צעירים שואלים
למה אין לי חברים?
אתה מסתכל באינטרנט בתמונות ממסיבה שנערכה לאחרונה. כל החברים שלך שם, וברור שהם נהנים. אבל משהו חסר. יותר נכון, מישהו חסר — אתה!
’למה לא הזמינו אותי?’ אתה תוהה.
הסקרנות הופכת למרירות. אתה מרגיש שבגדו בך, ושכל הקשרים שלך התמוטטו כמו מגדל קלפים. גל של בדידות שוטף אותך, ואתה שואל את עצמך, ’למה אין לי חברים?’
שאלון בדידות
נכון או לא נכון
אם יש לך הרבה חברים, אף פעם לא תהיה בודד.
אם תצטרף לרשת חברתית, אף פעם לא תהיה בודד.
אם תשלח הרבה הודעות טקסט, אף פעם לא תהיה בודד.
אם תעשה דברים בשביל אחרים, אף פעם לא תהיה בודד.
כל ארבעת המשפטים לא נכונים.
למה?
העובדות לגבי ידידות ובדידות
אם יש לך הרבה חברים, זה לא מבטיח שאף פעם לא תהיה בודד.
”אכפת לי מהחברים שלי, אבל לפעמים נראה לי שלא אכפת להם ממני באותה מידה. הבדידות הכי גרועה זה כשאת מוקפת בחברים שעושה רושם שהם לא אוהבים אותך בחזרה ולא זקוקים לך” (אן).
אם תצטרף לרשת חברתית, זה לא מבטיח שאף פעם לא תהיה בודד.
”יש אנשים שאוספים חברים כמו שאוספים פסלונים. אבל חדר מלא באוסף כזה אף פעם לא יכול לגרום למישהו להרגיש אהוב. אם אין לך קשרים משמעותיים, חברים ברשת הם בדיוק כמו פסלונים דוממים” (איליין).
אם תשלח הודעות טקסט בלי סוף, זה לא מבטיח שאף פעם לא תהיה בודד.
”לפעמים כשאתה מרגיש בודד, אתה כל הזמן בודק בטלפון שלך אם מישהו מהחברים שלח לך הודעה. וכשאתה במילא מרגיש בודד ורואה שאף אחד לא שלח הודעה או התקשר, זה יכול לגרום לך להרגיש עוד יותר גרוע!” (סרינה).
אם תעשה דברים בשביל אחרים, זה לא מבטיח שאף פעם לא תהיה בודד.
”תמיד השתדלתי להיות נדיב כלפי החברים שלי, אבל שמתי לב שהם לא התייחסו אליי באותה צורה. אני לא מצטער שהייתי נדיב כלפיהם, אבל זה קצת מוזר שהם אף פעם לא גילו כלפיי את אותו היחס” (ריצ׳רד).
השורה התחתונה: בדידות היא ביסודו של דבר עניין של גישה. ”זה בא מבפנים, לא מבחוץ”, אומרת צעירה בשם ג׳נט.
מה תוכל לעשות אם אתה מרגיש בודד ושאין לך חברים?
איך לנצח את הבדידות
הגבר את הביטחון העצמי שלך.
”בדידות יכולה לנבוע מרגשי נחיתות. קשה ליזום ולהיות פתוח לקשרי ידידות כשאתה מרגיש שאתה לא שווה שמישהו יתייחס אליך” (ג׳נט).
המקרא אומר: ”ואהבת לרעך כמוך” (גלטים ה׳:14). כדי לרקום קשרי ידידות בריאים צריכה להיות לנו מידה מסוימת של הערכה עצמית — כמובן, בלי שניתן לה לגלוש לגאווה אנוכית (גלטים ו׳:3, 4).
הימנע מרחמים עצמיים.
”בדידות היא כמו חולות טובעניים. ככל שאתה שוקע, ככה קשה לך יותר להשתחרר. אם תניח לה להשתלט על המחשבות שלך, מהר מאוד תהיה לך מסיבת רחמים עצמיים שאף אחד לא רוצה לבוא אליה” (ארין).
המקרא אומר: ”האהבה... לא תחפש את טובת עצמה” (קורינתים א׳. י״ג:4, 5). העובדה היא שכשאנחנו מתרכזים יותר מדי בעצמנו, אנחנו מגלים פחות חמלה כלפי אחרים וכתוצאה מכך לא הרבה אנשים ירצו להיות חברים שלנו (קורינתים ב׳. י״ב:15). האמת היא שכשאתה מודד את ההצלחה שלך לפי התנהגותם של אחרים, אתה בדרך לכישלון בטוח! כשאתה אומר דברים כמו ”אף אחד אף פעם לא מתקשר אליי” ו”אף אחד אף פעם לא מזמין אותי לשום מקום”, אתה למעשה מפקיד את האושר שלך בידיים של אחרים. ככה אתה נותן להם שליטה מוגזמת עליך, לא?
אל תתפשר על כל חבר.
”אנשים בודדים רוצים תשומת לב, והם יכולים להגיע לשלב שכבר לא אכפת להם מי נותן להם אותה. הם רק רוצים להרגיש רצויים. אבל יש אנשים שיגרמו לך להרגיש שאתה רצוי ואחר כך ינצלו אותך, ואז תרגיש יותר בודד מתמיד” (בריאנה).
המקרא אומר: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוֹע” (משלי י״ג:20). אדם הגווע ברעב יאכל כמעט כל מה שייתנו לו. בדומה לכך, מי ש”רעבים” לידידים עלולים לחפש חברים במקומות הלא נכונים. הם אפילו יכולים להפוך למטרות קלות עבור אנשים מניפולטיביים ולחשוב שקשרים כאלה הם דבר נורמאלי ושאין טעם לצפות למשהו טוב יותר.
לסיכום: כל אחד מרגיש בודד לפעמים, אם יותר ואם פחות. זה נכון שהבדידות יכולה להיות רגש איום ונורא, אבל בסופו של דבר זה רק רגש, לא יותר. רגשותינו מושפעים בדרך כלל ממחשבותינו, ואנחנו מסוגלים לשלוט במחשבותינו.
בנוסף לכך, טפח ציפיות מציאותיות לגבי אחרים. ”לא כל אחד יהיה החבר הכי טוב שלך לנצח”, אומרת ג׳נט, שצוטטה קודם לכן, ”אבל אתה כן תמצא אנשים שאכפת להם ממך. והאכפתיות הזאת מספיקה. זה מה שעוזר להפיג את הבדידות”.
צריך עוד עזרה? קרא את הקטע ”להתגבר על חששות לגבי קשרי ידידות”. תוכל גם להוריד את קובץ ה־PDF ”להתגבר על הבדידות”.