’הייו קדושים בכל דרכיכם’
”הייו גם אתם קדושים בכל דרכיכם כמו שקדוש הוא אשר קרא אתכם, שהרי כתוב, ’קדושים תהיו כי קדוש אני’” (פטרוס א׳. א׳:15, 16).
1. מדוע פטרוס קרא לקורינתים להיות קדושים?
מדוע השליח פטרוס יעץ את העצה שלעיל? זאת משום שהבחין בצורך של כל משיחי לשמור כי מחשבותיו ומעשיו יעלו בקנה אחד עם קדושת יהוה. לכן, הקדים את דבריו אלה באומרו: ”חיגרו מותני שכליכם, הייו עירנים... כבנים מצייתים, אל תתנהגו לפי התאוות שהיו לכם בעבר כשהייתם חסרי דעת” (פטרוס א׳. א׳:13, 14).
2. מדוע תאוותינו, קודם שלמדנו את האמת, היו חסרות קדושה?
2 תאוות העבר שלנו היו חסרות קדושה. מדוע? משום שרבים מאיתנו, קודם שקיבלנו את האמת המשיחית, ניהלנו אורח־חיים הנהוג בעולם. פטרוס ידע זאת כשכתב בפשטות: ”די היה הזמן שעבר עליכם בעשיית חפץ הגויים, כאשר התהלכתם בדרכי זימה ותאוות, שכרות והוללות, נשפי שתייה ועבודת אלילים אסורה”. כמובן, פטרוס לא מנה מעשים טמאים האופייניים לעולם כיום, שכן באותם ימים הללו לא היו ידועים (פטרוס א׳. ד׳:3, 4).
3, 4. (א) כיצד נוכל לכבוש את התאוות הפסולות? (ב) האם על המשיחיים להיות חסרי רגש? הסבר.
3 האם הבחנת שהתאוות האלה מעוררות את הבשר, את החושים ואת הרגשות? כאשר איננו כובשים אותן, מחשבותינו ומעשינו הופכים בנקל לטמאים. הדבר ממחיש את הצורך להניח לכוח ההיגיון לשלוט במעשינו. פאולוס התבטא כך: ”ובכן, אני מפציר בכם אחים, ברחמי האל, שתקריבו את גופכם כקורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים, עבודת־אלוהים מכוח ההיגיון שלכם” (רומים י״ב:1, 2, ע״ח).
4 כדי להקריב לאלוהים קורבן קדוש, מן ההכרח שלא נניח לרגשות לשלוט בנו אלא לכוח ההיגיון. מה רבים הם אלה אשר נסחפו לאי־מוסריות משום שהתירו לרגשותיהם לשלוט במעשיהם! אין בזה לומר שעלינו לדכא את רגשותינו; אחרת, כיצד נוכל לגלות שמחה בשירות יהוה? אולם, אם ברצוננו להניב את פירות הרוח ולא את פעלי הבשר, אזי מן ההכרח שתהיה לנו התחדשות דעת על־פי הלוך הרוח של המשיח (גלטים ה׳:22, 23; פיליפים ב׳:5).
חיים קדושים, מחיר קדוש
5. מדוע פטרוס היה מודע לצורך בקדושה?
5 מדוע פטרוס היה כה מודע לצורך בקדושה משיחית? כיוון שהיה מודע היטב למחיר הקדוש ששולם כדי לפדות את בני־האדם הצייתנים. הוא כתב: ”יודעים אתם כי לא בדבר נשחת, לא בכסף ולא בזהב, נפדיתם מדרככם התפלה שנחלתם מאבותיכם, כי אם בדם יקר של שה תמים שאין בו מום, בדמו של המשיח” (פטרוס א׳. א׳:18, 19). אמת, מקור הקדושה, יהוה אלוהים, שלח אל הארץ את בנו יחידו, ה”קדוש”, על־מנת לשלם את הכופר אשר יאפשר לבני־האדם לרקום יחסים טובים עם אלוהים (יוחנן ג׳:16; ו׳:69; שמות כ״ח:36; מתי כ׳:28).
6. (א) מדוע אין זה קל להתנהג בקדושה? (ב) מה יכול לעזור לנו להתמיד להתנהג בקדושה?
