המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ09 7/‏15 עמ׳ 12–14
  • התהלך על־פי האהבה,‏ ’‏הדרך הנעלה ביותר’‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • התהלך על־פי האהבה,‏ ’‏הדרך הנעלה ביותר’‏
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2009
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • ארבע מילים המתארות אהבה
  • אהבה בחוג המשפחה
  • אהבה רומנטית ועקרונות המקרא
  • אהבה בין חברים
  • קשר אהבה מיוחד במינו!‏
  • ‏”‏והגדולה שבהן — אהבה”‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1991
  • ‏”‏הוא אהב אותנו תחילה”‏
    קרב אל יהוה
  • אהבה (‏אגפה)‏ — מה לא מאפיין אותה ומה כן
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1994
  • האהבה הנעלה מכול
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2003
ראה עוד
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2009
מ09 7/‏15 עמ׳ 12–14

התהלך על־פי האהבה,‏ ’‏הדרך הנעלה ביותר’‏

‏”‏האלוהים הוא אהבה”‏.‏ מילים אלה מפי השליח יוחנן מצביעות על תכונתו הדומיננטית ביותר של אלוהים (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ הודות לאהבתו של אלוהים כלפי בני האדם יש לנו האפשרות לקרוב אליו ולרקום עימו יחסי קרבה אישיים.‏ באיזו דרך נוספת משפיעה עלינו אהבתו של אלוהים?‏ מישהו אמר פעם:‏ ”‏אנו מעובדים ומעוצבים בידי מה שאנו אוהבים”‏.‏ וזה נכון.‏ אולם,‏ נכון גם שאנחנו מעובדים ומעוצבים בידי מי שאנחנו אוהבים ובידי מי שאוהב אותנו.‏ מכיוון שנבראנו בצלם אלוהים ניחנו ביכולת לשקף את אהבתו של אלוהים בחיינו (‏בר׳ א׳:‏27‏)‏.‏ לפיכך,‏ השליח יוחנן כתב שאנו אוהבים את אלוהים ”‏מפני שהוא אהב אותנו תחילה”‏ (‏יוח״א ד׳:‏19‏)‏.‏

ארבע מילים המתארות אהבה

השליח פאולוס כינה את האהבה ’‏הדרך הנעלה ביותר’‏ (‏קור״א י״ב:‏31‏)‏.‏ מדוע תיאר את האהבה באופן זה?‏ לאיזה סוג של אהבה התכוון פאולוס?‏ כדי לברר זאת הבה נבחן לעומק את המילה ”‏אהבה”‏.‏

ליוונים הקדומים היו ארבע מילים בסיסיות,‏ בהטיות שונות,‏ כדי לתאר אהבה:‏ סְטוֹרְגֶה‏,‏ אֵרוֹס‏,‏ פִילְיָה וכן אָגָפֶּה.‏ מתוכן,‏ נעשה שימוש במילה אגפה כדי לומר על אלוהים ש”‏הוא אהבה”‏.‏a בהקשר לסוג האהבה הזה,‏ כותב פרופסור ויליאם ברקלי בחיבורו:‏ ‏”‏אגפה קשורה לשכל:‏ אין היא אך רגש המתעורר בספונטניות בליבנו;‏ זהו עיקרון שעל־פיו אנו חיים מתוך שיקול דעת.‏ אגפה קשורה בראש ובראשונה ברצון”‏ (‏New Testament Words)‏. בהקשר זה,‏ אגפה הינה סוג אהבה אשר מושתתת או מודרכת על־ידי עיקרון,‏ אך לא אחת מלווה ברגש עז.‏ מכיוון שיש עקרונות טובים ועקרונות רעים,‏ ברור שהעקרונות הטובים שהתווה יהוה אלוהים עצמו במקרא,‏ הם אשר צריכים להנחות את המשיחיים.‏ אם נערוך השוואה בין תיאורים מקראיים הקשורים לאגפה לבין מונחים אחרים המופיעים במקרא המתארים אהבה,‏ נבין טוב יותר את סוג האהבה שעלינו להראות לאחרים.‏

אהבה בחוג המשפחה

איזו שמחה זו להשתייך למשפחה חמה ומלוכדת!‏ סְטוֹרְגֶה,‏ הייתה המילה היוונית שהשתמשו בה פעמים רבות כדי לציין את החיבה הטבעית שקיימת בין חברי אותה משפחה.‏ המשיחיים עושים ככל יכולתם כדי לגלות אהבה לבני משפחתם.‏ פאולוס ניבא כי באחרית הימים יהיו בני האדם ככלל ”‏קשוחי לב”‏,‏ או על־פי תרגום עולם חדש יהיו ”‏חסרי חיבה טבעית”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1,‏ 3‏)‏.‏b

