הישאר עירני עתה יותר מתמיד!
”אל נא נישן כאחרים, אלא נהיה ערים ומפוכחים” (תסלוניקים א׳. ה׳:6).
1, 2. (א) תאר את הערים פומפיי והֶרקוּלָנֵיאום. (ב) מאילו סימני אזהרה התעלמו תושבי פומפיי והרקולניאום, ומה עלה בגורלם?
במאה הראשונה לספירה, היו פומפיי והֶרקוּלָנֵיאום ערים משגשגות באימפריה הרומית ששכנו בקרבת הר וֶזוּביוּס. הן שימשו כאתרי נופש פופולריים עבור רומאים אמידים. התיאטראות באותן ערים יכלו להכיל קהל בן יותר מאלף איש, ובפומפיי היה אמפיתיאטרון שכמעט כל העיר יכלה להתאסף בו. בחפירות שנערכו בפומפיי נמצאו שרידים של 118 פונדקים ובתי מרזח, אשר כמה מהם שימשו כבתי הימורים ובתי בושת. אי־מוסריות וחומרנות פשטו בכל עבר, כפי שמעידים ציורי קיר ופריטים אחרים שנתגלו שם.
2 בעשרים וארבעה באוגוסט, שנת 79 לספירה, התפרץ הר וזוביוס. חוקרי הרי געש סבורים שההתפרצות הראשונה, אשר המטירה על שתי הערים אבני לבה ואפר, ככל הנראה לא היתה בעוצמה כזו שמנעה מהתושבים להימלט. ורבים אכן נסו על נפשם. עם זאת, אחרים שזלזלו בחומרת הסכנה פשוט התעלמו מסימני האזהרה ובחרו להישאר. ואז, בערך בחצות הלילה, כמות אדירה של גזים לוהטים, אבני לבה וסלעים דהרה היישר אל הרקולניאום; כל התושבים שנשארו בעיר נחנקו למוות. השכם בבוקר למחרת חיסלה התפרצות דומה את כל אוכלוסיית פומפיי. איזו תוצאה טרגית שנבעה מהתעלמות מסימני אזהרה!
קיצו של הסדר היהודי
3. אילו קווי דמיון יש בין חורבנה של ירושלים ובין האסון שפקד את פומפיי והרקולניאום?
3 סופן המזעזע של פומפיי והרקולניאום מחוויר לעומת החורבן המזוויע של ירושלים שאירע תשע שנים קודם לכן, אף־על־פי שזה האחרון נגרם על־ידי בני אדם. על מקרה זה נאמר שהיה ”אחד המצורים האיומים ביותר בתולדות העולם”, ונמסר כי גבה את חייהם של יותר ממיליון יהודים. אך בדומה לאסון שפקד את פומפיי ואת הרקולניאום, חורבן ירושלים לא אירע ללא התרעה מוקדמת.
4. איזה אות נבואי נתן ישוע כדי להזהיר את תלמידיו מפני קיצו של הסדר היהודי דאז, ומה היתה התגשמותו הראשונית של אות זה במאה הראשונה?
4 ישוע המשיח חזה את חורבן העיר וגם ניבא על דברים שיקרו לפני כן — ישררו תנאים קשים כגון מלחמות, רעב, רעידות אדמה והפקרות. נביאי שקר יקומו, אך הבשורה על מלכות אלוהים תוכרז בקנה מידה כלל־עולמי (מתי כ״ד:4–7, 11–14). זה אומנם נכון שדבריו של ישוע מתגשמים בעיקר בימינו, אולם הם אכן התגשמו באופן מצומצם יותר עוד במאה הראשונה. ההיסטוריה מדווחת על רעב קשה שפקד את יהודה (מעשי השליחים י״א:28). ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מדווח על רעידת אדמה שאירעה בסביבת ירושלים זמן קצר לפני שנחרבה העיר. בהתקרב קיצה של ירושלים התעוררו מרידות חוזרות ונשנות, סיעות פוליטיות יהודיות נלחמו זו בזו ומקרי טבח אירעו במספר ערים שבהן היתה אוכלוסייה מעורבת של יהודים ונוכרים. ולמרות הכול, הבשורה הטובה על המלכות הוכרזה ”לכל הבריאה מתחת לשמים” (קולוסים א׳:23).
5, 6. (א) איזו נבואה של ישוע התגשמה ב־66 לספירה? (ב) מדוע מחיר הדמים היה כה גדול כאשר נפלה ירושלים ב־70 לספירה?
