”אינני חולם, נכון?”
הדיווח הבא מגיע ממלווי, מאחד הכינוסים המחוזיים ההיסטוריים של עדי־יהוה בנושא ”מהללי יהוה שמחים”, שנערכו שם בקיץ 1995.
”לצד הכביש הראשי, באמצע הדרך צפונה לכיוון החוף המערבי של אגם מלווי, הוצבה, לראשונה זה 29 שנה, כרזה שעליה כתוב, ’כינוס מחוזי של עדי־יהוה’.
”משאית ענקית חנתה לצד הכרזה, ומהנגרר שלה הגיחו יותר מ־200 חברי משלחת מן העיירה מזוזו. הם הביאו צרורות של בגדים, שמיכות, סירים, דליים, מזון, עצי הסקה וספרי מקרא כדי להצטרף ליותר מ־000,3 אחיהם ואחיותיהם שבאו ממקומות אחרים.
”כאשר קידמנו את פני אחינו ברדתם מהמשאית, ג׳ורג׳ צ׳יקקו, בן 63, הגיע כשהוא גורר את אופניו בחול לאחר שרכב עליהם במשך יומיים מנקוטקוטה. במשך השנים, אח צ׳יקקו ריצה ארבעה עונשי־מאסר, עקב סירובו להתפשר על עקרונות המקרא. בן־דודו מת מהמכות שספג בכלא. ’אינני חולם, נכון?’ שאל אח צ׳יקקו. ’הכינוס הזה נערך לאור יום, ואנשים אלה שרים בקול שירי מלכות! כל השנים הללו, נאלצנו להתאסף בלילה, בחסות החשיכה, ללחוש שירי מלכות ולחכך את ידינו זו בזו במקום למחוא כפיים. כעת אנו מתאספים בגלוי, והאנשים מופתעים לראות שאנו כה רבים, שכן סברו שאנו מעטים!’
”האתר שבו נערך הכינוס היה מוקף גדר חיה וגג קש כיסה אותו בצורה רופפת לשם מתן צל. נבנו סוכות קש קטנות וחדרי שינה תחת כיפת השמים כדי להלין את באי הכינוס. אוויר הלילה נמלא קולות מוסיקליים יפים שאין עוד צורך להשתיקם מפחד הרדיפות.
”מה הולם היה נושא הכינוס, ’מהללי יהוה שמחים’!”
[שלמי תודה בעמוד 32]
.Mountain High Maps® Copyright © 1995 Digital Wisdom, Inc