אין אנו סוחרים בדבר אלהים

‏”‏מכרנו את שירותנו תמורת כסף”‏.‏ אלה דבריו של כומר לשעבר שסיפק שרותי תפילה באמצעות הטלפון,‏ בהתראיינו בסוף שנת 1991 לדו״ח תחקירני על מטיפי־טלוויזיה אמריקנים.‏

תוכנית זו התמקדה בשלושה גופים דתיים שעסקו בהטפה טלוויזיונית בארצות־הברית.‏ היא העלתה ששלושה אלה בלבד גוזלים מאנשים עשרות מיליוני דולרים מדי שנה.‏ אחד מאותם גופים דתיים תואר כ”‏מפעל המתוחכם ביותר להתרמות”‏.‏ כל השלושה היו מעורבים באין־ספור מעשי מירמה.‏ האם הדבר מזעזע אותך?‏

הדת תחת בדיקה מדוקדקת

לא רק ההטפה הטלוויזיונית,‏ אלא גם הכנסיות האורתודוכסיות ודתות הנחשבות מתונות זוכות לבדיקה קפדנית מצד ממשלות,‏ סוכנויות פיקוח פרטיות ומצד הציבור הרחב.‏ במקרים אחדים,‏ תיקי־הון בבעלות הכנסיה,‏ עניינים מדיניים שמומנו במעטה דתי,‏ ואורח־החיים הראוותני של כמרים בעלי שכר גבוה,‏ עוררו שאלות של הגינות.‏

כיצד תואמים מנהיגי־דת מסוימים לתיאור המרשים של השירות המשיחי שניתן על־ידי השליח פאולוס לפני כ־000,‏2 שנה?‏ הוא כתב:‏ ”‏הרי אין אנו כמו הרבים העושים מסחר בדבר אלהים,‏ אלא לנגד עיני אלהים,‏ ביושר־לב ומטעם אלהים,‏ במשיח אנו מדברים”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ב׳:‏17‏)‏ מי מתאים לתיאור זה היום?‏

כדי לעזור לך לבחון את הנושא,‏ הבה נבחן מקרוב כיצד מומן השירות המשיחי של פאולוס ועמיתיו.‏ באילו דרכים היה שונה מאחרים בתקופתו?‏

מטיפים נודדים בני המאה הראשונה לספירה

פאולוס לא היה יוצא־דופן בתור מטיף נודד.‏ בימים ההם רבים נהגו לנוע ממקום למקום לקידום רעיונותיהם בנושאי דת ופילוסופיה.‏ לוקס,‏ אחד מכותבי המקרא,‏ מציין אודות ”‏כמה יהודים משוטטים שעסקו בגירוש שדים”‏.‏ (‏מעשי־השליחים י״ט:‏13‏)‏ כאשר ישוע המשיח גינה את הפרושים,‏ הוא הוסיף:‏ ”‏כי סובבים אתם בים וביבשה כדי לגייר איש אחד”‏.‏ (‏מתי כ״ג:‏15‏)‏ ישוע עצמו היה מטיף נודד.‏ הוא לימד את שליחיו ותלמידיו לחקותו בכך שיבשרו לא רק ביהודה ובשומרון אלא ”‏עד קצה הארץ”‏.‏ — מעשי־השליחים א׳:‏8‏.‏

במהלך מסעותיהם,‏ פגשו הנוהים אחר ישוע מטיפים לא־יהודים.‏ באתונה,‏ התעמת פאולוס עם פילוסופים מהאסכולה האפיקורסית ומהאסכולה הסטואית.‏ (‏מעשי־השליחים י״ז:‏18‏)‏ ברחבי המעצמה הרומית,‏ נהגו ציניקנים לשאת נאומים ארוכים ונלהבים במגמה לשכנע אחרים.‏ חסידי אִיסִיס וְסֵרַפִיס הפעילו את השפעתם על נשים ועבדים בהבטחות לשוויון חברתי ודתי כאנשים חופשיים.‏ פולחני פוריות מזרחיים שימשו קרש־קפיצה לאין ספור הדתות המיסטיות שרווחו בעולם היווני־רומי.‏ הבטחה בדבר סליחת חטאים ורצון עז לחלוק סודות אלוהיים,‏ משכו אנשים רבים לאלי הכזב דֵמֶטֶר,‏ דִיוֹניסוּס וסִיבִיל.‏