5 בשנת 66 לספירה מרדו לבסוף היהודים ברומאים. כאשר הטילו חילותיו של צסטיוס גאלוס מצור על ירושלים, זכרו תלמידיו של ישוע את דבריו: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה. אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים; הנמצאים בעיר, שיצאו ממנה, ואלה אשר בשדות אל ייכנסו אליה” (לוקס כ״א:20, 21). הגיע הזמן לעזוב את ירושלים. אבל כיצד? גאלוס וצבאו נסוגו באופן בלתי צפוי, וכך התאפשר למשיחיים שבירושלים וביהודה לציית לדבריו של ישוע ולנוס אל ההרים (מתי כ״ד:15, 16).
6 כעבור ארבע שנים, בערך בימי חג הפסח, חזרו צבאות רומא בפיקודו של המצביא טיטוס, אשר היה נחוש בדעתו לדכא אחת ולתמיד את מרד היהודים. חילותיו הקיפו את ירושלים והקימו סביבה ”סוללה” שחסמה כל דרך מילוט (לוקס י״ט:43, 44). חרף הסיכון שתפרוץ מלחמה, נהרו יהודים בהמוניהם מכל רחבי האימפריה הרומית לירושלים כדי לחגוג את הפסח. כעת לא היה להם לאן לברוח. לדברי יוסף בן מתתיהו, רוב רובם של המתים במצור הרומי היו אותם עולי רגל שנלכדו בעיר.a כאשר נפלה לבסוף ירושלים, נספו שביעית מכלל היהודים באימפריה הרומית. משמעות חורבן ירושלים ובית המקדש היתה הסוף למדינה היהודית ולמערכת הדתית שלה המבוססת על תורת משהb (מרקוס י״ג:1, 2).
7. מאיזו סיבה ניצלו משיחיים נאמנים מחורבנה של ירושלים?
7 המשיחיים היהודים יכלו להיות בין ההרוגים או להילקח לעבדות בשנת 70 לספירה ביחד עם מי שנלכדו בירושלים. אך לפי מקורות היסטוריים, הם צייתו לאזהרה שנתן להם ישוע 37 שנה קודם לכן. הם כבר עזבו את העיר ולא שבו אליה.
אזהרה בעיתה מאת השליחים
8. באיזה צורך הבחין פטרוס, ואילו דברים שאמר ישוע ייתכן שעלו בזיכרונו?
8 בימינו מסתמנת באופק השמדה הרבה יותר מקיפה, השמדה אשר תסמן את קיצו של כל הסדר העולמי הנוכחי. שש שנים לפני חורבן ירושלים נתן השליח פטרוס עצה דחופה ובעיתה הנוגעת במיוחד למשיחיים כיום: הייו עירניים! פטרוס הבחין בצורך שהמשיחיים יעוררו את ’מחשבתם התמה’ למען לא יתעלמו מ’מצוות האדון’, ישוע המשיח (פטרוס ב׳. ג׳:1, 2). כאשר האיץ פטרוס במשיחיים להיות ערים, אולי עלו בזיכרונו הדברים ששמע מפי ישוע, אשר אמר לשליחיו מספר ימים לפני מותו: ”היזהרו, הייו ערים, כי אינכם יודעים מתי העת” (מרקוס י״ג:33).
9. (א) איזו גישה מסוכנת נובא מראש שכמה יפתחו? (ב) מדוע גישה ספקנית מסוכנת במיוחד?
9 ישנם כיום כאלה ששואלים בלעג: ”איפה בואו המובטח?” (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4) מסתבר שאותם אנשים חושבים שהמצב לא ממש משתנה אלא שהכול ממשיך כפי שהיה מימי בריאת העולם. ספקנות כזו מסוכנת. הספקות יכולים להקהות את תחושת הדחיפות שלנו ולגרום לנו להתחיל להתמסר להנאות אישיות (לוקס כ״א:34). מלבד זאת, כשם שמציין פטרוס, אותם לגלגנים שוכחים את המבול של ימי נוח, אשר השמיד סדר שלם בקנה מידה עולמי. העולם כן השתנה באותם ימים! (בראשית ו׳:13, 17; פטרוס ב׳. ג׳:5, 6).
10. באילו מילים מעודד פטרוס את מי שאולי נעשו קצרי רוח?
