אל תיתן לדבר למנוע ממך לזכות בכבוד
”שפל רוח יתמוך [יזכה ב]כבוד” (מש׳ כ״ט:23).
1, 2. (א) מה משמעותה של המילה ”כבוד”? (ב) באילו שאלות נדון במאמר זה?
מה עולה במחשבותיך למשמע המילה ”כבוד”? האם אתה חושב על פלאי הבריאה הנאדרים? (תהל׳ י״ט:2) או שמא על ההלל והכבוד שלהם זוכים אנשים בעלי עושר מופלג, חוכמה רבה או הישגים מרשימים? המילה ”כבוד” גזורה מהשורש ”כבד”. בימי קדם, בזמנים שבהם הטביעו מטבעות ממתכות יקרות, המטבע הכבד ביותר היה גם בעל הערך הרב ביותר. מילים שתיארו בעבר כובד של דבר מה קיבלו עם הזמן משמעות של דבר יקר ערך, מפואר או מרשים.
2 אנו אולי מתרשמים מכוחו של אדם, ממעמדו או מהמוניטין שיצא לו, אך מה באשר לאלוהים? כתבי־הקודש מציינים שאלוהים מעניק מידה מסוימת של כבוד לבני אדם. לדוגמה, במשלי כ״ב:4 נאמר: ”עקב ענווה [ו]יראת יהוה, עושר וכבוד וחיים”. והתלמיד יעקב כתב: ”השפילו את עצמכם לפני יהוה, והוא ירומם אתכם” (יעקב ד׳:10). מהו הכבוד שיהוה מעניק לבני אדם? מה יכול למנוע מאתנו לזכות בו? וכיצד נוכל לסייע לאחרים לזכות בכבוד זה?
3–5. איזה כבוד מעניק לנו יהוה?
3 מחבר התהלים הביע את ביטחונו בכך שיהוה יאחז ביד ימינו וינחיל לו כבוד אמיתי. (קרא תהלים ע״ג:23, 24.) כיצד יהוה עושה זאת? למעשה, יהוה נוהג במשרתיו הענווים בכבוד בדרכים רבות. הוא מעניק להם את הזכות להבין מהו רצונו (קור״א ב׳:7). הוא מאפשר למי שמטים אוזן לדברו ומצייתים לו לרקום עמו יחסים הדוקים (יעקב ד׳:8).
4 יהוה גם הפקיד בידי משרתיו אוצר נפלא — השירות המשיחי (קור״ב ד׳:1, 7). ושירות זה מזכה בכבוד. זוהי הבטחתו של יהוה למי שנוטלים חלק בפעילות זו כדי להללו וכדי להועיל לאחרים: ”כי מכבדיי אכבד” (שמ״א ב׳:30). הללו רוכשים לעצמם שם טוב בעיני יהוה, וקרוב לוודאי שגם משרתי אלוהים אחרים ידברו בשבחם (מש׳ י״א:16; כ״ב:1).
5 מה יהיה עתידם של ’קווי יהוה ושומרי דרכו’? מובטח להם: ”ירוממך [יהוה] לרשת ארץ. בהיכרת רשעים תראה” (תהל׳ ל״ז:34). הם מייחלים לזכות בכבוד שאין שני לו — חיי נצח (תהל׳ ל״ז:29).
”אינני מחפש כבוד מבני אדם”
6, 7. מדוע רבים לא רצו להאמין בישוע?
6 מה עלול למנוע מאתנו לזכות בכבוד שיהוה חפץ להעניק לנו? אחד הגורמים הוא ייחוס חשיבות רבה מדי לדעותיהם של מי שאינם נהנים ממעמד רצוי לפני אלוהים. תן דעתך לדברים שכתב השליח יוחנן באשר לכמה מהמנהיגים בימיו של ישוע: ”רבים ממנהיגי העם האמינו בו [בישוע], אך בגלל הפרושים לא הצהירו על כך בגלוי מחשש שיגורשו מבית הכנסת; שכן אהבו לקבל כבוד מאת בני אדם יותר מאשר מאת אלוהים” (יוח׳ י״ב:42, 43). מוטב היה אילו מנהיגים אלה לא היו מייחסים חשיבות כה רבה לדעותיהם של הפרושים.
