קוראים שואלים
האם באמת ביקרו אצל התינוק ישוע שלושה חכמים?
באמריקה הדרומית, במזרח אירופה, באסיה ובמקומות נוספים בעולם מוצגות בעונת חג המולד סצינות המתארות את לידת ישוע. בסצינות אלה מופיעים שלושה מלכים, או חכמים, ובידיהם מתנות יקרות לתינוק ישוע. האם זה באמת מה שקרה? האם הסיפור עולה בקנה אחד עם העובדות? הבה נראה.
שני ספרי בשורה, מתי ולוקס, מתעדים את לידת ישוע. מן הכתוב בהם עולה שרק רועים עניים מהשדות הסמוכים ביקרו את ישוע לאחר לידתו. אותם מלכים לכאורה, או חכמים, היו למעשה אסטרולוגים ולא בני מלוכה, ומספרם אינו ידוע. האסטרולוגים לא הגיעו לבקר את הרך הנולד באבוס, אלא הגיעו לביקור כאשר היה ישוע כבר ילד וגר בבית. נוכחותם אף סיכנה את חיי ישוע.
קרא בעיון את סיפור לידתו של ישוע כמתואר בידי לוקס: ”היו רועים שנהגו לגור בשדה ולשמור על עדרם באשמורות הלילה. לפתע ניצב עליהם מלאך יהוה ... [ו]אמר להם: ’... תמצאו תינוק מחותל שוכב באבוס’. ... הם הלכו מהר ומצאו את מרים ויוסף ואת התינוק השוכב באבוס” (לוקס ב׳:8–16).
רק יוסף, מרים והרועים היו עם התינוק ישוע. לוקס אינו מזכיר אף דמות נוספת.
קרא עכשיו את הכתוב במתי ב׳:1–11: ”בעת שנולד ישוע בבית לחם יהודה, בימי הורדוס המלך, באו לירושלים חכמים מן המזרח ... הם נכנסו לבית וראו את הילד עם מרים אימו”.
שים לב שהכתוב מציין שהגיעו מן המזרח ”חכמים” ולא ”שלושה חכמים” ומוסר שהם קודם כול באו לירושלים ולא לעיר הולדתו של ישוע, בית לחם. כאשר הגיעו בסופו של דבר לבית לחם, ישוע היה כבר ”ילד” — ולא עוד תינוק — והוא לא התגורר עוד באורווה אלא בבית.
כמו כן, בעוד שהמילה המשמשת לתיאור מבקרים אלה בתרגום החברה לכתבי קודש היא ”חכמים”, בתרגומים אחרים הם נקראים ”מגושים” (מכשפים) או ”חוזי כוכבים”. בספר עיון אחד (A Handbook on the Gospel of Matthew) נאמר שהמילה ”חכמים” מתורגמת ”משם עצם יווני אשר התייחס במקור לכוהנים פרסים שהיו מומחים באסטרולוגיה”. המילון הפרשני המורחב למילים בברית החדשה מאת וַין (אנג׳) מגדיר שם עצם זה כ”קוסם, מכשף, איש המתיימר להיות בעל כוחות מאגיים, אמן כישוף”.
העיסוק באסטרולוגיה ובכישוף הוא עדיין פופולרי בימינו, אך המקרא מזהיר מפניהם (ישעיהו מ״ז:13–15). מדובר בצורות של ספיריטיזם, ויהוה אלוהים מתעב מעשים אלה (דברים י״ח:10–12). זו הסיבה ששום מלאך אלוהים לא הודיע לאסטרולוגים על לידתו של ישוע. אולם אלוהים הזהיר אותם בחלום שלא לחזור ולמסור פרטים למלך הרשע הורדוס, כיוון שהלה זמם להרוג את ישוע. לכן הם ”יצאו לארצם בדרך אחרת” (מתי ב׳:11–16).
האם המשיחיים האמיתיים צריכים להנציח מעשייה המסלפת את האמת על לידתו של ישוע? לא ולא.