10 פטרוס מזכיר לקוראי איגרתו מדוע במקרים מסוימים אלוהים אינו פועל באופן מיידי, ובדרך זו עוזר להם לפתח סבלנות. תחילה אומר פטרוס: ”יום אחד כאלף שנים בעיני יהוה” (פטרוס ב׳. ג׳:8). הואיל ויהוה חי לעולמי עולמים, הוא מסוגל לקחת בחשבון את כל הגורמים ולפעול בזמן המתאים ביותר. לאחר מכן מצביע פטרוס על כך שיהוה רוצה שבני אדם בכל מקום יבואו לידי תשובה. אורך רוחו של אלוהים הוא תשועה עבור אלה שלמעשה היו אובדים אילו היה פועל באופן נמהר (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4; פטרוס ב׳. ג׳:9). עם זאת, העובדה שיהוה סבלן אין משמעה שהוא אף פעם לא יפעל. ”יום יהוה כגנב יבוא”, אומר פטרוס (פטרוס ב׳. ג׳:10).
11. מה יעזור לנו להישאר עירניים רוחנית, וכיצד קו פעולה זה במובן מסוים ’יחיש’ את יום יהוה?
11 ההשוואה שעושה כאן פטרוס ראויה לציון. לא קל לתפוס גנבים, אבל לשומר שנשאר ער כל הלילה יש יותר סיכויים לתפוס גנב מאשר לשומר שמדי פעם תופס תנומה. כיצד יכול השומר להישאר עירני? יותר קל לו להישאר עירני אם הוא צועד הלוך ושוב במקום לשבת במשך כל הלילה. באופן דומה, התמדה בפעילויות רוחניות תעזור לנו כמשיחיים להישאר עירניים. מסיבה זו מאיץ בנו פטרוס להיות עסוקים ”בהתנהגות קדושה ובמעשים של מסירות לאלוהים” (פטרוס ב׳. ג׳:11, ע״ח). פעילות זו תסייע לנו להמשיך ’להחיש את בוא יום האלוהים’ (פטרוס ב׳. ג׳:12). אומנם נכון שאין באפשרותנו לשנות את לוח הזמנים של יהוה. יומו יבוא במועד שהוא קבע. אבל אם נהיה עסוקים בשירות אלוהים, הזמן שיחלוף מעכשיו ועד אותו יום ייראה כאילו הוא עובר מהר יותר (קורינתים א׳. ט״ו:58).
12. כיצד נוכל להפיק תועלת אישית מאורך רוחו של יהוה?
12 לפיכך, מן הראוי שכל מי שמרגיש כאילו יום יהוה מתמהמה יישמע לעצתו של פטרוס וימתין בסבלנות לעת שקבע יהוה. באפשרותנו לנצל בתבונה את הזמן שיש לנו תודות לאורך רוחו של אלוהים. למשל, אנו יכולים להמשיך לפתח תכונות משיחיות חיוניות וגם לחלוק את הבשורה עם רבים נוספים, אשר אולי לא היו שומעים אותה אילו היה הזמן כבר אוזל. אם נישאר עירניים, אזי נימצא לפני יהוה ”בשלום, נקיים ובלא דופי” כשיגיע סופו של סדר עולמי זה (פטרוס ב׳. ג׳:14, 15). איזו ברכה נפלאה תהיה זו!
13. אילו דברים שאמר פאולוס למשיחיים שבתסלוניקי נוגעים במיוחד לימינו?
13 גם פאולוס, באיגרתו הראשונה אל המשיחיים שבתסלוניקי, מדבר על הצורך בשמירה על עירנות. הוא אומר: ”אל נא נישן כאחרים, אלא נהיה ערים ומפוכחים” (תסלוניקים א׳. ה׳:2, 6). עד כמה חיוני שנפעל כך כיום, לנוכח העובדה שחורבנו של סדר עולמי שלם הולך ומתקרב! עובדי יהוה חיים בתוך עולם שהאדישות הרוחנית שולטת בו, וגישה זו יכולה להשפיע עליהם. לפיכך פאולוס מייעץ: ”נהיה נא מפוכחים, נלבש את שריון האמונה והאהבה ונחבוש ככובע את תקוות הישועה” (תסלוניקים א׳. ה׳:8). לימוד קבוע של דבר־אלוהים והתרועעות קבועה עם אחינו באסיפות יסייעו לנו ליישם את עצתו של פאולוס ולשמור על תחושת הדחיפות (מתי ט״ז:1–3).
מיליוני אנשים עומדים על המשמר
14. אילו נתונים סטטיסטיים מראים שרבים כיום מיישמים את עצתו של פטרוס ושומרים על עירנות?
