האם שם אלוהים צריך להופיע בברית החדשה?‏

האם חשוב ששמו של אלוהים יופיע במקרא?‏ אין ספק שהיה זה חשוב לאלוהים.‏ השם המפורש,‏ יהוה,‏ מופיע קרוב ל־000,‏7 פעם בתנ״ך.‏

חוקרי מקרא מכירים בעובדה ששמו הפרטי של אלוהים מופיע בתנ״ך.‏ אולם רבים סבורים ששם זה לא הופיע בכתבי היד היווניים המקוריים של הברית החדשה.‏

אם כן,‏ מה עשו כותבי הברית החדשה כשציטטו קטעים מהתנ״ך שבהם הופיע השם המפורש?‏ בציטוטים אלה משתמשים רוב המתרגמים במילה ”‏אדון”‏ (‏Lord)‏,‏ במקום בשמו הפרטי של אלוהים.‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש אינו נוהג כך.‏ הוא משתמש בַּשם יהוה 237 פעם בכתבי־הקודש המשיחיים,‏ כלומר בברית החדשה.‏

אילו בעיות ניצבות בפני מתרגמי מקרא בבואם להחליט אם לשבץ את שם אלוהים בברית החדשה?‏ על סמך מה צריך לשבץ את שם אלוהים בחלק זה של כתבי־הקודש?‏ וכיצד השימוש בשם אלוהים במקרא נוגע לך?‏

בעיית תרגום

כתבי היד של הברית החדשה המצויים בידנו כיום אינם הכתבים המקוריים.‏ כתבי היד המקוריים שנכתבו בידי מתי,‏ יוחנן,‏ פאולוס ואחרים היו בשימוש רב וללא ספק התבלו במהירות.‏ הואיל וכך,‏ הוכנו עותקים וכאשר אלו התבלו,‏ הוכנו עותקים נוספים.‏ אלפי העותקים של הברית החדשה ששרדו עד ימינו,‏ נערכו ברובם לפחות מאתיים שנה לאחר כתיבתם של הכתבים המקוריים.‏ נראה כי עוד לפני כן החליפו המעתיקים של כתבי היד את השם המפורש במילה היוונית קִירְיוֹס,‏ שמשמעה ”‏אדון”‏,‏ או העתיקו מכתבי יד ששינוי זה כבר נעשה בהם.‏a

בהתחשב בכך,‏ על המתרגם להחליט אם ישנן ראיות מתקבלות על הדעת שהשם המפורש אכן הופיע בכתבי היד היווניים המקוריים.‏ הניתן למצוא הוכחות לכך?‏ תן דעתך לטיעונים הבאים:‏

• כאשר ישוע קרא או ציטט מהתנ״ך הוא השתמש בשם המפורש (‏דברים ו׳:‏13,‏ 16;‏ ח׳:‏3;‏ תהלים ק״י:‏1;‏ ישעיהו ס״א:‏1,‏ 2;‏ מתי ד׳:‏4,‏ 7,‏ 10;‏ כ״ב:‏44;‏ לוקס ד׳:‏16–21‏)‏.‏ בימי ישוע ותלמידיו הופיע השם המפורש בעותקי התנ״ך כבימינו.‏ אולם,‏ במשך מאות שנים,‏ סברו חוקרים כי השם המפורש לא נכלל בכתבי יד של תרגום השבעים היווני של התנ״ך ובכתבי יד של הברית החדשה.‏ ואולם,‏ באמצע המאה ה־20,‏ הגיעו לידי חוקרים ממצאים יוצאים מגדר הרגיל — נתגלו קטעים עתיקים מאוד של תרגום השבעים היווני מימי ישוע.‏ בקטעים אלה מופיע שמו של אלוהים באותיות עבריות.‏

• ישוע השתמש בשם אלוהים והודיעו ברבים (‏יוחנן י״ז:‏6,‏ 11,‏ 12,‏ 26‏)‏.‏ ישוע אמר חד וחלק:‏ ”‏באתי בשם אבי”‏.‏ הוא אף הדגיש כי מעשיו נעשו ”‏בשם אבי[‏ו]‏”‏.‏ למעשה,‏ שמו של ישוע משמעו ”‏יהוה הוא ישועה”‏ (‏יוחנן ה׳:‏43;‏ י׳:‏25‏)‏.‏

• שם אלוהים מופיע בצורתו המקוצרת בכתבי־הקודש המשיחיים.‏ בההתגלות י״ט:‏1,‏ 3,‏ 4,‏ 6‏,‏ מופיע השם המפורש בחלקו במילה ”‏הללויה”‏.‏ ”‏יה”‏ הוא קיצור של השם יהוה.‏

