פרק 6
האהבה — ”קשר מושלם של אחדות”
1–6. (א) מה עלול לקרות כאשר בעל ואשה מרוכזים מדי ברגשותיהם הם? (ב) יישום אילו עקרונות מקראיים יכול למנוע התפתחות ויכוח סוער?
’למה ארוחת־הערב אף־פעם אינה מוכנה בזמן?’ הטיח הבעל בכעס, כשהוא עייף ותשוש מהמתנה ממושכת ומיום עבודה מפרך.
2 ’תפסיק להתלונן. הארוחה כמעט מוכנה,’ השיבה האשה בזעם. גם יומה לא היה מן הקלים.
3 ’אבל את תמיד מאחרת. מדוע אף־פעם אינך יכולה לדייק?’
4 ’זה לא נכון!’ צעקה היא. ’אילו ניסית פעם לטפל בילדים בעצמך, לא היית מתלונן כל־כך הרבה. אחרי הכל, הם גם הילדים שלך!’
5 אם כן, בין בעל לאשה יכול ”זבוב” להפוך ל”פיל”, דבר המותיר אותם כעוסים, ועקב כך הם עלולים שלא לדבר זה עם זה. כל אחד מהם מגיב על דברי זולתו, עד כי שניהם חשים נפגעים וזועמים, ושוב אינם יכולים ליהנות מהערב. כל אחד מבני־הזוג יכול היה למנוע את התפתחות הוויכוח. אך, שניהם היו מרוכזים מדי ברגשותיהם הם, תוך התעלמות מרגשות בן־זוגם. עצביהם המרוטים פקעו.
6 בעיות מעין אלה עלולות להתעורר בתחומים רבים. הן יכולות להיות כרוכות בענייני כספים. כמו־כן, אפשר שהבעל חש שאשתו מתייחסת אליו באופן רכושני מדי, בכך שאינה מאפשרת לו ליהנות מחברתם של אנשים אחרים. ואפשר שהאשה חשה שבעלה מזניח אותה ומתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו. בין השניים עלולה לשרור מתיחות בשל בעייה חמורה אחת, או בשל מספר בעיות קטנות. תהא הסיבה למתיחות אשר תהא, החשוב הוא לדעת כיצד לטפל במצב. למעשה, כל אחד מבני־הזוג יכול למנוע את התפתחות המתיחות למשבר, על־ידי שיגלה נכונות ’להפנות את הלחי האחרת,’ ו’לא לשלם רעה תחת רעה,’ כי אם ’להתגבר על הרע בטוב.’ (מתי ה׳:39; רומיים י״ב:17, 21) כדי לעשות כן דרושים ריסון־עצמי ובגרות. דרושה, בעצם, אהבה משיחית.
מהי האהבה באמת
7–9. (א) כיצד מתוארת האהבה בקורינתים א׳. י״ג:4–8? (ב) איזה מין אהבה היא זו?
7 האהבה, על כל היבטיה, מוגדרת עבורנו בהשראת יהוה אלהים בכתבי־הקודש, בקורינתים א׳. י״ג:4–8: ”האהבה סבלנית ונדיבה; האהבה אינה מקנאת; האהבה לא תתפאר ולא תתנשא; היא לא תנהג בגסות, לא תדרוש טובת עצמה, לא תתרגז ולא תחשוב רעה. האהבה לא תשמח בעוולה, כי באמת שמחתה. היא תכסה על הכל, תאמין בכל, תקווה לכל ותסבול את הכל. האהבה לא תימוט לעולם.”
8 האהבה עשויה להתבסס על גורמים רבים — על משיכה גופנית, על יחסי משפחה, או על ההנאה שחשים זה בחברתו של זה. אך, כתבי־הקודש מראים שכדי שהאהבה תהיה בעלת ערך אמיתי, עליה להיות מעבר לחיבה או למשיכה הדדית; עליה לבקש את טובתו המירבית של האדם שאוהבים. אהבה מסוג זה עשויה אפילו לכלול דברי תוכחה ומוסר, כשם שמשמיע אב לבנו, או יהוה אלהים למשרתיו. (עברים י״ב:6) כמובן, באהבה מסוג זה קיימים רגשות, אלא שאין מרשים להם להאפיל על שיפוט נבון או על עקרונות־צדק במגעים עם הזולת. אהבה כזאת מניעה את הפרט לגלות כלפי הכול עקרונות נאותים של התחשבות והגינות.
