זרע את זרעיה של אמת המלכות
”בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך” (קהלת י״א:6).
1. באיזה מובן עוסקים כיום המשיחיים בזריעה?
החקלאות מילאה תפקיד חיוני בעם ישראל הקדום. זו הסיבה שישוע, אשר את כל חייו כאדם חי בארץ המובטחת, שיבץ במשליו מוטיבים מעולם החקלאות. לדוגמה, הוא המשיל את הטפת הבשורה הטובה של מלכות אלוהים לזריעת זרעים (מתי י״ג:1–9, 18–23; לוקס ח׳:5–15). עד היום, אם בחברה חקלאית ואם לא, זריעת זרעים רוחניים היא הפעילות החשובה ביותר של המשיחיים.
2. עד כמה חשובה פעילות ההטפה, ומה הם כמה מן הדברים הנעשים היום לביצועה?
2 זו זכות גדולה לזרוע את זרעי האמת המקראית בעת קץ זו. הכתוב ברומים י׳:14, 15 מתאר היטב את חשיבותה של הפעילות: ”כיצד ישמעו באין מבשר? כיצד יבשרו אם לא יישלחו? הן כתוב: ’מה נאוו רגלי מבשרי טוב!’” מעולם לא היה חשוב יותר כמו היום לגלות גישה חיובית במילוי משימה זו שמקורה באלוהים. זו הסיבה שעדי־יהוה משקיעים את מיטב מאמציהם בהוצאתם לאור ובהפצתם של ספרי מקרא ופרסומי עזר ללימוד המקרא ב־340 שפות. לשם הכנת חומר זה עובדים בהתנדבות יותר מ־000,18 איש במרכז החברה ובסניפים הפזורים בארצות שונות. קרוב לשישה מיליון עדים משתתפים בהפצת ספרות מקראית זו בעולם כולו.
3. איזה פרי נושאת זריעת זרעיה של אמת המלכות?
3 איזה פרי נושאת פעילות קשה זו? כפי שהיה בימיה הראשונים של הקהילה המשיחית האמיתית, רבים כיום חובקים את האמת (מעשי השליחים ב׳:41, 46, 47). אך מה שחשוב יותר ממספרם הרב של מבשרי המלכות החדשים שנטבלו לא מזמן היא העובדה שעדות מקיפה זו תורמת לקידוש שם יהוה ולהצדקתו כאלוהי האמת האחד והיחיד (מתי ו׳:9). יתרה מזו, ידיעת דבר־אלוהים משפרת את חייהם של רבים ועשויה להוביל לישועתם (מעשי השליחים י״ג:47).
4. עד לאיזו מידה התעניינו השליחים באנשים ששמעו את הבשורה מפיהם?
4 השליחים הכירו היטב בחשיבותה של הבשורה הטובה כמסר מציל חיים, וחשו רגשות עמוקים כלפי האנשים ששמעו את הבשורה מפיהם. עובדה זו ניכרת מדבריו של השליח פאולוס. הוא כתב: ”חיבבנו אתכם כל כך, שבחפץ לב ששנו לתת לכם לא רק את בשורת אלוהים אלא גם את נפשנו, שכן נהייתם אהובים עלינו” (תסלוניקים א׳. ב׳:8). בגילוי דאגה אמיתית זו לזולת נהגו פאולוס ושליחים אחרים כדוגמתם של ישוע ושל המלאכים השמימיים המעורבים במידה רבה בפעילות מצילת חיים זו. הבה נדבר על התפקידים החשובים שממלאים משרתי האלוהים השמימיים בזריעת זרעיה של אמת המלכות, והבה נראה כיצד יכולה דוגמתם לעודד אותנו למלא את חלקנו.
ישוע — הזורע של זרעי אמת המלכות
5. איזו פעילות עמדה במרכז חייו של ישוע עלי־אדמות?
5 ישוע, שהיה אדם מושלם, יכול היה לספק רבות במישור החומרי לבני דורו. למשל, הוא יכול היה להפריך תפיסות רפואיות מוטעות רבות שרווחו בימיו, או להעמיק את הבנתם בתחומי מדע אחרים. אך מהתחלת פעילותו הבהיר היטב שתפקידו הוא לבשר את הבשורה הטובה (לוקס ד׳:17–21). לקראת תום שירותו אמר: ”לכך אני נולדתי ולשם כך באתי לעולם, כדי שאעיד על האמת” (יוחנן י״ח:37). אם כן, זריעת זרעיה של אמת המלכות עמדה במרכז חייו. כשלימד את בני דורו על אלוהים ועל מטרותיו השכיל אותם ישוע במידע חשוב יותר מכל דבר אחר (רומים י״א:33–36).