למרבה הצער,‏ רגש האהבה הטבעי שאמור לשרור בין חברי המשפחה הוא מצרך נדיר בעולם היום.‏ מדוע נשים כה רבות מבצעות הפלה?‏ מדוע משפחות כה רבות אינן מגלות דאגה כלפי הוריהן המזדקנים?‏ מדוע שיעור המתגרשים ממשיך לנסוק?‏ למען האמת התשובה היא:‏ חוסר חיבה טבעית.‏

יתר על כן,‏ המקרא מלמד כי ”‏עָקֹב [‏בוגדני]‏ הלב מכול”‏ (‏יר׳ י״ז:‏9‏)‏.‏ אהבה במסגרת המשפחה כרוכה בלב וברגש.‏ אולם,‏ מעניין לציין שפאולוס השתמש במילה אגפה כדי לתאר את סוג האהבה שעל הבעל לרחוש לאשתו.‏ פאולוס השווה בין האהבה זו לאהבה שמגלה המשיח לקהילה (‏אפ׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ אהבה זו מבוססת על עקרונות שקבע יהוה,‏ מכונן התא המשפחתי.‏

אהבה אמיתית לבני המשפחה מניעה אותנו לגלות דאגה כלפי הורינו המזדקנים וכן דוחפת אותנו לשאת באחריות על ילדינו.‏ היא גם מניעה את ההורים להטיל על ילדיהם במקרה הצורך משמעת באהבה וכן מונעת מההורים מלהתייחס אל ילדיהם ברגשנות ותו לא,‏ התנהגות שלעיתים קרובות מתבטאת בגישה מתירנית מדי כלפי הילדים (‏אפ׳ ו׳:‏1–4‏)‏.‏

אהבה רומנטית ועקרונות המקרא

אהבה פיזית בין גבר לאישה במסגרת הנישואין היא אכן מתנה מאת אלוהים (‏מש׳ ה׳:‏15–17‏)‏.‏ אולם,‏ כותבי המקרא שכתבו בהשראת רוח הקודש לא השתמשו במילה ארוס,‏ שעניינה באהבה רומנטית.‏ מדוע?‏ לפני מספר שנים נאמר בחוברת המצפה:‏ ”‏נראה כאילו עושה העולם כולו אותה שגיאה שעשו היוונים הקדמונים.‏ הם העריצו את ארוס בתור אל,‏ השתחוו לנוכח מזבחו והקריבו לו קורבנות.‏ .‏.‏.‏ אך ההיסטוריה מראה שפולחן כגון זה של אהבה מינית לא הביא אלא ניוון,‏ שחיתות והוללות.‏ אולי מסיבה זאת לא השתמשו כותבי כתבי הקודש במילה”‏.‏ עלינו לרסן את הרגשות הרומנטיים,‏ כלומר לשלוט בהם,‏ בעזרת עקרונות המקרא כדי שלא נהיה מעורבים ביחסים המבוססים אך ורק על משיכה מינית.‏ אם כן,‏ מן הראוי שכל אחד ישאל את עצמו,‏ ’‏האם הרגשות הרומנטיים שלי מאוזנים עם אהבת האמת כלפי בת או בן הזוג?‏’‏.‏

צעירים הדבקים בעקרונות המקראיים יצליחו לשמור על טוהר מוסרי ’‏בימי נעוריהם’‏,‏ תקופה שבה הדחפים המיניים מטבע הדברים עזים (‏קור״א ז׳:‏36;‏ קול׳ ג׳:‏5‏)‏.‏ אנחנו רואים בנישואין מתנה קדושה מאת יהוה.‏ בנוגע לנשואים,‏ אמר ישוע:‏ ”‏מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם”‏ (‏מתי י״ט:‏6‏)‏.‏ אנו מחויבים לקשר הנישואין ולא נשארים עם בן הזוג רק כל עוד קיימת בינינו משיכה הדדית.‏ כאשר צצות בעיות בזוגיות,‏ איננו מחפשים את הדרך הקלה כדי להיחלץ מהנישואין אלא משקיעים מאמצים כנים לגלות תכונות שאלוהים אוהב כדי להפוך את חיי המשפחה שלנו למאושרים.‏ מאמצים אלה יצמיחו לנו אושר נצחי (‏אפ׳ ה׳:‏33;‏ עב׳ י״ג:‏4‏)‏.‏

