שאלות של קוראים
האם ישוע יודע כיום את מועד פרוץ מלחמת הר־מגידון?
סביר להניח שכן.
יש העשויים לתמוה מדוע מתעוררת כלל השאלה. קרוב לוודאי שהסיבה לכך טמונה בהערת ישוע המופיעה במתי כ״ד:36: ”את היום ההוא והשעה אין איש יודע, גם לא מלאכי השמים וגם לא הבן, אלא האב לבדו”. שים לב למילים ”גם לא הבן”.
פסוק זה הוא חלק מתשובת ישוע לשאלת השליחים: ”מתי יהיו דברים אלה, ומה יהיה אות בואך וקץ העולם?” (מתי כ״ד:3) בנבואתו המפורסמת בימינו, לגבי הראיות המרכיבות את ה”אות”, הוא חזה מלחמות, רעב, רעידות־אדמה, רדיפת המשיחיים האמיתיים ודברים נוספים עלי־אדמות, אשר יעידו על נוכחותו. באמצעות האות, יוכלו תלמידיו להבחין כי הקץ קרוב. הוא המשיל את קרבת המועד לעת שבה עץ התאנה מתחיל להצמיח עלים, דבר המעיד שהקיץ קרוב. הוא הוסיף ואמר: ”כן גם אתם, כראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא בפתח” (מתי כ״ד:33).
אך ישוע לא ציין את המועד המדויק של הקץ. במקום זאת, הוא הצהיר את הדברים שאנו קוראים במתי כ״ד:36. בלשון דומה תורגמו דבריו בתרגום עולם חדש של כתבי־הקודש ובתרגומי מקרא עכשוויים רבים אחרים. ואולם, תרגומים קדומים יותר אינם מכילים את המילים ”גם לא הבן”.
למשל, בתרגום דואיי הקתולי אנו קוראים: ”אבל את היום ההוא והשעה אין איש יודע, גם לא מלאכי השמים, אלא האב לבדו”. לשון תרגום המלך ג׳יימס דומה. מדוע הושמטו המילים ”גם לא הבן”, אף שהן מופיעות במרקוס י״ג:32? משום שבראשית המאה ה־17, כאשר הוכנו שני תרגומים אלה, כתבי־היד שהיו בידי המתרגמים לא הכילו מילים אלה. אך מאז, נתגלו הרבה כתבי־יד יווניים קדומים יותר. הללו, שנכתבו בתקופה הקרובה בהרבה לזו של כתב־היד המקורי של מתי, מכילים את המילים ”גם לא הבן” במתי כ״ד:36.
מעניין לציין, שהתרגום הקתולי המקרא הירושלמי כולל קטע זה ונלווית אליו הערת־שוליים האומרת כי תרגום הוולגטה השמיט ביטוי זה ”ככל הנראה מטעמים תיאולוגיים”. כמובן! מתרגמים או מעתיקים אשר האמינו בשילוש התפתו להשמיט קטע שהצביע על כך שנעדר מישוע מידע שהיה לאביו. הייתכן שישוע אינו יודע עובדה מסוימת אם הוא ואביו הם חלק משילוש?
בדומה לכך, A Textual Commentary on the Greek New Testament (פרשנות הנוסח של הברית החדשה ביוונית), מאת ב. מ. מצגר, מציינת: ”המילים ’גם לא הבן’ נעדרות ממרבית העדויות [כתבי־היד] של מתי, לרבות הנוסח המאוחר יותר, הנוסח הביזנטי. מאידך, עותקים נבחרים של הנוסח מאלכסנדריה, הנוסח המערבי והנוסח מקיסריה מכילים קטע זה. השמטת המילים עקב הקושי שהן מעלות בהסבר הדוקטרינה, הגיונית יותר מן הטענה שהן נוספו לכתוב” במרקוס י״ג:32. (ההדגשה שלנו.)
אותם ”עותקים נבחרים” של כתבי־יד קדומים תומכים בכתוב המראה הדרגתיות הגיונית בידיעת מועד הקץ. המלאכים לא ידעו את עת הקץ; גם לא הבן; אלא רק האב. הדבר גם עולה בקנה אחד עם דברי ישוע במתי כ׳:23, שם הוא מודה שאין בידו סמכות להעניק מקומות בולטים במלכות, אלא הסמכות נתונה רק בידי האב.
מכאן שדברי ישוע עצמו מראים שבהיותו עלי־אדמות לא ידע את היום והשעה של ’קץ העולם’. האם מאז נודע לו המועד?
בהתגלות ו׳:2 ישוע מתואר כיושב על הסוס הלבן היוצא ”מנצח ולמען ינצח”. לאחר מכן באים הפרשים המסמלים מלחמות, רעב ומגיפות, כדוגמת אלה שחווינו מאז פרוץ מלחמת־העולם הראשונה בשנת 1914. עדי־יהוה מאמינים כי ב־1914, ישוע הוכתר למלך במלכות אלוהים השמימית, והוא יעמוד בראש המערכה נגד הרשע עלי־אדמות (ההתגלות ו׳:3–8; י״ט:11–16). מאחר שישוע מוסמך עתה כמנצח בשם אלוהים, נראה סביר שאביו אמר לו מתי יבוא הקץ ומתי ”ינצח”.
לנו, החיים עלי־אדמות, לא נאמר המועד, לכן דברי ישוע עדיין נוגעים לנו: ”היזהרו, הייו ערים, כי אינכם יודעים מתי העת... את אשר אני אומר לכם אומר אני לכל: עימדו על המשמר!” (מרקוס י״ג:33–37).