6 אך עלינו להכיר בכך שאין זה קל לנהל חיי קדושה בלב עולמו המושחת של השטן. הוא טומן מלכודות למשיחיים האמיתיים המנסים לשרוד בסדר־הדברים שלו (אפסים ו׳:12; טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). חיוני שהפרט יטפח חוסן רוחני כדי לשמור על קדושה לנוכח לחצים במסגרת העבודה החילונית, התנגדות מצד המשפחה, לעג בבית־הספר ולחץ חברתי. הדבר מבליט את התפקיד החשוב שממלאים הלימוד האישי והנוכחות הקבועה באסיפות הקהילה. פאולוס יעץ לטימותיאוס: ”החזק במתכונת הדברים הבריאים אשר שמעת ממני, באמונה ובאהבה אשר במשיח ישוע” (טימותיאוס ב׳. א׳:13). אנו שומעים דברים בריאים אלה באולם־המלכות וקוראים אותם כשאנו לומדים אישית את המקרא. הם יכולים לעזור לנו לשמור על התנהגות קדושה במצבים שונים מדי יום ביומו.
התנהגות קדושה בחוג־המשפחה
7. כיצד הקדושה צריכה להשפיע על חיי־המשפחה שלנו?
7 כאשר ציטט פטרוס את הכתוב בויקרא י״א:44, הוא הזכיר את המילה היוונית הַגִיוֹס, שמשמעה ”נבדל מן החטא ולכן מוקדש לאלוהים, מקודש” (An Expository Dictionary of New Testament Words [מילון פרשני למילים בברית החדשה] מאת וו. א. ויין). כיצד צריך הדבר להשפיע על חיי־המשפחה המשיחיים שלנו? ללא ספק, הכוונה היא שחיי־המשפחה שלנו צריכים להיות מושתתים על אהבה, מאחר ש”האלוהים הוא אהבה” (יוחנן א׳. ד׳:8). אהבה שמתוך מסירות־נפש היא שמן־הסיכה במערכות היחסים בין בני־זוג ובין הורים וילדיהם (קורינתים א׳. י״ג:4–8; אפסים ה׳:28, 29, 33; ו׳:4; קולוסים ג׳:18, 21).
8, 9. (א) איזה מצב מתפתח לעתים בבית משיחי? (ב) איזו עצה טובה מייעץ המקרא בנידון?
8 אפשר שאנו סבורים שגילוי אהבה מעין זו הוא דבר מובן מאליו במשפחה משיחית. אך יש להודות, שלא בכל בית משיחי מצויה אהבה במידה הרצויה. ייתכן שזה הרושם שאנו מותירים כשאנו באולם־המלכות, אך באיזו קלות עלולה קדושתנו להיעלם בבית. אז אנו עלולים לשכוח לפתע שהאשה היא עדיין אחותנו המשיחית ושהבעל לא השתנה, אלא הוא אותו אח (ואולי משרת־עוזר או זקן־קהילה), שבאולם־המלכות נראה שרוחשים לו כבוד. הרוחות מתלהטות, ועלולים להתפתח ויכוחים סוערים. מערכת ערכים כפולה עלולה להסתנן אל חיינו. לא עוד מדובר ביחסי בעל ואשה כדוגמת המשיח, אלא במריבה בין גבר לאשה. הם שוכחים שבבית צריכה לשרור אווירה של קדושה. אולי הם מתחילים להישמע כאנשי העולם. אז, באיזו קלות יכולות לצאת מן הפה הערות פוגעות ועוקצניות! (משלי י״ב:18; השווה מעשי־השליחים ט״ו:37–39).
9 אך פאולוס מייעץ: ”אל יֵצא מפיכם כל דבר ניבול [ביוונית לוֹגוֹס סַפְּרוֹס, ”דיבור מטמא”, ולכן חסר קדושה], אלא דבר שהוא טוב בעתו ויש בו כדי לבנות, למען ישפיע נועם על השומעים”. הדבר חל על כל השומעים בבית, לרבות הילדים (אפסים ד׳:29; יעקב ג׳:8–10).
10. כיצד העצה לגבי הקדושה חלה על הילדים?