6, 7. (א) איזו הבטחה בלתי נשכחת הבטיח ישוע לפני עלייתו השמיימה, וכיצד הוא מקיימה? (ב) כיצד משפיעה עליך אישית גישתו של ישוע כלפי פעילות ההטפה?
6 ישוע הגדיר את עצמו כזורע של זרעי אמת המלכות (יוחנן ד׳:35–38). הוא זרע את זרעי הבשורה הטובה בכל הזדמנות. גם כאשר גסס על עמוד ההוקעה, בישר ישוע על גן־העדן הארצי שצפון בחיק העתיד (לוקס כ״ג:43). יתרה מזו, רצונו העז שהבשורה הטובה תופץ לא נמוג עם מותו על עמוד ההוקעה. בטרם עלה השמיימה, ציווה על השליחים להמשיך לזרוע את זרעיה של אמת המלכות ולעשות תלמידים. אז הבטיח ישוע הבטחה בלתי נשכחת. הוא אמר: ”הנה איתכם אני כל הימים עד קץ העולם” (מתי כ״ח:19, 20).
7 במילים אלו התחייב ישוע לתמוך בהטפת הבשורה, להנחות את ביצועה ולשמור על קיומה ”כל הימים עד קץ העולם”. עד עצם היום הזה ממשיך ישוע להתעניין אישית בפעילות ההטפה. הוא מנהיגנו, והוא אחראי לזריעת זרעיה של אמת המלכות (מתי כ״ג:10). בתור ראש הקהילה המשיחית, יש לו אחריות לפני יהוה על פעילות חובקת עולם זו (אפסים א׳:22, 23; קולוסים א׳:18).
המלאכים מבשרים בשורה משמחת
8, 9. (א) כיצד גילו המלאכים התעניינות אמיתית בענייני האדם? (ב) באיזה מובן ניתן לומר שאנו מחזה למלאכים?
8 כשברא יהוה את העולם, רנו יחד המלאכים ו’הריעו כל בני אלוהים’ (איוב ל״ח:4–7). מאז ואילך מגלים יצורים שמימיים אלו התעניינות כנה בענייני האדם. יהוה השתמש בהם כדי להעביר מסרים מטעמו לבני אדם (תהלים ק״ג:20). עובדה זו נכונה במיוחד בכל הקשור להפצת הבשורה הטובה בימינו. השליח יוחנן ראה בחזון ”מלאך... מעופף באמצע השמים, אשר לו בשורת עולם לבשר ליושבי הארץ ולכל אומה ושבט ולשון ועם, והוא קורא בקול גדול: ’יראו את אלוהים ותנו לו כבוד, כי באה עת משפטו’” (ההתגלות י״ד:6, 7).
9 כתבי־הקודש מציינים שהמלאכים הם ”רוחות־שרת, שלוחים לשירות למען העתידים לרשת ישועה” (עברים א׳:14). המלאכים מבצעים את תפקידיהם בלהיטות ובו בזמן עוקבים אחרינו ואחר פעילותנו. אנו כאילו מצויים על במת תיאטרון לעיני כל וממלאים את מלאכתנו לעיני קהל שמימי (קורינתים א׳. ד׳:9). עד כמה מעודד ומרגש לדעת שאין אנו לבד בזריעת זרעיה של אמת המלכות!
אנו ממלאים את תפקידנו בלהיטות
10. כיצד ניתן לייחס את העצה המעשית שבקהלת י״א:6 לפעילות ההטפה?
10 מדוע ישוע והמלאכים מגלים התעניינות רבה בפעילותנו? על אחת הסיבות הצביע ישוע באומרו: ”אומר אני לכם... יש שמחה לפני מלאכי אלוהים על חוטא אחד שחוזר בתשובה” (לוקס ט״ו:10). גם אנו רוצים בכנות בטובת בני אדם. זו הסיבה שאנו עושים כמיטבנו לזרוע בכל מקום את זרעי אמת המלכות. את הכתוב בקהלת י״א:6 ניתן לייחס גם לפעילותנו. שם כתוב: ”בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך; כי אינך יודע אי זה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים”. זה נכון שעל כל אדם אחד שמקבל את האמת יש מאות ואלפים שדוחים אותה, אך גם אנו, כמו המלאכים, שמחים מאוד על ”חוטא אחד” שמקבל את בשורת הישועה.
