”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה”
”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה. בקשו את הטוב בעיני כל בני אדם” (רומים י״ב:17).
1. איזו מין התנהגות מקובלת היום בחברה?
כשילד נדחף על־ידי אחיו, לרוב תגובתו הראשונה היא לדחוף בחזרה. לצערנו, לא רק ילדים נוטים להחזיר באותו מטבע. גם מבוגרים רבים מתנהגים כך. כשפוגעים בהם, הם אינם מוכנים להישאר חייבים. אומנם רוב המבוגרים לא ממש ידחפו בחזרה, אבל רבים מהם יחזירו ”דחיפה” בדרכים מחוכמות יותר. הם אולי יפיצו רכילות זדונית על האדם שפגע בהם או ימצאו דרכים להכשילו. כך או כך, הכוונה אחת היא — להשיב לאיש כגמולו.
2. (א) מדוע המשיחיים האמיתיים נלחמים בדחף להחזיר מידה כנגד מידה? (ב) באילו שאלות ובאיזה פרק מהמקרא נדון?
2 אף שהדחף להחזיר מידה כנגד מידה מושרש בנו עמוק, המשיחיים האמיתיים אינם מוכנים להיכנע לו. תחת זאת, הם עושים כל מאמץ להישמע לדברי השליח פאולוס: ”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה” (רומים י״ב:17). מה יניע אותנו לחיות על־פי אמת מידה גבוהה זו? למי במיוחד אסור לנו לשלם רעה תחת רעה? איזו תועלת תצמח אם נימנע מלהשיב באותו מטבע? כדי לענות על השאלות הללו, הבה נלמד באיזה הקשר נאמרו דברי פאולוס ונבחן כיצד פרק י״ב ברומים מראה שהאיש אשר אינו משיב מידה כנגד מידה פועל בצורה נכונה, אוהבת וצנועה. נבדוק את שלושת ההיבטים האלה, אחד לאחד.
”ובכן... אני מבקש מכם”
3, 4. (א) במה דן פאולוס מתחילת פרק י״ב ברומים, ומה משמעות השימוש במילה ”ובכן”? (ב) איזו השפעה הייתה צריכה להיות לרחמי אלוהים על המשיחיים ברומא?
3 מתחילת פרק י״ב דן פאולוס בארבעה נושאים רלוונטיים הנוגעים לחיי המשיחי. הוא מדבר על יחסינו עם יהוה, עם אחינו לאמונה, עם הלא־מאמינים ועם רשויות השלטון. פאולוס מראה כי ישנה סיבה מהותית להיאבק בנטיות שליליות, כולל הדחף להחזיר מידה כנגד מידה. הוא אומר: ”ובכן, אחיי, בגלל רחמי אלוהים אני מבקש מכם” (רומים י״ב:1). שים לב למילה ”ובכן” שמשמעה ”הואיל וכך”. פאולוס למעשה אומר, ’לאור מה שהסברתי לכם זה עתה, אני מבקש מכם לעשות את אשר אומַר לכם כעת’. מה הסביר פאולוס למשיחיים ברומא?
4 ב־11 הפרקים הראשונים של איגרתו, דיבר פאולוס על ההזדמנות הנפלאה, הפתוחה הן בפני יהודים והן בפני נוכרים, למלוך יחד עם המשיח במלכות אלוהים, תקווה שעם ישראל הגשמי לא השכיל לקבל (רומים י״א:13–36). זכות יקרה זו התאפשרה אך ורק תודות ל”רחמי אלוהים”. כיצד צריכים היו המשיחיים להגיב לחסד גדול זה מצד אלוהים? ליבם צריך היה להתמלא בהכרת תודה עמוקה אשר תניע אותם לעשות את מה שפאולוס אמר בהמשך: ’מיסרו את גופכם קורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים; כך תעבדוהו עבודה שבלב [”מכוח ההיגיון שלכם”, ע״ח]’ (רומים י״ב:1). אך כיצד יכלו המשיחיים הללו למסור עצמם כ”קורבן” לאלוהים?
5. (א) כיצד יכול אדם למסור עצמו כ”קורבן” לאלוהים? (ב) איזה עיקרון צריך להשפיע על התנהגותו של המשיחי?
5 פאולוס ממשיך ומסביר: ”אל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו” (רומים י״ב:2). במקום לתת לרוח העולם לעצב את חשיבתם, היה עליהם להשתנות על־ידי התחדשות הדעת ולאמץ את הלך החשיבה של המשיח (קורינתים א׳. ב׳:16; פיליפים ב׳:5). עיקרון זה צריך להשפיע על התנהגותם בחיי היומיום של כל המשיחיים האמיתיים, לרבות התנהגותנו אנו.
6. לפי טיעוני פאולוס ברומים י״ב:1, 2, מה מניע אותנו שלא להחזיר מידה כנגד מידה?
