברתי או כלכלי גבוה, אשמים בעבירות חמורות על רקע אתי ופלילי, הקשורות לעבודתם היומיומית.
קיים חשש הולך וגובר באשר למה שמתאר כתב־עת אירופי כ”’שחיתות הגדולים’ — נוהגם של פקידים בכירים, שׂרים ולעתים קרובות מדי, ראשי־ממשל, לדרוש תשלום בטרם הם מאשרים רכישות ויוזמות חשובות”. באחת המדינות, ”שנתיים של חקירה משטרתית ומעצרים כמעט יומיומיים, עדיין לא הרתיעו את המושחתים ללא תקנה”, מציין כתב־העת הבריטי האקונו־מיסט.
עקב השחיתות הרווחת כל־כך, רבים חשים כיום שאין הם יכולים לבטוח באיש. רגשותיהם זהים לאלה של דוד, אחד מכותבי־המקרא, כשאמר: ”הכל סר, יחדיו נאלחו, אין עושה טוב אין גם אחד” (תהלים י״ד:3).
כיצד הנך מתמודד עם המציאות שבה רווחת השחיתות? מרבית האנשים כיום פשוט מתעלמים ממנה. אך, גם אם הנך מתעלם מן השחיתות, היא עדיין תפגע בך. הכיצד?
השחיתות נוגעת לך
שחיתות בדרגים הגבוהים ובקנה־מידה קטן כאחד, גורמת לעלייה ביוקר המחייה, מורידה את איכות המוצרים וכתוצאה מכך המשרות מעטות יותר והמשכורות נמוכות יותר. למשל, מעריכים כי מחירם של פשעים, כגון מעילה והונאה, הוא לפחות פי עשרה מהעלות הכוללת של פריצה, שוד וגניבה. The New Encyclopædia Britannica (האנציקלופדיה בריטניקה החדשה [1992]) מציינת, כי ”המחיר של פשעי תאגידים בארצות־הברית הוערך בכ־000,000,000,$200 לשנה — פי שלושה ממחיר הפשע המאורגן”. מקור זה מסביר שבעוד שההשפעות אינן נחשפות בקלות, ”לפשעים אלה השפעה אדירה על בטחונם של עובדים, של צרכנים ושל הסביבה”.
פירותיה הבאושים של השחיתות מזכירים לנו את דברי שלמה המלך: ”ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש, והנה! דמעת העשוקים ואין להם מנחם, ומיד עושקיהם כוח, ואין להם מנחם” (קהלת ד׳:1).
אם כן, האם עלינו להשלים עם השחיתות? האם היא דבר בלתי נמנע? האם עולם ללא שחיתות הנו חלום בלתי מציאותי? למרבה השמחה, התשובה היא לאו! המקרא מלמדנו שעוול ורשע יוסרו בקרוב.
הדברים שהמקרא מוסר לנו
המקרא מוסר לנו, שהשחיתות החלה כאשר מלאך רב־און מרד באלוהים ופיתה את הזוג הראשון להצטרף אליו (בראשית ג׳:1–6). דרכם החוטאת לא הניבה כל דבר טוב. אדרבה, למן היום שאדם וחוה חטאו ליהוה אלוהים, החלו לסבול את התוצאות המרות של השחיתות. גופם החל בתהליך איטי של התנוונות, המוביל למוות הבלתי נמנע (בראשית ג׳:16–19). מאז, מלאה ההיסטוריה בדוגמאות של שוחד, רמאות והונאה. אולם, נראה כי מרבית העבריינים מתחמקים מעונש.
שלא כפושעים רגילים, לעתים נדירות מנהלים ופוליטיקאים מושחתים משיבים את הרווח שהשיגו בדרכים לא־כשרות או נשלחים בעטיו לכלא. עקב טבעם החשאי של תשלומי שוחד ושל מתן טובות־הנאה ורווחי מרמה, תדירות קשה לחשוף שחיתות בדרגים הגבוהים. אך, אין משמע הדבר שעולם ללא שחיתות הנו חלום בלתי אפשרי.