9 כדי לעמוד על מלוא התועלת שמביאה אהבה מסוג זה לחיי־המשפחה שלנו, הבה נדון בהרחבה בהגדרה זו שבקורינתים א׳. י״ג:4–8.
10, 11. מה ניתן לצפות מבן־זוג המגלה סבלנות ונדיבות?
10 ”האהבה סבלנית ונדיבה.” האם הנך מגלה סבלנות כלפי בן (או בת) זוגך? אפילו במצב העלול לעורר את רוגזך, או כשאולי מטיחים בך האשמות לא־צודקות — האם גם אז הנך מגלה ריסון־עצמי? יהוה מגלה סבלנות כלפי כולנו ו’טוּבו של אלהים מדריך אנשים לתשובה.’ שתי התכונות גם יחד, סבלנות ונדיבות, הן פרי רוחו של אלהים. — רומיים ב׳:4; גלטיים ה׳:22.
11 האהבה אינה מסכימה למעשי־חטא, אך גם אינה מחפשת פגמים. אין היא חסרת־סבלנות. היא לוקחת בחשבון נסיבות מקילות. (פטרוס א׳. ד׳:8; תהלים ק״ג:14; ק״ל:3, 4) והיא נכונה לסלוח אפילו בעניינים חמורים. השליח פטרוס החשיב את עצמו, ללא ספק, לארך־אפיים כששאל את ישוע: ’אדוני, כמה פעמים יחטא לי אחי ואסלח לו? האם עד שבע פעמים?” תשובת ישוע היתה: לא ”עד שבע פעמים, אלא עד שבעים־ושבע.” (מתי י״ח:21, 22; לוקס י״ז:3, 4) האהבה סולחת שוב ושוב, ואין קץ לנדיבותה. האם גם אתה?
12, 13. כיצד יכולה קנאה לבוא לידי ביטוי, ומדוע יש לעשות מאמצים לרסנה?
12 ”האהבה אינה מקנאת.” קשה לחיות עם בן־זוג המגלה קנאה ללא סיבה מוצדקת. קנאה מעין זו היא חשדנית ורכושנית במידה מופרזת. היא ילדותית ושוללת מהשותף לנישואין את החופש להתנהג בטבעיות ובידידותיות בחברת אחרים. האושר נובע מנתינה מתוך רצון, ולא בדרישה מתוך קנאה.
13 ”מי יעמוד לפני קנאה?” שואל המקרא. הקנאה היא אחת מפָּעֳלֵי הבשר הלא־מושלם. (משלי כ״ז:4; גלטיים ה׳:19, 20) התוכל להבחין אצלך בסימנים כלשהם של קנאה, הנובעת מתחושת חוסר־ביטחון והניזונה מהדמיון? אין זה קשה, בדרך־כלל, למצוא פגמים בזולת, אך נפיק תועלת רבה יותר אם נבחן את עצמנו. ”הן במקום שיש קנאה ומריבה, שם מהומה וכל מעשה רע.” (יעקב ג׳:16) קנאה יכולה להרוס את הנישואין. לא ’תשמור’ לעצמך את בן־זוגך באמצעות הגבלות מתוך קנאה, אלא באמצעות תשומת־לב אוהבת, התחשבות ואֵמון.
14, 15. (א) כיצד מעידה התפארות על חוסר אהבה? (ב) במקום להמעיט בערכו של בן־הזוג, מה יש לעשות?