7 בשלב מוקדם יותר בשירותו ציין ישוע בבירור מדוע רבים לא יקבלו אותו ולא יאמינו בו. (קרא יוחנן ה׳:39–44.) במשך מאות שנים ציפה עם ישראל לביאתו של המשיח. כאשר החל ישוע בפעילותו, היו שהסיקו מנבואת דניאל שהגיעה עת ביאתו של המשיח. מספר חודשים קודם לכן, כאשר החל יוחנן המטביל בפעילותו, אמרו רבים: ”אולי יוחנן הוא המשיח?” (לוקס ג׳:15) כעת המשיח אשר לבואו כה ייחלו לימד בקרבם. אך מי שהיו בקיאים בתורה לא קיבלו אותו. ישוע ציין את הסיבה לכך כששאל אותם: ”כיצד תוכלו להאמין אם אתם מקבלים כבוד זה מזה ואינכם מחפשים את הכבוד שמאת האלוהים האחד והיחיד?”
8, 9. כיצד הדוגמה לגבי האור ממחישה שכבוד מאת בני אדם עלול להאפיל על הכבוד שמאת אלוהים?
8 ניתן להמחיש כיצד כבוד מאת בני אדם עלול להאפיל על הכבוד שמאת אלוהים אם משווים בין כבוד לאור. היקום האדיר שלנו בוהק ביותר. האם אתה זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהבטת אל השמיים בלילה בהיר וראית אלפי כוכבים? אין ספק ש”הדר הכוכבים” מעורר יראה (קור״א ט״ו:40, 41). אך כאשר מביטים באותם השמיים מרחוב בעיר מוארת, כיצד הם נראים? בשל אורות העיר זה כמעט בלתי אפשרי לראות את אורם של הכוכבים הרחוקים. האם הסיבה לכך היא שתאורת הכבישים, האצטדיונים והבניינים חזקה או יפה יותר מאורם של הכוכבים? לא! הדבר קורה מפני שאורות העיר קרובים יותר אלינו ומקשים עלינו להבחין בבריאתו של יהוה. כדי לחזות בשמי הליל המרהיבים, עלינו לחסום בדרך כלשהי את האור המלאכותי או להתרחק ממנו.
9 בדומה לכך, אם לבנו נוטה לשאוף לכבוד מן הסוג הלא־נכון, הדבר עלול לגרוע מהערכתנו כלפי הכבוד התמידי שיהוה חפץ להעניק לנו, ואז לא נחתור להשיגו. רבים אינם נענים למסר המלכות מפני שהם חוששים ממה שיחשבו עליהם מכרים או קרובי משפחה. אולם האם גם משרתי אלוהים מוקדשים עלולים לחפוץ לזכות בכבוד מאת בני אדם? ניקח לדוגמה צעיר שקיבל שטח הטפה באזור שבו אנשים מכירים אותו היטב אך עדיין אינם יודעים שהוא אחד מעדי־יהוה. האם הוא יירתע מתוך פחד? ומה אם ילעגו לו על כך שהוא רודף אחר מטרות תיאוקרטיות? האם הוא יאפשר לאנשים בעלי ראייה רוחנית מעורפלת להשפיע על החלטותיו בחיים? או ייתכן שמשיחי ביצע חטא חמור. האם יסתיר את מעשיו הפסולים כיוון שהוא מפחד לאבד את זכויותיו בקהילה או אינו רוצה לאכזב את יקיריו? במקרה זה, אם מה שעומד בראש מעייניו הוא לשקם את יחסיו עם יהוה, הוא ”יקרא אליו את זקני הקהילה” ויבקש את עזרתם (קרא יעקב ה׳:14–16).
10. (א) כיצד דאגה יתרה לאופן שבו אנו מצטיירים בעיני אחרים מעיבה על כושר שיפוטנו? (ב) במה נוכל להיות סמוכים ובטוחים אם ננהג בענווה?
10 ייתכן שבמהלך התקדמותנו לעבר הבגרות המשיחית נקבל עצות מאח לאמונה. דבריו הכנים יכולים להועיל לנו אם לא ניכנס לעמדת מגננה מתוך גאווה, רצון להציל את כבודנו או נטייה להצדיק את מעשינו. נניח שאתה עובד על פרויקט מסוים עם אח לאמונה. האם החשש שמישהו אחר יזכה בשבחים על רעיונותיך הטובים ועל עבודתך הקשה יגרע מתרומתך לעבודה? אם אחד המצבים האלה נוגע אליך, היֵה סמוך ובטוח ש”שפל רוח יתמוך [יזכה ב]כבוד” (מש׳ כ״ט:23).