10 כמו־כן, הנחיה זו לגבי הקדושה חלה באותה מידה על הילדים במשפחה המשיחית. מה קל לילדים לשוב הביתה מבית־הספר ולהתחיל לחקות את הדיבור המרדני וחסר הכבוד של בני־גילם בעולם! ילדים, אל תימשכו לגישות שגילו הנערים גסי־הרוח שפגעו בנביא יהוה, ושמגלים המנאצים מנבלי־הפה המקבילים להם כיום (מלכים ב׳. ב׳:23, 24). אל תטמאו את לשונכם בשפת רחוב גסה המאפיינת אנשים שמתוך עצלות או חוסר התחשבות אינם טורחים להשתמש בשפה יפה. כמשיחיים, דברינו צריכים להיות קדושים, נעימים, בונים, אדיבים ו”מתובלים במלח”. דברינו יבליטו את השוני בינינו לבין אחרים (קולוסים ג׳:8–10; ד׳:6).
קדוּשה ובני־משפחתנו הלא־מאמינים
11. מדוע התנהגות בקדושה אין משמעה צדקנות?
11 בעודנו מנסים להקפיד להתנהג בקדוּשה, אל לנו להותיר רושם של מתנשאים או צדקנים, במיוחד במגעינו עם בני־משפחה לא־מאמינים. התנהגותנו המשיחית האדיבה צריכה לכל הפחות לעזור להם לראות שאנו שונים במובן החיובי, שאנחנו יודעים כיצד לגלות אהבה וחמלה, בדיוק כשם שנהג השומרוני הטוב במשלו של ישוע (לוקס י׳:30–37).
12. כיצד יכולים בני־זוג משיחיים למשוך את לבו של בן־הזוג הלא־מאמין לאמת?
12 פטרוס הדגיש את חשיבותה של גישה הולמת כלפי בני־משפחה לא־מאמינים, וכתב לרעיות משיחיות: ”כן גם אתן, הנשים, היכנענה לבעליכן; וכך, אם יש שאינם מצייתים לדבר, ייקנה לבם לא על־ידי דיבור אלא על־ידי התנהגות הנשים, בראותם את התנהגותכן הטהורה המלווה ביראה”. רעיה משיחית (או בעל) יכולה למשוך את לבו של בן־הזוג הלא־מאמין לאמת אם התנהגותה טהורה, מתחשבת ומלווה ביראת כבוד. משמע הדבר, שתוכניתה התיאוקרטית צריכה להיות גמישה, כדי שלא להתעלם במפגין מבן־הזוג הלא־מאמין או להותיר אותו מחוץ לתמונהa (פטרוס א׳. ג׳:1, 2).
13. כיצד זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים יכולים לעתים לעזור לבעלים לא־מאמינים להעריך את האמת?
13 זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים יכולים לעתים לעזור על־ידי היכרות עם הבעל הלא־מאמין בהתרועעות חברתית. בדרך זו הוא עשוי לראות שהעדים הם אנשים מן השורה, הגונים, בעלי תחומי התעניינות מגוונים בנוסף למקרא. באחד המקרים, זקן־קהילה גילה עניין בתחביב הדיג של בעל אחד. די היה בכך כדי לשבור את הקרח. בסופו של דבר, בעל זה הפך לאח טבול. במקרה אחר, בעל לא־מאמין התעניין מאוד בכנריות. זקני־הקהילה לא ויתרו. אחד מהם למד את הנושא כדי שבפעם הבאה שיפגוש את הבעל, יוכל לפתוח עימו בשיחה על הנושא החביב עליו! לפיכך, קדושתנו אין משמעה שאנו מחמירים ושמרנים או צרי־אופק (קורינתים א׳. ט׳:20–23).
כיצד נוכל להיות קדושים בקהילה?
14. (א) מהי אחת השיטות של השטן לחתור תחת אושיות הקהילה? (ב) כיצד נישמר שלא ליפול במלכודת השטן?
