”כבד את יהוה מהונך” — כיצד?
”כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך”. במילות חוכמה אלה, שנכתבו בהשראה לפני כ־600,2 שנה, טמון הסוד לקבלת שפע ברכות יהוה, שכן ההמשך אומר: ”ויימלאו אסמיך שָׂבָע, ותירוש יְקָבֶיך יפרוֹצו” (משלי ג׳:9, 10).
מה משמע לכבד את יהוה? מהו ההון שממנו עלינו לכבד את יהוה? וכיצד נוכל לעשות כן?
”כבד את יהוה”
המילה כבוד בתנ״ך גזורה מהשורש ”כבד” שמשמעו היסודי הוא ”בעל משקל רב”. לכן, לכבד אדם פירושו להתייחס אליו (או אליה) כאל אישיות בעלת משקל רב, כאל אדם מרשים או בעל ערך. מילה נרדפת בתנ״ך לכבוד היא יְקר. כמו־כן, המילה היוונית טִימֵה מתורגמת לעתים בכתבי־הקודש ל”כבוד”, ומובנה הוא הוקרה, ערך, יוקרה. לפיכך, מתן כבוד הוא גילוי הוקרה והערכה רבה.
למתן כבוד יש היבט נוסף. חשוֹב על סיפורו של היהודי הנאמן מרדכי, שחשף קשירת קשר להתנקשות בחיי אחשוורוש, ממלכי פרס העתיקה. כשנודע לאחר מכן למלך שמרדכי לא זכה לשום מחווה של כבוד, שאל את המן, ראש שריו, מהי הדרך הטובה ביותר לחלוק כבוד לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. המן חשב שמדובר בו, אך איזו טעות היתה בידו! המן אמר, על כל פנים, שיש להלביש איש זה ב”לבוש מלכוּת” ולהרכיבו על ”סוס אשר רכב עליו המלך”. לבסוף אמר: ”והרכיבוהו על הסוס ברחוב העיר, וקראו לפניו, ’ככה ייעשה לָאיש אשר המלך חפץ ביקרו’” (אסתר ו׳:1–9). במקרה הזה, כדי לכבד אדם רוממו אותו ברבים, למען יוקירוהו הכל.
בדומה לכך, גם למתן כבוד ליהוה יש שני היבטים: גילוי הוקרה אישית כלפיו ופיאורו ברבים על־ידי השתתפות בפעילות ההכרזה על שמו ותמיכה בפעילות זו.
”הונך” — מהו?
הוננו בהחלט כולל את חיינו, את זמננו, את כישורינו ואת כוחנו. ומה לגבי רכושנו? תן דעתך לדברים שאמר ישוע בראותו אלמנה ענייה שמה שתי פרוטות בתיבת האוצר בבית המקדש. הוא אמר: ”האלמנה הענייה הזאת נתנה יותר מכולם. כי כל אלה [שאר התורמים] נתנו את נדבותיהם מן העודף שלהם, אך היא ממחסורה נתנה את כל אשר היה לה למחיה” (לוקס כ״א:1–4). ישוע שיבח את האלמנה על שניצלה את משאביה החומריים לקידום עבודת יהוה האמיתית.
ברור אפוא כי ההון שעליו דיבר שלמה כולל גם את כל רכושנו. והמילים ”ראשית כל תבואתך” מקפלות בתוכן את הרעיון של נתינת מיטב הוננו ליהוה.
אך כיצד מסבה נתינה חומרית כבוד ליהוה? הרי הכל שייך לו ממילא, לא כן? (תהלים נ׳:10; צ״ה:3–5) ”ממך הכל”, הודה המלך דוד לפני יהוה בתפילה מעומק הלב. ובאשר לתרומה נכבדה שהוא ועמו הרימו לבניית המקדש, אמר דוד: ”מיָדך נתַנו לך” (דברי־הימים א׳. כ״ט:14). לכן, בנותננו ליהוה אנחנו פשוט מחזירים לו את אשר נתן לנו ברוב טובו (קורינתים א׳. ד׳:7). עם זאת, כיבוד יהוה כולל, כאמור, פיאורו לעיני הזולת. ונתינה חומרית לקידום ענייני עבודת אלוהים האמיתית מסבה לו כבוד. יש במקרא דוגמאות מצוינות למתן כבוד ליהוה באופן זה.