כיצד כוסו ההוצאות?‏

ברם,‏ המסעות היו יקרים.‏ מלבד מסי־הדרכים והוצאות ההפלגה,‏ הצטרכו הנוסעים למזון,‏ למקום לינה,‏ לעצים להסקה,‏ לביגוד ולטיפול רפואי.‏ מטיפים,‏ מורים,‏ פילוסופים ומיסטיקנים מילאו צרכים אלה בחמש דרכים עיקריות.‏ הם (‏1)‏ לימדו תמורת שכר;‏ (‏2)‏ עסקו בעבודות כפיים בזויות שונות;‏ (‏3)‏ נענו להכנסת־אורחים ולתרומות שניתנו מרצון;‏ (‏4)‏ התחברו לאדונים אמידים,‏ לעתים כמחנכים;‏ ו־(‏5)‏ קיבצו נדבות.‏ כדי להכין עצמו לסירוב ודחייה,‏ הקבצן הידוע סיניק דיוגנס,‏ אפילו התחנן לנדבות לפני אלים חסרי־חיים.‏

פאולוס ידע על מטיפים מסוימים שטענו להיות משרתים משיחיים,‏ אולם בדומה למספר פילוסופים יוונים,‏ טיפחו את העשירים ועשקו את העניים.‏ הוא נזף בקהילה שבקורינתוס,‏ באומרו:‏ ”‏אם מישהו משעבד אתכם.‏.‏.‏ עושק אתכם.‏.‏.‏ אתם סובלים זאת”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏20‏)‏ ישוע המשיח מעולם לא עשק איש,‏ וכמוהו אף פאולוס ועמיתיו לפעילות.‏ אולם מטיפיה החמדניים של קורינתוס היו ’‏שליחי שקר,‏ פועלי רמייה”‏,‏ ומשרתי השטן.‏ — קורינתים ב׳.‏ י״א:‏13–15‏.‏

הוראות ישוע לתלמידיו שללו קבלת שכר תמורת לימוד אחרים.‏ ”‏חינם קיבלתם,‏ חינם תתנו”‏,‏ הורה להם.‏ (‏מתי י׳:‏8‏)‏ על אף שקבצנות היתה תופעה שכיחה באותם ימים,‏ היא לא נתקבלה בעין יפה.‏ באחד ממשליו,‏ מתאר ישוע סוכן־בית שאומר:‏ ”‏לקבץ נדבות אני מתבייש”‏.‏ (‏לוקס ט״ז:‏3‏)‏ לכן,‏ לעולם לא נמצא בתיאורי המקרא את ישוע ותלמידיו הנאמנים מבקשים כסף או דברים חומריים אחרים.‏ הם חיו בתואם עם העיקרון:‏ ”‏מי שאינו רוצה לעבוד,‏ גם אל יאכל”‏.‏ — תסלוניקים ב׳.‏ ג׳:‏10‏.‏

ישוע עודד את תלמידיו לדאוג לצרכיהם בשתי דרכים.‏ ראשית,‏ יכלו הם,‏ כשם שהגדיר זאת פאולוס,‏ ’‏לחיות מן הבשורה’‏.‏ כיצד?‏ על ידי היענות להכנסת־אורחים המוצעת מרצון.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏14;‏ לוקס י׳:‏7‏)‏ שנית,‏ יכלו הם לדאוג לעצמם מבחינה חומרית.‏ — לוקס כ״ב:‏36‏.‏

