המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • ע04 5/‏8 עמ׳ 21–23
  • האם כדאי לבלות במועדוני ריקודים?‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • האם כדאי לבלות במועדוני ריקודים?‏
  • עורו!‏ — 2004
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • ‏”‏הוללות”‏
  • מוסיקה וסמים
  • חברה רעה
  • ריקודים מגרים
  • קבל החלטה
  • מה לגבי מועדוני־לילה?‏
    עורו!‏ — 1991
  • הישמר מפני מוסיקה לא־הולמת!‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1993
  • קסמה החובק־עולם של המוסיקה הלטינית
    עורו!‏ — 1998
עורו!‏ — 2004
ע04 5/‏8 עמ׳ 21–23

צעירים שואלים.‏.‏.‏

האם כדאי לבלות במועדוני ריקודים?‏

‏”‏הלכתי לשם בשביל ליהנות ולעשות חיים”‏ (‏שון)‏.‏

‏”‏אני חייב להודות,‏ זה היה כיף,‏ כיף לא נורמלי!‏ כל הזמן רוקדים שם,‏ רקדנו כל הלילה”‏ (‏ארנסט)‏.‏

בשנים האחרונות הפכו מועדוני הריקודים לפופולריים.‏ צעירים רבים שמחפשים לעשות חיים פוקדים את המועדונים האלה דרך קבע.‏

כמובן,‏ כולנו רוצים לבלות בנעימים.‏ ואכן,‏ המקרא אומר ש”‏עת לשחוק”‏ ואפילו ”‏עת רקוד”‏ (‏קהלת ג׳:‏4‏)‏.‏ אולם,‏ האם מועדוני ריקודים לצעירים הם מקומות בילוי הולמים?‏ או שמא ישנה סיבה מוצדקת לחשוב פעמיים לפני שהולכים למועדון כזה?‏

‏”‏הוללות”‏

הגם שהמקרא אינו מגנה מפגשים חברתיים מתונים,‏ הוא מזהירנו מפני ”‏הוללות”‏ או במילים אחרות מפני מסיבות פרועות (‏גלטים ה׳:‏​19–21‏)‏.‏ בימי המקרא,‏ המסיבות הפרועות הובילו לא אחת להתנהגות משולחת רסן.‏ הנביא ישעיהו כתב:‏ ”‏הוי משכימי בבוקר שיכר ירדופו,‏ מְאַחֲרֵי בנשף יין ידליקם.‏ והיה כינור ונבל,‏ תוף וחליל,‏ ויין משתיהם;‏ ואת פועל יהוה לא יביטו”‏ (‏ישעיהו ה׳:‏​11,‏ 12‏)‏.‏

במסיבות הללו כיכבו משקאות ”‏שיכר”‏ ומוסיקה פרועה.‏ הן התחילו מוקדם ונמשכו עד רדת החשיכה.‏ כמו כן,‏ שים לב לגישתם של המתהוללים — הם התנהגו כמי שאינם מכירים בקיומו של אלוהים!‏ אין פלא אפוא שאלוהים גינה מסיבות אלה.‏ אם כן,‏ כיצד מרגיש אלוהים לאור המתרחש בדיסקוטקים בהם מבלים הצעירים כיום?‏

ובכן,‏ חשוב על העובדות.‏ קודם כול,‏ יש מועדונים שריקוד ”‏גלישת קהל”‏ והריקוד אחוז הטירוף הנקרא ”‏מושינג”‏ (‏moshing)‏ ממשיכים לככב שם.‏ מקור אחד מציין שריקוד המושינג ‏”‏התפתח באמצע שנות השמונים במועדוני פנקיסטים לשעבר בארה״ב.‏ הוא צמח מ’‏ריקוד ההטחות’‏ (‏פוגו)‏ שבמהלכו היו הרוקדים מטיחים עצמם זה בזה”‏.‏ הריקוד מאופיין בקפיצות,‏ בטלטול אלים של הראש וכן בחיקוי צורת הנגיחות של בעלי חיים והתנגשויות הרוקדים זה בזה.‏ גפיים שבורות וחתכים ופגיעות בעמוד השדרה ובראש היו דבר שכיח.‏ במקרים מסוימים הריקודים הסתיימו אף במוות.‏ בגלישת קהל,‏ הרוקדים מרימים מישהו מעל לראשם והוא ”‏גולש”‏ על ידיהם המורמות.‏ ’‏גולשי קהל’‏ רבים הופלו ונפצעו.‏ כמו כן,‏ אין זה נדיר שממששים את הבנות או נוגעים בהן באיברים מוצנעים.‏

