צעירים שואלים...
האם כדאי לבלות במועדוני ריקודים?
”הלכתי לשם בשביל ליהנות ולעשות חיים” (שון).
”אני חייב להודות, זה היה כיף, כיף לא נורמלי! כל הזמן רוקדים שם, רקדנו כל הלילה” (ארנסט).
בשנים האחרונות הפכו מועדוני הריקודים לפופולריים. צעירים רבים שמחפשים לעשות חיים פוקדים את המועדונים האלה דרך קבע.
כמובן, כולנו רוצים לבלות בנעימים. ואכן, המקרא אומר ש”עת לשחוק” ואפילו ”עת רקוד” (קהלת ג׳:4). אולם, האם מועדוני ריקודים לצעירים הם מקומות בילוי הולמים? או שמא ישנה סיבה מוצדקת לחשוב פעמיים לפני שהולכים למועדון כזה?
”הוללות”
הגם שהמקרא אינו מגנה מפגשים חברתיים מתונים, הוא מזהירנו מפני ”הוללות” או במילים אחרות מפני מסיבות פרועות (גלטים ה׳:19–21). בימי המקרא, המסיבות הפרועות הובילו לא אחת להתנהגות משולחת רסן. הנביא ישעיהו כתב: ”הוי משכימי בבוקר שיכר ירדופו, מְאַחֲרֵי בנשף יין ידליקם. והיה כינור ונבל, תוף וחליל, ויין משתיהם; ואת פועל יהוה לא יביטו” (ישעיהו ה׳:11, 12).
במסיבות הללו כיכבו משקאות ”שיכר” ומוסיקה פרועה. הן התחילו מוקדם ונמשכו עד רדת החשיכה. כמו כן, שים לב לגישתם של המתהוללים — הם התנהגו כמי שאינם מכירים בקיומו של אלוהים! אין פלא אפוא שאלוהים גינה מסיבות אלה. אם כן, כיצד מרגיש אלוהים לאור המתרחש בדיסקוטקים בהם מבלים הצעירים כיום?
ובכן, חשוב על העובדות. קודם כול, יש מועדונים שריקוד ”גלישת קהל” והריקוד אחוז הטירוף הנקרא ”מושינג” (moshing) ממשיכים לככב שם. מקור אחד מציין שריקוד המושינג ”התפתח באמצע שנות השמונים במועדוני פנקיסטים לשעבר בארה״ב. הוא צמח מ’ריקוד ההטחות’ (פוגו) שבמהלכו היו הרוקדים מטיחים עצמם זה בזה”. הריקוד מאופיין בקפיצות, בטלטול אלים של הראש וכן בחיקוי צורת הנגיחות של בעלי חיים והתנגשויות הרוקדים זה בזה. גפיים שבורות וחתכים ופגיעות בעמוד השדרה ובראש היו דבר שכיח. במקרים מסוימים הריקודים הסתיימו אף במוות. בגלישת קהל, הרוקדים מרימים מישהו מעל לראשם והוא ”גולש” על ידיהם המורמות. ’גולשי קהל’ רבים הופלו ונפצעו. כמו כן, אין זה נדיר שממששים את הבנות או נוגעים בהן באיברים מוצנעים.
ללא ספק, התנהגות זו היא למורת רוחו של אלוהים. אחרי ככלות הכול, דברו מורה למשיחיים ”להיבדל מרשע ותאוות העולם כדי שנחיה בסדר העולמי הנוכחי מפוכחים” (טיטוס ב׳:12, ע״ח).
מוסיקה וסמים
חשוב גם על סוג המוסיקה שמתנגנת במרבית המועדונים. יש מועדונים המתמחים ברוק כבד או בהבי מטאל המאופיינים בפעימות קצביות ובמלל גס. אולם המוסיקה המועדפת במועדונים רבים היא ראפ או היפ־הופ. המוטיבים העיקריים של מוסיקה זו הם מין, אלימות ומרד. האם היחשפות למוסיקה ולאווירה לא־בריאה זו לא ישפיעו עליך? דיוויד הולינגוורת’, יועץ למועדוני לילה, אומר: ”למוסיקה נודעת השפעה פסיכולוגית עצומה על בני אדם. כאשר מקבצים יחד המוני אנשים, היא מדרבנת אותם להתנהג באגרסיביות”. לכן אין זה מפתיע שבמספר מועדונים בארה״ב פרץ גל של מקרי אלימות. רבים מרגישים שזו תוצאה ישירה של תרבות המוסיקה המרוממת התנהגות גסה ואכזרית.a
בשנים האחרונות התווסף לסצינת המועדונים מרכיב נוסף: סמים. חוקרת אחת אמרה ש”זמינות, מגוון וצריכת סמים... נקשרים עם הפופולריות של מועדוני הריקודים”. למעשה, ישנם סמים הקרויים בפי הציבור ’סמי ריקודים’. בין בלייני המועדונים יש המשלבים כמה סוגי סמים. הסם קטמין (הנקרא גם K מיוחד) נכלל בין הסמים המשולבים הכי נפוצים, אשר עלול לגרום לניתוק, הזיות, בעיות נשימה ולפגיעה במערכת העצבים. מטאמפטאמין עלול לגרום לאובדן זיכרון, תוקפנות, אלימות ולפגיעה בלב או במערכת העצבים. פופולרי במיוחד הוא סם המובסס על אמפטאמין הנקרא גם אקסטזי. הוא עלול לגרום לבלבול, חרדה, דופק מואץ, לחץ דם גבוה וליתר חום. יש שאף מצאו את מותם כתוצאה משימוש באקסטזי.