עקרונות שיישם פאולוס

כיצד יישם פאולוס את העקרונות הנזכרים לעיל?‏ ובכן,‏ בנוגע למסע שליחותו השני של השליח,‏ כתב לוקס:‏ ”‏הפלגנו מטרואס ושטנו בנתיב ישר אל סמותרקיה,‏ ולמחרת אל נפוליס;‏ משם אל פיליפי,‏ עיר בחבל הראשון של מקדוניה ומושבה רומית.‏ בעיר הזאת היינו כמה ימים”‏.‏ — מעשי השליחים ט״ז:‏11,‏ 12‏.‏

בסופו־של־דבר,‏ אשה בשם לידיה ”‏שמעה והאדון פתח את לבה להקשיב אל דברי שאול.‏ אחרי שנטבלה היא ובני ביתה,‏ פנתה בבקשה:‏ ’‏אם ראיתם אותי נאמנה לאדון,‏ בואו נא לביתי להתאכסן בו’‏.‏ והיא שכנעה אותנו”‏.‏ (‏מעשי־השליחים ט״ז:‏13–15‏)‏ יתכן,‏ שלפחות חלקית,‏ הודות להכנסת האורחים של לידיה,‏ יכול היה פאולוס לכתוב לעמיתיו לאמונה בפיליפי:‏ ”‏מודה אני לאלהים מדי זוכרי אתכם ותמיד,‏ בכל תפילותי בעד כולכם,‏ מתפלל אני מתוך שמחה על השתתפותכם בבשורה למן היום הראשון ועד עתה”‏.‏ — פיליפים א׳:‏3–5‏.‏

לוקס מתאר דוגמאות רבות של אנשים שקידמו בברכה משיחיים נודדים עמלים אלה.‏ (‏מעשי־השליחים ט״ז:‏33,‏ 34;‏ י״ז:‏7;‏ כ״א:‏7,‏ 8,‏ 16;‏ כ״ח:‏2,‏ 7,‏ 10,‏ 14‏)‏ באיגרותיו שנכתבו בהשראת אלהים,‏ פאולוס הכיר בכך והביע תודתו על הכנסת־אורחים ועל המתנות שהעניקו לו.‏ (‏רומיים ט״ז:‏23;‏ קורינתים ב׳.‏ י״א:‏9;‏ גלטיים ד׳:‏13,‏ 14;‏ פיליפים ד׳:‏15–18‏)‏ ברם,‏ הוא או שותפיו מעולם לא רמזו שעליהם לקבל מתנות או תמיכה כספית.‏ עדי־יהוה יכולים לומר שגישה נאותה זו עדיין שוררת בקרב משגיחיהם הנודדים.‏

אינו תלוי בהכנסת־אורחים

פאולוס לא היה תלוי בהכנסת־אורחים.‏ הוא רכש מקצוע שדרש עבודה קשה ושעות ארוכות על־אף ששכרו היה נמוך.‏ בהגיעו לקורינתוס כשליח,‏ ”‏שם מצא יהודי אחד יליד פונטוס,‏ עקילס שמו.‏.‏.‏ עם פריסקילה אשתו.‏ .‏.‏.‏הוא בא אליהם ומאחר שהיה לו אותו מקצוע,‏ עשיית אוהלים,‏ התגורר אצלם ועבד איתם”‏.‏ — מעשי־השליחים י״ח:‏1–3‏.‏

מאוחר יותר,‏ באפסוס,‏ פאולוס עדיין עמל קשות במלאכתו.‏ (‏השווה מעשי־השליחים כ׳:‏34;‏ קורינתים א׳.‏ ד׳:‏11,‏ 12‏)‏ יתכן שהתמחה בעבודה עם סיליקיום‏,‏ חומר גס משיער עזים ששימש לעשיית אוהלים אשר היה נפוץ באיזור הולדתו.‏ אנו יכולים לדמיין לעצמנו את פאולוס יושב על שרפרף,‏ רכון על שולחן־העבודה,‏ גוזר ותופר עד שעות הלילה המאוחרות.‏ מאחר שבית־המלאכה לא היה ככל הנראה רועש,‏ עובדה שהקלה על הדיבור תוך כדי עבודה,‏ יתכן שהיתה לפאולוס הזדמנות לבשר לבעל החנות,‏ לשכיריו,‏ לעבדיו,‏ ללקוחותיו ולידידיו.‏ — השווה תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏9‏.‏

השליח פאולוס סירב למסחר את שירותו או לתת רושם כלשהו שהוא חי מדבר־אלהים.‏ הוא אמר לתסלוניקים:‏ ”‏הרי אתם יודעים שמן הראוי להתנהג כמונו,‏ שכן לא הולכי בטל היינו בתוככם.‏ גם לא אכלנו לחם חינם מידי איש,‏ אלא בעמל ויגע עבדנו יומם ולילה כדי שלא נהיה למשא על איש מכם;‏ לא שאין לנו זכות לכך,‏ אלא כדי שאנחנו נהיה לכם למופת ותתנהגו כמונו”‏.‏ — תסלוניקים ב׳.‏ ג׳:‏7–9‏.‏

בני המאה העשרים המחקים את דוגמתם

עד לעצם ימינו עדי־יהוה מחקים את דוגמתו של פאולוס.‏ זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים אינם מקבלים שכר או תמיכה כספית כלשהי מהקהילות אותן הם משרתים.‏ במקום זאת הם מפרנסים את משפחותיהם ככל אדם אחר,‏ בהחזיקם במישרות שונות.‏ חלוצים בשירות מלא גם הם מפרנסים עצמם,‏ כשרבים מהם עובדים רק כדי לספק את הצרכים הבסיסיים.‏ מדי שנה נוסעים מספר עדים על חשבונם האישי לבשר באיזורים מרוחקים שאליהם מגיעה הבשורה הטובה לעתים נדירות.‏ אם משפחות מקומיות מזמינות אותם לארוחות או ללינה,‏ הם מעריכים זאת אך אינם מנצלים לרעה הכנסת־אורחים מעין זו.‏

כל פעילות ההטפה וההוראה שמבצעים עדי־יהוה נעשית בהתנדבות,‏ ולעולם אין הם גובים תמורה עבור שירותם.‏ ברם,‏ תרומות צנועות למען פעילות ההטפה הכלל־עולמית שהם מבצעים,‏ מתקבלות ומופנות לחברת המצפה למטרה זו.‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏ פעילותם של עדי־יהוה אינה מסחרית מכל בחינה שהיא.‏ בדומה לפאולוס יכול כל אחד מהם לומר באמת ובתמים:‏ ”‏בבשרי לכם את בשורת אלהים בחינם”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏7‏)‏ עדי־יהוה אינם ”‏עושים מסחר בדבר אלהים”‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏1/‏12)‏

‏[‏תיבה בעמוד 27]‏

כיצד תורמים אחדים לפעילות של הטפת בשורת המלכות

◻ תרומות לפעילות הכלל־עולמית:‏ רבים מפרישים או מקציבים סכום כלשהו שאותו הם מכניסים לתיבת התרומות בקהילה,‏ למימון הפעילות הכלל־עולמית של החברה.‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏ מדי חודש מעבירות הקהילות סכומי כסף אלה למשרד הראשי בברוקלין,‏ ניו־יורק או למשרד הסניף הקרוב ביותר.‏

◻ מתנות:‏ תרומות כספיות ניתן להעביר ישירות למישרד הסניף הראשי בברוקלין או למישרד הסניף המקומי.‏ ניתן גם לתרום תכשיטים או חפצי־ערך אחרים.‏ יש לצרף מכתב קצר המצהיר ברורות שתרומות אלה הן מתנה.‏

◻ הסדר תרומה על־תנאי:‏ ניתן להפקיד סכום כסף למישמרת בידי חברת המצפה‏,‏ עד למותו של התורם,‏ בתנאי שהכסף יוחזר לו אם יתעורר הצורך.‏

◻ ביטוח:‏ חברת המצפה יכולה להיות רשומה כמקבלת העיזבון מפוליסת ביטוח חיים או תכנית לקיצבת פרישה.‏ יש להודיע לחברה מראש על כל הסדר מעין זה.‏

◻ חשבונות בנק:‏ חשבונות בנק,‏ אישורי פקדונות או תכניות פנסיה אישיות,‏ המופקדים למישמרת או עם אפשרות לפדותם עם מות התורם עבור חברת המצפה,‏ בהתאם לדרישות הבנקים המקומיים.‏ יש להודיע לחברה על הסדרים כגון אלה.‏

◻ מניות ואיגרות־חוב:‏ מניות ואיגרות־חוב ניתן לתרום לחברת המצפה הן בצורת מתנה ישירה והן באמצעות הסדר שבו תמשכנה הכנסותיהן לזרום לתורם.‏

◻ נכסי דלא ניידי:‏ נכסי דלא ניידי הראויים למכירה אפשר לתרום לחברת המצפה הן ישירות כמתנה מוצהרת או בשמירה על הנכס במשך תקופת חיי התורם,‏ היכול להמשיך ליהנות ממנו במרוצת חייו או חייה.‏ על הפרט ליצור קשר עם החברה בטרם יעביר נכס כלשהו לרשותה.‏

◻ צוואות וקרנות:‏ רכוש או כסף ניתן להוריש לחברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים באמצעות צוואה חוקית,‏ או בכך שהחברה תהיה רשומה כנהנית מקרן הנאמנות.‏ קרן הרשומה על שם אירגון דתי מעניקה מספר הטבות מס.‏ עותק מהצוואה או תוכנית הקרן יש לשלוח לחברה.‏

‏[‏תיבה בעמוד 29]‏

היא רצתה לעזור

טיפני בת ה־11 היא תלמידת בית־ספר בבָּטוֹן רוּז’‏,‏ לואיזיאנה,‏ ארצות־הברית.‏ לאחרונה,‏ הכינה עדת־יהוה צעירה זו חיבור בנושא ”‏חינוך באמריקה”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ קיבלו הוריה שגם הם עדי־יהוה מכתב ממנהל בית־הספר בזה הלשון:‏

‏”‏במרוצת שבוע החינוך באמריקה,‏ אנו נוהגים לקרוא את החיבור המצטיין בכל שיכבה ברמקול של בית־הספר.‏ הבוקר היה לי העונג לקרוא את החיבור של טיפני.‏ היא אכן צעירה למופת.‏ היא שקולה,‏ בעלת ביטחון עצמי,‏ מוכשרת וחננית.‏ לעתים רחוקות ביותר אני נתקל בילדה בכיתה ו׳ הניחנת במעלות כה רבות.‏ טיפני מהווה נכס לבית ספרנו”‏.‏

טיפני זכתה במקום הראשון בתחרות החיבורים.‏ לאחר מכן היא כתבה לחברת המצפה ואמרה:‏ ”‏זכיתי בתחרות ככל הנראה משום שנעזרתי בפרק הדן בנושא החינוך מתוך הספר שאלות שצעירים שואלים — תשובות מציאותיות.‏.‏.‏.‏ תודה מקרב־לב על פירסום ספר מועיל ומלא השראה זה.‏ עבור זכייתי בתחרות קיבלתי פרס של 7 דולרים.‏ אני תורמת אותם ו־13 נוספים,‏ בסך הכל 20 דולר לפעילות ההטפה הכלל־עולמית.‏ .‏.‏.‏כאשר אגדל,‏ גם אני מקווה להתנדב לשירות בית־אל”‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

לעתים,‏ פאולוס הרוויח את לחמו מעשיית אוהלים