• חיבורים יהודיים מוקדמים מצביעים על כך שמשיחיים ממוצא יהודי שיבצו את שם אלוהים בכתביהם.‏ התוספתא,‏ אוסף של הלכות שהושלם בערך ב־300 לספירה ושייך לתורה שבעל פה,‏ מציינת בנוגע לכתבים משיחיים שהועלו באש ביום השבת את הדברים הבאים:‏ ”‏הגליונים [‏ספרי הבשורה]‏ וספרי מינים [‏הסברה היא שמדובר כנראה במשיחיים ממוצא יהודי]‏ אין מצילין אותן מפני הדליקה,‏ אלא נשרפין במקומן הן ואזכרותיהן [‏אזכורי השם המפורש]‏”‏.‏ אותו מקור מצטט את רבי יוסי הגלילי,‏ שחי בתחילת המאה השנייה לספירה,‏ כמי שאמר כי בימי חול יש ’‏לקדור [‏לגזור]‏ את אזכרותיהן ולגונזן ולשרוף את השאר’‏.‏ מכאן שיש ראיות מוצקות לכך שהיהודים שחיו במאה השנייה לספירה האמינו שהמשיחיים עשו שימוש בשם יהוה בכתביהם.‏

כיצד התמודדו מתרגמים עם סוגיה זו?‏

האם תרגום עולם חדש הינו תרגום המקרא היחידי שהשיב את שם אלוהים למקומו בתרגום כתבי־הקודש המשיחיים?‏ לא.‏ בהתבסס על הראיות שלעיל,‏ מתרגמי מקרא רבים הגיעו למסקנה שעליהם להחזיר את השם המפורש לברית החדשה.‏

לדוגמה,‏ תרגומים רבים של הברית החדשה לשפות אפריקניות,‏ אמריקניות,‏ אסיאתיות ולשפות המדוברות באיי האוקיינוס השקט מציינים במקרים רבים את השם המפורש.‏ (‏ראה רשימה בעמוד 21.‏)‏ חלק מתרגומים אלה יצאו לאור לאחרונה.‏ עימם נמנים המקרא ברוטומית (‏1999)‏,‏ שבו השם Jihova מופיע 51 פעם ב־48 פסוקים בברית החדשה,‏ ונוסח בַּטַק־טוֹבָּה (‏1989)‏ מאינדונזיה המשתמש בשם 110 Jahowa פעם בברית החדשה.‏ שם אלוהים מופיע גם בתרגומים לצרפתית,‏ גרמנית וספרדית.‏ למשל,‏ בתחילת המאה ה־20 תרגם פאבלו בסון את הברית החדשה לספרדית.‏ בתרגומו מופיע השם Jehová בספר יהודה פסוק 14‏,‏ ובקרוב ל־100 הערות שוליים נרמז כי השם המפורש הוא תרגום מתקבל על הדעת.‏

להלן מספר תרגומים עבריים שבהם מופיע שם אלוהים בברית החדשה:‏

• תרגום פריי ואחרים (‏1817)‏

• תרגום גרינפילד (‏1831)‏

• תרגום זלקינסון,‏ בהשלמת גינצבורג (‏המאה ה־19)‏

• תרגום החברה לכתבי הקודש (‏1991)‏

• תרגום דליטש (‏2000)‏

לאחרונה,‏ במבוא של תרגום המקרא הנפוץ לאנגלית New Living Translation, מהדורת 2004,‏ נאמרו תחת הכותרת ”‏תרגום שמות קדושים”‏ הדברים הבאים:‏ ”‏על־פי־רוב תרגמנו את השם המפורש (‏יהוה‏)‏ בעקביות כ’‏האדון’‏ (‏the LORD)‏ והשתמשנו באותיות רישיות קטנות כנפוץ בתרגומים לאנגלית.‏ הדבר מייחד אותו מהשם ‏’‏אדנָי’‏,‏ שאותו תרגמנו כ’‏אדון’‏ (‏Lord)‏”‏.‏ בהתייחס לברית החדשה,‏ כתוב בהמשך:‏ ”‏המילה היוונית קיריוס מתורגמת בעקביות כ’‏Lord’‏,‏ פרט למקרים שבהם נוסח הברית החדשה מצטט מפורשות מהתנ״ך,‏ ומופיעה שם המילה ’‏LORD’‏ באותיות רישיות קטנות.‏ במקרים אלה מתורגמת המילה קיריוס כ‏’‏LORD’‏”‏.‏ (‏הדגשה שלנו.‏)‏ אם כן,‏ מתרגמי נוסח זה מכירים בכך שראוי שיופיע ייצוג הולם לשם המפורש בציטטות התנכיות שבברית החדשה.‏