11. עד כמה יכול להועיל השימוש בספרות מקראית?
11 הכרזת הבשורה הטובה כרוכה בדברים רבים. אחד מכלי העזר החשובים לביצוע המלאכה היא הספרות המקראית של עדי־יהוה. במובנים מסוימים ספרות זו דומה אף היא לזרעים הנזרעים בכל מקום. אין אנו יודעים היכן הם ישאו פרי. לעתים החומר המודפס עובר מיד ליד עד אשר מישהו קורא בו. ישוע והמלאכים עשויים במקרים מסוימים לכוון את השתלשלות האירועים כדי שהדבר יפעל לתועלת ישרי הלב. להלן כמה דוגמאות המראות כיצד יכול יהוה להביא לידי תוצאות בלתי צפויות ומדהימות תוך שימוש בחומר מודפס שנמסר לאחרים.
מלאכתו של אלוהי האמת
12. כיצד שימשה חוברת ישנה כלי עזר חשוב לכך שמשפחה שלמה למדה על יהוה?
12 בשנת 1953 העתיקו רוברט ולִילה עם ילדיהם את מקום מגוריהם מעיר גדולה אל בית מט לנפול באזורים הכפריים של פנסילבניה, ארה״ב. זמן קצר אחרי שעברו החליט רוברט להתקין חדר אמבטיה מתחת לגרם מדרגות סגור. הוא הסיר כמה קרשים וגילה שמאחורי הקיר אגרו עכברים גזרי ניירות, קליפות אגוזים ריקות ופסולת אחרת. בתוך כל אלה היתה מונחת חוברת תור הזהב. רוברט עיין בחוברת והתמקד במיוחד במאמר שעסק בגידול ילדים. הוא כל כך התרשם מן ההדרכות המקראיות הברורות שהובאו במאמר, ואמר ללִילה שהם עומדים להצטרף ל”דת של תור הזהב”. כעבור מספר שבועות הגיעו עדי־יהוה לביתם, אך רוברט אמר להם שהוא ומשפחתו מעוניינים אך ורק ב”דת של תור הזהב”. העדים הסבירו לו שלחוברת תור הזהב יש שם חדש, עורו!. רוברט ולִילה התחילו ללמוד את המקרא באופן קבוע עם העדים, ולבסוף נטבלו. הם זרעו את זרעי האמת בילדיהם, והזרעים הניבו שפע של יבול. כיום, יותר מ־20 איש מבני המשפחה, כולל כל שבעת ילדיהם של רוברט ולִילה, הם משרתים טבולים של יהוה אלוהים.
13. מה הניע זוג מפורטו ריקו להתעניין במקרא?
13 לפני כ־40 שנה, לא היה לויליאם ואדה, זוג נשוי מפורטו ריקו, שום עניין בלימוד המקרא. כל אימת שעדי־יהוה דפקו בדלת ביתם, השימו עצמם כמי שאינם בבית. יום אחד ביקר ויליאם במגרש גרוטאות כדי לקנות משהו לתיקון דבר מה בביתו. כשעמד ללכת הבחין בספר ירוק בהיר מונח בפח אשפה גדול. זה היה דתות, ספר שהוציאו לאור עדי־יהוה בשנת 1940. ויליאם לקח את הספר לביתו וקרא בהתרגשות על ההבדל בין דתות הכזב לבין דת האמת. בפעם הבאה שעדי־יהוה ביקרו בביתם, הקשיבו להם ויליאם ואדה בשמחה והחלו ללמוד עימם את המקרא. מקץ כמה חודשים נטבלו בכינוס הבינלאומי ”רצון אלוהים” בשנת 1958. מאז עזרו ליותר מ־50 איש להצטרף לאגודת האחים המשיחית.
14. איזה פוטנציאל גלום בספרות המקראית שלנו על־פי המקרה שהוזכר?
