האם אתה מאמץ לליבך את מחשבותיו של יהוה?‏

1,‏ 2.‏ מה אנו לומדים לעשות בעודנו מתקדמים מבחינה רוחנית?‏ המחש.‏

ילד קטן מקבל מתנה.‏ הוריו אומרים לו:‏ ”‏אמור תודה”‏.‏ הילד מציית,‏ אם כי בצורה די מכאנית.‏ בחלוף הזמן הוא מבין טוב יותר את חשיבת הוריו והערכתו כלפי טוב ליבם של אחרים גוברת.‏ כעת הוא מגלה נכונות רבה יותר לבטא הכרת תודה,‏ ועושה כן מעומק ליבו.‏ מדוע?‏ מפני שהכרת טובה הפכה לחלק מחשיבתו שלו.‏

² באופן דומה,‏ כאשר התחלנו לרכוש ידע על האמת,‏ למדנו עד כמה חשוב לציית לדרישותיו הבסיסיות של יהוה.‏ אך ככל שאנו ממשיכים לגדול מבחינה רוחנית,‏ אנו לומדים עוד על חשיבתו של יהוה – מה הוא אוהב,‏ מה אינו אוהב,‏ ומהי השקפתו על נושאים שונים.‏ כאשר אנו לומדים לחשוב בצורה דומה ומאפשרים לחשיבה זו להשפיע על מעשינו ועל בחירותינו האישיות,‏ אנו מראים שאנו מאמצים לליבנו את מחשבותיו של יהוה.‏

3.‏ מדוע אין זה קל לאמץ לליבנו את מחשבותיו של יהוה?‏

³ אנו אומנם שמחים ללמוד לחשוב כדוגמת יהוה,‏ אך הדבר עשוי להיות גם אתגר.‏ לעיתים חשיבתנו הלא־מושלמת עלולה לעמוד בדרכנו.‏ לדוגמה,‏ אולי אנו מתקשים להבין את השקפתו של יהוה על טוהר מוסרי,‏ על חומרנות,‏ על פעילות הבישור,‏ על שימוש בדם או על נושאים אחרים.‏ מה נוכל לעשות?‏ כיצד נוכל להתאים את מחשבותינו לאלה של אלוהים במידה רבה יותר?‏ וכיצד צריך הדבר להשפיע על מעשינו כיום ובעתיד?‏

לומדים לחשוב את מחשבות אלוהים

4.‏ מה דרוש מאיתנו כדי להיענות לקריאתו של פאולוס ’‏לחדש את שכלנו’‏?‏

⁴ קרא רומים י״ב:‏2‏.‏ בפסוק זה מתאר השליח פאולוס מה דרוש כדי ללמוד לחשוב את מחשבות יהוה.‏ המאמר הקודם סייע לנו להבין שכדי ’‏לחדול לתת לסדר העולמי הזה לעצב אותנו’‏,‏ אל לנו להיזון בשום פנים ואופן מהתפיסות ומהגישות של העולם.‏ עם זאת,‏ פאולוס הזכיר שאנו צריכים ’‏לחדש את שכלנו’‏.‏ כדי לעשות כן עלינו ללמוד את דברו של אלוהים במטרה להבין את מחשבותיו,‏ להרהר בהן וליישר קו עם חשיבתו.‏

5.‏ הסבר את ההבדל בין קריאה שטחית לבין לימוד.‏

⁵ לימוד הוא יותר מאשר קריאה שטחית,‏ ומקפל בתוכו הרבה יותר מאשר רק לסמן את התשובות לשאלות הלימוד.‏ כאשר אנו לומדים,‏ אנו חושבים מה ניתן להבין מחומר הלימוד על יהוה,‏ על דרכיו ועל חשיבתו.‏ אנו מנסים להבין מדוע אלוהים מצווה לקיים דבר אחד ומגנה דבר אחר.‏ אנו גם מקדישים מחשבה לשינויים שעלינו לערוך בחיינו ובחשיבתנו.‏ אולי לא נחשוב על כל ההיבטים הללו בכל אחד מפרקי הזמן המוקדשים ללימוד.‏ אולם יהיה זה לתועלתנו אם נקצה זמן,‏ אולי מחצית מהזמן המוקדש ללימוד,‏ כדי להרהר בהערכה במה שאנו קוראים (‏תהל׳ קי״ט:‏97;‏ טימ״א ד׳:‏15‏)‏.‏

