ברצלונה — מוזיאון חוצות ססגוני ומעוצב
מאת כתב עורו! בספרד
דמיין לרגע שאתה מתהלך בגלריה רחבת ידיים. בגלריה מוצגות יצירות אומנות למכביר השובות את תשומת לבך ודמיונך באופן מיידי. לכל מקום שאתה מתבונן, לוכדים את עיניך מגוון אין־סופי של עיצובים, צורות וצבעים עוצרי נשימה ויוצאי דופן. אולם, אוסף אומנות מפתיע זה אינו שוכן תחת אף קורת גג או ארמון כלשהו. מוזיאון האומנות העצום הזה הוא בעצם העיר ברצלונה — ובייחוד רובע הזהב (Or’Quadrat d).a יצירות האומנות המוצגות אינן ציורים או פסלים כי אם הבניינים עצמם. הם מציעים לעושה בברצלונה מגוון יוצא דופן של סגנונות ועיצובים.
ברצלונה, שהיא קרוב לוודאי העיר הכי אירופאית מבין כל ערי ספרד, שוכנת לאורך חוף הים התיכון שבצפון־מזרח ספרד, 160 קילומטר בלבד מהגבול הדרומי עם צרפת. במרוצת מאה השנים האחרונות, הפכה ברצלונה לשם נרדף לחדשנות ארכיטקטונית ולסגנון אומנותי.
אף־על־פי שבמשך פרקי זמן מסוימים היתה תחת כיבוש הרומים, הויזיגותים, המַאוּרִים והפרנקים, צמחה ברצלונה בתור מרכז סחר. עד המאה ה־14, הפכה ברצלונה לעיר הייצור החשובה ביותר של ספרד ולנמל הים־תיכוני החשוב ביותר. המבנים הגותים והקתדראלה, שכיום תופסים מקום חשוב בלב לבה של העיר, נבנו באותה מאה. הודה ותפארתה של הארכיטקטורה הגותית (1), אשר עשתה שימוש בשיטות בנייה משוכללות ומתוחכמות, הם עדות לעושר ולשגשוג מהם נהנתה ברצלונה בימים ההם.
אולם, במאה ה־16 עיקר תשומת לבה של ספרד הופנה למערב, הואיל וקשרי הסחר שניהלה עם המושבות באמריקה הניבו עבורה רווחים גדולים יותר. אלא שבעקבות המהפכה התעשייתית במאה ה־19, הפכה ברצלונה לבירת תעשיית הטקסטיל של ספרד, וכך עמדה לעיר השעה פעם נוספת.
עיר חדשה מתעוררת לחיים
ההתרחבות המהירה במאה ה־19 גררה מספר בעיות בנוסף לשגשוג הכלכלי של העיר. אומנם אוכלוסיית ברצלונה צמחה פלאים במהלך המחצית השנייה של המאה הזו, אך שטחה העירוני לא התרחב במקביל. היה צריך לעשות משהו על מנת לפתור את בעיית צפיפות היתר. המשימה הוטלה על המהנדס האזרחי אידלפונס סרדה, אשר מטרתו היתה לתכנן תוכנית לעיור השטח שמסביב לעיר ולהרחבתה.
התוכנית של סרדה, שפותחה בשנת 1859, נקראה אישאמפלה, או התפתחות, וכך נקרא היום אזור מרכז העיר. הוא תכנן רחובות עם שורות עצים בצידיהם וגושי בניינים דמויי ריבועים — שסודרו בסימטריה כמעט מושלמת — וכך נבנה הרובע בצורת שתי וערב. תוכנית זו הפכה את ברצלונה לעיר מרשימה ובריאה יותר.
תוך זמן קצר החלה העיר לגדול לפי התוכנית של סרדה. כל גוש בניינים זכה לעיצוב מיוחד, מה שמעניק למבקרים שם היום הזדמנות להתפעל ממבנים ארכיטקטוניים מושכים, מגוונים ויפים. עוד נכללו בתוכנית שדרות מרהיבות. רוברט יוז, בספרו ברצלונה, מחשיב את אישאמפלה ל’אחד האזורים העירוניים המעניינים ביותר באירופה תודות לארכיטקטורה שלו’.
שגשוגה של ברצלונה הוביל לכך שהיא הפכה לעיר המארחת של היריד הבינלאומי הגדול ב־1888, אשר משך מיליון וחצי מבקרים מרחבי העולם. שער הניצחון (The Arc de Triomf) (2) הממוקם ליד מרכז העיר, נבנה כדי להנציח אירוע חשוב זה. בנוסף לכך, מונומנט יוצא דופן זה העיד על תנועת אומנות שהגיעה לברצלונה והפכה אותה לעיר ייחודית בערי העולם.
אומנות חדשה מאירה את העיר
עם תחילת המאה ה־20, האַר נוּבוֹ — סגנון אומנות קישוטית השואב את השראתו מצורות הלקוחות מן הטבע — החל לשגשג ברחבי אירופה ובארצות־הברית.b לברצלונה היה את הכסף להשקיע, היתה באמתחתה גם תוכנית בנייה להרחבת העיר והיו בה גם אדריכלים חדשניים שהיו להוטים לנסות דברים מקוריים. לכן, האר נובו שיווה לעיר מראה ייחודי. אנטוניו גאודי (1852–1926) היה מהדמויות הבולטות ביותר שדגלו באר נובו, והוא הותיר חותם בל יימחה על תוואי הנוף של ברצלונה.