6 כיצד מסייעים לנו טיעוניו של פאולוס ברומים י״ב:1, 2? בדומה למשיחיים משוחי הרוח ברומא, אנו אסירי תודה מעומק הלב על ביטויי הרחמים הממושכים ורבי הפנים שאלוהים גילה, ועודנו מגלה, כלפינו מדי יום ביומו. הואיל וכך, ליבנו הגדוש הכרת תודה מניע אותנו לשרת את אלוהים בכל מאודנו, בכל כישורינו ובכל האמצעים העומדים לרשותנו. רצון זה הנובע מן הלב גם מניע אותנו לעשות כל מאמץ כדי לחשוב כמו המשיח ולא כמו העולם. אימצנו את רוח המשיח, והדבר משפיע על יחסנו כלפי אחרים — מאמינים ולא־מאמינים (גלטים ה׳:25). לדוגמה, אם אנו חושבים כמו המשיח, איננו יכולים שלא להילחם בדחף להחזיר מידה כנגד מידה (פטרוס א׳. ב׳:21–23).
”תהא אהבתכם ללא העמדת פנים”
7. איזו אהבה נידונה ברומים פרק י״ב?
7 אנו נמנעים מלשלם רעה תחת רעה, לא רק מהסיבה שזהו הדבר הנכון לעשותו, אלא גם משום שזהו ביטוי של אהבה. שים לב כיצד השליח פאולוס מדבר בהמשך על האהבה כמניע. באיגרת אל הרומים, משתמש פאולוס מספר פעמים במילה ”אהבה” (אָגָפֶּה ביוונית) בהתייחסו לאהבתם של אלוהים ושל המשיח (רומים ה׳:5, 8; ח׳:35, 39). ואולם, בפרק י״ב משתמש פאולוס במילה אָגָפֶּה ביחס לאהבה כלפי בני אדם אחרים. לאחר שדיבר על כך שישנן מתנות רוח שונות ושמתנות אלו הן נחלתם של חלק מן המאמינים, מזכיר פאולוס תכונה שכל המשיחיים חייבים לפתחה. הוא אומר: ”תהא אהבתכם ללא העמדת פנים” (רומים י״ב:4–9). גילוי אהבה לזולת הוא מסימני הזיהוי הבסיסיים של המשיחיים האמיתיים (מרקוס י״ב:28–31). פאולוס קורא לנו לוודא שהאהבה שאנו מראים כמשיחיים תהיה אמיתית.
8. כיצד נוכל להראות אהבה ללא העמדת פנים?
8 יתרה מזו, פאולוס מסביר כיצד להראות אהבה ללא העמדת פנים. הוא אומר: ”שינאו [”תעבו”, ע״ח] את הרע ודיבקו בטוב” (רומים י״ב:9). ”תעבו” ו”דיבקו” הן מילים מלאות עוצמה. את המילה ”תעבו” ניתן לתרגם ל”שינאו שנאה מרה”. עלינו לא רק לשנוא את פרי הבאושים שמניב הרע, אלא גם את הרע עצמו (תהלים צ״ז:10). משיחי שיש לו אהבה אמיתית, דבק או קשור היטב לתכונת הטוּב עד כדי כך שהיא הופכת לחלק בלתי נפרד מאישיותו.
9. איזו עצה נותן פאולוס שוב ושוב?
9 על אחד מגילויי האהבה מדבר פאולוס שוב ושוב. הוא אומר: ”ברכו את רודפיכם, ברכו ואל תקללו”; ”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה”; ”יקיריי, אל תתנקמו”; ”אל תניח לרע להתגבר עליך, אלא התגבר על הרע בטוב” (רומים י״ב:14, 17–19, 21). דברי פאולוס אינם מותירים כל ספק לגבי היחס שעלינו לתת ללא־מאמינים, אפילו לאנשים המתנגדים לנו.
”ברכו את רודפיכם”
10. באיזו דרך נוכל לברך את רודפינו?
10 כיצד נוכל ליישם את דברי פאולוס: ”ברכו את רודפיכם”? (רומים י״ב:14) ישוע אמר לתלמידיו: ”אהבו את אויביכם והתפללו בעד רודפיכם” (מתי ה׳:44; לוקס ו׳:27, 28). לפיכך, אחת הדרכים לברך את רודפינו היא להתפלל בעדם ולבקש מיהוה שמי שמתנכלים לנו מתוך בורוּת, תיפקחנה עיניהם והם יראו את האמת (קורינתים ב׳. ד׳:4). זה באמת נשמע מוזר לבקש מאלוהים לברך את רודפינו. אך ככל שצורת החשיבה שלנו תהיה דומה יותר לזו של המשיח, נוכל להראות אהבה לאויבינו ביתר שאת (לוקס כ״ג:34). מה עשוי לקרות אם נראה אהבה כזו?