6.‏ מה קורה כשאנו הוגים במחשבותיו של יהוה?‏

⁶ בעודנו מהרהרים בקביעות בדבר־אלוהים,‏ קורה דבר מדהים.‏ אנו ’‏נוכחים’‏,‏ למעשה משכנעים את עצמנו,‏ שחשיבתו של יהוה בנושאים שונים היא מושלמת.‏ אנו מתחילים לראות דברים מנקודת מבטו ומסכימים עם השקפתו.‏ שכלנו ’‏מתחדש’‏,‏ ואנו מפתחים דפוס חשיבה חדש.‏ בהדרגה,‏ אנו לומדים לחשוב את מחשבותיו של יהוה.‏

מחשבותינו משפיעות על מעשינו

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מהי השקפתו של יהוה על עושר חומרי?‏ (‏ראה תמונות בפתיח המאמר.‏)‏ (‏ב)‏ אם נאמץ את השקפתו,‏ מה תמיד יקבל אצלנו עדיפות?‏

⁷ בל נסיק שחשיבה היא מאמץ שכלי ותו לא.‏ מחשבות ומעשים קשורים זה בזה (‏מר׳ ז׳:‏21–23;‏ יעקב ב׳:‏17‏)‏.‏ נוכל להבין זאת בבירור אם נבחן כמה דוגמאות.‏ ספרי הבשורה,‏ למשל,‏ מבהירים לנו מהי חשיבתו של יהוה על דברים חומריים.‏ אלוהים עצמו בחר במי שיהיו הורי בנו ויגדלו אותו – זוג שהיה דל אמצעים (‏וי׳ י״ב:‏8;‏ לוקס ב׳:‏24‏)‏.‏ כאשר נולד ישוע,‏ מרים ”‏השכיבה אותו באבוס,‏ משום שלא היה להם מקום לינה באכסניה”‏ (‏לוקס ב׳:‏7‏)‏.‏ אילו היה זה רצונו,‏ היה יכול יהוה בכל דרך שהיא לדאוג שבנו ייוולד במקום טוב יותר.‏ אולם מה שהיה לו חשוב הוא שישוע יגדל ויתחנך בסביבה רוחנית.‏

⁸ מתיאור מקראי זה של לידת ישוע אנו יכולים להבין מהי השקפתו של יהוה על דברים חומריים.‏ כמה הורים רוצים את הטוב ביותר מבחינה חומרית עבור ילדיהם,‏ אפילו על חשבון בריאותם הרוחנית של הילדים.‏ אך אין ספק שבעיני יהוה עניינים רוחניים הם בעלי חשיבות עליונה.‏ האם אימצת את השקפתו של יהוה?‏ מה חושפים מעשיך?‏ ‏(‏קרא עברים י״ג:‏5‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ כיצד נוכל להראות שאימצנו את השקפתו של יהוה על מי שגורם לאחרים להיכשל?‏

⁹ דוגמה נוספת היא השקפתו של אלוהים על מי שגורם לאחרים להיכשל.‏ ישוע אמר:‏ ”‏כל המכשיל אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי,‏ מוטב לו שיניחו רחיים של חמור על צווארו וישליכו אותו לים”‏ (‏מר׳ ט׳:‏42‏)‏.‏ המילים הללו מבטאות רגשות עזים!‏ הואיל וישוע שיקף בצורה מושלמת את אישיותו של אביו,‏ אנו יכולים להיות בטוחים שגם יהוה חש רגשות עזים כלפי מי שמבצע מעשים חסרי התחשבות המכשילים את אחד מתלמידיו של ישוע (‏יוח׳ י״ד:‏9‏)‏.‏

¹⁰ האם השקפתנו היא כשל יהוה וישוע?‏ האם אימצנו אותה לליבנו?‏ מה חושפים מעשינו?‏ למשל,‏ נניח שאנו נמשכים לסגנון מסוים של לבוש או הופעה חיצונית העשוי להפריע לכמה בקהילה או לעורר באחר תשוקה.‏ האם מתוך דאגה אוהבת כלפי אחינו לאמונה נוותר על העדפותינו האישיות באשר לסגנון לבוש זה?‏ (‏טימ״א ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ כיצד טיפוח השקפתו של אלוהים על הרע ושליטה עצמית יגנו עלינו מפני התנהגות פסולה?‏

¹¹ להלן דוגמה שלישית:‏ יהוה שונא עוולה (‏יש׳ ס״א:‏8‏)‏.‏ אף־על־פי שהוא יודע שיש לנו נטיות פסולות בשל אי־השלמות שירשנו,‏ הוא קורא לנו לפתח שנאה דומה לעוולה.‏ ‏(‏קרא תהלים צ״ז:‏10‏.‏)‏ אם נהרהר בסיבות לכך שיהוה מתעב את הרע,‏ יהיה לנו קל יותר לטפח את השקפתו.‏ הרהורים אלה ייסכו בנו כוח נוסף להדוף מעשים פסולים.‏