11. מה צריכה להיות תגובתנו הפנימית לדברי שבח, ומדוע?
11 משגיחים ואחים ה’שואפים’ לתפקידי אחריות בקהילה צריכים להישמר פן יבקשו כבוד מבני אדם (טימ״א ג׳:1; תסל״א ב׳:6). כיצד משיחי צריך להגיב כאשר הוא מקבל שבחים כנים על עבודה טובה שביצע? הוא מן הסתם לא יקים אנדרטה לעצמו, כפי שעשה שאול המלך (שמ״א ט״ו:12). אולם האם הוא מכיר בכך שכל הישג שלו התאפשר רק הודות לחסדו של יהוה ושכל ניסיון להצליח בעתיד עדיין תלוי בברכתו ובעזרתו של אלוהים? (פט״א ד׳:11) תגובתנו הפנימית לדברי שבח חושפת בפנינו איזה כבוד אנו מחפשים (מש׳ כ״ז:21).
”את מאוויי אביכם חפצים אתם לעשות”
12. מדוע כמה יהודים לא הקשיבו לישוע?
12 גורם נוסף שעלול למנוע מאתנו לזכות בכבוד שמאת אלוהים הוא תאוותינו. תאוות פסולות עלולות לגרום לנו לא להקשיב כלל לאמת. (קרא יוחנן ח׳:43–47.) ישוע אמר לכמה יהודים שהם לא הקשיבו למסר שלו משום ש’חפצו לעשות את מאוויי אביהם השטן’.
13, 14. (א) מה אומרים חוקרים לגבי האופן שבו מוחנו מעבד קול אנושי? (ב) על סמך מה אנו מחליטים למי להקשיב?
13 לעיתים אנו בוחרים לשמוע רק את מה שאנו רוצים לשמוע (פט״ב ג׳:5). יהוה ברא אותנו עם היכולת המדהימה להתעלם מרעשים לא־רצויים. עצור לרגע ונסה לקלוט כמה רעשים שונים אתה שומע כעת מסביבך. קרוב לוודאי שלפני מספר רגעים לא שמת לב לרוב הרעשים הללו. המערכת הלימבית במוחך סייעה לך להתרכז בדבר אחד חרף העובדה שאתה מסוגל לשמוע מגוון של צלילים. אך חוקרים מצאו שקשה יותר להבדיל בין צלילים רבים המושמעים בו־זמנית כשעלינו להקשיב לקול אנושי. משמע הדבר שכשאתה שומע שני קולות בו־זמנית, עליך לבחור באיזה קול להתמקד. אתה תבחר בקול שאתה רוצה להקשיב לו. היהודים שחפצו לעשות את מאוויי אביהם השטן לא הקשיבו לישוע.
14 ’בית החוכמה’ ו’בית הכסילות’ מושיטים לנו הזמנה (מש׳ ט׳:1–5, 13–17). הן החוכמה והן הכסילות ממשיכות כביכול לקרוא לנו, ולכן אנו ניצבים בפני בחירה. לאיזו הזמנה נענה? תלוי את רצונו של מי אנו חפצים להשביע. כבשיו של ישוע מקשיבים לקולו והולכים בעקבותיו (יוח׳ י׳:16, 27). הם ’מצדדים בָּאמת’ (יוח׳ י״ח:37). ”הם אינם מכירים את קולם של זרים” (יוח׳ י׳:5). אנשים ענווים כאלה זוכים בכבוד שמאת אלוהים (מש׳ ג׳:13, 16; ח׳:1, 18).
”הן מביאות לכם כבוד”
15. באיזה מובן צרותיו של פאולוס ’הביאו כבוד’ לאחרים?
15 אם נתמיד לעשות את רצונו של יהוה, נוכל לסייע לאחרים לזכות בכבוד שמאת אלוהים. פאולוס כתב אל הקהילה באפסוס: ”אני מבקש מכם לא להתייאש בגלל הצרות שאני סובל למענכם, שהרי הן מביאות לכם כבוד” (אפ׳ ג׳:13). באיזה מובן צרותיו של פאולוס ’הביאו כבוד’ לאפסים? הנכונות של פאולוס להמשיך לשרת אותם חרף ניסיונות המחישה לאפסים שהזכויות שמהן נהנו כמשיחיים היו הדבר היקר ביותר שיכלו לזכות בו. אילו פאולוס היה אומר נואש לנוכח צרה, האם אחיו לא היו יכולים להסיק מכך שאין כל ערך ליחסיהם עם יהוה, לשירותם ולתקוותם? התמדתו של פאולוס הרימה על נס את המשיחיות והוכיחה שהזכות להיות תלמידו של המשיח ראויה לכל הקרבה.
