‏”‏שיכורים”‏ מבחינה רוחנית — מי הם?‏

‏”‏הוי עטרת גאוּת שיכורי אפרים”‏.‏ — ישעיהו כ״ח:‏1‏.‏

1.‏ איזו אופטימיות חשים רבים,‏ אך האם תתממשנה תקוותיהם?‏

אנו חיים בזמנים מרגשים.‏ ציפיותיהם של רבים שולהבו עקב השינויים הפוליטיים הדרמטיים שהתחוללו לאחרונה ברחבי העולם,‏ ומעורבותו הפעילה יותר של אירגון האומות המאוחדות.‏ בדצמבר 1989 ציין העיתון דטרויט פריי פרס‏:‏ ”‏עם כניסת כוכב־הלכת לעשור ה־1990,‏ פרץ השלום”‏.‏ כתב־עת סובייטי הכריז:‏ ”‏אנו מתכוננים לקראת כתיתת חרבותינו לאיתים”‏.‏ מזכ”‏ל האומות המאוחדות הצהיר:‏ ”‏אין אנו שרויים עוד במלחמה הקרה”‏.‏ תקוותיהם אכן גדולות,‏ וברור לכל שפני־העולם משתנים.‏ מלחמת המפרץ הדגימה באיזו מהירות עשויים השינויים להתרחש.‏ אך,‏ האם יזכה פעם העולם הזה לשלום וביטחון אמיתיים,‏ עם כל היתרונות הכרוכים בהם?‏ התשובה היא שלילית.‏ למעשה,‏ משבר רציני שיזעזע את העולם מיסודותיו,‏ ממשמש ובא!‏ זהו משבר בו הדת מעורבת עמוקות.‏

2.‏ כיצד מקביל המצב כיום לזה של ישראל ויהודה הקדומות?‏

² ניתן למצוא ’‏צל’‏ נבואי לאותו משבר במאורעות שהתרחשו במאות השמינית והשביעית לפה״ס בממלכות ישראל ויהודה הקדומות.‏ גם אז סברו אנשים שהשיגו שלום.‏ אך אלהים,‏ באמצעות נביאו ישעיהו,‏ הזהיר אותם שתקוותם לשלום היתה אשליה שתתנפץ במהרה.‏ במקביל לכך כיום,‏ יהוה,‏ באמצעות עדיו,‏ מזהיר אנשים שהם משלים את עצמם אם הם מקווים להשיג שלום בר־קיימא במאמצי אנוש.‏ הבה נקרא את האזהרה הנבואית שהשמיע יהוה,‏ ונראה כיצד היא מתייחסת לימינו.‏ היא מופיעה בישעיהו פרק כ״ח‏,‏ שנכתב לפני שנת 740 לפה״ס,‏ קרוב לוודאי בימי שלטונם של פקח,‏ מלך ישראל המרושע,‏ ואחז,‏ מלך יהודה הסורר.‏

‏”‏שיכורי אפרים”‏

3.‏ איזו הצהרה מזעזעת השמיע ישעיהו?‏

³ בפסוק הראשון של פרק כ״ח‏,‏ אנו מזועזעים מהצהרה מחרידה:‏ ”‏הוי עטרת גאוּת שיכורי אפרים,‏ וציץ נובל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין!‏”‏ עד כמה היו המומים בני־ישראל,‏ ודאי,‏ לשמע הוקעה נוקבת זו!‏ מי היו אותם ”‏שיכורי אפרים”‏?‏ מה היתה אותה ”‏עטרת גאוּת”‏?‏ ומהו ”‏ראש גיא שמנים”‏?‏ ואף חשוב מכך,‏ מה משמעות מלים אלה עבורנו כיום?‏

4.‏ (‏א)‏ מה היו ”‏אפרים”‏ ו”‏ראש גיא שמנים”‏?‏ (‏ב)‏ מה היקנה לישראל תחושת ביטחון?‏