14 ”האהבה לא תתפאר ולא תתנשא.” אמת, אנשים רבים מתפארים, אך מעטים אוהבים לשמוע דברי־התפארות. בעצם, הדבר עלול להביא במבוכה כל אדם המכיר היטב את המתפאר. יש המתפארים בכך שהם מדברים על עצמם ברברבנות, בעוד שאחרים עושים כן בדרך אחרת. הם מותחים על הזולת ביקורת ומטילים בו דופי, ועל־ידי עריכת השוואה הם בעצם מרוממים את עצמם מעל קרבנם. לפיכך, אדם יכול לרומם את עצמו על־ידי השפלת הזולת. ומי שממעיט בערך בן־זוגו מפאר, לאמיתו־של־דבר, את עצמו.
15 האם מצאת עצמך אי־פעם מדבר בפומבי על מגרעותיו של בן־זוגך? איזו הרגשה גרם לו, לדעתך, הדבר? ומה אם אתה היית זה שחסרונותיו נחשפו? כיצד היית מרגיש? נאהב? ודאי שלא, שהרי ”האהבה לא תתפאר” — בין אם בהילול־עצמי ובין אם בהמעטת ערכו של הזולת. לכן, בדברך על בן־זוגך יהיו דבריך בונים; הדבר יהדק את הקשר ביניכם. ובדברך על עצמך, זכור את העצה הנבונה שבמשלי כ״ז:2: ”יהללך זר ולא פיך; נוכרי ואל שפתיך.”
16. מאיזו התנהגות גסה יימנע אדם אוהב?
16 האהבה ”לא תנהג בגסות.” ישנם דברים רבים הבולטים בגסותם, כגון, ניאוף, שיכרות והתפרצויות זעם. (רומיים י״ג:13) בניגוד לאהבה, כל צורות־ההתנהגות הללו מחבלות בקשר־הנישואין. חוסר־נימוס, דיבור והתנהגות גסים, וכן הזנחת הניקיון האישי, מעידים על חוסר הגינות אנושית. עד כמה נזהר אתה, איפוא, שלא לפגוע בבן־זוגך מבחינה זו? האם יחסך אליו (או אליה) משקף התחשבות, נימוס וכבוד? דברים אלה תורמים לנישואין מאושרים ומאריכי־ימים.
17. כיצד יכול אדם, שאינו דורש את טובת עצמו, למנוע מריבות?
17 האהבה ”לא תדרוש טובת־עצמה, לא תתרגז.” אין האהבה מתרכזת בעצמה. כמה טוב היה אילו נהגו כך בני־הזוג שהוזכרו בתחילת הפרק. הבעל לא היה מתפרץ בכעס על אשתו משום שאיחרה להגיש את ארוחת־הערב, והיא לא היתה משיבה בחמת־זעם. אילו הבחינה האשה בכך שכעסו של בעלה נבע בחלקו מעייפותו, הרי במקום להתרגז היתה עונה: ’הארוחה כמעט מוכנה. ודאי עבר עליך יום קשה בעבודה. הנה לך כוס מיץ קר עד שאערוך את השולחן.’ ואילו גילה הבעל הבנה רבה יותר, ולא היה חושב רק על עצמו, היה שואל אם הוא יכול לעזור במשהו.
18. כיצד יכולה האהבה למנוע אדם מלהתרגז?
18 האם אתה מתרגז על־נקלה מדברים שבן־זוגך אומר או עושה, או שאתה מנסה לעמוד על הכוונה שמאחורי המלה או המעשה? יתכן שזה נעשה שלא בכוונה, או מתוך חוסר־מחשבה, בלא רצון לפגוע. אם יש בך אהבה, ’לא תשקע השמש על כעסך.’ (אפסיים ד׳:26) אך, מה אם בן־זוגך חש מתוסכל, ולכן אמר או עשה משהו מתוך כוונה לפגוע בך? האם אינך יכול להמתין עד שיירגעו הרוחות, ואז לשוחח על כך? אם תיגש לעניין כשאתה מבקש בלבך את הטוב ביותר עבור שניכם, תדע לומר את הדבר הנכון. ”לב חכם ישכיל פיהו.” ”מכסה פשע מבקש אהבה,” ולא מחרחר ריב נוסף. (משלי ט״ז:23; י״ז:9) אם תכבוש את הדחף להמשיך בוויכוח ולהוכיח את צידקתך, תוכל לזכות בניצחון האהבה.
