קיום נדר הנישואין שלך!
יום החתונה הוא יום מאושר. זה גם מאורע חשוב ביותר. הכלה והחתן מבטיחים הבטחה מחייבת שתשפיע עליהם עד אחרית ימיהם. המוזמנים הנוכחים בחתונה עדים להבטחה מחייבת זו, אך יהוה אלוהים הוא העד העיקרי.
המקרא אינו דורש נוהלים מסוימים או טקס נישואין מסוג מיוחד. אך כהוקרה למקור האלוהי של הנישואין, מקובל לקדש אותם באמצעות נדר נישואין במהלך טקס דתי. זה מספר שנים שעדי־יהוה נוהגים להשתמש בנדר הנישואין הזה: ’אני —— נושא אותך/נישאת לך —— לאשה, לאהוב ולהוקיר אותך (כלה: ולרחוש לך כבוד עמוק) בתואם עם חוק אלוהים לבעלים/לנשים משיחיים/משיחיות המפורט בכתבי־הקודש, במשך כל ימי חיינו המשותפים עלי־אדמות, על־פי הסדר הנישואין שקבע אלוהים’.a
חומר למחשבה
אם אתה שוקל נישואין, חשוב ביותר שתהרהר במשמעותו העמוקה של נדר זה לפני יום החתונה. שלמה אמר: ”אל תְּבהל על פיך; ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלוהים” (קהלת ה׳:1). ומה תוכל לעשות אם אתה כבר נשוי? אזי תוכל להפיק תועלת מהרהור בחשיבותה של ההבטחה המחייבת שהבטחת לפני יהוה. האם אתה מקיים אותה? משיחיים אינם מקלים ראש בנדריהם. שלמה המשיך ואמר: ”את אשר תידור, שלם. טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם. אל תיתן את פיך לחטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא” (קהלת ה׳:3–5).
בחינת נדר הנישואין משפט אחר משפט תעמיק ותרחיב, ללא ספק, את הבנתך לגבי הבטחה מחייבת זו.
”אני — — נושא אותך/נישאת לך ——”: אלה הן מילות הפתיחה של הנדר. הן מדגישות שאתה נוטל על עצמך אחריות אישית על החלטתך להינשא.
במסגרת ההסדר המשיחי, אין כל מחויבות מקראית להתחתן. ישוע המשיח עצמו נשאר רווק והמליץ על חיי הרווקות ל”מי שביכולתו לקבל” (מתי י״ט:10–12). מאידך, רוב תלמידי ישוע היו אנשים נשואים (לוקס ד׳:38; קורינתים א׳. ט׳:5). ברור שההחלטה להתחתן היא החלטה אישית. לאיש אין סמכות מקראית לכפות על זולתו להתחתן.
לפיכך, בידך הבחירה להתחתן וגם האחריות הכרוכה בכך. סביר להניח שבן־הזוג לנישואין הוא בחירה שלך. כאשר אתה נודר את נדר הנישואין ואומר: ’אני נושא אותך/נישאת לך’, אתה לוקח או מקבל אדם זה עם כל מעלותיו — אך גם עם חסרונותיו.
עם הזמן, בוודאי תגלה היבטים באישיות בן־זוגך, שלא חשדת בקיומם. מדי פעם תחוש אכזבה. המקרא אומר ”כי הכל חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה” (רומים ג׳:23). לכן, אפשר שתצטרך להשתנות כדי להסתגל לבן־זוגך. אפשר שיקשה עליך לעשות כן, ולעתים אולי תרצה לוותר על המאמץ. אך זכור, יהוה היה עד לנדר הנישואין שלך. בכוחו לעזור לך להצליח.
”לאשה”: בחתונה הראשונה, כאשר חוה נישאה לאדם, יהוה אלוהים אמר ”והיו לבשר אחד” (בראשית ב׳:24; מתי י״ט:4–6). לכן, קשר הנישואין הוא הקשר הקרוב ביותר האפשרי והקיים בין שני אנשים. הנישואין מכניסים אותך לקשר משפחתי חדש. אתה לוקח מישהי לאשה, את מקבלת מישהו כבעלך. קשר זה שונה מכל קשר אחר. מעשים המסבים נזק קל במערכות יחסים אחרות עלולים לפגוע קשות בהסדר הנישואין.
ראה לדוגמה את העצה המקראית המופיעה באפסים ד׳:26. שם המקרא אומר: ”ריגזו ואל תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם”. ייתכן שלא תמיד פתרת את בעיותיך עם קרוביך וידידיך בהקדם האפשרי. אך בן־זוגך קרוב אליך יותר מכל קרוב משפחה או ידיד. כישלון בפתרון מהיר של הבעיות עם בן־זוגך עלול לסכן את הקִרבה המשפחתית המיוחדת השוררת ביניכם.