16. איזו צרה חווה פאולוס בליסטרה?
16 חשוב על ההשפעה שהייתה לקנאותו ולכוח עמידתו של פאולוס על אחרים. הכתוב במעשי השליחים י״ד:19, 20 מציין: ”הגיעו יהודים מאנטיוכיה ומאיקוניון והסיתו את ההמונים. הם סקלו את פאולוס וגררו אותו אל מחוץ לעיר [ליסטרה] בחשבם שהוא מת. אולם כאשר התקבצו סביבו התלמידים, קם ונכנס אל העיר. למחרת יצא עם בר־נבא אל דרבי”. תאר לעצמך עד כמה קשה היה לפאולוס לגמוא מרחק של 100 קילומטר למחרת היום שבו נותר למות לצד הדרך, וזאת ללא כלי התחבורה של ימינו!
17, 18. (א) באיזה מובן התחקה טימותיאוס אחר סבלו של פאולוס בליסטרה? (ב) איזה רושם הותיר כוח עמידתו של פאולוס על טימותיאוס?
17 האם טימותיאוס היה אחד מ”התלמידים” שנחלצו לעזרת פאולוס? הכתוב במעשי השליחים אינו מציין זאת מפורשות, אך ייתכן שכך אכן היה. שקול את מה שכתב פאולוס באיגרתו השנייה אל טימותיאוס: ”אתה הקפדת ללכת בעקבותיי בהוראתי, באורח חיי, ... וברדיפות ובסבל כמו אלה שעברתי באנטיוכיה [גירוש מהעיר], באיקוניון [המזימה לסוקלו באבנים] ובליסטרה [הסקילה]. החזקתי מעמד ברדיפות אלו, והאדון הצילני מכולן” (טימ״ב ג׳:10, 11; מה״ש י״ג:50; י״ד:5, 19).
18 טימותיאוס ’הקפיד ללכת בעקבות’ מאורעות אלה, כלומר התחקה אחריהם, וכוח עמידתו של פאולוס לא נעלם מעיניו. הדבר הותיר רושם בל יימחה על טימותיאוס. כאשר ביקר פאולוס בליסטרה, טימותיאוס כבר היה משיחי למופת ו”האחים בליסטרה ובאיקוניון דיברו עליו טובות” (מה״ש ט״ז:1, 2). לימים היה טימותיאוס כשיר למלא תפקידי אחריות כבדי משקל (פיל׳ ב׳:19, 20; טימ״א א׳:3).
19. איזה רושם עשויה להותיר התמדתנו על אחרים?
19 התמדתנו בעשיית רצון אלוהים עשויה להותיר רושם דומה על אחרים — בייחוד על הצעירים, שרבים מהם יהפכו תודות לכך למשרתי אלוהים יקרים מאוד. הצעירים מתבוננים בנו ולומדים מאתנו מיומנויות וכישורים תקשורתיים בשירות השדה, אך לא רק זאת הם גם שמים לב כיצד אנו מתמודדים עם מצבים קשים בחיים ומפיקים מכך לקחים. פאולוס ’המשיך לסבול הכול’ כדי שמי שימשיכו להיות נאמנים ’ישיגו את הישועה ויזכו לכבוד נצחי’ (טימ״ב ב׳:10).
הצעירים מעריכים את התמדתם של המשיחיים הקשישים
20. מדוע עלינו להמשיך לחפש את הכבוד שמאת אלוהים?
20 האין זה ראוי אפוא שנמשיך ’לחפש את הכבוד שמאת האלוהים האחד והיחיד’? (יוח׳ ה׳:44; ז׳:18) אכן כן! (קרא רומים ב׳:6, 7.) יהוה מעניק ”חיי עולם לשואפים אל התפארת והכבוד”. ויותר מכך, ’התמדתנו בעשיית הטוב’ מעודדת אחרים לשמור על נאמנותם כדי שיוכלו לזכות בחיי נצח. לכן אל תיתן לדבר למנוע ממך לזכות בכבוד שמאת אלוהים.