14 קרל היה ילד שובב במקצת, ונראה היה שתמיד הסתבך בצרות. אביו, מטיף מתודיסטי גרמני, לימד אותו שאנשים רעים נשרפים בגיהינום אחרי מותם. קרל פחד מאוד מן הגיהינום. יום אחד, בשנת 1917, כשהיה בן 11, הבחין קרל בפיסת נייר ברחוב ונטל אותה לידיו. הוא החל לקרוא בה ומייד נפלו עיניו על השאלה: ”מהו הגיהינום?” על פיסת הנייר התנוססה הזמנה להרצאה פומבית בנושא הגיהינום, מטעמם של תלמידי המקרא, המוכרים היום כ”עדי־יהוה”. כעבור שנה בערך, אחרי כמה שיעורי מקרא, נטבל קרל ונעשה אחד מתלמידי המקרא. ב־1925 הוזמן לעבוד במשרדים הראשיים של עדי־יהוה — ושם הוא משרת עד עצם היום הזה. קריירה משיחית המשתרעת על יותר משמונה עשורים החלה בפיסת נייר ברחוב.
15. מה יכול יהוה לעשות כראות עיניו?
15 אין ביכולתו של האדם לדעת אם ובאיזו מידה היתה למלאכים יד במקרים אלו. אך אל לנו לפקפק בכך שישוע והמלאכים מעורבים באופן פעיל בפעילות ההטפה ושיהוה יכול לכוון את המצב כראות עיניו. מקרים אלו ורבים אחרים ממחישים את הפוטנציאל החיובי שטמון בספרות היוצאת מידינו.
הופקד בידינו אוצר
16. מה ניתן ללמוד מן הכתוב בקורינתים ב׳. ד׳:7?
16 השליח פאולוס דיבר על ’אוצר הנתון בכלי חרס’. האוצר הוא המשימה לבשר, וכלי החרס הם בני האדם שבידיהם הפקיד יהוה את האוצר. הואיל והמבשרים הם אנשים לא־מושלמים ובעלי יכולת מוגבלת, מוסיף פאולוס ואומר ש”הכוח הנשגב מאת אלוהים ולא מידינו אנו” (קורינתים ב׳. ד׳:7). כן, ניתן לסמוך על יהוה שיספק לנו את הכוח לבצע את המלאכה.
17. במה אנו נתקלים בשעה שאנו זורעים את זרעיה של אמת המלכות, ומדוע אנו חייבים למרות הכל לשמור על גישה חיובית?
17 לא אחת אנו נדרשים להקריב הקרבות. יש שטחי הטפה שלא נוח או שקשה לבשר בהם. באזורים מסוימים עושה רושם שהציבור ברובו אדיש מאוד או עוין בחלקו. מושקעים מאמצים רבים באזורים אלו אך ללא הצלחה נראית לעין. למרות זאת המאמצים כדאיים, כי הרי מדובר בנושא חשוב מאוד. זכור, הזרעים שאתה זורע מקנים לאנשים שמחה ויקנו להם בעתיד חיי־נצח. הכתוב בתהלים קכ״ו:6 התאמת פעמים רבות: ”הלוך ילך ובכה נושא מֶשֶך [שק] הזרע, בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו”.
18. כיצד נוכל לשית לבנו לשירות, ומדוע עלינו לעשות כן?
18 הבה ננצל כל הזדמנות לזרוע ביד רחבה את זרעיה של אמת המלכות. לעולם אל נשכח, שאף־על־פי שאנו נוטעים ומשקים את הזרעים, יהוה הוא המצמיח (קורינתים א׳. ג׳:6, 7). עם זאת, כפי שישוע והמלאכים ממלאים את חלקם במלאכה, יהוה מצפה מאיתנו למלא את שירותנו (טימותיאוס ב׳. ד׳:5). הבה נשית לבנו להוראה, לגישה שלנו ולמידת הלהיטות שאנו מגלים בשירות. מדוע? פאולוס משיב: ’כי בעשותכם כן תושיעו גם את עצמכם וגם את השומעים אליכם’ (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
מה למדנו?
• אילו פירות טובים מניבה פעילות ההטפה?
• כיצד מעורבים כיום ישוע המשיח והמלאכים בפעילות ההטפה?
• מדוע עלינו לזרוע ביד רחבה את זרעיה של אמת המלכות?
• מה צריך להניע אותנו להמשיך בביצוע המלאכה כשאנו נתקלים באדישות או עוינות?
[תמונה בעמוד 15]
המשיחיים, כמו החקלאים בישראל הקדומה, זורעים ביד רחבה את זרעיה של אמת המלכות
[תמונה בעמודים 16, 17]
עדי־יהוה מוציאים לאור ומפיצים מגוון רחב של פרסומים מקראיים ב־340 שפות