”שירת הים” — כתב יד המגשר בין תקופות
בתאריך ה־22 במאי 2007 הוצג במוזיאון ישראל שבירושלים קטע מגילה מן המאה השביעית או השמינית לספירה. מדובר בכתב יד של ספר שמות י״ג:19 עד ט״ז:1 ובו מופיעה ”שירת הים” — שירת הניצחון ששרו בני ישראל לאחר ישועתם הפלאית בקריעת ים סוף. מדוע חשיפת קטע מגילה זה ראויה לציון?
התשובה נעוצה בגילו של כתב היד. מגילות ים המלח נכתבו בין המאה השלישית לפה״ס לבין המאה הראשונה לספירה. קודם גילוין לפני כ־60 שנה היה כתר ארם צובה, המתוארך ל־930 לספירה, כתב היד העברי הקדום ביותר. להוציא קומץ קטעי מגילות, לא נמצאו כתבי יד עבריים מהתקופה בת מאות השנים המפרידה בין מגילות ים המלח לבין כתר ארם צובה.
”כתב היד ’שירת הים’”, אומר ג׳יימס ס. סניידר, מנכ״ל מוזיאון ישראל, ”מגשר בין זמנן של מגילות ים המלח... ובין זמנו של כתר ארם צובה”. לדבריו, כתב יד זה — לצד טקסטים מקראיים עתיקים אחרים — ”מהווה דוגמה ייחודית לרצף טקסטואלי”.
על־פי הערכות, קטע המגילה הינו אחד מכתבי היד הרבים שנתגלו בשלהי המאה ה־19 בבית כנסת בקהיר שבמצרים. אספן פרטי של כתבי יד עבריים לא היה מודע לחשיבותו עד שנועץ במומחה בתחום בשנות ה־70 המאוחרות. קטע המגילה נבדק אז בשיטת תיארוך פחמן ונגנז עד להצגתו במוזיאון ישראל.
בהתייחסו לחשיבות המגילה אמר אדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר במוזיאון ישראל ואוצֵר מגילות ים המלח: ”כתב היד ’שירת הים’ ממחיש את המהימנות המדהימה שבה נמסר נוסח המסורה לאורך הדורות. מפליא לראות כיצד תבנית המקצב הייחודית של שירת הים נותרה כיום כפי שהייתה במאה ה־7 וה־8 לספירה”.
המקרא הינו דבר־אלוהים שנכתב ברוח הקודש, והוא חב את שימורו בראש ובראשונה ליהוה. מעבר לכך, כתבי־הקודש הועתקו בחרדת קודש בידי סופרים. לכן הטקסט המקראי שבידינו מהימן מעל לכל ספק.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 32]
Courtesy of Israel Museum, Jerusalem