⁴ מאחר שאפרים היה השבט הגדול ביותר מבין עשרת השבטים שבממלכת־ישראל,‏ לעתים המונח ”‏אפרים”‏ מיוחס לכל הממלכה הצפונית.‏ לכן,‏ ”‏שיכורי אפרים”‏ היו למעשה שיכורי ממלכת־ישראל.‏ עיר־הבירה של ישראל היתה שומרון,‏ שישבה על פיסגת גבעה שחלשה בראש גיא פורה.‏ מכאן שהביטוי ”‏ראש גיא שמנים”‏ התייחס לעיר שומרון.‏ כשמלים אלה נכתבו,‏ ממלכת־ישראל היתה מושחתת ביותר מבחינה דתית.‏ בנוסף לכך היא כרתה ברית פוליטית עם ארם נגד יהודה,‏ ולכן חשה בטוחה.‏ (‏ישעיהו ז׳:‏1–9‏)‏ אך המצב עמד להשתנות.‏ משבר איים לפקדה,‏ ומסיבה זו הכריז יהוה:‏ ”‏הוי עטרת גאוּת שיכורי אפרים”‏.‏

5.‏ (‏א)‏ מה היתה אותה ”‏עטרת גאוּת”‏ שנשאה ישראל על ראשה?‏ (‏ב)‏ מי היו ”‏שיכורי אפרים”‏?‏

⁵ מה היתה,‏ אם כן,‏ אותה ”‏עטרת גאוּת”‏?‏ עטרה,‏ או כתר,‏ היוותה סמל לסמכות מלכותית.‏ כפי הנראה,‏ ”‏עטרת גאות”‏ שעל ראש ישראל ציינה את מעמדה כממלכה נפרדת,‏ עצמאית מיהודה.‏ משהו עמד להתרחש שישים קץ לעצמאותה המלכותית של ישראל.‏ מי היו,‏ אם כן,‏ ”‏שיכורי אפרים”‏?‏ ללא ספק,‏ היו בישראל שיכורים פשוטו־כמשמעו,‏ וזאת מאחר ששומרון היתה מרכז לעבודת־אלילים מושחתת ומופקרת.‏ אך,‏ המקרא התייחס כאן לסוג חמור יותר של שיכרוּת.‏ בישעיהו כ״ט:‏9‏,‏ אנו קוראים:‏ ”‏שָכרוּ,‏ ולא יין;‏ נעוּ,‏ ולא שֵכָר”‏.‏ היתה זו ’‏שיכרות’‏ רוחנית,‏ שיכרון טמא שהוביל למוות.‏ ברור היה שמנהיגי ישראל — וביחוד מנהיגי הדת — היו שיכורים בסוג זה של שיכרון.‏

6.‏ ממה השׁתכרה ישראל הקדומה?‏

⁶ מה היתה הסיבה לשיכרוּתה של ישראל הקדומה?‏ ביסודו־של־דבר,‏ היתה זו הברית שכרתה עם ארם נגד ממלכת־יהודה,‏ אשר נתנה למנהיגי העם תחושת ביטחון מרוממת.‏ שיכרות רוחנית זו הפכה את ישראל למנותקת מהמציאות.‏ בדומה לאדם שיכור,‏ היתה אופטימית אך ללא סיבה מוצדקת.‏ בנוסף לכך,‏ נשאה ישראל בגאווה ברית משכרת זו עם ארם,‏ כ”‏ציץ [‏זר]‏ נובל צבי תפארתו”‏.‏ אך כשם שישעיהו ציין,‏ היה זה זר נובל שלא יחזיק מעמד עוד זמן רב.‏

7,‏ 8.‏ חרף הרגשתה הבטוחה של ישראל,‏ מה עתידה היתה לסבול?‏

⁷ ישעיהו הדגיש זאת בפרק כ״ח:‏2‏,‏ בזה הלשון:‏ ”‏הנה,‏ חזק ואמיץ לאדני.‏ כזרם ברד,‏ שער [‏סערה]‏ קטב,‏ כזרם מים כבירים שוטפים,‏ הניח לארץ ביד”‏.‏ מי היה אותו ”‏חזק ואמיץ”‏?‏ בתקופת ישראל הקדומה,‏ היתה זו המעצמה האשורית החזקה.‏ מעצמת־עולם אכזרית וחסרת־רחמים זו נועדה לבוא על אדמת ישראל כסערה ו”‏זרם מים כבירים שוטפים”‏.‏ תוך איזו תוצאה?‏