14 האם יש כיום אנשים רבים שנשמעים לעידוד המקראי להישאר עירניים? כן. במהלך שנת השירות 2002, נרשם שיא של 645,304,6 מבשרים — גידול ב־1.3 אחוזים לעומת שנת 2001 — ומבשרים אלה הוכיחו שהם עירניים מבחינה רוחנית בכך שהקדישו 302,381,202,1 שעות בשיחות עם אחרים על מלכות אלוהים. פעילות זו אינה נחשבת בעיניהם לסתם עניין שבשיגרה, דבר של מה בכך; היא חלק מרכזי בחייהם. הגישה של רבים מהם דומה לזו של אדוארדו ושל נוֹעֶמי מאל־סלבדור.
15. איזה מקרה מאל־סלבדור מראה שרבים שומרים על עירנות רוחנית?
15 לפני מספר שנים התחילו אדוארדו ונועמי להתייחס יותר ברצינות לדבריו הבאים של פאולוס: ”חלוף תחלוף צורת העולם הזה” (קורינתים א׳. ז׳:31). הם אימצו אורח חיים פשוט יותר והחלו לשרת כחלוצים בשירות מלא. במשך הזמן הם זכו לברכות רבות ומגוונות ואפילו נטלו חלק בפעילות הנפתית והמחוזית. למרות בעיות קשות שפקדו את אדוארדו ואת נועמי, הם היו משוכנעים שהם בחרו נכונה כאשר הקריבו נוחות חומרית לטובת השירות המלא. רבים מבין 269,29 המבשרים שבאל־סלבדור, כולל 454,2 החלוצים, מגלים את אותה רוח של הקרבה עצמית, וזו אחת הסיבות לכך שבמדינה זו נרשם בשנה שחלפה גידול של 2 אחוזים במספר המבשרים.
16. איזו גישה גילה אח צעיר מחוף השנהב?
16 אותה גישה היתה לבחור משיחי מחוף השנהב שכתב למשרד הסניף: ”אני משמש כרגע כמשרת עוזר. אבל אני לא יכול להגיד לאחים להיות חלוצים כשאני לא מציב להם דוגמה אישית. לכן עזבתי עבודה עם משכורת טובה ועכשיו אני עצמאי, מה שמאפשר לי להקדיש יותר זמן לשירות”. בחור זה הצטרף ל־983 החלוצים המשרתים בחוף השנהב, מדינה שבשנה שחלפה דיווחה על 701,6 מבשרים — גידול בשיעור של 5 אחוזים.
17. כיצד עדת־יהוה צעירה מבלגיה הראתה שהיא לא נרתעת מדעות קדומות?
17 אי־סובלנות, דעות קדומות ואפליה עדיין מקשים על 961,24 מבשרי המלכות שבבלגיה. למרות זאת, הם ממשיכים לשרת בהתלהבות וללא מורא. כאשר נערה בת 16 שמעה במהלך דיון כיתתי שנסב על אתיקה שעדי־יהוה מתוארים בתור כת, היא ביקשה רשות להסביר את הצד השני של הסיפור. בעזרת קלטת הווידיאו עדי־יהוה — האירגון שמאחורי השם והחוברת עדי־יהוה — מי הם? התאפשר לה להסביר מי הם באמת עדי־יהוה. המסר התקבל בהערכה רבה, ובשבוע שלאחר מכן הצטרכו התלמידים לעשות מבחן שבו כל השאלות היו על הדת של עדי־יהוה.
18. מה מוכיח שבעיות כלכליות לא הסיחו את דעתם של המבשרים בארגנטינה ובמוזמביק משירות יהוה?
18 רוב המשיחיים נאלצים להתמודד עם בעיות קשות מאוד באחרית ימים זו. אך למרות הכול הם עושים מאמצים שלא להניח לכל מיני גורמים להסיח את דעתם. חרף הבעיות הכלכליות בארגנטינה שזכו לפרסום נרחב, דווח במדינה זו על שיא של 709,126 מבשרים אשתקד. במוזמביק עדיין שורר עוני רב. אף־על־פי־כן, 563,37 איש דיווחו על השתתפות בפעילות ההטפה, גידול בשיעור של 4 אחוזים. החיים באלבניה לא קלים לרבים, אך במדינה זו נרשם גידול בשיעור של 12 אחוז והשיא במספר המבשרים עמד על 708,2 איש. ברור אפוא שמצבים קשים אינם מעכבים את רוח יהוה כאשר משרתיו מבקשים תחילה את ענייני המלכות (מתי ו׳:33).
