מרעה לדמויי־כבש בארץ הנַבַחוֹ

הֵז׳וֹנִי,‏ בשפת האינדיאנים בני שבטי הנַבַחוֹ,‏ משמעה ”‏יפה”‏,‏ וכך מתארים בני הנבחו את ארצם.‏ מאז 1868,‏ הקצתה ממשלת ארצות־הברית לנבחו כ־000,‏62 קילומטרים רבועים של אדמה לשמורה בצפון־מזרח אריזונה,‏ בקרבת המקום שנקרא ארבע הפינות,‏ נקודת־המפגש של ארבע המדינות אריזונה,‏ קולורדו,‏ ניו־מכסיקו ויוטה.‏ מוניומנט ואלי,‏ שהתפרסם בסרטי המערבונים,‏ מוגן כיום כפארק שבט הנבחו ומהווה מוקד־משיכה לתיירים מכל רחבי העולם.‏ העמק מאופיין בנציבי אבן־חול אדומה המתנשאים בדד באופן מרהיב לגובה של 300 מטר מעל למישורי המדבר הגבוהים.‏ הולם אפוא,‏ ששם העמק בפי הנבחו הוא ”‏הרווח שבין הסלעים”‏.‏

אנשי הנבחו ידועים לרוב בהתנהגותם הענווה,‏ בהכנסת־האורחים הלבבית שלהם ובקשר ההדוק שבמשפחותיהם העניפות.‏ תושבי השמורה,‏ המונים 000,‏170 איש,‏ חיים לרוב ביישובים מבודדים,‏ ונוהגים על־פי המסורת.‏ יש שעדיין מגדלים צאן ומתגוררים בבקתות עץ מכוסות אדמה הנקראות הוֹגַנִים.‏ האומנות ומלאכת־היד של הנבחו זכו לפופולריות רבה.‏ להלל מיוחד זוכים שטיחים ושמיכות בעלי עיצובים גיאומטריים או מסורתיים ססגוניים,‏ הארוגים מצמר כבשים.‏ תכשיטי הכסף של הנבחו המשובצים באבני טורקיז ובחומרים טבעיים אחרים מפורסמים באותה מידה.‏

הבאת הבשורה הטובה לארץ הנבחו

זה יותר מ־30 שנה,‏ עדי־יהוה אינם מבקרים בארץ הנבחו רק כדי להתפעל מן הנוף,‏ אלא גם כדי לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים לאנשים שבאיזור נידח זה (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ עדי־יהוה המשרתים כחלוצים רגילים ומיוחדים הם שהובילו בפעילות ההטפה.‏ רבים מהם נענו לקריאה מאת משגיחים נודדים ועדים מקומיים ובאו לעזור באשר הצורך רב יותר.‏ יש שבאו מקהילות סמוכות,‏ ואחרים,‏ לרבות ילידי שבטים אמריקניים שונים,‏ הגיעו מאזורים שונים בארצות־הברית.‏

גברים ונשים אלה,‏ המגלים הקרבה עצמית,‏ מדמים את שירותם כאן למשימה המוטלת על שליחים.‏ מדוע?‏ ראשית,‏ קשה מאוד ללמוד את שפות המקום בשל הצלילים,‏ המבנה והביטויים המורכבים שלהן.‏ יתרה מזו,‏ רוב בני־המקום דבקים מאוד במסורת של הדת,‏ מבנה המשפחה והחיים המבוססים על עבודת־האדמה.‏ כמו־כן,‏ דיור ועבודה נדירים עבור מי שאינם אינדיאנים,‏ והדבר מקשה על מי שעברו להשתקע באיזור.‏ לבסוף,‏ ההיסטוריה הארוכה של התעללות האדם הלבן באנשים הללו החדירה בהם,‏ מטבע הדברים,‏ מידה מסוימת של חשדנות בזרים.‏a