19. (א) מה יכולה לכלול ’שמחה בעוולה’? (ב) מדוע יש להימנע מכך?
19 אהבה אמיתית ”לא תשמח בעוולה, כי באמת שמחתה.” אין האהבה סבורה שנבון להונות את בן־הזוג — אם באופן השימוש בזמן, בכסף, או בנוגע להתרועעות. כמו־כן, אין האהבה נעזרת בחצאי־אמיתות כדי להעמיד פני צדיק. אי־יושר הורס אמון. כדי שאהבה אמיתית תשרור ביניכם, על שניכם לשמוח לדבר אמת זה עם זה.
לאהבה אמיתית עוצמה וכוח־סבל
20. כיצד האהבה (א) ’נושאת הכל’? (ב) ’מאמינה בכל’? (ג) ’מקווה לכל’? (ד) ’סובלת את הכל’?
20 ”היא תישא את הכל, תאמין בכל, תקווה לכל ותסבול את הכל.” היא עומדת בלחצים ובמתחים הנלווים לנישואין, כאשר שני השותפים ליחסים קרובים אלה לומדים להיות גמישים ולהסתגל זה לזה. האהבה מאמינה בכל העצות שבדברו הכתוב של אלהים ומיישמת אותן בכנות, אפילו בנסיבות לא־נוחות. ואף־על־פי שאין היא מתפתה לאנשים שאינם הולכים בדרך הישר, הרי שאינה חשדנית יתר־על־המידה. להיפך, היא רוחשת אמון. יתרה מזאת, היא מקווה לטוב ביותר. תקווה מעין זו מבוססת על הביטחון המלא, שיישום עצות המקרא יניב את התוצאות הטובות ביותר. לפיכך, האהבה יכולה להיות חיובית, אופטימית וצופה קדימה. כמו־כן, אין האהבה הפכפכה ואין היא תאווה חולפת. אהבה אמיתית מחזיקה מעמד, וניצבת בעוז בפני בעיות המתעוררות במצבים קשים. כוחה יציב. היא חזקה; אך למרות זאת אדיבה, רכה, ותרנית, וקל לחיות עימה.
21, 22. מה הן כמה סיבות המדגימות, שהאהבה לא תימוט לעולם?
21 אהבה מעין זו ”לא תימוט לעולם.” אך, מה קורה אם פוקדים את בני־הזוג זמנים קשים והם נקלעים למצוקה כספית? במקום להשתעשע במחשבה למצוא חיים קלים יותר במסגרת אחרת, אשה המגלה אהבה מעין זו תדבק בבעלה, בחפשה דרכים לחסוך בהוצאות ואולי אף להשלים את הכנסתו. (משלי ל״א:18, 24) אך, מה אם האשה לוקה במחלה ממושכת? בעל המגלה סוג זה של אהבה, יעשה כמיטב יכולתו כדי לטפל בה כראוי, לעזור בעבודות־הבית שאין היא יכולה כעת לבצע בעצמה, וכן להבטיח לה את מסירותו הנמשכת. אלהים עצמו מציב את הדוגמה לכך. יהיו אשר יהיו הנסיבות שאליהן נקלעים משרתיו הנאמנים, ’דבר לא יוכל להפרידם מאהבת אלהים.’ — רומיים ח׳:38, 39.
22 אילו בעיות יוכלו לגבור על אהבה כזו? האם נישואיך נתברכו בה? האם אתה אישית מגלה אותה?
הגברת האהבה
23. מה קובע אם נעשה את הדבר האוהב?