⁸ ישעיהו המשיך ואמר:‏ ”‏ברגליים תרמסנה עטרת גאוּת שיכורי אפרים.‏ והיתה ציצת נובל צבי תפארתו,‏ אשר על ראש גיא שמנים,‏ כביכורה בטרם קיץ,‏ אשר יראה הרואה אותה,‏ בעודה בכפו,‏ יבלענה”‏.‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏3,‏ 4‏)‏ שומרון,‏ עיר־בירתה של ישראל,‏ היתה כתאנה בשלה בעיני אשור,‏ מוכנה לקטיפה ולאכילה.‏ אותה ברית,‏ דמוית ”‏ציץ”‏ או פרח,‏ שכרתה ישראל עם ארם עמדה ’‏להירמס’‏.‏ היא לא תועיל לה כשיגיע יום העימות.‏ אף חמור מכך,‏ תפארתה העצמאית דמוית־העטרה,‏ תירמס תחת רגלי האויב האשורי.‏ איזה אסון!‏

‏”‏כהן ונביא שגו בשֵכָר”‏

9.‏ מדוע ציפתה יהודה להודעה חיובית יותר מיהוה מזו שהוא השמיע לממלכת־ישראל?‏

⁹ יום־דין איום ונורא ציפה לישראל,‏ ובדיוק כשם שהזהיר יהוה אלהים,‏ הגיע היום של דין־וחשבון בשנת 740 לפה״ס,‏ כשאשור החריבה את שומרון והביאה קץ לממלכה הצפונית כעם עצמאי.‏ במה שאירע לישראל הקדומה טמונה אזהרה חמורה גם לדתות־הכזב הבלתי־נאמנות בנות־זמננו,‏ כשם שנראה בהמשך.‏ אך,‏ מה באשר לממלכת־יהודה,‏ ’‏אחותה’‏ הדרומית?‏ בתקופת ישעיהו,‏ בית־מקדשו של יהוה עדיין עמד על תילו בירושלים,‏ בירת יהודה.‏ הכהונה עדיין שירתה בו,‏ ונביאים כמו ישעיהו,‏ הושע ומיכה דיברו לעם בשם יהוה.‏ איזו הודעה,‏ אם כן,‏ נועד יהוה למסור ליהודה?‏

10,‏ 11.‏ איזה מצב נתעב שרר ביהודה?‏

¹⁰ ישעיהו המשיך לספר לנו:‏ ”‏וגם אלה [‏כלומר,‏ הכהנים והנביאים של ירושלים]‏ — ביין שגוּ ובשֵכר תעוּ.‏ כהן ונביא שגוּ בשֵכר”‏.‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏7‏)‏ כנראה,‏ מנהיגי הדת של יהודה היו אף הם שיכורים.‏ בדומה לממלכת־ישראל,‏ חלקם היו שיכורים פשוטו־כמשמעו,‏ ולכן,‏ היתה זאת חרפה.‏ מצוות אלהים אסרו על הכהנים לשתות משקאות חריפים בשעה ששירתו בבית־המקדש.‏ (‏ויקרא י׳:‏8–11‏)‏ שיכרוּת בבית אלהים היוותה הפרה חמורה ביותר של תורת אלהים.‏

¹¹ אך,‏ חמור מכך,‏ שיכרות רוחנית שררה ביהודה.‏ כשם שישראל כרתה ברית עם ארם נגד יהודה,‏ כך חיפשה יהודה ביטחון באמצעות ברית עם אשור.‏ (‏מלכים ב׳.‏ ט״ז:‏5–9‏)‏ למרות נוכחותם של בית־מקדשו של אלהים ושל נביאיו בקרבם,‏ שמה יהודה מבטחה בבני־אדם במקום ביהוה.‏ בנוסף לכך,‏ בכרתה ברית בלתי־נבונה זו,‏ חשו מנהיגיה שאננות כמו זו של שכניהם הצפוניים שהיו ’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית.‏ גישתם חסרת כל אחריות היתה תועבה בעיני יהוה.‏