בתחילה,‏ כאשר העדים ביקרו מבית לבית לבושים חליפות ומעונבים,‏ נוצר הרושם המוטעה שהם מורמונים ולכן רבים לא פתחו להם את הדלת.‏ כאשר שינו את לבושם ללבוש עממי יותר,‏ הם נתקבלו בברכה בבתים,‏ לעתים קרובות למשך שעה ויותר.‏ עתה,‏ האנשים מכירים את עדי־יהוה,‏ הגם שהם חזרו ללבוש חליפות בשירות.‏

אתגר אמיתי הוא להגיע לאנשים המתגוררים בשמורת נבחו.‏ הנסיעה היא לאורך קילומטרים רבים בכבישים לא־מסומנים,‏ העלולים להיות מכוסים סלעים וחול,‏ כבישים שהם על־פי רוב בוציים.‏ מובן שהדבר מתיש את הנוסעים ומגדיל את הבלאי של כלי־הרכב.‏ כלי־הרכב אף עלולים להיתקע,‏ אך עוברי־האורח מוכנים בדרך־כלל להושיט עזרה.‏ נסיעה הלוך־ושוב כדי לבקר אצל מעוניינים,‏ כדי לערוך שיעור־מקרא ביתי או כדי להסיע מישהו לאסיפה משיחית אורכת בדרך־כלל שעות אחדות.‏ אך העדים נותנים מעצמם בלב שלם,‏ וכך מראים את אהבתם לבני המקום.‏ (‏השווה תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏8‏.‏)‏

בני נבחו נהנים מדיונים מקראיים.‏ לרוב,‏ מתקבצת המשפחה כולה — ילדים,‏ הורים וסבים — כדי לשמוע על התקווה לבית גן־עדני עתידי לאנושות.‏ כאשר בן נבחו נשאל כיצד מצטייר בעיניו גן־עדן,‏ הוא השיב ”‏ירוק,‏ עם המון כבשים”‏,‏ דבר המשקף את אהבתם לאדמה ולצאן.‏ הם גם מעריכים ספרות מקראית,‏ ומוכיחים זאת לעתים בתרומות של חרוזים,‏ חפיסת סבון,‏ פח חלב ודברים דומים לתמיכה בשירות המלכות.‏ חלוץ־מיוחד רשם בשנה אחת כ־200 מנויים לחוברות המצפה ועורו!‏ וביניהם שני מנויים לרוכב על סוס.‏

הקמת ”‏מחנה כבשים”‏

עם בוא הקיץ,‏ רועה בן שבט הנבחו מעביר את צאנו אל מחנה כבשים.‏ בית קיץ זה לכבשים נבחר על שום קרבתו אל מרעה ירוק ואל מקור מים טוב,‏ ועוזר לצאן להתפתח יפה.‏ בהשאלה,‏ ניתן לדמות את אולם־המלכות למחנה מעין זה — מרעה רוחני ומקור מי האמת.‏ הבאים יכולים למצוא מזון רוחני המחזק אותם ושומר על בריאותם הרוחנית.‏

במשך זמן־מה,‏ נערכו האסיפות בכיתת בית־ספר בקַייֶנְטֶה,‏ אריזונה.‏ באוגוסט 1992,‏ בעזרת מאות עדי־יהוה,‏ מתנדבים מכמה מדינות,‏ נבנה אולם־מלכות חדש בקיינטה.‏ אולם־המלכות ואולמות נוספים באיזור הקנו לפעילות ההטפה צביון של קביעות בעיני בני־המקום.‏ בין אולמי־המלכות האחרים המשמשים שטח נרחב זה נמנים האולמות שבעיר טוּבָּה ובצ׳ינלי,‏ שניהם בשטחי השמורה,‏ אחד בקניון קִימְס בשטח ארץ שבט ההוֹפִּי שבשמורת נבחו וכמה אולמות נוספים בעיירות אחדות הגובלות בשטח השמורה.‏ מה היתה התוצאה?‏