אהבה בין חברים

ללא חברים היו החיים משעממים!‏ נאמר בספר משלי:‏ ”‏יש אוהב דבק מאח”‏ (‏מש׳ י״ח:‏24‏)‏.‏ יהוה רוצה שיהיו לנו ידידי אמת.‏ הקשר האמיץ ששרר בין שני הידידים,‏ דוד יהונתן,‏ מוכר היטב (‏שמ״א י״ח:‏1‏)‏.‏ כמו כן המקרא אומר שישוע ’‏אהב’‏ את השליח יוחנן,‏ כלומר רחש לו חיבה (‏יוח׳ כ׳:‏2‏)‏.‏ המילה היוונית לחיבה או לידידות היא פִילְיָה.‏ אין שום דבר רע בכך שיש לנו חבר קרוב בקהילה.‏ אולם,‏ בפטרוס ב׳.‏ א׳:‏7‏,‏ אנו נקראים להוסיף את האהבה (‏אגפה‏)‏ ל’‏אחווה’‏ (‏פילדלפיה,‏ המורכבת מהמילים פילוס ואָדֵלְפוס,‏ שפירושן ”‏ידיד”‏ ו”‏אח”‏)‏.‏ אם ברצוננו ליהנות מיחסי ידידות ממושכים עלינו ליישם את העצה הזו.‏ מן הראוי שנשאל את עצמנו,‏ ’‏האם עקרונות המקרא מאזנים את רגשותיי כלפי ידידיי?‏’‏.‏

דבר־אלוהים עוזר לנו להימנע מלהעניק יחס מועדף לחברינו.‏ אין לנו מערכת ערכים כפולה:‏ האחת שבה אנו נוהגים יחסית ברכות עם חברינו,‏ והאחרת שבה אנו נוטים להחמיר יותר עם מי שאינם חברינו.‏ נוסף על כך,‏ איננו משתמשים בדברי חנופה כדי לרכוש חברים.‏ אך החשוב מכול הוא,‏ שיישום עקרונות המקרא מקנה לנו כושר הבחנה הדרוש כדי לבחור ידידים בקפידה וכדי להתרחק ’‏מחברת אנשים רעים המשחיתה מידות טובות’‏ (‏קור״א ט״ו:‏33‏)‏.‏

קשר אהבה מיוחד במינו!‏

הקשר המאחד בין המשיחיים הוא אכן מיוחד במינו!‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏תהא אהבתכם ללא העמדת פנים.‏ .‏.‏.‏ [‏”‏הראו חיבה לבבית איש לרעהו”‏,‏ ע״ח‏]‏ באהבת אחים כנה”‏ (‏רומ׳ י״ב:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אמת,‏ בקרב המשיחיים שוררת ’‏אהבה (‏אגפה‏)‏ ללא העמדת פנים’‏.‏ אהבה זו אינה מוגבלת לרגש מסוים המציף את ליבנו.‏ ההיפך,‏ היא נעוצה עמוק בעקרונות המקרא.‏ מכל מקום,‏ פאולוס גם מדבר על ”‏אהבת אחים”‏ (‏פילדלפיה‏)‏ ועל גילוי ”‏חיבה לבבית”‏ (‏פילוסטורגוס,‏ מילה המורכבת מפילוס ומסְטוֹרְגֶה‏)‏.‏ לדבריו של חוקר אחד ”‏אהבת אחים”‏ עניינה ב”‏אהבה מלאת חיבה,‏ גילוי חסד והזדהות והושטת עזרה”‏.‏ יחד עם אגפה,‏ היא תורמת לקשרי חברות אמיצים בין עובדי יהוה (‏תסל״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ המילה פילוסטורגוס,‏ באחת מהטיותיה,‏ שתורגמה ל”‏חיבה לבבית”‏,‏ היא מילה יחידנית בטקסט המקורי ביוונית ומתייחסת ליחסי קרבה עמוקים,‏ כמו אלה שקיימים במשפחה.‏

הקשר שמאחד את המשיחיים האמיתיים הוא שילוב של אהבה במסגרת המשפחה וחיבה לידידי אמת,‏ כאשר כל מערכות היחסים מושתתות על אהבה המבוססת על עקרונות המקרא.‏ הקהילה המשיחית אינה מועדון חברים או מוסד חילוני,‏ אלא משפחה מאוחדת ומלוכדת בעבודת יהוה אלוהים.‏ אנו מכנים את עמיתנו לאמונה אחים ואחיות,‏ וכך אנו רואים אותם.‏ הם חלק ממשפחתנו הרוחנית,‏ אנו אוהבים אותם כחברים,‏ ותמיד מתייחסים אליהם בהתאם לעקרונות המקראיים.‏ הבה נמשיך כולנו לתרום לעבותות האהבה אשר מאחדות את הקהילה המשיחית האמיתית ומהוות את סימן ההיכר שלה (‏יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

a נעשה שימוש במילה אגפה גם בהקשרים שליליים (‏יוח׳ ג׳:‏19;‏ י״ב:‏43;‏ טימ״ב ד׳:‏10;‏ יוח״א ב׳:‏15–17‏)‏.‏

b הצירוף ”‏חסרי חיבה טבעית”‏ הוא תרגום של המילה היוונית אסטורגוי (‏stor.goi’‏a)‏ הנגזרת מהמילה סְטוֹרְגֶה ובתוספת התחילית אָ־,‏ שפירושה ”‏ללא”‏.‏ אותה מילה ביוונית מופיעה גם ברומים א׳:‏31‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 12]‏

באיזה אופן אתה תורם לעבותות האהבה המאחדות אותנו?‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף