התהלך על־פי האהבה, ’הדרך הנעלה ביותר’
”האלוהים הוא אהבה”. מילים אלה מפי השליח יוחנן מצביעות על תכונתו הדומיננטית ביותר של אלוהים (יוח״א ד׳:8). הודות לאהבתו של אלוהים כלפי בני האדם יש לנו האפשרות לקרוב אליו ולרקום עימו יחסי קרבה אישיים. באיזו דרך נוספת משפיעה עלינו אהבתו של אלוהים? מישהו אמר פעם: ”אנו מעובדים ומעוצבים בידי מה שאנו אוהבים”. וזה נכון. אולם, נכון גם שאנחנו מעובדים ומעוצבים בידי מי שאנחנו אוהבים ובידי מי שאוהב אותנו. מכיוון שנבראנו בצלם אלוהים ניחנו ביכולת לשקף את אהבתו של אלוהים בחיינו (בר׳ א׳:27). לפיכך, השליח יוחנן כתב שאנו אוהבים את אלוהים ”מפני שהוא אהב אותנו תחילה” (יוח״א ד׳:19).
ארבע מילים המתארות אהבה
השליח פאולוס כינה את האהבה ’הדרך הנעלה ביותר’ (קור״א י״ב:31). מדוע תיאר את האהבה באופן זה? לאיזה סוג של אהבה התכוון פאולוס? כדי לברר זאת הבה נבחן לעומק את המילה ”אהבה”.
ליוונים הקדומים היו ארבע מילים בסיסיות, בהטיות שונות, כדי לתאר אהבה: סְטוֹרְגֶה, אֵרוֹס, פִילְיָה וכן אָגָפֶּה. מתוכן, נעשה שימוש במילה אגפה כדי לומר על אלוהים ש”הוא אהבה”.a בהקשר לסוג האהבה הזה, כותב פרופסור ויליאם ברקלי בחיבורו: ”אגפה קשורה לשכל: אין היא אך רגש המתעורר בספונטניות בליבנו; זהו עיקרון שעל־פיו אנו חיים מתוך שיקול דעת. אגפה קשורה בראש ובראשונה ברצון” (New Testament Words). בהקשר זה, אגפה הינה סוג אהבה אשר מושתתת או מודרכת על־ידי עיקרון, אך לא אחת מלווה ברגש עז. מכיוון שיש עקרונות טובים ועקרונות רעים, ברור שהעקרונות הטובים שהתווה יהוה אלוהים עצמו במקרא, הם אשר צריכים להנחות את המשיחיים. אם נערוך השוואה בין תיאורים מקראיים הקשורים לאגפה לבין מונחים אחרים המופיעים במקרא המתארים אהבה, נבין טוב יותר את סוג האהבה שעלינו להראות לאחרים.
אהבה בחוג המשפחה
איזו שמחה זו להשתייך למשפחה חמה ומלוכדת! סְטוֹרְגֶה, הייתה המילה היוונית שהשתמשו בה פעמים רבות כדי לציין את החיבה הטבעית שקיימת בין חברי אותה משפחה. המשיחיים עושים ככל יכולתם כדי לגלות אהבה לבני משפחתם. פאולוס ניבא כי באחרית הימים יהיו בני האדם ככלל ”קשוחי לב”, או על־פי תרגום עולם חדש יהיו ”חסרי חיבה טבעית” (טימ״ב ג׳:1, 3).b
למרבה הצער, רגש האהבה הטבעי שאמור לשרור בין חברי המשפחה הוא מצרך נדיר בעולם היום. מדוע נשים כה רבות מבצעות הפלה? מדוע משפחות כה רבות אינן מגלות דאגה כלפי הוריהן המזדקנים? מדוע שיעור המתגרשים ממשיך לנסוק? למען האמת התשובה היא: חוסר חיבה טבעית.
יתר על כן, המקרא מלמד כי ”עָקֹב [בוגדני] הלב מכול” (יר׳ י״ז:9). אהבה במסגרת המשפחה כרוכה בלב וברגש. אולם, מעניין לציין שפאולוס השתמש במילה אגפה כדי לתאר את סוג האהבה שעל הבעל לרחוש לאשתו. פאולוס השווה בין האהבה זו לאהבה שמגלה המשיח לקהילה (אפ׳ ה׳:28, 29). אהבה זו מבוססת על עקרונות שקבע יהוה, מכונן התא המשפחתי.
אהבה אמיתית לבני המשפחה מניעה אותנו לגלות דאגה כלפי הורינו המזדקנים וכן דוחפת אותנו לשאת באחריות על ילדינו. היא גם מניעה את ההורים להטיל על ילדיהם במקרה הצורך משמעת באהבה וכן מונעת מההורים מלהתייחס אל ילדיהם ברגשנות ותו לא, התנהגות שלעיתים קרובות מתבטאת בגישה מתירנית מדי כלפי הילדים (אפ׳ ו׳:1–4).
אהבה רומנטית ועקרונות המקרא
אהבה פיזית בין גבר לאישה במסגרת הנישואין היא אכן מתנה מאת אלוהים (מש׳ ה׳:15–17). אולם, כותבי המקרא שכתבו בהשראת רוח הקודש לא השתמשו במילה ארוס, שעניינה באהבה רומנטית. מדוע? לפני מספר שנים נאמר בחוברת המצפה: ”נראה כאילו עושה העולם כולו אותה שגיאה שעשו היוונים הקדמונים. הם העריצו את ארוס בתור אל, השתחוו לנוכח מזבחו והקריבו לו קורבנות. ... אך ההיסטוריה מראה שפולחן כגון זה של אהבה מינית לא הביא אלא ניוון, שחיתות והוללות. אולי מסיבה זאת לא השתמשו כותבי כתבי הקודש במילה”. עלינו לרסן את הרגשות הרומנטיים, כלומר לשלוט בהם, בעזרת עקרונות המקרא כדי שלא נהיה מעורבים ביחסים המבוססים אך ורק על משיכה מינית. אם כן, מן הראוי שכל אחד ישאל את עצמו, ’האם הרגשות הרומנטיים שלי מאוזנים עם אהבת האמת כלפי בת או בן הזוג?’.
צעירים הדבקים בעקרונות המקראיים יצליחו לשמור על טוהר מוסרי ’בימי נעוריהם’, תקופה שבה הדחפים המיניים מטבע הדברים עזים (קור״א ז׳:36; קול׳ ג׳:5). אנחנו רואים בנישואין מתנה קדושה מאת יהוה. בנוגע לנשואים, אמר ישוע: ”מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם” (מתי י״ט:6). אנו מחויבים לקשר הנישואין ולא נשארים עם בן הזוג רק כל עוד קיימת בינינו משיכה הדדית. כאשר צצות בעיות בזוגיות, איננו מחפשים את הדרך הקלה כדי להיחלץ מהנישואין אלא משקיעים מאמצים כנים לגלות תכונות שאלוהים אוהב כדי להפוך את חיי המשפחה שלנו למאושרים. מאמצים אלה יצמיחו לנו אושר נצחי (אפ׳ ה׳:33; עב׳ י״ג:4).
אהבה בין חברים
ללא חברים היו החיים משעממים! נאמר בספר משלי: ”יש אוהב דבק מאח” (מש׳ י״ח:24). יהוה רוצה שיהיו לנו ידידי אמת. הקשר האמיץ ששרר בין שני הידידים, דוד יהונתן, מוכר היטב (שמ״א י״ח:1). כמו כן המקרא אומר שישוע ’אהב’ את השליח יוחנן, כלומר רחש לו חיבה (יוח׳ כ׳:2). המילה היוונית לחיבה או לידידות היא פִילְיָה. אין שום דבר רע בכך שיש לנו חבר קרוב בקהילה. אולם, בפטרוס ב׳. א׳:7, אנו נקראים להוסיף את האהבה (אגפה) ל’אחווה’ (פילדלפיה, המורכבת מהמילים פילוס ואָדֵלְפוס, שפירושן ”ידיד” ו”אח”). אם ברצוננו ליהנות מיחסי ידידות ממושכים עלינו ליישם את העצה הזו. מן הראוי שנשאל את עצמנו, ’האם עקרונות המקרא מאזנים את רגשותיי כלפי ידידיי?’.