19. (א) מה מראה שעדיין יש אנשים רבים דמויי כבש הרעבים לאמת המקראית? (ב) ציין כמה פרטים נוספים מהדו״ח השנתי הממחישים שמשרתי יהוה שומרים על עירנות רוחנית. (ראה טבלה בעמודים 12–15.)
19 הממוצע החודשי של תוכניות לשיעורי מקרא בעולם כולו עמד בשנה שעברה על 289,309,5, ומכאן שעדיין יש אנשים רבים דמויי כבש הרעבים לאמת המקראית. מתוך השיא החדש במספר הנוכחים בערב הזיכרון — 746,597,15 איש — הרוב עדיין אינם משרתים פעילים של יהוה. אנו תקווה שהם ימשיכו לגדול בידע ובאהבה, הן כלפי יהוה והן כלפי אגודת האחים. זה ממש מרגש לראות ש’ההמון הרב’ מבני ’הצאן האחרות’ ממשיכים להניב פרי בעודם עובדים את הבורא ”יומם ולילה בהיכלו” ביחד עם אחיהם משוחי־הרוח (ההתגלות ז׳:9, 15; יוחנן י׳:16).
לקח מלוט
20. מה אנו למדים מהמקרה של לוט ואשתו?
20 כמובן, אפילו משרתים נאמנים של אלוהים יכולים לאבד זמנית את תחושת הדחיפות שלהם. חשוב למשל על לוט, אחיינו של אברהם. שני מלאכים שביקרו אצלו הודיעו לו שאלוהים עומד להשמיד את סדום ועמורה. החדשות ודאי לא הפתיעו את לוט, אשר ”נדכאה נפשו בגלל התנהגות הרשעים שטופי זימה” (פטרוס ב׳. ב׳:7). ובכל זאת, כאשר באו אליו שני המלאכים כדי להובילו מחוץ לסדום, הוא ’התמהמה’. המלאכים כמעט ונאלצו לגרור אותו ואת משפחתו אל מחוץ לעיר. בדרך, אשת לוט התעלמה מאזהרתם של המלאכים שלא להביט לאחור. גישתה המזלזלת עלתה לה ביוקר (בראשית י״ט:14–17, 26). ”זיכרו את אשת לוט”, הזהיר ישוע (לוקס י״ז:32).
21. מדוע חיוני שנישאר עירניים עתה יותר מתמיד?
21 האסון שפקד את פומפיי ואת הרקולניאום, המאורעות סביב חורבן ירושלים וכן גם המבול וסיפורו של לוט ממחישים כולם עד כמה חשוב להתייחס ברצינות לאזהרות. בתור משרתי יהוה, אנו מזהים את האות של עת הקץ (מתי כ״ד:3). יצאנו מדתות הכזב (ההתגלות י״ח:4). בדומה למשיחיים בני המאה הראשונה, עלינו ’להחיש את בוא יום האלוהים’ (פטרוס ב׳. ג׳:12). כן, אנו חייבים להישאר עירניים עתה יותר מתמיד! אילו צעדים נוכל לנקוט ואילו תכונות נוכל לפתח כדי לשמור על עירנות? המאמר הבא יעסוק בשאלות אלה.
[הערות שוליים]
a מאוד לא סביר שבירושלים של המאה הראשונה התגוררו יותר מ־000,120 תושבים. אֶוזֵבּיוס חישב והגיע למסקנה כי 000,300 תושבים מאזור יהודה עלו לירושלים בחג הפסח של שנת 70 לספירה. ככל הנראה, שאר הקורבנות הגיעו מחלקים אחרים של האימפריה.
b כמובן, מנקודת מבטו של יהוה, תורת משה הוחלפה בברית החדשה בשנת 33 לספירה (אפסים ב׳:15).
מהי תשובתך?
• אילו התפתחויות איפשרו למשיחיים היהודים להימלט מחורבן ירושלים?
• כיצד העצות שבכתבי השליחים פטרוס ופאולוס עוזרות לנו להישאר עירניים?
• מי מוכיחים כיום עירנות מלאה?
• איזה לקח אנו לומדים מן המקרה של לוט ואשתו?
[טבלה בעמודים 12–15]
הדו״ח הכלל־עולמי של עדי־יהוה לשנת־השירות 2002
(ראה המהדורה המודפסת)
[תמונה בעמוד 9]
בשנת 66 לספירה נשמעה הקהילה המשיחית שבירושלים לאזהרתו של ישוע
[תמונות בעמוד 10]
התמדה בפעילות עוזרת למשיחיים להישאר עירניים