גלאוקומה — גנבת הראייה
מקד לרגע את מבטך במילה האחרונה במשפט זה. האם יכולת לראות חלקים שונים מעל, מתחת או מצדדיו השונים של כתב עת זה מבלי להסיט את מבטך? קרוב לוודאי שיכולת לראות, תודות למה שידוע כראייה היקפית. יכולת זו עוזרת לך, לדוגמה, להבחין אם אדם חשוד מתקרב אליך מהצד. היא עוזרת לך להתחמק מכל מיני חפצים על פני הקרקע ומונעת ממך להיתקל בקירות. ואם אתה נוהג במכונית, ראייה היקפית יכולה להתריע בפניך שהולך רגל יורד מהמדרכה.
אולם, בעודך קורא עמוד זה, ייתכן שראייתך ההיקפית מצטמצמת — ומבלי שתהיה מודע לכך בכלל. על־פי הערכות, 66 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מקבוצת מחלות עיניים הנקראת גלאוקומה (בַּרְקִית). חמישה מיליון מתוכם איבדו לחלוטין את מאור עיניהם, מה שהופך את הגלאוקומה לגורם השלישי בגודלו לעיוורון. ”למרות שבמדינות מפותחות נערכות תוכניות חינוכיות כדי להחדיר בציבור מודעות למחלה, מחצית מכלל הלוקים בגלאוקומה אינם מאובחנים”, מציין כתב העת הרפואי לַנסֵט.
מי נמצאים בקבוצת הסיכון לפתח גלאוקומה? כיצד מאובחנת המחלה וכיצד ניתן לטפל בה?
מהי גלאוקומה?
ראשית עלינו להבין במקצת את אופן תפקודה של העין. חוברת שיצאה לאור מטעם ארגון הגלאוקומה האוסטרלי (Glaucoma Foundation of Australia) מסבירה: ”קשיחות העין נוצרת מלחץ — הרקמות הרכות של העין ’מתנפחות’ בדומה לצמיג רכב או בלון”. בתוך העין מצויה משאבה הנקראת גוף ריסני שמזרימה נוזל מימי מכלי הדם לעין. ”הנוזל המימי נע במחזוריות במעמקי העין, מזין את החלקים הקיימים בתוך העין וחוזר לזרם הדם דרך מבנה דמוי מסננת המורכב מרשת של צינורות ניקוז”.
אם רשת זו נחסמת או מתכווצת מסיבה כלשהיא, הלחץ התוך־עיני יעלה ולבסוף יגרום נזק לסיבי העצב בחלק האחורי של העין. מצב זה נקרא גלאוקומה פתוחת־זווית והוא אחראי ל־90 אחוז בערך מהמקרים.
הלחץ התוך־עיני (IOP) עשוי להשתנות משעה לשעה והוא מושפע ממגוון גורמים, ביניהם הדופק שלך, כמות הנוזלים שאתה שותה ותנוחת הגוף שלך. השינויים הטבעיים הללו אינם מזיקים לעיניך. לחץ תוך־עיני גבוה כשלעצמו אינו הוכחה לגלאוקומה, הואיל ולחץ תוך־עיני ”נורמאלי” שונה מאדם לאדם. אך יחד עם זאת, לחץ תוך־עיני גבוה הוא אחד הסממנים לגלאוקומה.
צורה נדירה של מחלה זו נקראת גלאוקומה חריפה, או גלאוקומה סגורת־זווית. בניגוד לגלאוקומה פתוחת־זווית, בסוג זה הלחץ התוך־עיני עולה בפתאומיות. היא גורמת לכאבים עזים בעין המלוּוים בירידה בחדות הראייה והקאות. בסוג גלאוקומה זה יש לטפל תוך שעות אחדות מהרגע שהתסמינים התחילו, אחרת היא עלולה להסתיים בעיוורון. סוג אחר של מחלה נקרא גלאוקומה שְנִיוֹנִית. כפי ששם זה מרמז, סוג זה מתעורר בשל מצבים אחרים בעין כגון שְׂאֵתות, קטרקט או חבלות בעין. מהסוג הרביעי של המחלה, הנקרא גלאוקומה מולדת, סובלת קבוצה קטנה של אנשים. סוג זה מופיע בעת הלידה או זמן קצר לאחר מכן וניתן לזהותו כאשר גלגלי העיניים של התינוק מוגדלים והוא רגיש מדי לאור.