14 השטן הוא מלשין, שכן המילה שטן ביוונית היא דיאבּולוס, ומשמעה ”מקטרג” או ”משמיץ”. מומחיות השטן, אחת מני רבות, היא השמצה, והוא מנסה להשתמש בה בקהילה. השיטה החביבה עליו היא רכילות. האם אנו מרשים לעצמנו להפוך לפתיים הנופלים ברשתה של התנהגות טמאה זו? כיצד עלול הדבר לקרות? על־ידי כך שנרכל, שנחזור על רכילות באוזני אחרים או שנטה לה אוזן. משל חכם אמר: ”איש תהפוכות ישַלח מדון, ונרגן [מוציא דיבה] מפריד אלוף” (משלי ט״ז:28). מהי התרופה לרכילות ולהוצאת דיבה? עלינו לוודא שדברינו תמיד יהיו בונים וינבעו מאהבה. אם נתמקד במידותיהם הטובות של אחינו ולא במגרעות המיוחסות להם, שיחתנו תמיד תהא נעימה ורוחנית. זכור שקל למתוח ביקורת. וכל אדם המרכל עימך על אחרים עלול לרכל גם עם אחרים עליך! (טימותיאוס א׳. ה׳:13; טיטוס ב׳:3).
15. אילו מתכונות המשיח תעזורנה לשמור על קדושתם של כל חברי הקהילה?
15 כדי לשמור על קדושת הקהילה, על כולנו לאמץ את הלוך הרוח של המשיח, וידוע לנו כי תכונתו השלטת היא אהבה. לפיכך, פאולוס יעץ לקולוסים להיות רחמנים כדוגמת המשיח: ”לכן אתם, כבחירי אלוהים קדושים ואהובים, ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות לב, נמיכות רוח וענווה ואורך אפיים... סילחו זה לזה... מעל לכל אלה תשרור האהבה, שהיא קשר השלימות”. אזי הוסיף: ”וישלוט נא בלבבכם שלום המשיח”. ללא ספק, ברוח סלחנית זו, נוכל לשמור על אחדות הקהילה וקדושתה (קולוסים ג׳:12–15).
האם קדושתנו בולטת לעין בשכונתנו?
16. מדוע עבודתנו את אלוהים בקדושה צריכה להסב אושר?
16 מה באשר לשכנינו? איך אנו מצטיירים בעיניהם? האם אנחנו מקרינים את שמחת האמת, או שמא אנו גורמים לאמת להיראות כמעמסה? אם אנחנו קדושים כשם שיהוה קדוש, הדבר חייב להתבטא בדברינו ובמעשינו. צריך להיות ברור שעבודתנו את אלוהים בקדושה מסבה אושר. מדוע? משום שיהוה הוא אל מאושר, החפץ באושרם של עובדיו. לכן, יכול היה מחבר־התהלים לומר על עם יהוה בימי קדם: ”אשרי העם שיהוה אלוהיו!” האם אנו משקפים אושר זה? האם גם ילדינו שואבים סיפוק מהימצאם בקרב עמו של יהוה באולם־המלכות ובכינוסים? (תהלים פ״ט:16, 17; קמ״ד:15).
17. כיצד נוכל לגלות איזון בקדושתנו באופן מעשי?
17 נוכל לגלות איזון בקדושתנו גם ברוח שיתוף־הפעולה שלנו וביחסי־השכנות הטובים שלנו. לעתים דרוש שיתוף־פעולה מצד שכנים, אולי בניקיון השכונה ובארצות מסוימות בשיפור הדרכים ובתיקון הכבישים. בנושא זה, קדושתנו עשויה להתבטא בדרך שבה אנו מתחזקים את גינתנו, חצרנו או רכוש אחר שלנו. אם אנו משאירים אשפה זרוקה סביב או שהחצר שלנו לא־מסודרת ומלוכלכת, ובה עומדות לעיני כל גרוטאות של כלי־רכב, הנוכל לומר שאנו מתייחסים בכבוד לשכנינו? (ההתגלות י״א:18).
קדושה בעבודה ובבית־הספר
18. (א) באיזה מצב קשה נתונים המשיחיים כיום? (ב) כיצד נוכל להיות שונים מן העולם?
