מחסומים העומדים בדרכה של התקשורת — המצפה

מחסומים העומדים בדרכה של התקשורת

רוברט הוא שליח של חברת המצפה,‏ המתגורר בסיירה לאון שבמערב אפריקה.‏ יום אחד בלכתו בדרך,‏ זמן קצר לאחר הגיעו למדינה,‏ ראה ילדים מקומיים קוראים:‏ ”‏אדם לבן!‏ אדם לבן!‏”‏ רוברט,‏ שהוא אפרו־אמריקני,‏ הביט סביבו ותר בעיניו אחר האדם הלבן,‏ אבל לא היה שם איש.‏ אז הבין שהילדים התכוונו אליו!‏

לא היה בקריאותיהם שמץ של רשעות.‏ הילדים פשוט הבחינו בכך שרוברט בא מתרבות שונה והביעו זאת באותן מילים.‏ הקריאה ”‏אדם לבן!‏”‏ לעברו של רוברט היתה הדרך הטובה ביותר שעלתה בדעתם לתת ביטוי להבדל.‏

איזו השפעה יש לתרבות על מהותנו

הגדרה כללית למילה תרבות היא ”‏סך הרעיונות המשותפים,‏ .‏.‏.‏ המנהגים,‏ האמונות והידע,‏ המאפיינים דרך חיים”‏.‏ אנו לומדים ערכים תרבותיים רבים ישירות וחלק גדול מהם בתת־מודע.‏ חוקר אחד אמר:‏ ”‏מרגע הלידה,‏ המנהגים שלתוכם נולד [‏הילד]‏ מעצבים את ניסיון חייו ואת התנהגותו.‏ כשיוכל לדבר,‏ יהיה תוצר קטן של תרבותו,‏ ולכשיתבגר ויהיה מסוגל להשתתף במעשיה,‏ אז הרגליה יהיו הרגליו,‏ אמונותיה אמונותיו ומגבלותיה מגבלותיו”‏.‏

התרבות מקילה עלינו בדרכים רבות.‏ בילדותנו,‏ אנחנו למדים מהר כיצד לשמח את הורינו.‏ ידיעת המקובל והלא־מקובל בחברתנו מכוונת אותנו בקבלת החלטות הנוגעות להתנהגותנו,‏ ללבושנו וליחסינו עם הזולת.‏

כמובן,‏ מהותנו כיחידים אינה תלויה אך ורק ברקע התרבותי שלנו.‏ בקרב בני אותה תרבות קיימים הבדלים.‏ מהותנו נקבעת גם על־פי המבנה הגנטי,‏ על־פי חוויותינו בחיים ועוד לפי גורמים רבים אחרים.‏ אף־על־פי־כן,‏ התרבות היא העדשה שדרכה העולם מצטייר בעינינו.‏

לדוגמה,‏ תרבותנו מכתיבה לא רק את הלשון השגורה בפינו,‏ אלא גם את אופן הדיבור שלנו.‏ באזורים מסוימים במזרח־התיכון,‏ אנשים מוקירים את היכולת להתבטא במיומנות בשפה עתירה במילים,‏ במשפטים חוזרים ובמטאפורות.‏ בניגוד לכך,‏ יש מדינות במזרח הרחוק שתושביהן ממעיטים לדבר ככל האפשר.‏ דעה זו משתקפת במימרה היפנית:‏ ”‏בפיך תאבד”‏.‏

תרבותנו קובעת את תפיסת הזמן שלנו.‏ אם בשווייץ תאחר לפגישה בעשר דקות,‏ אתה אמור להתנצל.‏ במדינות אחרות אתה יכול לאחר בשעה או בשעתיים,‏ ואיש לא יצפה להתנצלות.‏

תרבותנו טובעת בנו גם ערכים.‏ חשוֹב כיצד תרגיש אם מישהו יאמר לך:‏ ”‏עלית הרבה במשקל.‏ אתה ממש משמין!‏”‏ אם גדלת בתרבות אפריקנית שבה גוף בריא־בשר הוא ערך,‏ הרי שתשמח לשמוע את ההערה.‏ אך אם גדלת בתרבות מערבית,‏ שבה לדקוּת גזרה נודעת חשיבות רבה,‏ קרוב לוודאי שהאמירה הישירה לא תשמח אותך במיוחד.‏

‏’‏דרכנו היא הטובה מכל!‏’‏

לעתים קרובות,‏ המחסום לתקשורת בין בני תרבויות שונות הוא הנטייה של בני־אדם,‏ באשר הם,‏ להניח שתרבותם טובה יותר.‏ רובנו סבורים שאמונותינו,‏ ערכינו,‏ מסורותינו,‏ סגנון לבושנו והגדרתנו ליופי הם הנכונים,‏ הם היאים והם הטובים מכל.‏ כמו־כן,‏ אנחנו נוטים לשפוט תרבויות אחרות על־פי אמות־המידה של קבוצתנו אנו.‏ חשיבה זו קרויה אתנוצנטריזם.‏ האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מציינת:‏ ”‏אפשר לומר שהאתנוצנטריזם.‏.‏.‏ הוא תופעה כמעט אוניברסלית.‏ בעיני הרוב המכריע של בני כל תרבויות העולם,‏ אורח חייהם נעלה אפילו על זה של שכניהם הקרובים ביותר”‏.‏