בורא האדם, יהוה אלוהים, הוא שיחלץ מן השחיתות. התערבות אלוהית היא הפתרון היחיד. מדוע? משום שאויבו הסמוי של האדם, השטן, ממשיך להתעות את האנושות. כשם שאנו קוראים ביוחנן א׳. ה׳:19 (ע״ח), ”העולם כולו נתון ביד הרָשע”. היש הסבר אחר לגידול בשחיתות — כשמרביתה נעשית ללא הסתכנות בעונש?
מאמצי אנוש, יהיו עזים ככל שיהיו, אינם מסוגלים להכניע את השטן ושדיו. רק התערבות אלוהית יכולה להבטיח לאנושות הצייתנית את ”החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:21). יהוה מבטיח שבקרוב יוגבל השטן, כדי שלא יוכל להוסיף ולהתעות את האנושות (ההתגלות כ׳:3). בינתיים, אם ברצוננו לחיות בעולמו החדש חסר השחיתות של אלוהים, עלינו לדחות את דרכיו המושחתות של עולם זה.
אנשים יכולים להשתנות
בימי ישוע המשיח, היו שניצלו את כוחם לרעה ודיכאו את רעיהם. למשל, מוכסים היו ידועים לשמצה במעשיהם המושחתים. היה זה למרות החוק המפורש של אלוהים: ”ושוחד לא תיקח, כי השוחד יעוור פיקחים ויסלף דברי צדיקים” (שמות כ״ג:8). זכי, מוכס ראשי, הודה שסחט כספים בתואנת שווא. אך, במקום לתמוך ברפורמה חברתית בקנה־מידה גדול, הפציר ישוע ביחידים להתחרט ולחזור בהם מדרכיהם המושחתות. כתוצאה מכך, ככל הידוע, מוכסים מושחתים כגון מתי וזכי, נטשו את אורח־חייהם הקודם (מתי ד׳:17; ט׳:9–13; לוקס י״ט:1–10).
בדומה לכך כיום, אלה המעורבים במעשי מרמה יכולים לדחות את השחיתות כשהם לובשים את ”האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת” (אפסים ד׳:24). אפשר שלא יהא זה קל לשלם ביושר מסים או לחדול להשתתף בתוכניות מפוקפקות. בכל זאת, התועלת שווה כל מאמץ.
כשאינם מורגלים עוד בעולם מושחת זה, אלה המעוניינים ברווחת הזולת נהנים משלוות נפש. אין הם חוששים כלל להיתפס בעשיית עוול. אדרבה, הם נהנים ממצפון נקי. הם מחקים את דוגמתו המקראית של דניאל הנביא. התיאור המקראי אומר, כי פקידים בכירים ביקשו ללא הרף להעליל עלילה כלשהי על דניאל. ”אבל לא יכלו למצוא כל עלילה ומגרעת, כי נאמן היה ולא נמצאה בו כל שגיאה או מגרעת” (דניאל ו׳:5).
הבטחת יהוה
יהוה מבטיח: ”אשר חוטא עושה רע מְאַת ומאריך לו, כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלוהים אשר יִיראו מלפניו. וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלוהים” (קהלת ח׳:12, 13).
איזו הקלה תהא כשהשחיתות לא תוסיף להסב אומללות! איזו ברכה תהא זו לחיות לנצח בעולם ללא שחיתות! אין הדבר בגדר בלתי אפשרי. המקרא מדבר על ה”תקווה לחיי עולם אשר האלוהים — אשר אינו מכזב — הבטיח לפני עתות עולם” (טיטוס א׳:2). אם אתה שונא שחיתות ואוהב צדק, סביר להניח שתראה בהתגשמות הבטחת אלוהים, עולם ללא שחיתות.
(מקור המאמר: 1995/6/1)
[תמונה בעמוד 4]
השחיתות רווחת בחוגי הממשל והעסקים
[תמונה בעמוד 5]
תדירות, השחיתות משפיעה על עסקות עם פקידי־ממשל