שאלות של קוראים
האם חובה לקיים תמיד נדרים שנודרים לאלוהים?
במובן המקראי של המילה, נדר הוא הבטחה חגיגית לאלוהים מצד אדם לעשות מעשה, להביא זבח, לבצע שירות מיוחד, לקבל תפקיד מסוים או להינזר מדברים שאינם אסורים כשלעצמם. המקרא מספר על נדרים שהיו מוּתנים, כלומר, שהיתה כרוכה בהם התחייבות לפעול בדרך מסוימת בתנאי שקודם לכן אלוהים יעשה משהו. לדוגמה, על חנה, אמו של שמואל הנביא, נאמר: ”ותידור נדר ותאמר: ’יהוה צבאות, אם... לא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים, ונתתיו ליהוה כל ימי חייו, ומוֹרָה לא יעלה על ראשו’” (שמואל א׳. א׳:11). המקרא מציין שאת הנדרים נודרים מתוך רצון ולא בכפייה. עד כמה מחייבים הנדרים שנודרים לאלוהים?
”כאשר תידור נדר לאלוהים”, אמר שלמה המלך, ”אל תאחר לשלמו”. הוא מוסיף: ”את אשר תידור, שלם. טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם” (קהלת ה׳:3, 4). בתורת משה נאמר: ”כי תידור נדר ליהוה אלוהיך, לא תאחר לשלמו, כי דרוש ידרשנו יהוה אלוהיך מעימך, והיה בך חטא” (דברים כ״ג:22). כן, נדירת נדר לאלוהים אינה דבר של מה בכך. אם נודרים, יש לעשות זאת מסיבות טובות, ולא צריך להיות לנודר שום ספק באשר ליכולתו לקיים את מה שהבטיח. אם יש לו ספקות, מוטב שלא ידור כלל. אך היה וכן נודרים, האם חובה לקיים כל נדר?
מה אם מישהו נודר לעשות דבר מסוים, ואחר כך מתברר לו שהדבר נוגד את רצון אלוהים? מה אם הנדר יגרום לפרט לטמא בצורה כלשהי את עבודת אלוהים האמיתית באי־מוסריות מינית? (דברים כ״ג:19) ברור אפוא, שאין חובה לקיים נדר כזה. זאת ועוד, התורה קבעה שאב או בעל יכולים לבטל נדר שנדרה הבת או האישה (במדבר ל׳:4–16).
קח לדוגמה אדם שנדר לאלוהים להישאר רווק וכעת מוצא את עצמו במובן מסוים בדילמה. בגלל הנדר הוא הגיע למצב שבו אם יקיים את שהבטיח, הוא עלול להפר את אמות המידה של אלוהים באשר למוסריות. האם בכל זאת עליו לשלם את נדרו? האם לא מוטב שיפר את הנדר על מנת להגן על עצמו מאשמת אי־מוסריות ואז יתחנן לרחמי אלוהים ולמחילתו? רק הוא עצמו יוכל להגיע להחלטה בנושא; איש אינו יכול להחליט בשבילו.
אך מה אם אדם נודר נדר ובדיעבד מבין שנהג בפזיזות? האם בכל זאת עליו לשלם את הנדר? ליפתח לא היה קל לשלם את מה שנדר לאלוהים, אך הוא עשה כן בנאמנות (שופטים י״א:30–40). אם אדם אינו מקיים את נדרו, אלוהים עלול ’לקצוף’ ולחבל בהישגיו של אותו האיש (קהלת ה׳:5). אלוהים יסיר את חסדו ממי שמזלזל בחשיבות קיום הנדר.
ישוע המשיח אמר: ”תהא מילתכם ’כן’, כן; ’לא’, לא. יותר מזה מן הרע הוא” (מתי ה׳:37). משיחי צריך לדאוג לשלם את נדריו לאלוהים, אך עליו גם להיות מהימן בכל דבריו, הן לפני אלוהים והן לפני בני אדם. מה אם הוא עשה הסכם עם מישהו, אך מבדיקה מעמיקה יותר מתברר לו שהיתה זו טעות מצדו? אל לו להקל ראש בדבר. עם זאת, אחרי משא ומתן רציני ייתכן שהצד השני יסכים לשחרר אותו מהתחייבותו (תהלים ט״ו:4; משלי ו׳:2, 3).
אם כן, מה צריכה להיות דאגתנו העיקרית בעניין הנדרים ובכל דבר אחר? מן הראוי שנשתדל תמיד לשמור על יחסים תקינים עם יהוה אלוהים.
[תמונות בעמודים 30, 31]
חנה לא איחרה לשלם את נדרה
[תמונות בעמודים 30, 31]
יפתח שילם את נדרו למרות שהיה לו קשה