”עבודת־אלוהים מכוח ההיגיון שלכם”
”תקריבו את גופכם כקורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים, ותהא זו עבודת־אלוהים מכוח ההיגיון שלכם” (רומים י״ב:1, ע״ח).
1, 2. במה דומה לימוד ייחוסם הנכון של עקרונות המקרא לרכישת בקיאות בשפה חדשה?
הניסית אי־פעם ללמוד שפה חדשה? אם כן, ללא ספק תסכים שזוהי מלאכה קשה. אחרי ככלות הכל, אין הדבר מסתכם בלימוד מילים חדשות. שליטה בשפה דורשת בקיאות בדקדוק שלה. עליך להשכיל לדעת כיצד המילים מתקשרות זו לזו וכיצד הן חוברות יחדיו כדי להרכיב רעיונות שלמים.
2 רכישת דעת מדבר־אלוהים הינה דומה. אין די בלמידת פסוקים נבחרים. עלינו ללמוד גם את הדקדוק כביכול של המקרא. עלינו להבין כיצד הפסוקים מתקשרים אלה לאלה, וכיצד הם משמשים כעקרונות שניתן לייחס אותם לחיי היומיום. כך, נוכל להיות ’מושלמים ומוכשרים לכל מעשה טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:17).
3. איזה שינוי חל בשנת 33 לספירה בנוגע לעבודת־אלוהים?
3 לפי ההסדר של תורת משה, הנאמנות היתה יכולה להתבטא במידה רבה בדבקות נוקשה בחוקים מוגדרים היטב. אך, בשנת 33 לספירה, ביטל יהוה את התורה, כשלמעשה ’תקע אותה בעמוד־ההוקעה’ שעליו הומת בנו (קולוסים ב׳:13, 14). אחרי־כן, לא קיבלו משרתי אלוהים רשימה מפורטת של קורבנות שיש להקריב ושל חוקים שיש למלא. אדרבה, נאמר להם: ”תקריבו את גופכם כקורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים, ותהא זו עבודת־אלוהים מכוח ההיגיון שלכם” (רומים י״ב:1, ע״ח). אכן, היה על המשיחיים להשקיע מאמצים מכל לבם, נפשם, שכלם ומאודם, בשירות אלוהים (מרקוס י״ב:30; השווה תהלים ק״י:3). אך מה משמעותה של ”עבודת־אלוהים מכוח ההיגיון שלכם”?
4, 5. מה כרוך בעבודת יהוה בעזרת כוח ההיגיון שלנו?
4 הביטוי ”כוח ההיגיון” מתורגם מן המלה היוונית לוֹ־גִי־קוֹס, שמשמעותה ”שכלי” או ”תבוני”. משרתי אלוהים נקראים להשתמש במצפון המודרך על־פי עקרונות המקרא. במקום לבסס את החלטותיהם על אינספור חוקים שנקבעו מראש, על המשיחיים לשקול בקפידה את עקרונות המקרא. הם צריכים להבין את ה”דקדוק” של המקרא, כלומר כיצד עקרונותיו השונים מתקשרים אלה לאלה. כך, הם יכולים להגיע להחלטות מאוזנות בעזרת כוח ההיגיון שלהם.
5 האם משמע הדבר שלא חלים חוקים על המשיחיים? מובן שלא. כתבי־הקודש המשיחיים אוסרים מפורשות עבודת־אלילים, אי־מוסריות מינית, רצח, שקר, ספיריטיזם, שימוש פסול בדם ועוד חטאים שונים (מעשי־השליחים ט״ו:28, 29; קורינתים א׳. ו׳:9, 10; ההתגלות כ״א:8). אך, הרבה מעבר למה שנדרש מבני־ישראל, אנו נדרשים להשתמש בכוח ההיגיון שלנו כדי ללמוד ולייחס נכונה את עקרונות המקרא. בדומה מאוד להבנת שפה חדשה, דרושים לשם כך זמן ומאמץ. כיצד נוכל לטפח את כוח ההיגיון שלנו?
טיפוח כוח ההיגיון שלך
6. מה כרוך בלימוד המקרא?