היענות גדולה לבשורת המלכות

מאז נבנה אולם־המלכות בקיינטה,‏ נטבלו יותר מתריסר מקומיים,‏ דבר המעיד על ברכת יהוה על מקום זה של עבודת־אלוהים אמיתית.‏ האולם מהווה עדות שעדי־יהוה אינם מתכוונים לעזוב את המקום,‏ ובונה אמון בבשורה הטובה שהם מכריזים,‏ בשורת המלכות.‏ לא מזמן,‏ ניתנה שם ההרצאה הפומבית הראשונה בלשון הנבחו.‏ ארבעים חברי הקהילה שמחו לקבל את פניהם של 245 איש להרצאה בנושא האחריות שבהורות.‏ משפחה בת שמונה נפשות שלִבה גדוש הערכה נסעה שלוש שעות לכל כיוון כדי לשמוע את ההרצאה — וזה לה ביקורה הראשון באולם־מלכות.‏

כלי מועיל נוסף שסיפק יהוה היא החוברת ליהנות מחיי־נצח עלי־אדמות!‏ בשפת הנבחו.‏ תרגום החוברת לנבחו,‏ שפה מורכבת ביותר,‏ היה אתגר עצום.‏ המתרגמים השקיעו יחד יותר מ־000,‏1 שעות כדי להבטיח שהחוברת מעבירה כיאות את בשורת המלכות.‏ מאז יצאה החוברת לאור בשלהי 1995,‏ חילקו העדים המקומיים אלפי עותקים שלה,‏ מה שהניב עשרות שיעורי־מקרא עם מבקשי האמת.‏

מבשרי המלכות לומדים את שפת הנבחו,‏ והיא נכנסת לשימוש רב יותר בשירות.‏ קהילות האיזור התחילו להשתמש בנבחו בבית־הספר לשירות התיאוקרטי,‏ והוקמו כיתות־לימוד של שפת הנבחו להכשרת המבשרים.‏ בנוסף לכך,‏ התוכנית בכינוסים המקומיים מתורגמת לנבחו.‏ כל המאמצים הללו יובילו בוודאי להיענות רבה אף יותר בשמורה.‏

המעלות הרוחניות המצויינות שמגלים אחינו בני נבחו,‏ ומהן לא ניתן להתעלם,‏ הן פרי מלכות שהניבה שמורה אינדיאנית זו.‏ במשך שבע שנים,‏ ג׳ימי וסנדרה הביאו את חמשת ילדיהם לאסיפות השבועיות,‏ מרחק של 120 קילומטר לכל כיוון.‏ יש למשפחה זיכרונות נעימים מזמרת שירי המלכות ומלימוד המקרא בצוותא בנסיעות הארוכות.‏ אהבת ההורים,‏ מסירותם והתלהבותם בָּאמת הניעה את הילדים לחקות את דוגמתם ולהיות מהללי יהוה מוקדשים.‏ ארבעה מהם משרתים עתה כחלוצים־רגילים,‏ וג׳ימי הוא זקן־קהילה.‏ לשמחתה הרבה של המשפחה,‏ אלסי,‏ אחותו של ג׳ימי,‏ נטבלה לאחרונה,‏ והיא הטבולה הראשונה שדוברת נבחו בלבד.‏

רועים מקומיים וצאנם מוסיפים נופך פסטורלי לנציבי האבן המקשטים את שמורת נבחו.‏ לפני שנים רבות,‏ ניבא ישעיהו הנביא על יהוה:‏ ”‏כרועה עדרו ירעה.‏ בזרועו יקבץ טלאים;‏ ובחיקו ישא.‏ עלוֹת ינהל”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏11‏)‏.‏ באמצעות הרועה הטוב,‏ ישוע המשיח,‏ יהוה מקבץ למרעהו הרוחני את כל בני שמורת נבחו הרוצים לשמוע את הבשורה הטובה ולהיות ראויים לברכתו הנצחית.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

רועת צאן בת הנבחו מאזינה לבשורה הטובה