משרתים צעירים בימי־קדם
כתבי־הקודש מוסרים על צעירים רבים שהתייחסו ברצינות לשירותם לאלהים, ושזכו לשפע ברכות על כך. בין אם אנו צעירים, מבוגרים או קשישים, יש בדוגמאות מקראיות נאות אלה כדי לעודדנו.
יוסף היה רק בן 17 כשנמכר לעבדוּת במצרים. שם, רחוק ממשפחתו ומעיני האנשים שהכירוהו, הוכיח הוא את נאמנותו. כשאשת פוטיפר ניסתה לפתות את יוסף, השיב: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים?” אפילו לפני פרעה האדיר, המלך החזק ביותר בימיו, ניצל יוסף את ההזדמנות לזקוף לזכות אלהים את פתרון חלומות פרעה. הוא זכה לברכות כה רבות — אלהים השתמש בו להציל הן את המצרים והן את בני־משפחתו מלגווע ברעב, ולהעביר את אביו, יעקב, ובני־ביתו מצריימה. — בראשית ל״ז:2; ל״ט:7–9; מ״א:15, 16, 32.
משה ואחרים גילו נאמנות בגיל צעיר
בת פרעה אימצה את משה כבנה, אך לאמו ואביו של משה נתאפשר ללמדו על האל האמיתי. כתבי־הקודש מציינים שכשמשה גדל, ”סרב להיקרא בן לבת פרעה ובחר להתענות עם עָם־אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא.” משה שימש כלי־שרת ביד אלהים בהוצאת עמו ממצרים, במסירת התורה בהר־סיני, ובכתיבת חלק נכבד של המקרא. יהא גילך אשר יהא, האם אתה מטפח אותה נחישות לגבי שירות אלהים שגילה משה? — עברים י״א:23–29; שמות ב׳:1–10.
המקרא מציין שגם על ה”טף” היה להקשיב, יחד עם שאר העם, להקראת התורה. (דברים ל״א:10–13) בימי נחמיה, למשל, עמדו ”כל מבין לשמוע... מן האור עד מחצית היום,” כדי להקשיב לקריאת התורה. (נחמיה ח׳:1–8) אפילו אם הטף לא הבינו את הכל, יכולים היו להבין שעליהם לאהוב את יהוה אלהים, לעבדו ולציית לו. בין אם אתה צעיר או מבוגר, האם אתה מטה אוזן קשבת בכינוסים בהם דנים בדבר־אלהים? האם למדת עד כמה חשוב לציית ליהוה, כפי שלמדו אותם צעירים מעם־ישראל הקדום?
דוד, יאשיהו וירמיהו
אלהים בחר בדוד, שהיה הצעיר בין שמונה אחים, לשירות מיוחד, ואמר אודותיו: ”מצאתי דוד בן־ישי, איש כלבבי, והוא יעשה את כל חפצי.” אלהים בחר בו לשמש כ”רועה” לעמו, ודוד הוכיח את אהבתו ליהוה בשירות זה משך שנים רבות. הוא כתב למעלה מ־70 מזמורי תהלים ונעשה לאחד מאבות המשיח. האם אתה מעריך את דרכי אלהים, בדומה לדוד, ו’עושה את חפצו’? — מעשי־השליחים י״ג:22; תהלים ע״ח:70, 71; שמואל א׳. ט״ז:10, 11; לוקס ג׳:23, 31.
המלך יאשיהו עלה לשלטון כשהיה רק בן שמונה. בגיל 15 בערך, ”והוא עודנו נער, החל לדרוש לאלהי דויד אביו.” בטרם הגיע לגיל 20, פתח יאשיהו במבצע חיסול כל פולחן כזב. לאחר מכן, ערך שיפוצים בבית־המקדש, וברחבי יהודה חידש את עבודת־אלהים האמיתית. אנו קוראים: ”כל ימיו, לא סרו מאחרי יהוה, אלהי אבותיהם.” איננו יכולים כולנו לשרת כמלך כיאשיהו, אך כולנו אכן יכולים לשרת את אלהים ולדחות נחושות כל פולחן כזב, ושיהא גילנו אשר יהא. — דברי־הימים ב׳. ל״ד:3, 8, 33.
