שאלות של קוראים

מהי אחריותו של המשיחי באשר לצימצום זיהום הסביבה — היבשה,‏ הים והאוויר?‏

כעדי־יהוה,‏ אנו ערים לבעיות האקולוגיות הרבות המעיבות על משכננו,‏ כדור־הארץ.‏ אנו מודעים,‏ יותר ממרבית האנשים,‏ לעובדה שכדור־הארץ נברא כדי להיות משכן טהור ובריא למשפחה אנושית מושלמת.‏ (‏בראשית א׳:‏31;‏ ב׳:‏15–17;‏ ישעיהו מ״ה:‏18‏)‏ אנו יודעים,‏ כמו־כן,‏ שאלהים הבטיח ”‏להשחית את משחיתי הארץ”‏.‏ (‏ההתגלות י״א:‏18‏)‏ לפיכך,‏ אכן יהיה זה הולם מצידנו להשקיע מאמצים מאוזנים וסבירים למניעת פגיעות מיותרות באיכות הסביבה בכוכב־הלכת שלנו.‏ אנו מדגישים כאן את המלה ”‏סבירים”‏.‏ מבחינה מקראית עלינו להישמר מפני העמדת הנושאים האקולוגיים ודרכי הטיפול בהם בראש דאגותינו.‏

אפילו החיים היומיומיים הרגילים של האדם מייצרים פסולת.‏ למשל,‏ גידול,‏ עיבוד ואכילת מוצרי מזון מייצרים תדירות פסולת,‏ גם אם מרביתה מתפרקת בטבע.‏ (‏תהלים א׳:‏4;‏ לוקס ג׳:‏17‏)‏ ארוחת הדגים שישוע הכין לתלמידיו לאחר שהוקם לתחייה גרמה,‏ כמובן,‏ למעט עשן,‏ אפר ופסולת של עצמות דגים.‏ (‏יוחנן כ״א:‏9–13‏)‏ אך,‏ חוקי הטבע מתוכננים כדי למחזר אותם.‏

שומה על כל משרת אלהים להיות ער לנושאים אקולוגיים.‏ בימי־קדם,‏ דרש יהוה מעם־ישראל לנקוט צעדים כדי להיפטר מפסולת,‏ שהיו בעלי חשיבות ותועלת אקולוגית והיגיינית כאחת.‏ (‏דברים כ״ג:‏10–15‏)‏ מאחר שאנו יודעים מהי השקפתו כלפי אלה המשחיתים את הארץ,‏ ודאי שלא נוכל להתעלם מדברים שלאל־ידינו לעשותם כדי לשמור על נקיון הסביבה.‏ אנו יכולים לשקף זאת כשאנו מסלקים כיאות כל פסולת ואשפה,‏ בעיקר כאשר הן מכילות חומרים רעילים.‏ אנו משתפים פעולה בכל לבנו עם תכניות מיחזור,‏ ובמיוחד אם חוקי ה’‏קיסר’‏ דורשים זאת.‏ (‏רומיים י״ג:‏1,‏ 5‏)‏ ישנם אחדים השואבים סיפוק מנקיטת צעדים נוספים,‏ בהעדפת מוצרים המתפרקים בטבע על אחרים המוסיפים להררי הפסולת הנערמים על־פני האדמה ובקרקעית־הים.‏

עד כמה המשיחי ירחיק לכת בנדון,‏ מעבר למה שחוקי המדינה דורשים,‏ נתוו הדבר להחלטתו האישית.‏ מדורי החדשות מעידים על כך שהאדם הלא־מושלם נופל על־נקלה במלכודת הקיצוניות.‏ העצה הבאה מפי ישוע נוגעת לעניין:‏ ”‏אל תשפטו למען לא תישפטו,‏ .‏.‏.‏ מדוע אתה רואה את הקיסם אשר בעין אחיך ואינך שם לב לקורה אשר בעינך?‏”‏ (‏מתי ז׳:‏1,‏ 3‏)‏ אם נחרות זאת בזכרוננו,‏ יסייע לנו הדבר לקחת בחשבון גורמים חשובים נוספים.‏

הנביא ירמיהו כתב:‏ ”‏ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו.‏ לא לאיש הולך והכין את צעדו”‏.‏ (‏ירמיהו י׳:‏23‏)‏ התעלמות מעיקרון זה מצד רבים גורמת לאנושות ”‏זמנים קשים”‏,‏ כפי שציין הכתוב בטימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏.‏ מלבד זה,‏ הנבואה שסיפק אלהים בספר ההתגלות י״א:‏18 מראה שמאמצי האדם לטהר את כדור־הארץ מכל אותן בעיות אקולוגיות חמורות,‏ ביניהן הזיהום,‏ לא יצליחו במלואם.‏ יתכן שיושגו שיפורים מסוימים במצב פה ושם,‏ אך הפתרון השריר והתמידי היחיד מחייב את התערבותו של אלהים.‏

מסיבה זו,‏ אנו מרכזים את מאמצינו ואת משאבינו בפתרון האלוהי,‏ במקום לנסות למצוא הקלה לסממנים שעל־פני השטח.‏ בכך אנו הולכים על־פי דוגמת ישוע,‏ אשר הקדיש את חלק הארי של שירותו ל’‏נתינת עדות על האמת’‏.‏ (‏יוחנן י״ח:‏37‏)‏ במקום להאכיל את העולם או לספק הקלה בקנה מידה נרחב לתחלואיה החברתיים של האנושות — לרבות זיהום הסביבה — הצביע ישוע על הפתרון השלם לבעיות הפוגעות באנושות.‏ — יוחנן ו׳:‏10–15;‏ י״ח:‏36‏.‏

בעוד האהבה לזולת מניעה אותנו להימנע מגרימת זיהום מיותר של האדמה,‏ האטמוספירה או מקורות המים,‏ אנו ממשיכים להעיד על האמת.‏ הדבר כרוך בהדרכת אנשים כיצד לייחס לעצמם את אמיתוֹת המקרא וכיצד ליישם את עצותיו בחייהם,‏ ובכך להימנע מלהשחית את גופם הם בעישון ובצריכת יתר של אלכוהול או סמים משכרים.‏ כאשר מיליוני אנשים חדשים נעשים לתלמידי המשיח,‏ הם לומדים הרגלי ניקיון והתחשבות בזולת.‏ מכאן שפעילות ההטפה תורמת כיום תרומה נכבדה לצימצום הזיהום הכללי.‏ אך,‏ עובדה חשובה היא,‏ שכל משיחי משתדל לשנות את אישיותו ולשפר את הרגליו,‏ כדי שיהיה כשיר לחיות בכדור־הארץ הגן־עדני המטוהר,‏ אשר יכונן אלהים בקרוב למען משרתיו הנאמנים.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏1/‏1)‏