שימוש בסמים מנוגד לחלוטין למצוות המקרא ’לטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח’ (קורינתים ב׳. ז׳:1). לכן, האם יהיה זה נבון לבלות בסביבה שהשימוש בסמים בקרבה נפוץ?
חברה רעה
זכור את האזהרה שאנו מרבים לצטט: ”חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות” (קורינתים א׳. ט״ו:33). בדומה להוללים מימי המקרא, נראה כי עשיית רצון אלוהים אינה עומדת בראש מעייניהם של מרבית הצעירים המבלים על רחבת הריקודים. למעשה, ניתן לתאר את רובם כ”אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:4). האם אתה באמת רוצה להיות חבר קרוב של אנשים כאלו?
יש הטוענים שאם יוצאים למועדון ריקודים יחד עם צעירים משיחיים אחרים אזי הסכנות מצטמצמות. אולם, קרוב לוודאי שצעירים משיחיים המשמשים ”מופת למאמינים... בהתנהגות” לא יסכימו להצטרף (טימותיאוס א׳. ד׳:12). גם אם קבוצה של צעירים משיחיים יוצאת למועדון ומצליחה להישאר ביחד, המוסיקה והאווירה הלא־בריאות עדיין שם. הם עלולים להימצא במצב מתוח או לא־נעים כשאחרים מזמינים אותם לרחבת הריקודים. יש צעירים שמצאו עצמם מחליפים מהלומות! לכן, דבר־אלוהים שוב קולע למטרה באומרו: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים ירוע” (משלי י״ג:20).
ריקודים מגרים
בל נשכח גם את סגנון הריקודים עצמם. ”ריקוד הפריק” הפך לאהוד ביותר, במיוחד בקרב צעירים בארצות־הברית. בדרך כלל השיר מתנגן לצלילי מוסיקת היפ־הופ ולמילים מסרים מיניים בוטים. בנוסף לכך, תנועות הריקוד עצמן מדמות מגע מיני. לכן תואר הריקוד כ”קיום יחסי מין בלבוש מלא”.
האם צעיר משיחי יבקש לרקוד לצלילי מוסיקה כזו? לא אם הוא רוצה להשביע את רצון אלוהים, אשר מצווה עלינו: ”התרחקו מן הזנות” (קורינתים א׳. ו׳:18). יש הטוענים, ’לא יכול להיות שזה עד כדי כך נורא, הרי כולם עושים את זה!’ אך יחד עם זאת, הרוב גם יכול לטעות (שמות כ״ג:2). עמוד באומץ מול בני גילך ושמור על מצפון נקי לפני אלוהים (פטרוס א׳. ד׳:3, 4).
קבל החלטה
אין זה אומר שיש פסול בכל הריקודים. המקרא מספר לנו כי לאחר ששב לירושלים עם ארון הברית שמח המלך דוד עד כדי כך שהיה ”מכרכר (רוקד) בכל עוז” (שמואל ב׳. ו׳:14). במשל של ישוע על הבן האובד, הצהלה הרבה שהיתה לרגל שובו של הבן לוותה ב”נגינות וריקודים” (לוקס ט״ו:25).
ייתכן כי בין המשיחיים שבאזור מגוריך מקובל לרקוד בסגנונות שונים. אולם, גם כאן חשוב לגלות איזון ולהפעיל שיקול דעת. הרבה יותר בטוח ליהנות ממוסיקה וריקודים במפגשים של משיחיים שיש בהם השגחה, בניגוד למועדוני צעירים. במפגשים אלה, הצעירים אינם מבודדים את עצמם אלא נהנים מהתרועעות בריאה עם משיחיים מכל שכבות הגיל.
אולי באזור מגוריך יש מסעדות מסוימות שדי מקובל להשמיע בהן מוסיקה וגם לרקוד. אך לפני שתיענה להזמנה ללכת למקום כזה, טוב תעשה אם תשאל שאלות כגון: אילו מוניטין יצאו למקום? האם קהל היעד שלו הוא צעירים בלבד? אם כן, מה הסבירות שתהיה במקום אווירה בריאה? איזה סוג של מוסיקה יתנגן? מה הם הריקודים המקובלים שם? כיצד ירגישו הוריי אם אלך? אם תשאל שאלות מעין אלה, תוכל להישמר פן תזיק לעצמך.
שון, שצוטט בהתחלה, מסכם יפה את הנושא. לפני שהפך למשיחי, נהג לבלות הרבה בדיסקוטקים. הוא נזכר: ”ההתנהגות הנלוזה במועדונים ממש מוגזמת. המוסיקה בדרך כלל משפילה, הריקוד נוטף מין לא־מוסרי ולרוב האנשים שהולכים לשם יש מטרה אחת — הם מחפשים סטוצים”. שון ויתר על סצינת המועדונים לאחר שלמד את המקרא עם עדי־יהוה. לכן, מתוך נסיונו המר, שון מחווה את דעתו: ”המועדונים האלה הם לא מקומות בילוי המתאימים למשיחיים”.
[הערת שוליים]
a ראה המאמר ”מדוע המוסיקה משפיעה עלינו” שיצא לאור בעורו! ב־8 באוקטובר 1999.
[תמונה בעמוד 22]
יש צעירים שנקלעו למצבים לא נעימים במועדוני הריקודים