דוגמאות מן העבר
לפני כ־500,3 שנה, כשהגיעה שעתו של יהוה להקים את המשכן במדבר כמקום שיוחד לעבודת אלוהי ישראל, היה צורך בחפצים יקרים שונים, כנדרש על־פי הוראותיו המפורטות של אלוהים. יהוה ציווה על משה לקבל מ’כל נדיב לבו תרומה ליהוה’ (שמות ל״ה:5). הכתוב ממשיך ואומר: ”ויבואו כל איש אשר נְשָׂאוֹ לבו, וכל אשר נָדבָה רוחו אותו, הביאו את תרומת יהוה למלאכת אוהל מועד ולכל עבודתו ולבגדי הקודש” (שמות ל״ה:21). כה גדולה היתה תרומתם, הרבה מעבר לדרוש, עד כי היה צורך לבקש מהעם להפסיק להביא תרומות! (שמות ל״ו:5, 6).
והנה דוגמה נוספת. עם תום עידן המשכן, כשהחלו ההכנות לבניית המקדש, תרם דוד ביד רחבה למקדש שבנו שלמה עתיד היה לבנות. הוא גם קרא לאחרים לנהוג כמותו והעם נענה לקריאה ותרם מהונו ליהוה. רק שוויים של הכסף והזהב שנתרמו נאמד ב־50 מיליארד דולר! ”וישמחו העם על התנדבם” (דברי־הימים א׳. כ״ט:3–9; דברי־הימים ב׳. ה׳:1).
’התנדבות’ בימינו
כיצד נוכל ליהנות כיום מהשמחה שבצד הנתינה מרצון? הפעילות החשובה מכל המתבצעת בעולם בזמננו היא הכרזת המלכות ועשיית תלמידים (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20; מעשי־השליחים א׳:8). ויהוה ראה לנכון להפקיד את ענייניה הארציים של המלכות בידי עדיו (ישעיהו מ״ג:10).
כמובן, דרוש כסף למימון הפעילות שמבצעים עדי־יהוה בימינו. בנייתם ואחזקתם של אולמי־מלכות, אולמי כינוסים, משרדי סניף, בתי דפוס ובתי מגורים למשפחות בית־אל דורשות מָמון. גם בהדפסה ובהפצה של ספרי מקרא וספרות מקראית בשפות שונות כרוכות הוצאות. כיצד ממומנות הוצאות ארגוניות אלה? על־ידי תרומות הנתרמות בחפץ לב!
את רוב התרומות תורמים אנשים שאינם אמידים, כאותה אלמנה שראה ישוע. הם אינם רוצים להחמיץ את ההזדמנות לכבד את יהוה בדרך זו, ולכן הם תורמים סכומים צנועים ”כפי יכולתם” ולעתים אף ”יותר מכפי יכולתם” (קורינתים ב׳. ח׳:3, 4).
”כל איש כפי שיִדבנו לבו יתן, לא מתוך צער או הכרח, שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”, אמר השליח פאולוס למשיחיים בקורינתוס (קורינתים ב׳. ט׳:7). נתינה בשמחה מצריכה תכנון טוב. פאולוס אמר לקורינתים: ”מדי ראשון בשבוע יניח כל אחד מכם תרומה כפי שידו משגת וישמרֶהָ אצלו, כדי שלא יתחילו באיסוף התרומות בעת בואי” (קורינתים א׳. ט״ז:2). כן גם כיום, החפצים לתרום לקידום הפעילות למען המלכות יכולים להקצות, באופן אישי ומרצונם הטוב, חלק מהכנסתם למטרה זו.
יהוה מברך את מכבדיו
שגשוג חומרי אומנם אינו מבטיח שגשוג רוחני, אך אם נכבד את יהוה בנדיבות מהוננו — זמננו, כוחנו ומשאבינו הכלכליים — נבורך בשפע ברכות. זאת משום שאלוהים, אשר לו תבל ומלואה, מבטיחנו: ”נפש ברכה תדושן, ומרוֶה גם הוא יורֶא” (משלי י״א:25).
לאחר מות המלך דוד, בנה שלמה בנו בתרומות שאסף אביו מקדש מפואר על־פי הנחיות יהוה. כל זמן ששלמה שמר על נאמנותו בעבודת אלוהים, ישבו ”יהודה וישראל לבטח... מדן ועד באר שבע, כל ימי שלמה” (מלכים א׳. ה׳:5). האסמים מלאו בר והיקבים שפעו יין — כל עוד ישראל ’כיבדו את יהוה מהונם’.
לימים, אמר יהוה באמצעות הנביא מלאכי: ”’בחנוני נא בזאת’, אמר יהוה צבאות, ’אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די’” (מלאכי ג׳:10). השגשוג הרוחני של משרתי יהוה בימינו מוכיח שאלוהים עומד בדיבורו.
אין ספק שיהוה שבע רצון כשאנו תורמים את חלקנו לקידום ענייני המלכות (עברים י״ג:15, 16). והוא מבטיח לתמוך בנו, אם ’נבקש תחילה את מלכותו ואת צדקתו’ (מתי ו׳:33). הבה ’נכבד את יהוה מהוננו’ בשמחה וגיל.