¹² טיפוח השקפתו של יהוה על עוולה יסייע לנו גם להבין שמעשים מסוימים פסולים,‏ אף־על־פי שאין הם מוזכרים מפורשות בדבר־אלוהים.‏ לדוגמה,‏ לאפ דאנס היא צורת התנהגות גסה ההופכת ליותר ויותר נפוצה בעולם.‏ יש שאולי מצדיקים התנהגות זו בטענה שלא מדובר ביחסי מין פשוטו כמשמעו.‏a אולם האם המעשים הללו משקפים את חשיבתו של אלוהים,‏ המתעב את הרוע על כל צורותיו?‏ הבה נדחה על הסף התנהגות פסולה על־ידי כך שנטפח שליטה עצמית ונסלוד מכל מה שיהוה שונא (‏רומ׳ י״ב:‏9‏)‏.‏

הקדש מחשבה מקדימה להחלטות עתידיות

13.‏ מדוע עלינו לחשוב מראש איזו השפעה יכולה להיות להשקפותיו של יהוה על החלטותינו העתידיות?‏

¹³ במהלך הלימוד האישי מוטב שנשקול כיצד נוגעות מחשבותיו של יהוה למצבים שאולי נתמודד עימם בעתיד.‏ כך אם ניקלע למצב שבו יהיה עלינו לקבל החלטה מיידית,‏ לא ניתפס בלתי מוכנים לגמרי (‏מש׳ כ״ב:‏3‏)‏.‏ חשוב על כמה דוגמאות מקראיות.‏

14.‏ מה אנו לומדים מסירובו של יוסף לאשת פוטיפר?‏

¹⁴ יוסף דחה מייד את פיתוייה של אשת פוטיפר,‏ ובכך הראה שעוד קודם לכן הקדיש מחשבה להשקפתו של יהוה על נאמנות במסגרת הנישואין.‏ ‏(‏קרא בראשית ל״ט:‏8,‏ 9‏.‏)‏ כמו כן,‏ הוא השיב לאשת פוטיפר:‏ ”‏איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?‏”‏ מכאן עולה שאימץ לעצמו את השקפת אלוהים.‏ מה לגבינו?‏ נניח שעמית לעבודה מתחיל לפלרטט איתך,‏ או שקיבלת בטלפון הנייד שלך הודעה או תמונה בעלות אופי מיני מובהק.‏b יהיה לנו קל יותר לנקוט עמדה אם כבר למדנו מהי השקפתו של יהוה על עניינים אלה ואימצנו אותה,‏ ואם החלטנו מראש מה נעשה.‏

15.‏ כיצד נוכל,‏ בדומה לשלושת העברים,‏ להדוף את הלחץ להתפשר על נאמנותנו ליהוה?‏

¹⁵ תן דעתך כעת לדוגמתם של שלושת העברים המוכרים כשדרך,‏ מישך ועבד נגו.‏ סירובם המוחלט לעבוד את צלם הזהב שהקים המלך נבוכדנאצר והתשובה החד־משמעית שהשיבו לו הראו שעוד קודם לכן חשבו מה משמע הדבר לשמור אמונים ליהוה (‏שמ׳ כ׳:‏4,‏ 5;‏ דנ׳ ג׳:‏4–6,‏ 12,‏ 16–18‏)‏.‏ נניח שהמעסיק שלך יבקש ממך לתרום כסף עבור חגיגה שתצוין בקרוב הקשורה לדת כזב.‏ מה תעשה?‏ במקום לחכות עד שמצבים כאלה יתעוררו,‏ מדוע לא תקדיש מחשבה כעת לחשיבתו של יהוה על הנושאים הללו?‏ כך,‏ אם יתעורר מצב שכזה,‏ יהיה לך קל יותר לעשות ולומר את הדבר הנכון,‏ בדומה לשלושת העברים.‏

16.‏ אם נבין בבירור מהי חשיבתו של יהוה,‏ כיצד זה יסייע לנו להיערך למצב חירום רפואי?‏

¹⁶ אם נקדים ונחשוב על הצורך לשמור אמונים,‏ יסייע לנו הדבר גם במקרה של מצב חירום רפואי.‏ אנו אומנם נחושים להימנע מעירוי של דם מלא או של אחד מארבעת מרכיביו העיקריים,‏ אך מספר הליכים הקשורים לדם מצריכים קבלת החלטה אישית המבוססת על עקרונות מקראיים המצביעים על חשיבתו של יהוה (‏מה״ש ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏.‏ המועד הטוב ביותר לשקול את הנושאים הללו ודאי אינו כשאנו בבית־החולים,‏ ואולי סובלים מכאבים וחייבים לקבל החלטה מהירה.‏ כעת זה הזמן לערוך מחקר,‏ למלא מסמך רפואי משפטי שיביע את רצונותיך ולשוחח עם הרופא שלך.‏c