כיצד היא ”גונבת” את הראייה?
הגלאוקומה עלולה ’לגנוב׳ עד 90 אחוז מראייתך בעין אחת, וזאת מבלי שתהיה מודע לכך כלל. כיצד ייתכן הדבר? לכולנו יש באופן טבעי כתם עיוור בחלק האחורי של כל עין. כתם זה יושב על רשתית העין, היכן שסיבי העצב מתחברים ויוצרים את עצב הראייה, והוא חסר תאים רגישים לאור. אינך מודע לקיומו של כתם זה מאחר שמוחך יכול ”לצייר” את החלקים החסרים של התמונה. למרבה האירוניה, דווקא יכולת זו של המוח היא זו שהופכת את הגלאוקומה למחלה סמויה.
ד״ר איבן גולדברג, רופא עיניים אוסטרלי מן השורה הראשונה, אמר לעורו!: ”גלאוקומה נקראת ה’גנבת החמקנית’ של הראייה משום שלא נלווים לה שום תסמינים. הגלאוקומה השכיחה ביותר היא איטית ובעלת קצב קבוע, וללא שום התרעה היא גורמת נזק למבנה העצב שמחבר בין העין למוח. אין כל קשר בין אם עיניך דומעות ואם לא, אם הן יבשות ואם לא, אם אתה קורא וכותב ללא קושי מיוחד לבין גלאוקומה. ייתכן מאוד שעיניך מתפקדות כשורה, אך אתה לוקה בגלאוקומה חמורה מאוד”.
לחשוף את הגנבת
למרבה הצער, אין בדיקה רפואית מקיפה אחת שיכולה לגלות אם לקית בגלאוקומה. באמצעות מכשיר הנקרא טונומטר, רופא העיניים יכול למדוד את הלחץ התוך־עיני. בעזרת המכשיר מיישרים בעדינות את הקרנית, או את החלק הקדמי של העין. כדי לבצע זאת יש למדוד תחילה את מידת הכוח שיש להפעיל ובדרך זו מודדים את הלחץ התוך־עיני. לרשות הרופא עומדים עזרים נוספים כדי למצוא סימנים לגלאוקומה בעזרתם הוא מאתר אם נגרם נזק לרקמות במבנה העצב המחבר בין העין למוח. ד״ר גולדברג אומר: ”אנו בודקים אם סיבי העצב או כלי הדם שבחלק האחורי של העין חריגים בצורתם, משום שזה יכול לרמז על כך שהעצבים ניזוקו”.
בדיקה נוספת לאבחון גלאוקומה היא בדיקת שדה הראייה. ד״ר גולדברג מסביר: ”הנבדק מביט לתוך קערה המוארת באור לבן ובתוכה יש נקודה קטנה המאירה באור בוהק יותר. כל פעם שהנבדק מבחין בנקודה הקטנה הבהירה יותר, הוא לוחץ על כפתור”. ייתכן שמי שאינו מצליח לראות את האור הבהיר יותר שבגבול החיצוני של שדה הראייה שלו לוקה בגלאוקומה. מכשירים מתקדמים שעתידים לפשט במקצת את התהליך הנוכחי המייגע נמצאים כיום בשלבי פיתוח.
מי נמנים עם קבוצת הסיכון?
פול הוא גבר בריא בשנות ה־40 המוקדמות לחייו. הוא מספר: ”הלכתי לאופטומטריסט כדי לקנות זוג משקפיים חדשים, ובמהלך הביקור הוא שאל אם ידועה במשפחתי היסטוריה של גלאוקומה. חקרתי קצת את הנושא, וגיליתי שהדוד והדודה שלי חלו בגלאוקומה. הופנתי למומחה לרפואת עיניים, שאישר שגם אני חולה במחלה”. ד״ר גולדברג מסביר: ”אם אביך או אמך סובלים ממחלה זו, הסיכויים שגם אתה תחלה גבוהים פי שלושה עד חמישה. ואם יש לך אח או אחות שחולים בגלאוקומה, אזי הסיכויים שתחלה גבוהים פי חמישה עד שבעה”.