11. (א) מה נוכל ללמוד מדוגמתו של סטפנוס? (ב) איזה שינוי יכול לחול אצל כמה רודפים כפי שקרה לפאולוס?
11 סטפנוס התפלל בעד רודפיו, ותפילתו לא הייתה לשווא. זמן קצר לאחר חג השבועות 33 לספירה, תפסו מתנגדי הקהילה המשיחית את סטפנוס, גררוהו אל מחוץ לירושלים וסקלו אותו למוות. בנשמת אפו האחרונה, צעק בקול גדול: ”אדני, אל תפקוד עליהם את החטא הזה!” (מעשי השליחים ז׳:58 עד ח׳:1) אחד האנשים שבעדם התפלל סטפנוס באותו יום היה שאול, שהיה עד לרציחתו והסכים לה. לימים, נראה אל שאול ישוע אשר הוקם לתחייה. הרודף לשעבר הפך לתלמיד המשיח ובהמשך נעשה לשליח פאולוס, כותב האיגרת אל הרומים (מעשי השליחים כ״ו:12–18). ברוח תפילת סטפנוס, סלח יהוה לפאולוס על חטאיו כרודף (טימותיאוס א׳. א׳:12–16). אין פלא שפאולוס הפציר במשיחיים: ”ברכו את רודפיכם”! הוא ידע מנסיונו שישנם רודפים אשר עשויים בסופו של דבר להפוך למשרתי אלוהים. גם בימינו היו שרדפו את המשיחיים, אך עם הזמן הפכו למאמינים בזכות רדיפת השלום המאפיינת את משרתי יהוה.
”חיו בשלום עם כל אדם”
12. כיצד העצות ברומים י״ב:9, 17 קשורות זו לזו?
12 עצתו הבאה של פאולוס לגבי היחס שיש לתת למאמינים וללא־מאמינים היא: ”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה”. עצה זו באה כהמשך הגיוני לדברים שאמר קודם לכן, דהיינו: ”שינאו את הרע”. הרי איך יוכל אדם לומר שהוא באמת ובתמים שונא את הרע, אם הוא גומל לחברו ברעה? אם יעשה כן, יהיה זה ההיפך הגמור מאהבה ”ללא העמדת פנים”. אחר כך אומר פאולוס: ”בקשו את הטוב בעיני כל בני אדם” (רומים י״ב:9, 17). כיצד ניתן ליישם את המילים הללו?
13. באיזה מובן התנהגותנו נראית ל”עיני כל בני אדם”?
13 קודם לכן, באיגרתו אל הקורינתים, כתב פאולוס על הרדיפות שעברו השליחים. הוא אמר: ”היינו למחזה לעולם, הן למלאכים הן לבני אדם. ... מגדפים אותנו — אנחנו מברכים; רודפים אותנו — אנחנו נושאים זאת; מחרפים אותנו, אך בפינו מילות עידוד” (קורינתים א׳. ד׳:9–13). באופן דומה, המשיחיים האמיתיים כיום הם תחת עינם הבוחנת של אנשי העולם הזה. כאשר הסובבים אותנו שמים לב לטוב שאנו עושים למרות היחס הלא־הוגן שניתן לנו, חלקם נוטים להתייחס באהדה רבה יותר למסר שבפינו (פטרוס א׳. ב׳:12).
14. עד כמה עלינו להתאמץ לקידום השלום?
14 אך עד כמה עלינו להתאמץ לקידום השלום? עד כמה שאפשר. פאולוס אומר לאחיו לאמונה: ”אם תוכלו, ככל אשר תמצא ידכם, הייו בשלום עם כל אדם” (רומים י״ב:18, דל’). ”אם תוכלו” ו”ככל אשר תמצא ידכם” הם מונחים מסייגים המראים שלא תמיד ניתן לעשות שלום עם אחרים. למשל, לא נפר את חוקי אלוהים רק כדי לשמור על יחסי שלום עם בני אדם (מתי י׳:34–36; עברים י״ב:14). בכל זאת, נשתדל ככל האפשר ובגבולות הסביר — מבלי להתפשר על עקרונות הצדק — לחיות בשלום ”עם כל אדם”.
”אל תתנקמו”
15. איזו סיבה שלא לשלם רעה תחת רעה מצויה ברומים י״ב:19?