דבר־אלוהים עוזר לנו להימנע מלהעניק יחס מועדף לחברינו. אין לנו מערכת ערכים כפולה: האחת שבה אנו נוהגים יחסית ברכות עם חברינו, והאחרת שבה אנו נוטים להחמיר יותר עם מי שאינם חברינו. נוסף על כך, איננו משתמשים בדברי חנופה כדי לרכוש חברים. אך החשוב מכול הוא, שיישום עקרונות המקרא מקנה לנו כושר הבחנה הדרוש כדי לבחור ידידים בקפידה וכדי להתרחק ’מחברת אנשים רעים המשחיתה מידות טובות’ (קור״א ט״ו:33).
קשר אהבה מיוחד במינו!
הקשר המאחד בין המשיחיים הוא אכן מיוחד במינו! השליח פאולוס כתב: ”תהא אהבתכם ללא העמדת פנים. ... [”הראו חיבה לבבית איש לרעהו”, ע״ח] באהבת אחים כנה” (רומ׳ י״ב:9, 10). אמת, בקרב המשיחיים שוררת ’אהבה (אגפה) ללא העמדת פנים’. אהבה זו אינה מוגבלת לרגש מסוים המציף את ליבנו. ההיפך, היא נעוצה עמוק בעקרונות המקרא. מכל מקום, פאולוס גם מדבר על ”אהבת אחים” (פילדלפיה) ועל גילוי ”חיבה לבבית” (פילוסטורגוס, מילה המורכבת מפילוס ומסְטוֹרְגֶה). לדבריו של חוקר אחד ”אהבת אחים” עניינה ב”אהבה מלאת חיבה, גילוי חסד והזדהות והושטת עזרה”. יחד עם אגפה, היא תורמת לקשרי חברות אמיצים בין עובדי יהוה (תסל״א ד׳:9, 10). המילה פילוסטורגוס, באחת מהטיותיה, שתורגמה ל”חיבה לבבית”, היא מילה יחידנית בטקסט המקורי ביוונית ומתייחסת ליחסי קרבה עמוקים, כמו אלה שקיימים במשפחה.
הקשר שמאחד את המשיחיים האמיתיים הוא שילוב של אהבה במסגרת המשפחה וחיבה לידידי אמת, כאשר כל מערכות היחסים מושתתות על אהבה המבוססת על עקרונות המקרא. הקהילה המשיחית אינה מועדון חברים או מוסד חילוני, אלא משפחה מאוחדת ומלוכדת בעבודת יהוה אלוהים. אנו מכנים את עמיתנו לאמונה אחים ואחיות, וכך אנו רואים אותם. הם חלק ממשפחתנו הרוחנית, אנו אוהבים אותם כחברים, ותמיד מתייחסים אליהם בהתאם לעקרונות המקראיים. הבה נמשיך כולנו לתרום לעבותות האהבה אשר מאחדות את הקהילה המשיחית האמיתית ומהוות את סימן ההיכר שלה (יוח׳ י״ג:35).
[הערות שוליים]
a נעשה שימוש במילה אגפה גם בהקשרים שליליים (יוח׳ ג׳:19; י״ב:43; טימ״ב ד׳:10; יוח״א ב׳:15–17).
b הצירוף ”חסרי חיבה טבעית” הוא תרגום של המילה היוונית אסטורגוי (stor.goi’a) הנגזרת מהמילה סְטוֹרְגֶה ובתוספת התחילית אָ־, שפירושה ”ללא”. אותה מילה ביוונית מופיעה גם ברומים א׳:31.
[קטע מוגדל בעמוד 12]
באיזה אופן אתה תורם לעבותות האהבה המאחדות אותנו?