6 ראשית, עלינו להיות תלמידים שקדנים של המקרא. דבר־אלוהים שנכתב בהשראה ”מועיל... להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). אל לנו לצפות תמיד למצוא שפתרון לבעיה יפורט בפסוק אחד במקרא. במקום זאת, אפשר שיהא עלינו לשקול מספר פסוקים השופכים אור על מצב או על בעיה מסוימים. נצטרך לערוך מחקר שקדני כדי לגלות את השקפת אלוהים בנושא (משלי ב׳:3–5). אנו זקוקים להבנה גם מאחר ש”נבון תחבולות יקנה” (משלי א׳:5). אדם נבון יכול לבודד את הגורמים השונים לעניין, ואז להבחין כיצד הם מתקשרים זה לזה. בדומה לפָּזֶל, הוא מצרף את החלקים השונים כדי לראות את התמונה השלימה.
7. כיצד הורים יכולים לשקול את עקרונות המקרא בנושא החינוך?
7 קח לדוגמה את נושא ההורות. משלי י״ג:24 אומר שאב האוהב את בנו ”שיחרו מוסר”. פסוק זה כשלעצמו עלול להתפרש בטעות כאילו הוא מצדיק ענישה קשה שאינה יודעת רחם. אולם, קולוסים ג׳:21 מספק התראה מאוזנת: ”האבות, אל תרגיזו את ילדיכם, פן תיפול רוחם”. הורים המשתמשים בכוח ההיגיון שלהם וחיים בתואם עם עקרונות אלה לא יפנו למשמעת שניתן להגדירה כ”התעללות”. הם ינהגו בילדיהם בחום, בהבנה ובכבוד (אפסים ו׳:4). לפיכך, בנושא ההורות או בכל עניין אחר שבו מעורבים עקרונות המקרא, נוכל לפתח את כוח ההיגיון שלנו בכך שנשקול את כל הגורמים המעורבים. בדרך זו, ביכולתנו לקלוט את ה”דקדוק” של עקרונות המקרא, מה היתה כוונת אלוהים וכיצד ניתן לממשה.
8. כיצד נוכל להימנע מלאמץ השקפות קפדניות ופסקניות בנושא הבידור?
8 דרך שנייה שבה נוכל לטפח את כוח ההיגיון שלנו היא להימנע מלאמץ השקפות קפדניות ופסקניות. נקודת־מבט חסרת גמישות מונעת את הצמיחה של כוח ההיגיון שלנו. חשוב על נושא הבידור. המקרא אומר: ”העולם כולו נתון ביד הרָשע” (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). האם משמע הדבר, שכל ספר שנכתב בעולם וכל סרט או כל תוכנית טלוויזיה שמופקים בו, הם מושחתים ושטניים? קשה לומר שהשקפה זו הגיונית. כמובן, יש הבוחרים להתרחק לחלוטין מטלוויזיה, מסרטים או מספרות חילונית. זוהי זכותם, ואין למתוח עליהם ביקורת בשל כך. אך, גם אל להם לנסות להשפיע על אחרים לנקוט עמדה מחמירה דומה. החברה הוציאה לאור מאמרים המפרטים עקרונות מקראיים, שמטרתם לאפשר לנו לברור בתבונה בילוי ובידור. חריגה מקווים מנחים אלה וחשיפה עצמית לאורח־חשיבה לא־מוסרי, לאלימות משוועת או לספיריטיזם, שמצויים בחלק נכבד מן הבידור של העולם, מעידים על חוסר תבונה רב. לאמיתו של דבר, בחירה נבונה של בידור דורשת מאיתנו להשתמש בכוח ההיגיון כדי לייחס נכונה את עקרונות המקרא, על־מנת שיהיה לנו מצפון נקי לפני אלוהים ואדם (קורינתים א׳. י׳:31–33).
9. מה משמע הביטוי ”כל תבונה”?