18 השליח פאולוס כתב אל המשיחיים שהתגוררו בעיר קורינתוס חסרת הקדושה: ”כתבתי לכם באיגרת שלא להתערב עם זונים. אינני מתכוון לזונים בני העולם הזה, או לחמדנים, לחומסים ועובדי אלילים, שכן אז הייתם חייבים לצאת מן העולם” (קורינתים א׳. ה׳:9, 10). משיחיים החייבים להתערב מדי יום עם אנשים לא־מוסריים או מושחתים נתונים במצב קשה זה. מדובר במבחן אמונה קשה, במיוחד בתרבויות המעודדות הטרדות מיניות, שחיתות ואי־יושר או המוחלות עליהם. בסביבה מעין זו, איננו יכולים להרשות לעצמנו להציב אמות־מידה נמוכות יותר כדי להיחשב ל”נורמלים” בעיני הסובבים אותנו. מוטב שהתנהגותנו המשיחית האדיבה, אך השונה, תבליט את השוני בינינו לבין השאר בעיני אנשים בעלי כושר הבחנה, אלה המכירים בצורכם הרוחני והמבקשים להם דבר טוב יותר (מתי ה׳:3; פטרוס א׳. ג׳:16, 17).
19. (א) ילדים, עם אילו ניסיונות אתם מתמודדים בבית־הספר? (ב) מה ההורים יכולים לעשות כדי לתמוך בילדיהם ובהתנהגותם הקדושה?
19 בדומה לכך, ילדינו מתמודדים עם ניסיונות רבים בבית־הספר. הורים, האם אתם מבקרים בבית־הספר שבו לומדים ילדיכם? היודעים אתם איזו אווירה שוררת שם? האם יש לכם קשר עם המורים? מדוע שאלות אלה חשובות? משום שבאזורים עירוניים רבים בעולם, בתי־הספר הפכו לחממות של אלימות, סמים ומין. כיצד יוכלו ילדיך לשמור על נאמנות ועל התנהגות קדושה אם לא יזכו למלוא התמיכה וההזדהות מאת הוריהם? בצדק, פאולוס יעץ להורים: ”האבות, אל תרגיזו את ילדיכם, פן תיפול רוחם” (קולוסים ג׳:21). חוסר הבנה לגבי בעיותיהם וניסיונותיהם היומיומיים של הילדים הוא אחת הדרכים ’להרגיזם’. ההכנה להתמודדות עם הפיתויים שבבית־הספר מתחילה באווירה הרוחנית השוררת בבית המשיחי (דברים ו׳:6–9; משלי כ״ב:6).
20. מדוע הקדושה חיונית לכולנו?
20 לסיכום, מדוע הקדושה חיונית לכולנו? מאחר שהיא משמשת הגנה מפני השפעתו המזיקה של עולם השטן ואורח־חשיבתו. זו ברכה עתה ובעתיד. היא עוזרת להבטיחנו כי נזכה לחיים האמיתיים בעולם החדש, אשר בו ישכון הצדק. היא מסייעת לנו להיות משיחיים מאוזנים, ידידותיים ובני־שיחה — ולא קנאים ובלתי ותרנים. בקיצור, היא גורמת לנו להידמות למשיח (טימותיאוס א׳. ו׳:19).
[הערת שוליים]
a לשם מידע נוסף לגבי התנהגות טקטית עם בני־זוג לא־מאמינים, ראה חוברת המצפה מ־15 באוגוסט 1990 (אנג׳), ”אל תזניח את בן־זוגך!” עמ׳ 20–22, וחוברת המצפה מ־1 בספטמבר 1989, עמ׳ 24, סעיפים 20–22.
האם זכור לך?
◻ מדוע פטרוס ראה צורך לייעץ למשיחיים בנושא הקדושה?
◻ מדוע אין זה קל לנהל חיי קדושה?
◻ מה כולנו יכולים לעשות כדי לשפר את קדושת המשפחה?
◻ מאיזו התנהגות חסרת קדושה עלינו להימנע, כדי שהקהילה תישמר קדושה?
◻ כיצד נוכל לשמור על קדושתנו בעבודה ובבית־הספר?
[תמונות בעמודים 16, 17]
כעדי־יהוה, עלינו לשמוח בשירות אלוהים ובפעילויות אחרות