17–19.‏ מדוע חשוב ללמוד כעת מהי חשיבתו של יהוה על נושאים שונים?‏ הבא דוגמה של מצב שלקראתו עלינו להיות מוכנים.‏

¹⁷ לבסוף,‏ תן דעתך לתגובתו המיידית של ישוע לעצתו המוטעית של פטרוס:‏ ”‏חוס על עצמך,‏ אדוני”‏.‏ ברור אפוא שישוע הקדיש קודם לכן מחשבה רבה לרצונו של אלוהים בנוגע אליו ולפסוקים המתייחסים לחייו ולמותו עלי אדמות.‏ ידע זה חיזק את נחישותו להמשיך לגלות נאמנות ורוח של הקרבה עצמית ללא פקפוק ‏(‏קרא מתי ט״ז:‏21–23‏)‏.‏

¹⁸ כיום אלוהים חפץ שמשרתיו ירקמו עימו קשרי ידידות וישתתפו במלאכתו בצורה מלאה ככל האפשר (‏מתי ו׳:‏33;‏ כ״ח:‏19,‏ 20;‏ יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ כפי שהיה במקרה של ישוע,‏ אנשים בעלי כוונות טובות אולי ינסו להניא אותנו מקו פעולה זה.‏ למשל,‏ מה אם מעסיקך יציע לך קידום עם העלאה ניכרת בשכר,‏ אך משרה זו תפריע לפעילויותיך הרוחניות?‏ או נניח שאתה תלמיד בבית־הספר,‏ ומציעים לך לעבור הרחק מביתך כדי לקבל השכלה נוספת.‏ האם תצטרך באותו רגע לערוך מחקר בליווי תפילות,‏ להתייעץ עם בני משפחתך ואולי עם זקני־הקהילה ולאחר מכן לקבל החלטה?‏ מדוע לא תלמד כעת על חשיבתו של יהוה בנושאים הללו ותעשה מאמצים כדי ללמוד לחשוב את מחשבותיו של אלוהים?‏ כך,‏ אם אי פעם תוצע לך הצעה שכזו,‏ אפשר שתמצא כי הדבר כמעט ואינו מפתה עבורך.‏ מטרותיך הרוחניות כבר ברורות,‏ ליבך נחוש וכל שנותר לך הוא להוציא לפועל החלטה שכבר קיבלת.‏

¹⁹ קרוב לוודאי שתוכל לחשוב על מצבים אחרים העלולים להתעורר בפתאומיות ובצורה בלתי צפויה.‏ כמובן,‏ לא נוכל להיערך לכל תרחיש אפשרי.‏ אך אם נהרהר בחשיבתו של יהוה במהלך הלימוד האישי,‏ יהיה לנו קל יותר לזכור את מה שלמדנו ונהיה מסוגלים ליישם זאת במצב הספציפי שבו אנו מצויים.‏ לכן הבה נהיה ערים לצורך להבחין מהי חשיבתו של יהוה על נושאים שונים,‏ לאמץ אותה לליבנו ולחשוב כיצד טיפוח השקפתו ישפיע על מעשינו כיום ובעתיד.‏

מחשבותיו של יהוה ועתידך

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מדוע החירות שממנה ניהנה בעולם החדש תהיה יחסית?‏ (‏ב)‏ כיצד אנו יכולים ליהנות ממידה מסוימת של שמחה זו כעת?‏

²⁰ אנו מצפים בכיליון עיניים לעולם החדש.‏ רובנו מצפים לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות.‏ תחת שלטונה של המלכות תשוחרר האנושות מהסבל המאפיין סדר עולמי זה.‏ גם באותם ימים ייהנו בני האדם מבחירה חופשית.‏ כל אדם יקבל החלטות בהתאם להעדפותיו ולרצונותיו.‏

²¹ חירות זו,‏ כמובן,‏ לא תהיה מוחלטת.‏ באשר לעניינים הנוגעים לטוב ורע,‏ חוקיו של יהוה וחשיבתו הם שידריכו את הענווים.‏ הדבר יסב הנאה רבה,‏ שמחה עילאית ורוב שלום (‏תהל׳ ל״ז:‏11‏)‏.‏ אך כבר כעת אנו יכולים ליהנות ממידה מסוימת של שמחה זו בעודנו מאמצים לליבנו את מחשבותיו של יהוה.‏