9 חלק נכבד מן הבידור בימינו בהחלט אינו הולם את המשיחיים.a לפיכך, עלינו לחנך את לבנו ’לשנוא רע’, כדי שלא נהיה כאותם אנשים בני המאה הראשונה ש”התנוונו” מבחינה מוסרית (תהלים צ״ז:10; אפסים ד׳:17–19). כדי לשקול נושאים מעין אלה, אנו זקוקים ל’דעת ולכל תבונה’ (פיליפים א׳:9). המלה היוונית המתורגמת ל”תבונה” מרמזת על ”הבחנה מוסרית דקה”. המלה מתייחסת פשוטה כמשמעה לחושי האדם, כגון חוש הראייה. כשמדובר בבידור או בכל נושא אחר שבו נדרשת החלטה אישית, עלינו למקד את החוש המוסרי שלנו כך שנוכל להבחין לא רק בין נושאים מוגדרים בצבעי ’שחור־לבן’, אלא אף בין נושאים בעלי גוון אפור. בו זמנית, עלינו להימנע מלייחס לעקרונות המקרא קיצוניות בלתי סבירה ומלהתעקש שכל אחינו ינהגו כמותנו (פיליפים ד׳:5).
10. כיצד נוכל ללמוד להבין את אישיותו של יהוה הבאה לידי ביטוי בתהלים ט״ו?
10 דרך שלישית לטיפוח כוח ההיגיון שלנו היא להיות מודעים לאורח־החשיבה של יהוה ולהשריש אותו עמוק בלבנו. בדברו, יהוה מגלה את אישיותו ואת אמות־המידה שלו. למשל, בתהלים ט״ו אנו קוראים על סוג האדם שיהוה מזמין לשכון באוהלו. אדם זה פועל צדק, דובר אמת בלבבו, נאמן לדבריו ואינו מנצל באנוכיות את הזולת. בקוראך מזמור זה, שאל את עצמך, ’האם תכונות אלה מתארות אותי? האם יהוה היה מזמינני לשכון באוהלו?’ כושר־ההבחנה שלנו הולך ומשתפר ככל שאנו מתאימים את עצמנו לדרכי יהוה ולאורח־החשיבה שלו (משלי ג׳:5, 6; עברים ה׳:14).
11. כיצד הפרושים ’הזניחו את המשפט ואת אהבת אלוהים’?
11 בתחום זה בדיוק, הכזיבו הפרושים באופן מביש. הפרושים ידעו את המסגרת הטכנית של התורה, אך לא קלטו את ה”דקדוק” שלה. הם יכלו לדקלם אינספור פרטים מתוך התורה, אך הם לא הבינו את האישיות שעמדה מאחוריה. ישוע אמר להם: ”נותנים אתם מעשר ממנתה ופיגם ומכל ירק, ומזניחים את המשפט ואת אהבת אלוהים”! (לוקס י״א:42) בהיות שכלם קפדני ולבם קשה, לא השתמשו הפרושים בכוח ההיגיון שלהם. שיקוליהם הלא־עקביים באו לידי ביטוי כשמתחו ביקורת על תלמידי ישוע, כיוון שהללו קטפו שיבולים ואכלו את גרגיריהן בשבת; אולם, מאוחר יותר באותו יום, הם לא חשו נקיפות־מצפון, כאשר זממו לרצוח את ישוע! (מתי י״ב:1, 2, 14).
12. כיצד נוכל להוסיף ולהתאים את עצמנו לאישיותו של יהוה?
12 איננו רוצים להידמות לפרושים. הידע שלנו מתוך דבר־אלוהים צריך לעזור לנו להוסיף ולהתאים את עצמנו לאישיותו של יהוה. כיצד נוכל לעשות כן? לאחר קריאת קטע מהמקרא או מספרות המבוססת על המקרא, יש הנעזרים בהרהור בשאלות כגון אלה, ’מה אני למד ממידע זה על יהוה ועל תכונותיו? כיצד אוכל לגלות את תכונות יהוה במגעיי עם הזולת?’ הרהור בשאלות אלה מפתח את כוח ההיגיון שלנו ומאפשר לנו ’לחקות את אלוהים’ (אפסים ה׳:1, ע״ח).