12.‏ מה נועדה להיות תוצאת שיכרותה הרוחנית של יהודה?‏

¹² ישעיהו המשיך:‏ ”‏נבלעו מן היין,‏ תעו מן השֵכר;‏ שגו ברואה,‏ פקוּ [‏כשלוּ]‏ פליליה.‏ כי כל שולחנות מלאו קיא צוֹאה,‏ בלי מקום”‏.‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏7,‏ 8‏)‏ סביר להניח שבשיכרונם היו שממש הקיאו בבית־המקדש.‏ אך,‏ חמור מזה,‏ הכהנים ונביאיהם,‏ שאמורים היו להעניק לעם הדרכה רוחנית,‏ הקיאו זוהמה רוחנית.‏ בנוסף לכך,‏ למעט נאמנים אחדים,‏ כושר שיפוטם של הנביאים היה מעוות והם חזו לעם תחזיות שווא.‏ יהוה ציין שיעניש את יהודה בשל טומאתה הרוחנית.‏

‏’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית בני־ימינו

13.‏ איזו הקבלה היתה קיימת בין המצב ששרר בישראל וביהודה הקדומות,‏ לבין זה של המאה הראשונה לספירה,‏ ומה מקביל לכך כיום?‏

¹³ האם נבואות ישעיהו התייחסו אך ורק לישראל ויהודה הקדומות?‏ ברור שלא.‏ הן ישוע והן השליח פאולוס ציטטו מנבואתו בנוגע לאותם ’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית,‏ וייחסו אותה למנהיגי־דת בני־ימיהם.‏ (‏ישעיהו כ״ט:‏10,‏ 13;‏ מתי ט״ו:‏8,‏ 9;‏ רומיים י״א:‏8,‏ 9‏)‏ גם כיום,‏ נוצר מצב דומה לזה ששרר בימי ישעיהו — הפעם בעיקר בנצרות,‏ מערכת דתית כלל־עולמית המתיימרת לייצג את אלהים.‏ במקום לנקוט עמדה לצד האמת ולהישען על יהוה,‏ הנצרות,‏ הכוללת את הכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות כאחת,‏ שמה את מבטחה בעולם הזה.‏ כך היא ’‏נעה’‏ או מתנודדת בחוסר יציבות,‏ בדומה לשיכורי ישראל ויהודה.‏ ה’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית של ממלכות קדומות אלה,‏ היוו מעין ’‏צל נבואי’‏ למנהיגים הרוחניים של הנצרות כיום.‏ הבה נראה כיצד בדיוק.‏

14.‏ באיזה מובן מנהיגי הנצרות ’‏שיכורים’‏ בדומה למנהיגי שומרון וירושלים דאז?‏

¹⁴ בדומה לשומרון וירושלים,‏ גמעה הנצרות עמוקות מ”‏יין”‏ בריתותיה הפוליטיות.‏ בשנת 1919,‏ היא היתה בין היזמים העיקריים בייסוד אירגון חבר־הלאומים.‏ בעוד שישוע אמר שהמשיחיים אינם חלק מן העולם הזה,‏ טיפחו מנהיגי הנצרות יחסים עם המנהיגים הפוליטיים.‏ (‏יוחנן י״ז:‏14–16‏)‏ ל”‏יין”‏ הסמלי שבפעילות זו יש השפעה ממריצה על הכמורה.‏ (‏השווה ההתגלות י״ז:‏4‏.‏)‏ היא נהנית מכך שהפוליטיקאים מתייעצים עימה,‏ ושגדולי העולם מתרועעים עימה.‏ כתוצאה מכך,‏ אין אנשי הכמורה יכולים להעניק הדרכה רוחנית אמיתית.‏ הם ’‏מקיאים’‏ דברים טמאים במקום את המסר הברור של האמת.‏ (‏צפניה ג׳:‏9‏)‏ בעוד ראייתם מעורפלת ומבולבלת,‏ אין הם מהווים מדריכים בטוחים לאנושות.‏ — מתי ט״ו:‏14‏.‏