23 האהבה, בדומה לשריר, מתחזקת תוך כדי שימוש. מאידך, בדומה לאמונה, האהבה בלא מעשים היא מתה. מלים ומעשים, שמניעים אותם רגשות הטמונים עמוק בתוכנו, נובעים מתוך הלב ומייצגים את מניעינו הפנימיים. ”הן מתוך השופע בלב מדבר הפה. איש טוב מפיק דברים טובים מאוצרו הטוב.” אך, אם הרגשות שבתוכנו רעים, ”מן הלב נובעות מחשבות רשע, רציחות, ניאופים, זנונים, גניבות, עדויות־שקר וגידופים.” — מתי י״ב:34, 35; ט״ו:19; יעקב ב׳:14–17.
24, 25. כיצד תוכל לחזק את מניעיך לגלות אהבה?
24 אילו מחשבות ורגשות אתה מטפח בלבך? אם אתה מהרהר יום־יום בדרכים שבהן גילה יהוה אהבה, ומבקש לפעול כדוגמתו, יתחזקו בלבך המניעים החיוביים. וככל שתיתן ביטוי לאהבה זו, ותפעל ותדבר יותר בתואם עימה, כן תיחרת היא עמוק יותר על לוח לבך. אם תגלה אהבה מעין זו בדברים פעוטים, מדי יום ביומו, תהפוך היא לחלק בלתי־נפרד ממך. ואז, כשבעיות חמורות תתעוררנה מדי פעם, תסייע לך האהבה, הטמונה והמעוגנת היטב בלבך, להתמודד עימן. — לוקס ט״ז:10.
25 האם אתה מבחין במשהו ראוי לשבח בבן־זוגך? תן ביטוי לכך! האם אתה חש דחף לפעול באדיבות? היעתר לדחף זה! עלינו לזרוע אהבה כדי לקצור אהבה. ביצוע הדברים הללו יקרב אתכם זה לזה, יהפוך אתכם לאיש אחד ויגביר את האהבה ביניכם.
26, 27. כיצד ניתן להגדיל את האהבה על־ידי התחלקות?
26 כדי להגדיל את האהבה, חלק אותה. אדם הראשון חי בגן־עדן. צרכיו הגופניים סופקו בשפע. הוא היה מוקף יופי מבראשית. היו שם לא רק נאות־דשא ופרחים, יערות ונחלים, אלא גם מיגוון עצום של בעלי־חיים שנכנעו למָרותו כשומר הארץ. ובכל זאת, צורך אחד לא נתמלא: הצורך בבן־אנוש כמוהו, שעימו יוכל לחלוק גן־עדן כליל־יופי זה. האם התבוננת אי־פעם לבדך בפליאה בשקיעה מרהיבה, והשתוקקת שאדם אהוב יימצא שם כדי לחלוק זאת עימו? האם היתה לך בשורה טובה ומרגשת, אך לא היה לך למי לספר אותה? יהוה אלהים הבחין בצורך של אדם, והעניק לו בת־זוג שיוכל לחלוק עימה את מחשבותיו ורגשותיו. התחלקות כזאת מאחדת את בני־הזוג ומסייעת לאהבה להכות שורשים ולגדול.
27 נישואין הם התחלקות. הדבר עשוי לכלול מבט חטוף מלא חיבה מקצה החדר, מגע, מלה רכה, ואפילו ישיבה שלֵווה בצוותא בלא מלים. כל פעולה יכולה, בעצם, לשקף אהבה: סידור המיטה, הדחת כלים, חיסכון כדי לקנות לאשה דבר־מה שנפשה חשקה בו, אך לא העזה לבקשו בגלל התקציב המשפחתי. והשניים יכולים להושיט זה לזה יד לעזרה בעבודות שחל בהן עיכוב. אהבה משמעה התחלקות בעבודה ובבילוי, בצער ובשמחה, בהישגים ובכשלונות, במחשבות וברגשות. הציבו לעצמכם מטרות משותפות והשיגו אותן יחדיו. הדבר יעשה את שניכם לאיש אחד, יגביר את האהבה ביניכם.
28. כיצד מקדם השירות לזולת את האהבה?