לפני מאתיים שנה,‏ הציג אנגלי מיוחס את הדברים בפשטות:‏ ”‏[‏מ]‏נקודת־מבטי,‏ הזרים טיפשים”‏.‏ עורך ספר המובאות,‏ שבו המילים הללו מופיעות,‏ כתב:‏ ”‏[‏זה]‏ חייב להיות הדבר הקרוב ביותר לרגש אוניברסלי,‏ שאי־פעם זכה לביטוי”‏.‏

יש שפע דוגמאות לאי־סובלנות כלפי אנשים מתרבויות אחרות.‏ הציטטה הבאה,‏ אומנם פרי עטו של מחבר רומאנים גרמני בשנות ה־30’‏,‏ אך מיוחסת בדרך־כלל למנהיג הנאצי הרמן גֶרינג:‏ ”‏כשאני שומע את המילה תרבות,‏ אני מחפש את האקדח שלי”‏.‏

השקפות אתנוצנטריות קיצוניות מובילות לאפליה,‏ וזו עלולה להביא לידי עוינות וסכסוכים.‏ ריצ׳ארד גולדסטון הוא התובע בבית־הדין הבינלאומי לפשעים,‏ החוקר את פשעי המלחמה שבוצעו ברואנדה וביוגוסלביה לשעבר.‏ באשר למעשים הברבריים בשני הסכסוכים,‏ אמר:‏ ”‏דבר כזה יכול לקרות בכל מקום.‏ הנה שתי מדינות נבדלות,‏ בעלות היסטוריה ותרבות שונות,‏ ולמרות הכל התחוללו בהן אותן זוועות בין אדם לחברו.‏ לחימה אכזרית זו על רקע דתי או אתני אינה אלא אפליה שהידרדרה לאלימות.‏ מן הקורבנות יש לשלול צלם אנוש או להציג אותם כשדים.‏ משנעשה הדבר,‏ משתחרר האדם הפשוט מכבלי המוסר,‏ שבמצב נורמלי היו עוצרים בעדו [‏מ]‏לעשות מעשי זוועה כאלה”‏.‏

להרחיב אופקים

ברוב המקרים,‏ האנשים שאיתם אנו בוחרים להתיידד דומים לנו ושותפים לגישותינו ולערכינו.‏ אנו שמים מבטחנו בהם ומבינים אותם.‏ אנחנו נינוחים בחברתם.‏ אם התנהגותו של אי־מי נראית לנו מוזרה וחריגה,‏ קרוב לוודאי שזו תהא דעתם של חברינו,‏ כי לנו ולהם אותן דעות קדומות.‏

אם כן,‏ מדוע כדאי לתקשר עם אנשים בעלי רקע תרבותי שונה משלנו?‏ ראשית,‏ תקשורת טובה תסייע לנו להבין את הגורמים לאורח החשיבה ולדפוסי ההתנהגות של זולתנו.‏ קונלֶה,‏ תושב מערב אפריקה,‏ אומר:‏ ”‏על ילדים רבים באפריקה אוסרים בתכלית האיסור לדבר בסעודה.‏ לעומת זאת,‏ בכמה ממדינות אירופה מומלץ לשוחח בזמן הארוחה.‏ אז מה קורה כאשר אירופאי ואפריקני מסבים לשולחן אחד?‏ האירופאי תוהה מדוע האפריקני דוגר בשקט על הארוחה.‏ ואילו האפריקני תוהה מדוע האירופאי מקשקש כמו ציפור!‏”‏ ברור שבמצבים כאלה,‏ הבנת הרקע התרבותי של כל אחד מן הצדדים תתרום תרומה ניכרת לסילוק דעות קדומות חברתיות.‏

בהכירנו אנשים מתרבויות אחרות,‏ אנחנו לומדים להבין טוב יותר לא רק את הזולת,‏ אלא גם את עצמנו.‏ אנתרופולוג אחד כתב:‏ ”‏מים הם הדבר האחרון שבו יבחין יצור השוכן במעמקי האוקיינוס.‏ הוא יהיה מודע למים רק אם איכשהו ימצא את עצמו מעל פני הים ויתוודע לאוויר.‏.‏.‏ יכולתו של הפרט לראות את התרבות החברתית שלו בכללותה.‏.‏.‏ דורשת מידה של אובייקטיביות,‏ אשר נדיר ואולי אף בלתי אפשרי להשיגה”‏.‏ אף־על־פי־כן,‏ אם ניחשף לתרבויות אחרות,‏ נידמה לאותו יצור ימי שמתוודע לאוויר;‏ נהיה מודעים ל”‏מימי”‏ התרבות שבהם אנו חיים.‏ הסופר תומס אבֶּרקרומבי תיאר זאת יפה:‏ ”‏איש שמעולם לא הוקסם מתרבות זרה לעולם לא יתפוס את מחסומיו שלו”‏.‏

בקיצור,‏ הבנת תרבויות אחרות תרחיב את אופקינו ותעשיר את חיינו,‏ וכך ניטיב להבין את עצמנו ואת זולתנו.‏ אומנם מורשת תרבותית וחשיבה אתנוצנטרית עלולות להקים מחסומים שיעמדו בדרכה של התקשורת,‏ אבל אין זה מחויב המציאות.‏ את המחסומים ניתן להסיר.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 23]‏

‏”‏בעיני הרוב המכריע של בני כל תרבויות העולם,‏ אורח חייהם נעלה אפילו על זה של שכניהם הקרובים ביותר”‏.‏ (‏האנציקלופדיה בריטניקה החדשה)‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

נוכל ללמוד ליהנות מן ההיבטים החיוביים שבתרבויות אחרות

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 23]‏