‏”‏צו לצו”‏

15,‏ 16.‏ כיצד הגיבו בני־דורו של ישעיהו לאזהרותיו?‏

¹⁵ במאה השמינית לפה״ס,‏ חשף ישעיהו במיוחד את קו־פעולתם המותעה של המנהיגים הרוחניים ביהודה.‏ כיצד הגיבו?‏ הם שנאו את דבריו!‏ כשישעיהו המשיך להכריז את אזהרותיו של אלהים,‏ השיבו המנהיגים הרוחניים בחריפות:‏ ”‏את מי יורה דֵעָה,‏ ואת מי יבין שמועה?‏ גמולֵי מחלב,‏ עתיקֵי משדיים?‏”‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏9‏)‏ ובכן,‏ האם ישעיהו חשב שהוא מדבר אל תינוקות?‏ מנהיגי־הדת של ירושלים החשיבו עצמם כבוגרים,‏ המסוגלים להחליט את החלטותיהם הם.‏ הם לא היו זקוקים לתזכורות המרגיזות של ישעיהו.‏

¹⁶ אותם מנהיגי־דת אפילו התבדחו על פעילות ההטפה של ישעיהו.‏ הם הטיחו בו:‏ ”‏כי ’‏צו לצו,‏ צו לצו,‏ קו לקו,‏ קו לקו,‏ זעיר שם,‏ זעיר שם’‏”‏.‏(‏ישעיהו כ״ח:‏10‏)‏ ’‏ישעיהו שב וחוזר על עצמו’‏,‏ היתה טענתם.‏ ’‏הוא שב ואומר:‏ ”‏כה ציווה יהוה!‏ כה ציווה יהוה!‏ זהו הקו של יהוה!‏ זה הקו של יהוה!‏”‏’‏ הפסוק נכתב כמחרוזת,‏ בסגנון של שיר ילדים.‏ כך נשמעו דברי הנביא לאותם מנהיגי־דת — שכביכול חזר על עצמו בצורה ילדותית.‏

17.‏ כיצד מגיבים רבים לאזהרה אותה משמיעים עדי־יהוה כיום?‏

¹⁷ בדומה לכך,‏ במאה הראשונה לספירה,‏ הטפתם של ישוע ותלמידיו נשמעה למנהיגי־הדת כחוזרת על עצמה וכפשוטה מדי.‏ הם התייחסו לאלה שנהו אחר ישוע כאנשים כפריים ארורים,‏ פשוטים וחסרי־השכלה.‏ (‏יוחנן ז׳:‏47–49;‏ מעשי־השליחים ד׳:‏13‏)‏ כיום,‏ לעיתים קרובות זוהי דעתם של מנהיגי הנצרות על עדי־יהוה.‏ הם אינם מתחנכים בסמינרים הדתיים של הנצרות,‏ ואינם נושאים תארים יומרניים או מדברים במונחים כנסייתיים ובסוג הדיבור המאפיין את הכמורה.‏ על־כן,‏ אנשי כמורת הנצרות בזים להם,‏ תוך הדעה שעליהם להכיר במעמדם הנחותה כהדיוטות ולרחוש יותר כבוד לאותם מנהיגי־דת.‏

18.‏ ממה מתעלמים מנהיגי־דת כיום?‏

¹⁸ אולם,‏ יש דבר חשוב אשר ממנו מתעלמים אותם מנהיגי־דת.‏ אף־על־פי שרמי־המעלה בימי ישעיהו דחו את הודעותיו,‏ הוא דיבר את האמת ואזהרותיו התממשו!‏ בדומה לכך,‏ האזהרות שבפי עדי־יהוה כיום אמיתיות,‏ והן מעוגנות בדבר האמת של אלהים,‏ המקרא.‏ (‏יוחנן י״ז:‏17‏)‏ הן אכן תתגשמנה.‏