האם אתה מניח לחילוקי־דעות בינך ובין בן־זוגך להתפתח למקור של רוגז או כעס? האם אי־הבנות ומצבים מרגיזים נמשכים מספר ימים? כדי לקיים את הנדר שלך, כאשר מתעוררים קשיים, אל תניח ליום לחלוף מבלי שהשלמת עם בן־זוגך. משמע הדבר לסלוח ולשכוח, ובד־בבד להכיר במגרעותיך ובמשגיך האישיים (תהלים נ״א:7; לוקס י״ז:3, 4).
”לאהוב”: הבעל לעתיד נודר ”לאהוב ולהוקיר” את כלתו. אהבה זו כוללת את האהבה הרומנטית אשר חיברה ביניהם. אך אין די באהבה רומנטית. האהבה שנודר המשיחי לבן או לבת הזוג עמוקה ורחבה יותר.
באפסים ה׳:25 נאמר: ”האנשים, אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה”. ודאי שלא ניתן לסווג את אהבת ישוע לקהילה כאהבה הרומנטית שבין שני המינים. המילים ”אהבו” ו”אהב” שמופיעות בפסוק זה, נובעות מן המילה אגפה, המתייחסת לאהבה המונחית על־ידי עיקרון. המקרא מצווה כאן על הבעלים לגלות אהבה תמידית, יציבה וסבלנית כלפי נשיהם.
אין זה רגש מן הסוג של ”אני אוהב/ת אותך משום שאת/ה אוהב/ת אותי”. הבעל מבקש את טובת אשתו אפילו לפני טובתו שלו, והאשה אוהבת את בעלה באותה דרך (פיליפים ב׳:4). טיפוח אהבה עמוקה לבן־זוגך יעזור לך לקיים את נדר הנישואין שלך.
”להוקיר”: על־פי אחד המילונים ”להוקיר” משמעו ’לתת כבוד ויקר, לחוש ולגלות חיבה כלפי מישהו’. עליך לבטא את אהבתך הן במילים והן במעשים! האשה בפרט זקוקה לגילויי אהבה תכופים מצד בעלה. בעלה עשוי לדאוג היטב לצרכיה הגופניים, אך אין די בכך. יש נשים שיש להן די מזון ובתים נוחים, אך הן מיואשות ואינן מאושרות, משום שהן סובלות מהזנחה או מהתעלמות מצד שותפן לנישואין.
מאידך, לאשה היודעת שהיא אהובה והזוכה להוקרה יש כל סיבה שבעולם להיות מאושרת. כמובן, ניתן לומר אותם דברים גם לגבי הבעל. אהבה אמיתית גוברת מאוד בזכות דודים, גילויי אהבה כנים. בשיר־השירים, הרועה האוהב קורא: ”מה יפו דודייך, אחותי, כלה! מה טובו דודייך מיין וריח שמנייך מכל בשמים!” (שיר־השירים ד׳:10).
”ולרחוש לך כבוד עמוק”: במהלך הדורות, היו גברים שהתעללו בנשים והשפילו אותן. אפילו כיום, על־פי כתב־העת World Health (בריאות העולם), ”בכל מדינה ובכל מעמד חברתי וכלכלי קיימת אלימות נגד נשים. בתרבויות רבות, זוהי זכותו של הגבר להכות את אשתו”. ייתכן שמרבית הגברים אינם אשמים בהתנהגות מעין זו. ברם נראה כי גברים רבים אינם מגלים עניין כן בנושאים הנוגעים לנשים. בעקבות זאת, נשים רבות מפתחות גישה שלילית כלפי גברים. לא אחת שומעים רעיות האומרות, ”אני אוהבת את בעלי, אבל אינני יכולה לכבד אותו!”
מכל מקום, יהוה אלוהים מעריך אשה המשתדלת לכבד את בעלה — גם אם מדי פעם אין הוא עומד בציפיותיה. היא מכירה בכך שאלוהים הטיל עליו תפקיד, נתן לו מעמד (קורינתים א׳. י״א:3; אפסים ה׳:23). לפיכך, רחישת כבוד עמוק לבעלה היא חלק מעבודת־האלוהים שלה ומציותה ליהוה. אלוהים אינו מעלים עין מציותן של נשים יראות אלוהים (אפסים ה׳:33; פטרוס א׳. ג׳:1–6; השווה עברים ו׳:10).
