”לצאת לים בעת סערה”
האינך חושב שזה צעד טיפשי ומסוכן, ושהעיתוי שלו גרוע? למרות זאת, יש שנכנסים למצב דומה. כיצד? תומאס פולר, סופר אנגלי מן המאה ה־17, אמר: ”אל תפעל דבר בשעת כעסך, כי פירושו לצאת לים בעת סערה”.
מה שעושה אדם בשעת כעס בלתי מרוסן עלול להסתיים באסון. אחת הפרשות במקרא ממחישה זאת. שמעון ולוי, בני יעקב, נקמו בחמת זעם את אונס אחותם דינה. הנקמה הובילה לטבח המוני ולביזה. אין פלא שיעקב גינה את מעשיהם הרעים ואמר: ”עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ” (בראשית ל״ד:25–30).
המקרא ממליץ לנו בתבונה לעשות את ההיפך. הוא אומר: ”הרף מאף ועזוב חימה; אל תתחר אך להרע” (תהלים ל״ז:8). מי שינהג על־פי עצה זו יישמר מחטאים גדולים (קהלת י׳:4; ראה גם משלי כ״ב:24, 25).