מעניין לציין שתחת הכותרת ”‏השם המפורש בברית החדשה”‏,‏ מעיר מילון המקרא בהוצאת אנקור (‏אנג׳)‏ את ההערה הבאה:‏ ”‏ישנן מספר הוכחות לכך שכאשר הועלו ספרי הברית החדשה לראשונה על הכתב,‏ הופיע בהם השם המפורש,‏ יהוה,‏ בחלק או בכל הציטוטים מהברית הישנה”‏.‏ והחוקר ג׳ורג׳ הווארד אומר:‏ ”‏מאחר שהשם המפורש עדיין הופיע בעותקים של המקרא היווני [‏תרגום השבעים‏]‏ שהיווה את כתבי־הקודש של הכנסייה הקדומה,‏ הדעת נותנת שכותבי הברית החדשה,‏ בבואם לצטט מכתבי־הקודש,‏ הותירו את השם המפורש בטקסט המקראי”‏.‏

שני טיעונים כבדי משקל

אין ספק אפוא שתרגום עולם חדש לא היה תרגום המקרא הראשון שבו הופיע שם אלוהים בברית החדשה.‏ כמו שופט הנקרא לפסוק בתיק שבו עדי הראייה אינם בין החיים,‏ שקלה ועדת תרגום עולם חדש של המקרא בכובד ראש את כל הראיות הרלבנטיות.‏ בהתבסס על העובדות,‏ החליטו חברי הוועדה לשבץ את שם יהוה בתרגום כתבי־הקודש המשיחיים.‏ תן דעתך לשתי סיבות משכנעות לכך.‏

‏(‏1)‏ המתרגמים סברו שמאחר שכתבי־הקודש המשיחיים נוספו לתנ״ך בהשראת רוח אלוהים,‏ הרי שהיעלמותו הפתאומית של השם יהוה מהמקרא נראית בלתי עקבית.‏

מדוע מסקנה זו מתקבלת על הדעת?‏ בערך באמצע המאה הראשונה לספירה,‏ אמר התלמיד יעקב לזקנים בירושלים:‏ ”‏שמעון סיפר כיצד לראשונה פקד אלוהים את הגויים לקחת מקרבם עם לשמו”‏ (‏מעשי השליחים ט״ו:‏14‏)‏.‏ האם זה נשמע לך הגיוני שיעקב היה אומר זאת אילו איש במאה הראשונה לא הכיר את שם אלוהים או השתמש בו?‏

‏(‏2)‏ כאשר התגלו עותקים של תרגום השבעים שבהם הופיע השם המפורש במקום קיריוס (‏אדון)‏,‏ התברר למתרגמים שבימי ישוע נמצא השם המפורש בעותקים מוקדמים יותר של ספרי המקרא ביוונית,‏ וכמובן בעותקים בעברית.‏

דומה כי מסורת זו של הסרת השם המפורש מכתבי היד היווניים — מסורת הממיטה חרפה על שם אלוהים — התפתחה רק מאוחר יותר.‏ מה דעתך?‏ האם ישוע ושליחיו היו מעודדים מסורת זו?‏ (‏מתי ט״ו:‏6–9‏)‏.‏

לקרוא ”‏בשם יהוה”‏

לאמיתו של דבר,‏ כתבי־הקודש עצמם הינם ”‏עדי הראייה”‏ המשכנעים ביותר לכך שהמשיחיים הקדומים אכן שיבצו את השם יהוה בכתביהם,‏ במיוחד כאשר ציטטו פסוקים מהתנ״ך המכילים את השם המפורש.‏ מכאן שאין כל ספק שלתרגום עולם חדש יש בסיס מוצק להחזיר לכתבי־הקודש המשיחיים את השם המפורש,‏ יהוה.‏

כיצד כל זה נוגע לך?‏ בצטטו מהתנ״ך הזכיר השליח פאולוס למשיחיים ברומא:‏ ”‏כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”‏.‏ ואז שאל:‏ ”‏כיצד יקראו אל מי שלא האמינו בו?‏ וכיצד יאמינו בזה אשר לא שמעו אותו?‏”‏ (‏רומים י׳:‏13,‏ 14;‏ יואל ג׳:‏5‏)‏ תרגומי מקרא ששם אלוהים מופיע בהם במקומות הנכונים עוזרים לך לקרוב לאלוהים (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ זוהי בהחלט זכות עבורנו לדעת את שמו הפרטי של אלוהים,‏ יהוה,‏ ולקרוא בו.‏