ללא ספק,‏ התנהגות זו היא למורת רוחו של אלוהים.‏ אחרי ככלות הכול,‏ דברו מורה למשיחיים ”‏להיבדל מרשע ותאוות העולם כדי שנחיה בסדר העולמי הנוכחי מפוכחים”‏ (‏טיטוס ב׳:‏12‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

מוסיקה וסמים

חשוב גם על סוג המוסיקה שמתנגנת במרבית המועדונים.‏ יש מועדונים המתמחים ברוק כבד או בהבי מטאל המאופיינים בפעימות קצביות ובמלל גס.‏ אולם המוסיקה המועדפת במועדונים רבים היא ראפ או היפ־​הופ.‏ המוטיבים העיקריים של מוסיקה זו הם מין,‏ אלימות ומרד.‏ האם היחשפות למוסיקה ולאווירה לא־​בריאה זו לא ישפיעו עליך?‏ דיוויד הולינגוורת’‏,‏ יועץ למועדוני לילה,‏ אומר:‏ ”‏למוסיקה נודעת השפעה פסיכולוגית עצומה על בני אדם.‏ כאשר מקבצים יחד המוני אנשים,‏ היא מדרבנת אותם להתנהג באגרסיביות”‏.‏ לכן אין זה מפתיע שבמספר מועדונים בארה״ב פרץ גל של מקרי אלימות.‏ רבים מרגישים שזו תוצאה ישירה של תרבות המוסיקה המרוממת התנהגות גסה ואכזרית.‏a

בשנים האחרונות התווסף לסצינת המועדונים מרכיב נוסף:‏ סמים.‏ חוקרת אחת אמרה ש”‏זמינות,‏ מגוון וצריכת סמים.‏.‏.‏ נקשרים עם הפופולריות של מועדוני הריקודים”‏.‏ למעשה,‏ ישנם סמים הקרויים בפי הציבור ’‏סמי ריקודים’‏.‏ בין בלייני המועדונים יש המשלבים כמה סוגי סמים.‏ הסם קטמין (‏הנקרא גם K מיוחד)‏ נכלל בין הסמים המשולבים הכי נפוצים,‏ אשר עלול לגרום לניתוק,‏ הזיות,‏ בעיות נשימה ולפגיעה במערכת העצבים.‏ מטאמפטאמין עלול לגרום לאובדן זיכרון,‏ תוקפנות,‏ אלימות ולפגיעה בלב או במערכת העצבים.‏ פופולרי במיוחד הוא סם המובסס על אמפטאמין הנקרא גם אקסטזי.‏ הוא עלול לגרום לבלבול,‏ חרדה,‏ דופק מואץ,‏ לחץ דם גבוה וליתר חום.‏ יש שאף מצאו את מותם כתוצאה משימוש באקסטזי.‏

שימוש בסמים מנוגד לחלוטין למצוות המקרא ’‏לטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח’‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1‏)‏.‏ לכן,‏ האם יהיה זה נבון לבלות בסביבה שהשימוש בסמים בקרבה נפוץ?‏

חברה רעה

זכור את האזהרה שאנו מרבים לצטט:‏ ”‏חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ בדומה להוללים מימי המקרא,‏ נראה כי עשיית רצון אלוהים אינה עומדת בראש מעייניהם של מרבית הצעירים המבלים על רחבת הריקודים.‏ למעשה,‏ ניתן לתאר את רובם כ”‏אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏4‏)‏.‏ האם אתה באמת רוצה להיות חבר קרוב של אנשים כאלו?‏

יש הטוענים שאם יוצאים למועדון ריקודים יחד עם צעירים משיחיים אחרים אזי הסכנות מצטמצמות.‏ אולם,‏ קרוב לוודאי שצעירים משיחיים המשמשים ”‏מופת למאמינים.‏.‏.‏ בהתנהגות”‏ לא יסכימו להצטרף (‏טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏12‏)‏.‏ גם אם קבוצה של צעירים משיחיים יוצאת למועדון ומצליחה להישאר ביחד,‏ המוסיקה והאווירה הלא־​בריאות עדיין שם.‏ הם עלולים להימצא במצב מתוח או לא־​נעים כשאחרים מזמינים אותם לרחבת הריקודים.‏ יש צעירים שמצאו עצמם מחליפים מהלומות!‏ לכן,‏ דבר־​אלוהים שוב קולע למטרה באומרו:‏ ”‏הולך את חכמים יחכם,‏ ורועה כסילים ירוע”‏ (‏משלי י״ג:‏20‏)‏.‏