האל הכל־יכול אמר לירמיהו: ”בטרם אצורך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך. נביא לגויים נתתיך.” ירמיהו טען שהוא צעיר מכדי להיות נביא: ”אהה, אדני יהוה! הנה לא ידעתי דַבֵר, כי נער אנוכי.” יהוה השיב לו: ”אל תאמר, ’נער אנוכי.’ כי על כל אשר אשלחך, תלך; ואת כל אשר אצווך תדבר.” למשך 40 שנה, עשה זאת ירמיהו, ואפילו כשחשב לחדול משירותו, לא יכול היה לעשות כן. דבר־אלהים היה ’כאש בוערת עצוּר בעצמותיו.’ הוא חש בדחף עז לדבר! יהא גילך אשר יהא, האם אתה מטפח את סוג האמונה שהוכיח ירמיהו, ומתקדם בשירות יהוה כמותו? — ירמיהו א׳:4–8; כ׳:9.
דניאל, ישוע וטימותיוס
ללא ספק, שמעת על הנביא דניאל. יתכן שהיה תחת לגיל 20 כשנלקח, יחד עם ”ילדים” אחרים, כשבויים לחצר נבוכדנאצר, מלך בבל. חרף גילו הצעיר, היה דניאל נחוש בדעתו לציית לאלהים. דניאל וחבריו סרבו לטמא עצמם במזון טרף או במאכלים שטוּמאו בטקסים אליליים. משך למעלה מ־80 שנה, אמונתו של דניאל לא התערערה, כשהוא שמר על תומתו, למשל, כשמיאן לחדול להתפלל לאלהים אפילו תחת האיום שיושלך לגוב־אריות. האם שירותך לאלהים ותפילותיך כה יקרים בעיניך? מן הרצוי שיהיו. — דניאל א׳:3, 4, 8; ו׳:10, 16, 22.
בגיל 12, יוסף ומרים מצאו את ישוע יושב בין המורים בבית־המקדש בירושלים, ”שומע אותם ושואל אותם; וכל שומעיו [של ישוע הצעיר] התפלאו על שכלו ועל תשובותיו.” האם דיון מקראי עם אנשים מבוגרים בבית־המקדש היה מעניין אותך כפי שעניין את ישוע? האם אחרים היו מתפלאים על תפיסתך ועל תשובותיך? כיום, לצעירים רבים בקרב עדי־יהוה, הלומדים ומקשיבים בדריכות באסיפות משיחיות, ואף משתתפים בהן, יש ידע מקראי המפתיע אנשים מבוגרים מהם. — לוקס ב׳:42, 46, 47.
האם אתה דומה לטימותיוס, אשר מילדות למד את כתבי־הקודש? בתור בחור צעיר דווח ש”שם טוב לו בין האחים” בשתי קהילות לפחות. השליח פאולוס בחר בטימותיוס להתלוות אליו במסעות־ההטפה שלו, לא רק כנושא־כלים לו, אלא כדי לעזור לשליח בהדרכה והוראה. האם אתה כשיר להיבחר לזכויות כאלה? האם יש לך ”שם טוב” בזכות פעילותך, לא רק בקהילתך המקומית אלא גם בקהילות אחרות? — טימותיוס ב׳. ג׳:15; מעשי־השליחים ט״ז:1–4.
באיזה סוג של עתיד אתה חפץ?
האם אפשר לצפות מצעירים בני־זמננו להיות נאמנים כיוסף, כמשה, כדוד וכאחרים? אכן אפשר. אמת, צעירים רבים מעוניינים אך ורק לבלות בנעימים. אך, אחרים מנצלים את זמנם בתבונה, לומדים להכיר את אלהים ואת רצונו כלפיהם. הללו מגשימים את הנבואה המקראית: ”עמך נדבות ביום חילך. בהדרי קודש, מרחם משחר, לך טל ילדוּתֶך [בני־נעוּריך].” — תהלים ק״י:3
צעירים כאלה מגלים חכמה מעבר לגילם, ואלהים עוזר להם להצליח את דרכם הן בהווה והן יעשה כן בעתיד כשיעניק להם חיים מפוארים בעולם החדש הקרב ובא. (טימותיוס א׳. ד׳:8) כיצד יכול, איפוא, הנער בן־זמננו לפתח אמונה כמו זו של הצעירים המוזכרים בכתבי־הקודש? אם הינך מעוניין לדעת, אנו מעודדים אותך לקרוא את המאמר ”צעירים השמחים לשרת את יהוה”, בהמשך הוצאה זו.
[תמונה בעמוד 4]
אוצרות מצרים לא פיתו את לבו של משה הצעיר
[תמונות בעמוד 5]
יהוה אמר על דוד שהיה ”איש כלבבי”
בגיל 12, הדהים ישוע את המבוגרים ממנו בהבנתו על דבר־אלהים
[תמונה בעמוד 6]
בעם־ישראל הקדום, אפילו ה”טף” הקשיבו כשהקריאו את דבר־אלהים. מה באשר אליך?