לא עבדי בני־אדם אלא עבדי אלוהים והמשיח
13. כיצד פעלו הפרושים כרודנים בנושא המוסר?
13 על זקני־הקהילה לאפשר לאלה שתחת השגחתם להשתמש בכוח ההיגיון שלהם. חברי הקהילה אינם עבדי בני־אדם. ”אילו עדיין השתדלתי למצוא חן בעיני בני־אדם”, כתב פאולוס, ”לא הייתי עבד המשיח” (גלטים א׳:10; קולוסים ג׳:23, 24). בניגוד לכך, הפרושים רצו שהאנשים יאמינו כי חשוב יותר להשביע את רצון בני־האדם מאשר את רצון אלוהים (מתי כ״ג:2–7; יוחנן י״ב:42, 43). הפרושים מינו עצמם לרודנים שהציבו כללי מוסר משלהם, ואזי שפטו אחרים, באיזו מידה קיימו כללים אלה. הנוהים אחר הפרושים השתמשו פחות ופחות במצפונם המודרך על־פי עקרונות המקרא, ובכך הפכו למעשה לעבדים של בני־אדם.
14, 15. (א) כיצד יכולים זקני־הקהילה להוכיח שהם עמיתים־לעבודה של העדר? (ב) כיצד על הזקנים לטפל בעניינים מצפוניים?
14 זקני־קהילה משיחיים כיום יודעים, כי העדר אינו חייב למסור בעיקר להם דין־וחשבון. על כל משיחי לשאת את הנטל שלו (רומים י״ד:4; קורינתים ב׳. א׳:24; גלטים ו׳:5). כך יאה. למעשה, אם חברי העדר נועדו להיות עבדי בני־אדם, המצייתים רק משום שעוקבים אחר מעשיהם, כיצד ינהגו בהעדר אותם אנשים? הפיליפים סיפקו לפאולוס סיבה לשמחה: ”כשם שצייתם תמיד, לא רק כמו בעת נוכחותי, אלא על אחת כמה וכמה כעת, בהיעדרי — הישמעו עתה, וביראה וברתת פעלו למימוש תשועתכם”. הם לא היו עבדיו של פאולוס, אלא היו באמת עבדי המשיח (פיליפים ב׳:12).
15 לכן, בעניינים מצפוניים, אל לזקנים להחליט עבור אלה הנתונים תחת השגחתם. הם מסבירים את עקרונות המקרא הקשורים לנושא, ואזי מאפשרים לכל אחד מן המעורבים להשתמש בכוח ההיגיון שלו כדי להחליט. זוהי אחריות כבדת־משקל, אך היא מוטלת רק על שכמו של הפרט.
16. איזו מערכת היתה קיימת בישראל לטיפול בבעיות?
16 חשוב על התקופה שבה השתמש יהוה בשופטים כדי להנחות את ישראל. המקרא מספר לנו: ”בימים ההם אין מלך בישראל. איש הישר בעיניו יעשה” (שופטים כ״א:25). אולם, יהוה סיפק אמצעים כדי שעמו יוכל לקבל הדרכה. לכל עיר היו זקנים שהיה ביכולתם לספק עזרה בוגרת בטיפול בשאלות ובבעיות. בנוסף לכך, הלויים שימשו מקור של השפעה מועילה, בלמדם את האנשים את חוקי אלוהים. כאשר התעוררו מקרים מסובכים במיוחד, הכהן הגדול יכול היה להיוועץ באלוהים באמצעות האורים והתומים. הספר הבנה מכתבי־הקודש (אנג׳) מעיר באשר לכך: ”הפרט שהשתמש באמצעים אלה, רכש ידע על תורת אלוהים ויישם אותו, זכה למדריך מהימן למצפונו. עשיית ”הישר בעיניו” במקרה זה לא נסתיימה בכי רע. יהוה הרשה לאנשים לגלות את נכונותם או את אי־נכונותם בגישתם ובדרך שנקטו” (כרך ב׳, עמ׳ 162, 163).b
17. כיצד יכולים הזקנים להראות שהם אינם מייעצים על־פי אמות־המידה שלהם אלא על־פי אלה של אלוהים?
17 בדומה לשופטי עם־ישראל וכוהניו, זקני־הקהילה מושיטים עזרה בוגרת בטיפול בבעיות, ומעניקים ייעוץ יקר־ערך. לפעמים, הם אפילו ’מוכיחים, גוערים, מפצירים, וזאת בכל אורך־רוח ועל־ידי ההוראה’ (טימותיאוס ב׳. ד׳:2). הם אינם עושים כן לפי אמות־המידה שלהם אלא לפי אלה של יהוה. מה יעיל הוא כשהזקנים מציבים דוגמה אישית ומשתדלים לגעת ללב!
18. מדוע הפְּנייה ללב האנשים יעילה ביותר עבור הזקנים?
18 הלב הוא ה”מנוע” של פעילותנו המשיחית. לפיכך, המקרא אומר: ”ממנו תוצאות חיים” (משלי ד׳:23). זקנים המניעים את לב האנשים לפעולה, יראו שעל־ידי כך חברי הקהילה חשים דחף לעשות כל שביכולתם בשירות אלוהים. יהיה להם ’מתנע’ משלהם, ולא יזדקקו תמיד לדרבון מצד אחרים. יהוה אינו מעוניין בציות כפוי. הוא מבקש ציות הנובע מלב גדוש אהבה. הזקנים יכולים לעודד שירות מעומק־לב זה, בעוזרם לחברי העדר לפתח את כוח ההיגיון שלהם.
טיפוח ”רוח המשיח”
19, 20. מדוע טיפוח רוח המשיח חשוב עבורנו?
19 כשם שצויין, אין די בידיעת חוקי אלוהים. ”הבינני [גרום לי להבין]”, התחנן מחבר־התהלים, ”ואצרה תורתך, ואשמרנה בכל לב” (תהלים קי״ט:34). יהוה גילה בדברו מהי ”רוח המשיח” (קורינתים א׳. ב׳:16). כאחד ששירת את יהוה בכוח ההיגיון שלו, ישוע הותיר לנו מופת מושלם. הוא הבין את חוקי אלוהים ואת עקרונותיו, ויישם אותם ללא רבב. בלומדנו על דוגמתו, ’נוכל להבין מה הרוחב והאורך והגובה והעומק, ולדעת את אהבת המשיח הנשגבה מדעת’ (אפסים ג׳:17–19). אכן, הדברים שאנו לומדים מן המקרא בנוגע לישוע הם הרבה מעבר לידע עיוני; הם מספקים לנו תמונה ברורה על מהותו של יהוה עצמו (יוחנן י״ד:9, 10).
20 לפיכך, כשאנו לומדים את דבר־אלוהים, אנו יכולים להבין את אורח־החשיבה של יהוה ולהגיע להחלטות מאוזנות. הדבר דורש מאמץ. עלינו להיות תלמידים נלהבים של דבר־אלוהים, כשאנו הופכים להיות רגישים לאישיותו של יהוה ולאמות־המידה שלו. אנו לומדים ”דקדוק” חדש. אולם, אלה העושים כן נוהגים בתואם עם הפצרתו של פאולוס ’להקריב את גופם כקורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים, עבודת־אלוהים מכוח ההיגיון שלהם’ (רומים י״ב:1, ע״ח).
[הערות שוליים]
a הדבר פוסל בידור בעל תוכן שטני, פורנוגרפי או סדיסטי, או מה שמכונה ’בידור לכל המשפחה’, התומך ברעיונות מופקרים או מתירניים, אשר המשיחיים אינם יכולים להסכים להם.
b יצא לאור מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc
מה למדת?
◻ איזה שינוי חל בשנת 33 לספירה בנוגע לעבודת־אלוהים?
◻ כיצד נוכל לטפח את כוח ההיגיון שלנו?
◻ כיצד יכולים זקני־הקהילה לעזור לחברי העדר להיות עבדי אלוהים והמשיח?
◻ מדוע עלינו לטפח את ”רוח המשיח”?
[תמונה בעמוד 18]
הזקנים עוזרים לאחרים להשתמש בכוח ההיגיון שלהם