כבוד בנישואין חייב להיות הדדי, וצריך להיות ראויים לו ולא רק לצפות לזכות לו או לתבוע אותו. למשל, לדיבור עוקצני או מעליב אין כל מקום בנישואין. לא יהא זה אוהב ואף לא מכובד להעיר הערות מזלזלות לגבי הבעל או האשה. שום טובה לא תצמח מחשיפת חולשות בן־זוגך בפני אחרים או מדיבור עליהן ברבים. אפילו התלוצצות על חשבון האחר מעידה על חוסר כבוד משווע בתחום זה. המילים שבאפסים ד׳:29, 32 מתייחסות הן לבעל והן לאשה. שם אומר המקרא: ”אל יצא מפיכם כל דבר ניבול, אלא דבר שהוא טוב בעתו ויש בו כדי לבנות... הייו טובים איש לרעהו; הייו מלאי רחמים”.
”בתואם עם חוק אלוהים... המפורט בכתבי־הקודש”: אלוהים רוצה שניהנה מחופש בחירה ומחופש פעולה. אין הוא מכביד עלינו ברשימה מייגעת של כללים כדי לתת הכוונה בחיי הנישואין. אולם לטובתנו האישית, הוא מפרט מספר קווים מנחים.
כיום, קיים מגוון עשיר של ספרות לגבי הנישואין, ולאנשים רבים השקפת־עולם משלהם. אך היזהר! מידע רב הנפוץ בנושא הנישואין מנוגד למקרא.
יתרה מזו, הכר בכך שלכל זוג נסיבותיו הוא. במובן מסוים, זוגות נשואים דומים לפתיתי שלג; אפשר שמרחוק הם נראים דומים לחלוטין, אך למעשה כל זוג יחיד במינו, שונה מכל האחרים. אף זוג נשוי אחר בעולם אינו העתק של שילוב אישיותך עם זו של בן־זוגך. אל תזדרז לקבל את הדעות האישיות של הזולת. אין כל נוסחה שחיבר האדם המתאימה לכל נישואין!
בניגוד לכך, כל מצוות המקרא אמיתיות ובנות יישום. השליח פאולוס כתב: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16; תהלים קי״ט:151). אם תקרא את המקרא ותקבל את הוראתו כמדריך לחייך היומיומיים, יעלה בידך לקיים את נדר הנישואין שלך (תהלים קי״ט:105).
”במשך כל ימי חיינו המשותפים עלי־אדמות”: הדבר מצביע על שותפות ארוכת־ימים. אלוהים מצווה כי ”יעזוב איש את אביו ואת אמו ודָבַק באשתו” (בראשית ב׳:24). יהוה רוצה שתהיו יחד. תשרתו את אלוהים יחד. תִלמדו את דברו יחד. תקדישו זמן ללכת יחד, לשבת יחד, לאכול יחד. תיהנו מן החיים יחד!
זוגות אחדים משקיעים מאמץ להקצות מדי יום זמן כדי לשוחח זה עם זה. אפילו לאחר שנות נישואין רבות, תחושת שותפות זו חיונית לאושר בנישואין.
”על־פי הסדר הנישואין שקבע אלוהים”: הנישואין הם מתת מיהוה אלוהים, אשר קבע את מוסד הנישואין (משלי י״ט:14). כישלון במילוי הסדר זה יעיב לא רק על האושר בחיי־הנישואין שלך אלא גם על יחסיך עם בוראך. מאידך, כאשר בעל ואשה מטפחים יחסים טובים עם יהוה, הבאים לידי ביטוי בציות לסידורים שקבע, הם ייהנו מיחסי שלום עם הזולת, לרבות איש עם רעהו (משלי ט״ז:7).
אל תשכח לעולם שיהוה הוא העד העיקרי לנדר הנישואין שלך. המשך לקיים הבטחה מחייבת זו, ונישואיך יהיו מקור של תהילה ותפארת ליהוה אלוהים!
[הערת שוליים]
a במקומות מסוימים ייתכן שיהא צורך להשתמש בגרסה שונה במקצת של נדר זה כדי שיקיים את חוקי המקום (מתי כ״ב:21). אך במרבית הארצות, זוגות משיחיים משתמשים בנדר שלעיל.
[קטע מוגדל בעמוד 22]
במובן מסוים, זוגות נשואים דומים לפתיתי שלג. אפשר שמרחוק כולם נראים דומים לחלוטין, אך למעשה כל זוג שונה ויחיד במינו
[שלמי תודה]
פתיתי שלג\Dover