ד״ר קווין גריניג’ מהמוסד לגלאוקומה בארצות־הברית מציין גורמי סיכון אחרים: ”אם אתה בן 45 ומעלה וממוצא אפריקני, או שיש לך אחד מהגורמים המסכנים הבאים — היסטוריה של גלאוקומה במשפחה, קוצר ראייה, סוכרת, חבלה בעין מהעבר או שאתה משתמש באופן קבוע במוצרים המכילים קורטיזון או סטרואידים — כדאי שתבדוק את עיניך מדי שנה”. גם אם אין לך גורמי סיכון ואתה מתחת לגיל 45, בכל זאת ממליצים מהמוסד שתבדוק את עיניך אחת לארבע שנים. אם אתה בן 45 ומעלה, כדאי שתיבדק אחת לשנתיים.
טפל במחלה וגבור עליה
הטיפול בסוג הגלאוקומה שלקה בה פול כלל טפטוף טיפות עיניים מיוחדות פעם ביום. פול אומר: ”הטיפות עוצרות את ייצור נוזל הלשכה בגלגל העין”. כמו כן, פול עבר ניתוח שבמהלכו ”קדחו” באמצעות קרן לייזר עשרה חורים זעירים בחלק הקדמי של העין, קרוב לאזור צינורות הניקוז הטבעיים. הוא מספר: ”כאשר עברתי את ניתוח הלייזר בעין הראשונה, הייתי די מתוח ועצבני, מה שהעצים את חוסר הנוחות שחשתי. אבל כשעברתי את הניתוח בעין השנייה כעבור כמה ימים, כבר ידעתי למה לצפות. הייתי הרבה יותר רגוע, ולמעשה הרופא סיים את הניתוח עוד לפני ששמתי לב”. הטיפולים הרפואיים שקיבל פול עזרו לייצב את הלחץ בעיניו.
לכן פול שומר על גישה חיובית. הוא אומר: ”נפגעתי קלות ברשתית, ולשמחתי לא נגרם כל נזק לראייה ההיקפית שלי. אם אני אזכור לקחת מהטיפות כל יום, סביר להניח שהמצב לא יחמיר”.
האם ”גנבת הראייה החמקנית” גונבת את הראייה שלך? אם מעולם לא עברת בדיקה לאבחון גלאוקומה — במיוחד אם אתה נמצא באחת מקבוצות הסיכון — מן התבונה שתבקש מהרופא שלך בדיקת גלאוקומה. כפי שאומר ד״ר גולדברג, ”ניתן למנוע חלק גדול מהנזק שגורמת הגלאוקומה אם עוצרים אותה בזמן ומקבלים טיפול מתאים”. כן, אתה יכול לסכל את מזימתה של גנבת ראייה זו!
[תיבה/תמונה בעמוד 20]
אתה עלול להיות בסיכון גבוה לפתח גלאוקומה אם
● אתה ממוצא אפריקני
● מישהו במשפחתך חולה בגלאוקומה
● אתה חולה סוכרת
● אתה קצר ראייה
● אתה משתמש בקביעות ומזה זמן רב בקורטיזון או סטרואידים — המשמשים כמרכיבים במשחות רפואיות ומשאפים לאסטמה
● נחבלת בעבר בעינך
● אתה מעל גיל 45
[תמונה]
מעקב רפואי תקופתי עשוי למנוע אובדן ראייה רציני
[תרשים/תמונות בעמוד 19]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
גלאוקומה פתוחת־זווית
קרנית
קשתית
עדשה
רשתית
דיסק אופטי או ”כתם עיוור” הוא החלק שבו סיבי העצב מתחברים ויוצרים עצב ראייה
עצב ראייה נושא אותות עצביים למוח
גוף ריסני, כאן נוצר הנוזל
1 נוזל מימי זהו נוזל צלול המזין את העדשה, הקשתית והחלק הפנימי של הקרנית. אין לבלבל בין נוזל זה לבין הדמעות, אשר שוטפות את החלק החיצוני של העין
2 רשת צינורות ניקוז מנקזת את הנוזל
3 אם הצינורות חסומים או מכווצים, הלחץ התוך־עיני עולה
4 כאשר הלחץ עולה, סיבי העצב העדינים בחלק האחורי של העין נפגעים, מה שגורם לגלאוקומה או לירידה באיכות הראייה
[תמונות בעמוד 19]
דיסק אופטי
מה שהיית רואה
ראייה נורמאלית
גלאוקומה בשלביה הראשונים
גלאוקומה מתקדמת
[שלמי תודה]
תצלומים של דיסקים אופטיים: באדיבות Atlas of Ophthalmology