ריקודים מגרים

בל נשכח גם את סגנון הריקודים עצמם.‏ ”‏ריקוד הפריק”‏ הפך לאהוד ביותר,‏ במיוחד בקרב צעירים בארצות־​הברית.‏ בדרך כלל השיר מתנגן לצלילי מוסיקת היפ־​הופ ולמילים מסרים מיניים בוטים.‏ בנוסף לכך,‏ תנועות הריקוד עצמן מדמות מגע מיני.‏ לכן תואר הריקוד כ”‏קיום יחסי מין בלבוש מלא”‏.‏

האם צעיר משיחי יבקש לרקוד לצלילי מוסיקה כזו?‏ לא אם הוא רוצה להשביע את רצון אלוהים,‏ אשר מצווה עלינו:‏ ”‏התרחקו מן הזנות”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏18‏)‏.‏ יש הטוענים,‏ ’‏לא יכול להיות שזה עד כדי כך נורא,‏ הרי כולם עושים את זה!‏’‏ אך יחד עם זאת,‏ הרוב גם יכול לטעות (‏שמות כ״ג:‏2‏)‏.‏ עמוד באומץ מול בני גילך ושמור על מצפון נקי לפני אלוהים (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏​3,‏ 4‏)‏.‏

קבל החלטה

אין זה אומר שיש פסול בכל הריקודים.‏ המקרא מספר לנו כי לאחר ששב לירושלים עם ארון הברית שמח המלך דוד עד כדי כך שהיה ”‏מכרכר (‏רוקד)‏ בכל עוז”‏ (‏שמואל ב׳.‏ ו׳:‏14‏)‏.‏ במשל של ישוע על הבן האובד,‏ הצהלה הרבה שהיתה לרגל שובו של הבן לוותה ב”‏נגינות וריקודים”‏ (‏לוקס ט״ו:‏25‏)‏.‏

ייתכן כי בין המשיחיים שבאזור מגוריך מקובל לרקוד בסגנונות שונים.‏ אולם,‏ גם כאן חשוב לגלות איזון ולהפעיל שיקול דעת.‏ הרבה יותר בטוח ליהנות ממוסיקה וריקודים במפגשים של משיחיים שיש בהם השגחה,‏ בניגוד למועדוני צעירים.‏ במפגשים אלה,‏ הצעירים אינם מבודדים את עצמם אלא נהנים מהתרועעות בריאה עם משיחיים מכל שכבות הגיל.‏

אולי באזור מגוריך יש מסעדות מסוימות שדי מקובל להשמיע בהן מוסיקה וגם לרקוד.‏ אך לפני שתיענה להזמנה ללכת למקום כזה,‏ טוב תעשה אם תשאל שאלות כגון:‏ אילו מוניטין יצאו למקום?‏ האם קהל היעד שלו הוא צעירים בלבד?‏ אם כן,‏ מה הסבירות שתהיה במקום אווירה בריאה?‏ איזה סוג של מוסיקה יתנגן?‏ מה הם הריקודים המקובלים שם?‏ כיצד ירגישו הוריי אם אלך?‏ אם תשאל שאלות מעין אלה,‏ תוכל להישמר פן תזיק לעצמך.‏

שון,‏ שצוטט בהתחלה,‏ מסכם יפה את הנושא.‏ לפני שהפך למשיחי,‏ נהג לבלות הרבה בדיסקוטקים.‏ הוא נזכר:‏ ”‏ההתנהגות הנלוזה במועדונים ממש מוגזמת.‏ המוסיקה בדרך כלל משפילה,‏ הריקוד נוטף מין לא־​מוסרי ולרוב האנשים שהולכים לשם יש מטרה אחת — הם מחפשים סטוצים”‏.‏ שון ויתר על סצינת המועדונים לאחר שלמד את המקרא עם עדי־​יהוה.‏ לכן,‏ מתוך נסיונו המר,‏ שון מחווה את דעתו:‏ ”‏המועדונים האלה הם לא מקומות בילוי המתאימים למשיחיים”‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

a ראה המאמר ”‏מדוע המוסיקה משפיעה עלינו”‏ שיצא לאור בעורו!‏ ב־8 באוקטובר 1999.‏

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

יש צעירים שנקלעו למצבים לא נעימים במועדוני הריקודים

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף