המשך להזהיר מפני ’‏מעשהו הזר’‏ של יהוה

‏”‏כי כהר־פרצים יקוּם יהוה,‏ כעמק בגבעון ירגז”‏.‏ — ישעיהו כ״ח:‏21‏.‏

1,‏ 2.‏ איזה ’‏מעשה זר’‏ ביצע יהוה למען עמו בימי דוד?‏

מעשה זר!‏ עבודה נכרייה ביותר!‏ כך מתאר המקרא את מה שיהוה ביצע למען עמו בימי־קדם,‏ במאה ה־11 לפה״ס.‏ ’‏מעשהו הזר’‏ היווה ”‏צל”‏ נבואי לפעילות זרה אפילו עוד יותר אשר הוא יבצע בקרוב.‏ מה היה אותו מעשה קדום?‏ זמן קצר לאחר שדוד נמשח למלך בירושלים,‏ החלו הפלישתים השכנים להתקיפו,‏ והדבר הביא ל’‏מעשה הזר’‏ של יהוה.‏ תחילה,‏ פלשו הפלישתים לעמק־רפאים.‏ דוד ביקש מיהוה שידריכו כיצד לנהוג,‏ וקיבל הוראה לפתוח במיתקפה.‏ בצייתו לדבר יהוה,‏ המיט דוד על הצבא הפלישתי האדיר תבוסה ניצחת בבעל־פרצים.‏ אך,‏ הפלישתים לא הודו במפלתם.‏ כעבור זמן קצר,‏ הם שבו כדי להמשיך לשדוד ולבזוז בעמק־רפאים,‏ ושוב ביקש דוד את הדרכתו של יהוה.‏

² הפעם נאמר לו לעבור עם חייליו מאחרי חיילי המאסף של הפלישתים.‏ יהוה הורה לו:‏ ”‏ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים,‏ אז תחרץ,‏ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלישתים”‏.‏ וכך אכן אירע.‏ דוד המתין עד שיהוה יצר קולות של צעידה בצמרת שיחי הבכא — יתכן שבאמצעות משב־רוח עז.‏ מיד,‏ זינקו דוד ואנשיו ממחבואם ותקפו את הפלישתים שדעתם הוסחה,‏ והצליח להביסם ולגרום לטבח גדול בהם.‏ אלילי הפלישתים שננטשו בשדה־הקרב נאספו והושמדו.‏ — שמואל ב׳.‏ ה׳:‏17–25;‏ דברי־הימים א׳.‏ י״ד:‏8–17‏.‏

3.‏ מדוע נשא ’‏מעשהו הזר’‏ של יהוה משמעות לבני־דורו של ישעיהו,‏ ומדוע הוא משמעותי גם לנצרות כיום?‏

³ היתה זו ’‏עבודה נכרייה’‏,‏ ’‏מעשה זר’‏,‏ שיהוה ביצע נגד הפלישתים למען המלך המשוח.‏ מעשה יוצא־דופן זה מהווה נושא מעניין במיוחד,‏ כיון שהנביא ישעיהו הזהיר שיהוה יבצע ’‏מעשה זר’‏ נוסף,‏ השווה לו מבחינת הכוח שיפגין,‏ נגד מנהיגי יהודה שהיו ’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית.‏ לכן,‏ על אותם מנהיגי־דת בלתי־נאמנים בימי ישעיהו היה לשים לב למה שאירע.‏ כמו־כן,‏ על כמורת הנצרות לשים לב לפרשה,‏ מפני שמה שאירע ליהודה היווה ”‏צל”‏ נבואי למה שיקרה לבסוף לנצרות.‏

‏”‏כי קצר המצע מהשתרע”‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ כיצד תיאר ישעיהו באופן ציורי את מצבם הלא־נוח של מנהיגי־הדת בני־זמנו?‏ (‏ב)‏ מהי הסיבה לאי־נוחיותה של הנצרות כיום?‏

⁴ תחילה,‏ ישעיהו חשף את העובדה שאותן בריתות בהן בטחו ה’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית לא היו אלא שקר וכזב.‏ בהמשך דבריו,‏ המחיש באופן ציורי את המצב הלא־נוח של כל אלה שבטחו בשקר זה.‏ הוא אמר:‏ ”‏כי קצר המַצָע מהשתרע,‏ והמסֵכה צרה כהתכנס”‏.‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏20‏)‏ כל אחד המשתרע על מיטה שהיא קצרה מדי עבורו,‏ מגלה שרגליו מבצבצות להן החוצה,‏ חשופות לקור.‏ מצד שני,‏ אם הוא מכופף את ברכיו,‏ כדי להתאים את עצמו לממדי המיטה,‏ כיסוי המיטה אף הוא צר מדי וחלק ניכר מגופו עדיין נשאר חשוף.‏ יעשה אשר יעשה,‏ חלקים שונים מגופו תמיד יישארו חשופים לקור.‏

⁵ באופן סמלי,‏ היה זה מצבם של בני־דורו של ישעיהו אשר שמו את מבטחם במחסה הכזב.‏ וזהו מצבם הלא־נוח של כל אלה השמים את מבטחם כיום במחסה הכזב של הנצרות.‏ הם נותרים בחוץ,‏ כאילו,‏ חשופים לקור.‏ אין זה הזמן לחפש הקלה במסגרת תכניותיהם של עמי העולם הזה להשגת שלום וביטחון.‏ כשיעיבו עליהם משפטי אלהים הממשמשים ובאים,‏ הבריתות עם השליטים הפוליטיים לא תספקנה לנצרות מנוחה וחמימות.‏

‏’‏מעשהו הזר’‏ של יהוה

6.‏ כיצד עמד יהוה לפעול נגד יהודה,‏ וכיצד יפעל נגד הנצרות?‏

⁶ בתארו באופן ציורי את המצב הלא־נוח של ירושלים הבלתי־נאמנה שבימיו — ואת הנצרות הלא־נאמנה בימינו — המשיך ישעיהו וציין:‏ ”‏כי כהר־פרצים יקום יהוה,‏ כעמק בגבעון ירגז,‏ לעשות מעשהו — זר מעשהו — ולעבוד עבודתו — נכרייה עבודתו”‏.‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏21‏)‏ ישעיהו הזהיר,‏ בעצם,‏ שבקרוב יקום יהוה כשם שקם לפעולה בבעל־פרצים.‏ אך הפעם,‏ נועד לפעול נגד עמו הוא הבלתי־נאמן,‏ ויעשה כן כשיטפון מים שלא ניתן לעצרו,‏ הפורץ דרך בקע בסכר הקורס תחתיו.‏ בריתה של ירושלים עם מוות נועדה להוכיח עצמה כחסרת־תוקף,‏ בטלה ומבוטלת.‏ בדרך דומה,‏ יהוה יפעל בקרוב נגד הנצרות,‏ והיא תגלה שכל הסכמיה ’‏המשכרים’‏ עם עמי העולם הזה,‏ הינם חסרי כל משמעות.‏ אירגונה רחב־המימדים יתפרק וכל תומכיה יפוצו.‏ אלילי הכזב שלה יישרפו כליל.‏

7.‏ מדוע מטרת יהוה נגד יהודה מתוארת כ’‏זרה’‏ ו”‏נכרייה”‏?‏

⁷ מדוע תיאר ישעיהו את מעשהו של יהוה נגד ירושלים כ’‏מעשה זר’‏,‏ ואת פעילותו כ’‏עבודה נכרייה’‏?‏ ובכן,‏ ירושלים היתה מושבה לעבודת יהוה ועירו של מלכו המשוח.‏ (‏תהלים קל״ב:‏11–18‏)‏ ככזו,‏ עד לאותם ימים מעולם לא הושמדה.‏ בית־המקדש מעולם לא נשרף עד היסוד.‏ בית המלוכה של דוד,‏ מרגע היווסדו בירושלים,‏ מעולם לא הופל.‏ לא ניתן היה להעלות על הדעת דברים שכאלה.‏ לא ניתן היה להעלות על הדעת שיהוה ירשה לדברים מעין אלה להתרחש.‏

8.‏ איזו אזהרה נתן יהוה על אותו ’‏מעשה זר’‏ שעמד לבצע?‏

⁸ אך יהוה הזהיר מראש באמצעות נביאיו,‏ שמאורעות מזעזעים עמדו להתרחש.‏ (‏מיכה ג׳:‏9–12‏)‏ למשל,‏ הנביא חבקוק,‏ שחי במאה השביעית לפה״ס,‏ כתב:‏ ”‏ראו בגויים והביטו והתמהו.‏ תמהו,‏ כי פועַל פועֵל בימיכם,‏ לא תאמינו כי יסופר.‏ כי הנני מקים את הכשדים,‏ הגוי המר והנמהר,‏ ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו.‏ איום ונורא הוא”‏.‏ — חבקוק א׳:‏5–7‏.‏

9.‏ באיזה אופן מימש יהוה את אזהרתו לירושלים?‏

⁹ בשנת 607 לפה״ס,‏ מימש יהוה את אזהרתו.‏ כשהתיר לצבאות בבל לצאת נגד ירושלים,‏ הוא הירשה להם להשמיד הן את העיר והן את בית־המקדש.‏ (‏איכה ב׳:‏7–9‏)‏ מאוחר יותר,‏ הוא הירשה גם את החרבת ירושלים בפעם השנייה.‏ מדוע?‏ ובכן,‏ כעבור 70 שנות גלות,‏ שבו היהודים שחזרו בתשובה למולדתם,‏ ולבסוף הוקם בית־המקדש השני בירושלים.‏ אך,‏ שוב התרחק העם מיהוה.‏ במאה הראשונה לספירה,‏ פאולוס ציטט ליהודים בני־זמנו את דברי חבקוק,‏ בהזהירו שנבואה זו עמדה להתגשם שוב בעתיד.‏ (‏מעשי־השליחים י״ג:‏40,‏ 41‏)‏ גם ישוע הזהיר במפורש שירושלים ובית־המקדש יושמדו מפאת חוסר אמונה מצד העם.‏ (‏מתי כ״ג:‏37 עד כ״ד:‏2‏)‏ האם אותם יהודים בני המאה הראשונה לספירה שעו לאזהרה?‏ לא!‏ בדומה לאבות אבותיהם,‏ הם דחו לחלוטין את אזהרות יהוה.‏ לכן,‏ חזר יהוה על ’‏מעשהו הזר’‏.‏ ירושלים ובית־המקדש הוחרבו שנית ב־70 לספירה בידי לגיונות רומיים.‏

10.‏ כיצד יפעל יהוה בקרוב נגד הנצרות?‏

¹⁰ מדוע,‏ אם כן,‏ יסיק אי־מי מאיתנו שיהוה לא יעשה דבר דומה בימינו?‏ האמת היא,‏ שהוא אכן יגשים את מטרתו,‏ גם אם לספקנים נראה הדבר כ”‏זר”‏ ו”‏נכרי”‏.‏ הפעם היעד לפעולתו יהיה הנצרות אשר בדומה ליהודה הקדומה,‏ טוענת שהיא עובדת את אלהים,‏ אלא שהפכה למושחתת ולחסרת־תקנה.‏ באמצעות ”‏דוד”‏ הגדול יותר,‏ ישוע המשיח,‏ יתקוף יהוה את ה”‏פלישתים”‏ בני־זמננו,‏ הנצרות,‏ בשעה שאין הם מצפים לכך.‏ הוא יבצע את ’‏עבודתו הנכרייה׳ עד להשמדת השריד האחרון לסדר הדתי של הנצרות.‏ — מתי י״ג:‏36–43;‏ תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏6–10‏.‏

אזהרה מפני ’‏מעשהו הזר’‏ של יהוה

11,‏ 12.‏ כיצד הזהירו עדי־יהוה מפני משפטי יהוה הקרבים ובאים?‏

¹¹ במשך שנים רבות,‏ הזהירו עדי־יהוה מפני ”‏מעשה”‏ זה הממשמש ובא,‏ אשר יוציא לפועל את משפטי יהוה.‏ הם הסבירו שחורבן ירושלים ובית־המקדש הן ב־607 לפה״ס והן ב־70 לספירה,‏ היוו אזהרות נבואיות באשר למה שעתיד להתרחש לנצרות.‏ בנוסף לכך,‏ הם הבהירו שהנצרות,‏ עקב הכפירה שבה,‏ נעשתה חלק מהמעצמה העולמית של דתות־הכזב,‏ הנקראת ”‏בבל הגדולה”‏.‏ בשל כך,‏ משפטי אלהים על ”‏בבל הגדולה”‏ יתבצעו בעיקר נגד הנצרות,‏ מאחר שהיא החלק האשם ביותר של מעצמה שטנית זו.‏ — ההתגלות י״ט:‏1–3‏.‏

¹² עדי־יהוה הצביעו על האזהרה הנבואית שבמקרא,‏ היינו,‏ שבמועד שקבע אלהים,‏ מאהביה הפוליטיים של ”‏בבל הגדולה”‏ יתקיפו אותה.‏ ספר ההתגלות סימל אותם כ”‏עשר הקרניים”‏ של ”‏חיה אדומה כשני”‏,‏ והזהיר:‏ ”‏עשר הקרניים אשר ראית והחיה — הללו ישנאו את הזונה [‏’‏בבל הגדולה’‏]‏ ויעשוה שוממה וערומה;‏ גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש”‏.‏ (‏ההתגלות י״ז:‏16‏)‏ הנצרות תישרף ותושמד יחד עם כל שאר דתות־הכזב.‏ יהא זה ’‏מעשהו הזר’‏ של יהוה,‏ ’‏עבודתו הנכרייה’‏,‏ בימינו.‏

13.‏ באיזה אופן דומות התגובות לאזהרת יהוה כיום לאלה שבהן נתקל ישעיהו?‏

¹³ כאשר עדי־יהוה משמיעים את האזהרה על אסון זה הממשמש ובא,‏ לעיתים קרובות נתקלים הם בלעג.‏ אנשים תוהים — איזו עזות־מצח מגלים עדי־יהוה באמרם דברים כאלה!‏ הנצרות נראית להם כה יציבה,‏ מבוססת היטב.‏ ישנם כאלה שחשים שמעמדה אף משתפר.‏ ממשלות שבעבר דיכאו אותה,‏ העניקו לה לאחרונה חופש פעולה נרחב יותר.‏ אך,‏ למעשה,‏ על הנצרות לשית את לבה לעצת ישעיהו:‏ ”‏ועתה אל תתלוצצו,‏ פן יחזקו מוסריכם,‏ כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ”‏.‏ — ישעיהו כ״ח:‏22;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏3,‏ 4‏.‏

14.‏ כיצד מתחזקים ומתהדקים ’‏מוסרי’‏ הנצרות?‏

¹⁴ על־פי־רוב,‏ הנצרות תמשיך לגלות עוינות כלפי המלך והמלכות.‏ (‏תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏3,‏ 4,‏ 8‏)‏ אך,‏ בו בזמן,‏ יתחזקו ויתהדקו ’‏מוסריה’‏,‏ הכבלים הקושרים אותה.‏ במלים אחרות,‏ השמדתה תיעשה בטוחה יותר ויותר.‏ יהוה לא יחזור בו מהחלטתו להשמיד את הנצרות,‏ כשם שלא חזר בו מהחלטתו להרשות את השמדת ירושלים ובית־המקדש ב־607 לפה״ס.‏

‏”‏צאו ממנה”‏

15.‏ איזו דרך פתוחה בפני אנשים ישרי־לבב להימלט מכבליה?‏

¹⁵ כיצד ניתן יהיה להימלט מהשמדת הנצרות ושאר דתות־הכזב?‏ בעבר,‏ בימי ישראל הקדומה,‏ יהוה שלח את נביאיו הנאמנים כדי להשיב את ישרי־הלבב לעבודת־אלהים הטהורה.‏ כיום,‏ הוא הקים עדים,‏ המונים מיליונים,‏ למטרה דומה.‏ הם חושפים ללא־חת את מצבה המת מבחינה רוחנית של הנצרות.‏ בעשותם כן,‏ הם משמיעים תוך אמונה את ההכרזות דמויות־המכות שבפי המלאכים התוקעים בשופרות,‏ כמתואר בספר ההתגלות פרקים ח׳‏ ו־ט׳.‏ בנוסף לכך,‏ הם מפרסמים בחריצות את הקריאה הדחופה:‏ ”‏צאו ממנה,‏ עמי,‏ .‏.‏.‏ פן תקבלו ממכותיה”‏.‏ (‏ההתגלות י״ח:‏4‏)‏ ”‏ממנה”‏ משמעה לצאת מתוך ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות־הכזב,‏ שהמרכיבה הנכבדה ביותר בה היא הנצרות.‏

16.‏ באיזו דרך נמלטו מיליונים מדתות־כזב?‏

¹⁶ מאז שנת 1919,‏ וביחוד מאז שנת 1922,‏ מספר הולך וגדל של אנשים ענווים הגיבו לקריאה זו,‏ ונטשו את ”‏בבל הגדולה”‏.‏ בהתחלה עשו כן אלפים,‏ לאחר־מכן רבבות,‏ ועתה מיליונים,‏ אשר התרחקו מדתות־הכזב,‏ בעיקר מכנסיות הנצרות,‏ ומצאו מחסה בעבודת־אלהים הטהורה.‏ (‏ישעיהו ב׳:‏2–4‏)‏ הם יודעים שרק אם ינטשו את ”‏בבל הגדולה”‏ יוכלו להימנע מלקבל ממכותיה,‏ אשר תגענה לשיאן בהשמדה שתבוא עליה,‏ במועד שקבע יהוה לביצוע ’‏עבודתו הנכרייה’‏.‏

17,‏ 18.‏ כיצד הפך יהוה ל”‏עטרת צבי”‏ ול”‏צפירת תפארה”‏ למשרתיו?‏

¹⁷ הנביא ישעיהו תיאר את המצב המאושר של אלה הנוקטים עמדה לצד עבודת־אלהים הטהורה,‏ בזה הלשון:‏ ”‏ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי,‏ ולצפירת תפארה לשאר עמו,‏ ולרוח משפט ליושב על המשפט,‏ ולגבורה משיבי מלחמה שערה”‏.‏ — ישעיהו כ״ח:‏5,‏ 6‏.‏

¹⁸ בשל נאמנותם לאמת,‏ יהוה מהווה ”‏עטרת צבי”‏ נצחית לחברי כיתת ”‏העבד הנאמן”‏.‏ הדבר נכון במיוחד מאז שנת 1926.‏ אותה שנה,‏ בהוצאת חוברת המצפה מן ה־1 בינואר,‏ מאמר מעודד בנושא ”‏מי יכבד את יהוה?‏”‏ הדגיש עד כמה חיוני שנאדיר את שם יהוה.‏ מאז,‏ המשיחיים המשוחים פירסמו שם זה בתבל כולה במידה נרחבת יותר מאי־פעם בתולדות האנושות.‏ בשנת 1931,‏ הם אף הזדהו יותר עם יהוה אלהים כשאימצו לעצמם את השם ”‏עדי־יהוה”‏.‏ בנוסף לכך,‏ ”‏המון רב”‏ של אנשים דמויי־כבש יצאו אף הם מקרב הנצרות ומשאר מרכיביה של ”‏בבל הגדולה”‏.‏ גם הם נושאים את שמו של אלהים.‏ תוך אילו תוצאות?‏ יהוה עצמו — במקום עצמאות לאומית זמנית כלשהי — נעשה כעת ל”‏עטרת צבי”‏ ול”‏צפירת תפארה”‏,‏ ליותר מארבעה מיליון אנשים ב־212 ארצות ואיים.‏ מה רב הכבוד לו זוכים אלה הנושאים את שמו של האל החי והאמיתי היחיד!‏ — ההתגלות ז׳:‏3,‏ 4,‏ 9,‏ 10;‏ ט״ו:‏4‏.‏

‏”‏ונחה עליו רוח יהוה”‏

19.‏ מיהו זה ה”‏יושב על המשפט”‏,‏ וכיצד נעשה לו יהוה ל”‏רוח משפט”‏?‏

¹⁹ עבור ישוע,‏ ה”‏יושב על המשפט”‏,‏ יהוה הינו ”‏רוח משפט”‏.‏ בהיותו עלי־אדמות,‏ סירב ישוע להיכנע לרוח המשכרת שבכריתת בריתות עם העולם הזה.‏ כיום,‏ כמלכו המשוח של יהוה,‏ הוא מלא ברוח־הקודש המכוונת אותו להחלטות מאוזנות ושקולות.‏ הנבואה התגשמה בישוע:‏ ”‏ונחה עליו רוח יהוה,‏ רוח חכמה ובינה,‏ רוח עצה וגבורה,‏ רוח דעת ויראת יהוה”‏.‏ (‏ישעיהו י״א:‏2‏)‏ באמצעות ישוע,‏ ישים יהוה ”‏משפט לקָו וצדקה למִשקלת”‏.‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏17‏)‏ בעוד שאויבים ’‏שיכורים’‏ מבחינה רוחנית יוכרעו תחתם ויושמדו,‏ יעשה הצדק למען שמו הקדוש של יהוה וריבונותו האוניברסלית.‏

20,‏ 21.‏ באיזו דרך משפיעים עליך דברי הנבואה שבישעיהו כ״ח:‏1–22‏?‏

²⁰ איזו משמעות נפלאה,‏ אם כן,‏ נושאת עבורנו כיום נבואה זו שבישעיהו פרק כ״ח‏!‏ אם נתרחק מ’‏שיכורי’‏ הנצרות ונדבוק בעבודת־אלהים הטהורה,‏ נזכה לחסות יהוה כשיבצע את ’‏מעשהו הזר’‏ ואת ’‏עבודתו הנכרייה’‏.‏ עד כמה שמחים אנו לדעת זאת!‏ ועד כמה מאושרים אנו לזכור שכאשר יתרחשו דברים אלה,‏ ייאלצו הכל להכיר בכך שיהוה צבאות פועל למען משרתיו הנאמנים ולמען טיהור שמו באמצעות ישוע המשיח!‏ — תהלים פ״ג:‏18,‏ 19‏.‏

²¹ אם כן,‏ הבה ימשיכו המשיחיים האמיתיים להזהיר מפני ’‏מעשהו הזר’‏ של יהוה.‏ הבה יתמידו להכריז על ’‏עבודתו הנכרייה’‏.‏ בעשותם כן,‏ הבה יכריזו לכל שתקוותנו הבלתי־מעורערת היא במלכות אלהים שבידי המלך שמינה.‏ הבה ימשיכו מסירותם,‏ החלטתם הנחושה ונאמנותם לפאר לנצח את שמו של יהוה,‏ אלהינו הכל יכול.‏ — תהלים קמ״ו:‏1,‏ 2,‏ 10‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏6/‏1)‏

האם אתה זוכר?‏

▫ מדוע נמצאת הנצרות במצב לא־נוח?‏

▫ מה היתה מטרתו של יהוה כלפי ירושלים,‏ ומדוע היה זה ’‏מעשה זר’‏ ו’‏עבודה נכרייה’‏?‏

▫ איזו אזהרה השמיעו עדי־יהוה בנוגע לעתיד הנצרות,‏ ובאילו תגובות נתקלו?‏

▫ כיצד יכולים אנשים להימלט מהשמדת דתות־הכזב?‏

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

יהוה יחזור על ’‏מעשהו הזר’‏,‏ הפעם נגד הנצרות ושאר דתות־הכזב