מרבית מיצירות המופת של גאודי, שאחדות מהן נחשבות לאתרי מורשת עולמית, מצויות בברצלונה. דוגמה מצוינת לכך הוא הקאסה מילה (Casa Milà) (3), או ”המחצבה” (La Pedrera), מבנה השוכן ברחוב פאסג’ דה גראסיה (Passeig de Gràcia) שבמרכז העיר. לא תמצא בתוך המבנה קירות ישרים. תצורות האבן הגליות נראות כאילו פוסלו באבן חול. המעקים העשויים מברזל חשיל דומים לעלווה סבוכה ואילו את צידו החיצוני של המבנה מקשטים שיחי אוכמניות. במבנה עצמו יש לתקרות ולעמודים העקמומיים כל צורה שרק ניתן להעלות על הדעת.
דוגמה מובהקת נוספת לגאוניותו של גאודי היא הקאסה באטליו (Casa Batlló) (4), מבנה ששוכן אף הוא ברחוב פאסג’ דה גראסיה. משנת 1904 ועד שנת 1906 שיפץ גאודי בניין שנתרם על־ידי ג׳וזף באטייו קסאנובס, טייקון תעשייה. האדריכל תכנן בית שדומה שנלקח מתוך עולם האגדות. הגג הגלי נראה כמו עמוד שדרה של דינוזאור והרעפים דומים לקשקשים של דג. אין מספיק מילים שיכולות לתאר את הבניין, פשוט צריך לראות כדי להאמין.
אך הדוגמה המובהקת ביותר למקוריותו של גאודי הינה יצירת הפאר שבנייתה טרם הושלמה — כנסיית הסגראדה פמיליה או המשפחה הקדושה (Sagrada Familia church) (5). ארבעת צריחי הכנסייה בחזית הצפונית נראים כמו נטיפי שעווה מוצקים הנוטפים במורדות ארבעת הפמוטים המיתמרים. המגדלים הללו שמרקיעים אל על ומגמדים את כל שאר הבניינים בסביבה, הפכו לסמל הבינלאומי של ברצלונה.
מפתיע באותה מידה הוא פארק גואַל (Parc Güell) (6), פארק השעשועים של גאודי הממוקם על גבעה ממערב לעיר. הפארק שופע פסלים ועמודים מעוותים, פסיפסים רב־גוניים ובתים וארובות יוצאים מגדר הרגיל שמראם מנוגד לגנים שובי העין שמקיפים אותם. בניין נוסף המהווה חגיגת צבעים וצורות הוא ארמון המוסיקה (Palau de la Música Catalana) (7) שעוצב על־ידי בן תקופתו של גאודי, דומנצה אי מונטנר.
בין הרים וים
מיקומה של ברצלונה, בנוסף למורשת האדריכלות שלה, מעניקים לעיר אווירה מיוחדת. הרי קולסרולה (Collserola) מקיפים את העיר ממערב, והים התיכון תוחם את העיר מכיוון מזרח. זהו הים שתרם רבות לעושרה של ברצלונה בתור נמל הסחר העיקרי של ספרד. אין תימה שליד הנמל שוכן הפסל של כריסטופר קולומבוס (8), אשר מצביע לכיוון הים.
ההגנה של ההרים והים גם מספקת לעיר אקלים ממוזג שנעים לשהות בו מחוץ לבית. הרחובות שוקקי חיים לאורך כל השנה החל משעות הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות. בתי הקפה והמסעדות, אותם ניתן למצוא כמעט בכל פינה, מפתים את עובר האורח בארומה של קפה טחון טרי או בטעימת תבשיל מהמטעמים המקומיים. שוקי המזון, כמו השוק המקורה המפורסם (Boquería) הממוקם בשדרה הנחמדה שנקראת ראמבלה, מוכרים את כל סוגי הפירות, הירקות או הדגים שרק ניתן לדמיין.
אך יחד עם זאת, שום ביקור בברצלונה לא יהיה מושלם מבלי לבקר במונטג׳ואיק, גבעה תלולה המשקיפה אל הים. המבקרים במונטג׳ואיק ימצאו שם מוזיאונים, גלריות אומנות ונוף מרהיב של העיר והים התיכון. המתקנים העיקריים ששימשו את המשחקים האולימפיים בשנת 1992 גם נמצאים כאן. עדי־יהוה מתכננים לבקר בברצלונה לרגל הכינוס הבינלאומי שלהם שייערך מה־31 ביולי עד ה־3 באוגוסט. לאירוח כל באי הכינוס ישמש האיצטדיון העצום — הקאמפ נואו.
אף־על־פי שלברצלונה, כמו לרוב הערים הגדולות, יש בעיות משלה, המבקרים תמיד נהנים מהאווירה הים תיכונית שלה. בין אם זה ביתני הפרחים ובין אם בתי הקפה של ראמבלה, הרחובות הצרים של הרובע הגותי העתיק והמהודר או הארכיטקטורה המרתקת של העיר, ברצלונה מציעה למבקרים בה מוזיאון חוצות של צבעים וסגנונות בלתי נשכחים.
[הערות שוליים]
a זהו שם קטלוני, שהיא השפה הרשמית המדוברת בברצלונה ובאזור קטלוניה. זוהי לשון רומנית הקרובה מאוד לספרדית וצרפתית. רוב תושבי העיר דוברים הן ספרדית והן קטלונית.
b סגנון אומנות זה ידוע בספרד כסגנון המודרניזם.
[מפה בעמוד 26]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
ברצלונה
מדריד
סביליה
[תמונה בעמוד 28]
מאווררים וארובות בקאסה מילה
[שלמי תודה]
Godo-Foto
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 27]
תמונות למעלה: Godo-Foto
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 29]
Sandra Baker/Index Stock Photography
Godo-Foto