האם נושעת?
ג׳וני היה בן 10, כאשר איש אחד עצר אותו ביריד ושאל: ”בחור צעיר, האם אתה מקבל את ישוע המשיח כאדונך וכמושיעך?” שאלה זו נשמעה לג׳וני די מוזרה, שכן תמיד האמין בישוע. לכן, השיב: ”בוודאי”. ”הללויה!” צעק האיש למען ישמעו הכל. ”עוד נפש נושעה למשיח!”
האם הישועה היא אכן כה קלה? האם ג׳וני ’נושע’ ברגע שאמר מילים אלו, יהיו אשר יהיו מעשיו בשארית ימיו? אנשים כנים רבים ישיבו בחיוב. עלונים של דתות מסוימות מציעים לכתוב את התאריך שבו ”נושעת”, כדי שתוכל לזוכרו.
כומר כתב ש”ברגע שהאדם מודה באמונה פשוטה במשיח... גורלו נקבע אחת ולתמיד”. הוא טען כי המקרא אומר שהישועה תלויה ב”פועל אמונה” יחיד וחד־פעמי ”ולא באמונה ממושכת”. כותב אחר בענייני דת כתב: ”צעד זה הוא מעשה מוגמר. הוא כבר השיג עבורך ישועה... ’מאבקך הסתיים’. ’חטאך הוסר ממך’”. אך, אפילו אנשים המשוכנעים עמוקות שכך הדבר, עשויים להבחין כאן בבעיה. כפי שניתן לראות, רבים אשר נאמר להם כי ’נושעו’, אינם חיים בדרך שמתווים עקרונות־המקרא. הסבר נפוץ לכך הוא שאולי הם לא ממש ”קיבלו” את המשיח.
אם כן, מה בעצם משמע הדבר ’לקבל’ את ישוע? האם מדובר בפועל אמונה חד־פעמי או שמא בדרך חיים ממושכת? האם מן ההכרח שאמונתנו תהיה עזה דיה כדי שתניענו לפעולה? היכולים אנו לקבל למעשה את היתרונות שבקורבנו של ישוע מבלי לקבל עלינו את האחריות ללכת בעקבותיו?
רבים רוצים בברכות אך אינם מעוניינים לקבל עליהם את האחריות ללכת בעקבות ישוע ולציית לו. למעשה, לעתים קרובות המלה ”לציית” מציקה להם. אולם, ישוע אמר: ”בוא ולך אחרי” (לוקס י״ח:18–23). והמקרא מצהיר: ”אלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע... יוטל עליהם עונש של אבדון עולם” (תסלוניקים ב׳. א׳:8, 9; מתי י׳:38; ט״ז:24).
המקרא אומר דברים רבים המעוררים שאלות כבדות־משקל באשר לדברים הנלמדים בנושא הישועה. אם אתה מעוניין לברר מה למעשה אומר המקרא בנידון, העמודים הבאים יעניינו אותך במיוחד. פתח את ספר המקרא וקרא את הפסוקים המוזכרים כדי לראות את שלימדו ישוע ושליחיו בנושא חשוב זה.