[תיבה בעמודים 28, 29]
דרכים שבהן יש הבוחרים לתרום לפעילות הכל־עולמית
רבים מפרישים או מקציבים סכום כלשהו, ומשלשלים אותו לתיבות התרומות שעליהן כתוב: ”תרומות למימון הפעילות הכל־עולמית של החברה (מתי כ״ד:14)”. מדי חודש, הקהילות מעבירות סכומים אלה למשרד הראשי בברוקלין, ניו־יורק, או למשרד הסניף המקומי.
ניתן גם לשלוח תרומות כספיות ישירות אל הכתובת: 3842-10211 kroY weN ,nylkoorB ,sthgieH aibmuloC 25 ,eciffO s’rerusaerT noitnettA ,ainavlysnneP fo yteicoS tcarT dna elbiB rewoT hctaW או למרכז הארצי של החברה. כמו־כן, אפשר לתרום תכשיטים או דברי־ערך אחרים. לתרומות אלה, יצורף מכתב קצר המצהיר ישירות וברורות שתרומות אלה הן מתנה.
תרומה על תנאי
ניתן לתת לחברת המצפה סכום כסף בהסדר מיוחד, שלפיו תוחזר התרומה לתורם במקרה הצורך. למידע נוסף פנה אל מחלקת הכספים שכתובתה מצויינת לעיל.
נתינה מתוכננת
בנוסף למתנות כספיות ולתרומות כספיות על תנאי, יש דרכי נתינה נוספות המועילות לשירות המלכות בכל רחבי העולם. הללו כוללות:
ביטוח: חברת המצפה יכולה להיות רשומה כמוטבת בפוליסת ביטוח חיים, בתוכנית פנסיה או פרישה. יש להודיע לחברה על כל סידור מעין זה.
חשבונות בנק: חשבונות בנק, תעודות פיקדון או חשבונות פנסיה פרטיים ניתן להפקיד בפיקדון נאמנות עבור חברת המצפה או להפקידם עם אפשרות לפדותם במות התורם. כל זאת בהתאם לדרישות הבנקים המקומיים. יש להודיע לחברה על כל סידור מעין זה.
מניות ואיגרות חוב: ניתן לתרום לחברת המצפה מניות ואיגרות חוב כמתנה ללא תנאים או על־פי הסדר, שלפיו הכנסותיהן ימשיכו לזרום לכיסו של התורם.
נכסי דלא ניידי: ניתן לתרום לחברת המצפה נכסי דלא ניידי ניתנים למכירה, הן ישירות כמתנה מוצהרת והן כנכס בפיקדון לתקופת חיי התורם או התורמת, שיוכל להמשיך להתגורר בו כל חייו. על הפרט ליצור קשר עם החברה בטרם יעביר נכס כלשהו לרשותה.
צוואות והסכמי נאמנות: ניתן להוריש לחברת המצפה רכוש או כסף באמצעות צוואה חוקית, או על־ידי מינוי החברה למוטבת בהסכם נאמנות. הסכם נאמנות עם ארגון דתי עשוי להקנות הטבות מס מסוימות. יש לשלוח לחברה עותק של הצוואה או של הסכם הקרן.
כמשתמע מן המונח ”נתינה מתוכננת”, תרומות מסוג זה דורשות מעצם טיבן תכנון מצד התורם. כדי לעזור למעוניינים לתרום לחברה באחת מדרכי הנתינה המתוכננת, הוכנה חוברת הנקראת נתינה מתוכננת לתועלת שירות המלכות הכל־עולמי (Planned Giving to Beneift Kingdom Service Worldwide). החוברת נכתבה לאור הפניות הרבות לחברה בעניין מתנות, צוואות והסכמי נאמנות. יש בה גם מידע מועיל נוסף על תכנון עזבונות, תוכניות כלכליות ותוכניות מס, ומטרתה לעזור לתושבי ארצות־הברית המעוניינים לתרום לקידום ענייני המלכות הכל־עולמיים לבחור בדרכים המשתלמות והיעילות ביותר לעשות כן, בהתחשב במשפחתם ובנסיבותיהם. קריאת החוברת והתייעצות עם העובדים ב”מדור הנתינה המתוכננת” (Planned Giving Desk) איפשרה לרבים לסייע לחברה ועם זאת ליהנות מהטבות מס מרביות. ניתן להזמין את החוברת דרך הדואר.
המעוניינים בדרכי הנתינה שלעיל יפנו למדור הנתינה המתוכננת, חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, ת.ד. 961 תל־אביב 61009, ישראל, או למשרד הסניף המשרת את ארצם.