28 בשרתך את בן־זוגך, אתה מאפשר לאהבתך כלפיו להבשיל. האשה משרתת את בעלה, בדרך־כלל, בכך שהיא מבשלת את הארוחות, מציעה את המיטות, מנקה את הבית, מכבסת את הבגדים ומטפלת בענייני משק־הבית. הבעל משרת את אשתו, על־פי־רוב, בכך שהוא מספק את המזון שהיא מבשלת, את המיטות שהיא מציעה, את הבית שהיא מנקה ואת הבגדים שהיא מכבסת. שירות זה, נתינה זו — הם המביאים אושר ומזינים את האהבה. כשם שציין ישוע, יש יותר אושר בנתינה מאשר בלקיחה. במלים אחרות, יש יותר אושר בהגשת שירות מאשר בקבלתו. (מעשי־השליחים כ׳:35) הוא יעץ לתלמידיו, ”הגדול בכם יהיה משרתכם.” (מתי כ״ג:11) השקפה זו מסלקת כל רוח של תחרות ותורמת לאושר. בשרתנו אחרים, אנו חשים שזקוקים לנו, שאנו ממלאים מטרה, והדבר מעניק לנו כבוד־עצמי וסיפוק. הנישואין מספקים הן לבעל והן לאשה הזדמנויות למכביר לשרת זה את זה ולמצוא בכך סיפוק, ולחזק בתוך כך את נישואיהם בעבותות אהבה.
29. מדוע תישא האהבה חן אפילו בעיני אלה שאינם משרתי אלהים?
29 ומה אם אחד מבני־הזוג הינו עובד־אלהים משיחי, המיישם עקרונות מקראיים אלה, אך לא כן בן־זוגו? האם זה משנה את הדרך בה על המשיחי לנהוג? כלל וכלל לא. יתכן, אמנם, שהמשיחי לא יוכל לדבר רבות על מטרת אלהים, אך התנהגותו תהיה זהה. שהרי לבן־הזוג הלא־מאמין צרכים בסיסיים זהים לאלה של משרת יהוה, ומבחינות מסוימות הוא גם מגיב באותה דרך. הדבר צוין ברומיים ב׳:14, 15: ”גויים שאין להם תורה והם מקיימים את דברי התורה כדבר מובן מאליו, הם מהווים תורה לעצמם אף שאין להם תורה. הם מראים שפועל התורה כתוב בלבם, שכן מצפונם מעיד ומחשבותיהם מחייבות או מזכות זו את זו.” התנהגות משיחית למופת תזכה, בדרך־כלל, להערכה ותגביר את האהבה.
30. האם האהבה מתגלה רק במצבים דרמטיים? נמק את תשובתך.
30 אין האהבה מחכה לאירועים דרָמָטיים כדי לגלות את עצמה. מבחינות מסוימות היא דומה ללבוש. מה מחבר את חלקי לבושך? האם מספר קשרים גדולים הקשורים בחבל? או שמא אלפי תפרים קטנים של חוט? כמובן, אלפי התפרים הקטנים; והדבר נכון הן לגבי הלבוש הממשי והן לגבי ”הלבוש” הרוחני. המלים והמעשים הקטנים, המצטברים מדי יום ביומו, הם ה”מלבישים” אותנו ומגלים את מהותנו. אולם, שלא כלבוש הגופני, אין ”הלבוש” הרוחני מתבלה ומאבד את ערכו. הוא ”בלתי־נשחת”, כפי שאומרים כתבי־הקודש. — פטרוס א׳. ג׳:4.
31. איזו עצה טובה בנוגע לאהבה ניתנת בקולוסים ג׳:9, 10, 12, 14?
31 הרוצה אתה באמת ובתמים שנישואיך יהוו ”קשר מושלם של אחדות”? אם כן, פעל כעצת הכתוב בקולוסים ג׳:9, 10, 12, 14 (ע״ח): ”הסירו את האישיות הישנה על מעשיה, ועטו את האישיות החדשה... עטו את הרגש החם של חמלה, נדיבות, שפלות־רוח, מתינות ואורך־רוח. ... עטו אהבה, כי היא קשר מושלם של אחדות.”