15 פאולוס מציג עוד סיבה משכנעת לכך שאל לנו לשלם רעה תחת רעה; זו דרכו של האדם הצנוע. הוא אומר: ”יקיריי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב ’לי נקם ושילם אמר יהוה’” (רומים י״ב:19). משיחי המנסה להתנקם מתנהג בעזות מצח. הוא נוטל על עצמו תפקיד השייך לאלוהים (מתי ז׳:1). כמו כן, בלקיחת העניינים לידיים, הוא מראה שאין הוא מאמין שיהוה יקיים את הבטחתו ו’ישלם’. בניגוד לכך, המשיחיים האמיתיים בטוחים שיהוה ”יעשה את משפט בחיריו” (לוקס י״ח:7, 8; תסלוניקים ב׳. א׳:6–8). הם מגלים צניעות ומותירים בידי אלוהים את הנקם על כל עוול שנעשה (ירמיהו ל׳:23, 24; רומים א׳:18).
16, 17. (א) מה כוונת הביטוי ’לחתות גחלים על ראשו’? (ב) האם ראית אישית כיצד יחס אדיב ריכך את לבו של אדם לא־מאמין? אם כן, הבא דוגמה.
16 הנוקם יקשה מן הסתם את לב אויבו, אבל המתייחס אליו באדיבות עשוי לרכך את ליבו. מדוע? שים לב לדברי פאולוס אל המשיחיים ברומא. הוא אומר: ”אם רעב שונאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים; כי גחלים אתה חותה על ראשו” (רומים י״ב:20; משלי כ״ה:21, 22). מה פירוש הדבר?
17 ’לחתות גחלים על ראשו’ הוא ביטוי ציורי השאוב מהשיטה שהייתה נהוגה בימי המקרא להתכת מתכות. בזמנו, היו שמים את העַפְרָה בכבשן על גבי מצע גחלים, ועליה הניחו שכבת גחלים נוספת. הגחלים הלוהטות שנערמו עליה הגבירו את החום, והמתכת הותכה וניתקה מן הפסולת שבעפרה. בדומה לכך, אם ניטיב עם המתנגד, אנו עשויים לרכך את יחסו הנוקשה ולהוציא מתוכו את הטוב (מלכים ב׳. ו׳:14–23). למעשה, רבים מקרב הקהילה המשיחית נמשכו לראשונה לעבודת אלוהים האמיתית בזכות המעשים הטובים שמשרתי יהוה עשו למענם.
מדוע אין אנו משלמים לאיש רעה תחת רעה
18. מדוע האיש אשר אינו משלם רעה תחת רעה מתנהג בצורה נכונה, אוהבת וצנועה?
18 בדיוננו הקצר ברומים פרק י״ב ראינו מספר סיבות חשובות מדוע אל לנו ’לשלם לאיש רעה תחת רעה’. ראשית, אנו נמנעים מלשלם רעה תחת רעה מהסיבה שזהו הדבר הנכון לעשותו. בהתחשב ברחמי אלוהים כלפינו, ראוי הדבר ומתקבל על הדעת שנמסור עצמנו ליהוה ונישמע בנפש חפצה למצוותיו, כולל המצווה לאהוב את אויבינו. שנית, ההימנעות מהשבת רעה תחת רעה היא ביטוי של אהבה. כשאנו נמנעים מלהחזיר באותו מטבע ופועלים לקידום השלום, אנו מראים אהבה לזולת, בתקווה שהדבר יעזור אפילו למתנגדים מושבעים להפוך לעובדי יהוה. שלישית, ההחלטה שלא להשיב רעה תחת רעה היא ביטוי של צניעות. פעולות נקם מצידנו מעידות על עזות מצח, שהרי יהוה אומר: ”לי נקם”. עוד מזהיר דבר־אלוהים: ”בא זדון [עזות מצח] ויבוא קלון; ואת צנועים חוכמה” (משלי י״א:2). מן החוכמה להותיר בידי אלוהים את הנקם על כל עוול שנעשה, וכך לגלות צניעות.
19. במה נדון במאמר הבא?
19 פאולוס מסכם את דיונו לגבי היחס שעלינו לתת לזולת, ומאיץ במשיחיים: ”אל תניח לרע להתגבר עליך, אלא התגבר על הרע בטוב” (רומים י״ב:21). עם אילו כוחות רעים אנו נאבקים כיום? כיצד נוכל להתגבר עליהם? התשובות לשאלות אלו ואחרות יידונו במאמר הבא.
התוכל להסביר?
• איזו עצה מופיעה שוב ושוב ברומים פרק י״ב?
• מה יניע אותנו שלא להשיב רעה תחת רעה?
• איזו תועלת צומחת לנו ולאחרים אם איננו ’משלמים לאיש רעה תחת רעה’?
[תיבה בעמוד 22]
רומים פרק י״ב מתאר את יחסי המשיחי עם
• יהוה
• אחים לאמונה
• הלא־מאמינים
[תמונה בעמוד 23]
איגרת פאולוס אל הרומים מקנה למשיחיים עצות מעשיות
[תמונה בעמוד 25]
מה נוכל ללמוד מדוגמתו של התלמיד סטפנוס?