פנינה מקראית
כיצד התאפשרה סליחת חטאים לפני קורבן הכופר?
אנו יודעים שהדרך היחידה לזכות לסליחת חטאים היא בזכות דמו השפוך של ישוע, שהקריב את חייו למעננו (אפ׳ א׳:7). אולם במקרא נאמר שאלוהים ”נהג בסובלנות וסלח על חטאי העבר”, כלומר החטאים שנעשו עוד לפני שישוע מת כקורבן כופר (רומ׳ ג׳:25, הערת שוליים). איך יהוה יכול היה לסלוח על החטאים האלה מבלי להפר את עקרונות הצדק המושלמים שלו?
מנקודת מבטו של יהוה, קורבן הכופר כבר כביכול שולם ברגע שהוא הבטיח שיבוא זרע שיושיע את האנושות (בר׳ ג׳:15; כ״ב:18). יהוה היה בטוח שבנו יחידו ימלא את תפקידו בתור קורבן הכופר בזמן המיועד (גל׳ ד׳:4; עב׳ י׳:7–10). מעניין לציין שבתקופת שירותו עלי אדמות הייתה לישוע סמכות לסלוח על חטאים בתור נציגו של יהוה, וזאת עוד לפני ששולם הכופר. הוא עשה זאת על סמך הקורבן שהוא עתיד היה להקריב עבור מי שיאמינו בו (מתי ט׳:2–6).