היום בו יתנו דין־וחשבון

19.‏ כיצד נאלצה יהודה לשמוע נוכרים מדברים בשפה זרה?‏

¹⁹ בישעיהו כ״ח:‏11‏,‏ אנו קוראים:‏ ”‏כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה”‏.‏ הוראתו של ישעיהו נשמעה לאנשי יהודה כשפה נלעגת וזרה.‏ יהודה ניצלה,‏ אמנם,‏ מהאיום האשורי אשר הכריע את ממלכת־ישראל תחתיה,‏ אך בבוא המועד,‏ יהוה העניש גם את ממלכת־יהודה,‏ באמצעות מלך זר אחר,‏ נבוכדנאצר.‏ (‏ירמיהו ה׳:‏15–17‏)‏ השפה הבבלית נשמעה צורמת ומגומגמת באוזני העברים.‏ אך הם נאלצו לשמוע אותה,‏ כאשר ירושלים ובית־המקדש הוחרבו בשנת 607 לפה״ס,‏ ותושביה הוגלו בבלה.‏ כך גם בימינו,‏ בדומה לממלכת־יהודה,‏ תסבול הנצרות את התוצאות של התעלמותה מאזהרותיו של יהוה.‏

20,‏ 21.‏ מה מכריזים עדי־יהוה ללא הרף,‏ אך מה מסרבים מנהיגי הנצרות לעשות?‏

²⁰ הנבואה הצביעה על אנשים כאלה:‏ ”‏אשר אמר אליהם:‏ ’‏זאת המנוחה.‏ הניחו לעייף.‏ וזאת המרגעה’‏.‏ ולא אבוּא שמוע.‏ והיה להם דבר יהוה ’‏צו לצו,‏ צו לצו,‏ קו לקו,‏ קו לקו,‏ זעיר שם,‏ זעיר שם’‏,‏ למען ילכו וכשלו אחור,‏ ונשברו ונוקשו ונלכדו”‏.‏ — ישעיהו כ״ח:‏12,‏ 13‏.‏

²¹ בדומה לישעיהו שהשמיע ללא הרף את הודעותיו של אלהים,‏ מודיעים עדי־יהוה לנצרות שעליה לשים את מבטחה בדבר־יהוה.‏ אך היא מסרבת להקשיב.‏ באוזניה נשמעים עדי־יהוה כמלעיגים בשפה זרה.‏ הם מדברים בלשון שהיא אינה מסוגלת להבין.‏ הנצרות ממאנת להעניק לעייפים מנוחה על־ידי שתודיע להם על מלכות אלהים ועל העולם החדש העתיד לבוא.‏ תחת זאת,‏ היא שיכורה מ”‏יין”‏ יחסיה עם העולם הזה.‏ היא מעדיפה לתמוך בפתרונות פוליטיים לבעיות האנושות.‏ בדומה לאותם מנהיגי־דת יהודים שבימי ישוע,‏ היא אינה מחפשת לעצמה את המנוחה שבמלכות,‏ ונמנעת מלבשר עליה לאחרים.‏ — מתי כ״ג:‏13‏.‏

22.‏ מפני מה מזהיר יהוה את הנצרות?‏

²² לפיכך,‏ דבריו הנבואיים של ישעיהו מודיעים לכמורה שיהוה לא תמיד ידבר באמצעות עדיו הבלתי־מזיקים.‏ בקרוב יפעל יהוה בתואם עם ה”‏צו לצו,‏ קו לקו”‏ שלו,‏ והתוצאה תהיה הרת־אסון לנצרות.‏ מנהיגי־הדת וצאן־מרעיתם ’‏יישברו ויינוקשו ויילכדו’‏.‏ בדומה לירושלים הקדומה,‏ מערכות הדת של הנצרות תוחרבנה לחלוטין.‏ איזו התפתחות מחרידה ומפתיעה תהיה זו!‏ ואיזו תוצאה הרת־אסון לכך שהנצרות מעדיפה ’‏שיכרות’‏ רוחנית על תזכורותיו המפכחות של יהוה!‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏6/‏1)‏

היכול אתה להסביר?‏

◻ מי היו ”‏שיכורי אפרים”‏,‏ וממה היו ’‏שיכורים’‏?‏

◻ כיצד נרמסה אותה ”‏עטרת גאוּת”‏ שנשאו ”‏שיכורי אפרים”‏?‏

◻ איזה מצב מביש בממלכת־יהודה גינה ישעיהו?‏

◻ היכן מוצאים אנו כיום ’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית?‏

◻ מדוע צריכה הנצרות לשים את לבה למה שאירע לממלכת־יהודה הקדומה?‏