המוות — האויב האחרון שימוגר
”האויב האחרון שימוגר הוא המוות” (קור״א ט״ו:26).
1, 2. מאילו תנאים נהנו אדם וחוה בהתחלה, ואילו שאלות מתעוררות?
בשחר הבריאה לא היו לאדם וחוה אויבים. הם היו מושלמים וחיו בגן עדן ונהנו מיחסים קרובים עם בוראם כבנו ובתו הארציים (בר׳ ב׳:7–9; לוקס ג׳:38). המשימה שהטיל עליהם אלוהים הצביעה על תוחלת החיים שהועיד להם. (קרא בראשית א׳:28.) ניתן היה ’למלא את הארץ ולכבוש אותה’ תוך תקופת זמן מסוימת. אולם כדי להמשיך ’לרדות בכל חיה הרומשת על הארץ’ היו צריכים אדם וחוה לחיות לנצח. אדם לא נועד למות ובכך לוותר על סמכותו.
2 אם כן, מדוע התנאים כה שונים בימינו? כיצד זה קמו אויבים רבים כל כך הגוזלים את אושרה של האנושות, שהגדול שבהם הוא המוות? מה יעשה אלוהים כדי למגר אויבים אלה? התשובות לשאלות אלה ולשאלות נוספות בנושא מצויות בדפי המקרא. הבה נבחן כמה מהתשובות החשובות הללו.
אזהרה אוהבת
3, 4. (א) איזה צו נתן אלוהים לאדם וחוה? (ב) עד כמה חיוני היה לציית לצו?
3 אף שתוחלתם של אדם וחוה הייתה לחיות לנצח, הם לא היו אלמותיים. כדי להמשיך להתקיים הם היו צריכים לנשום, לשתות, לישון ולאכול. חשוב אף יותר, קיומם היה תלוי ביחסיהם עם אלוהים, מי שהעניק להם את החיים (דב׳ ח׳:3). כדי להמשיך ליהנות מהחיים חיוני היה שייכנעו להדרכת אלוהים. יהוה הבהיר זאת לאדם עוד בטרם ברא את חוה. הכתוב מוסר: ”ויצו יהוה אלוהים על האדם לאמור: ’מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות’” (בר׳ ב׳:16, 17).
4 ”עץ הדעת טוב ורע” ייצג את זכותו הבלעדית של אלוהים לקבוע מה טוב ומה רע. מובן שאדם כבר ידע מה טוב ומה רע במידה מסוימת; הוא נברא בצלם אלוהים וניחן במצפון. העץ הצביע על כך שאדם וחוה יזדקקו תמיד להדרכת יהוה. אם יאכלו מן העץ ישתמע מכך שהם מצהירים על עצמאות מוסרית, והדבר יסב להם ולצאצאיהם לעתיד נזק כבד. צו אלוהים והעונש על הפרתו העידו על חומרת המעשה.
כיצד נכנס המוות למשפחה האנושית
5. מה הוביל את אדם וחוה להמרות את פי אלוהים?
5 לאחר שנבראה חוה מסר לה אדם את צו אלוהים. היא הכירה היטב את הצו וידעה לחזור עליו כמעט מילה במילה (בר׳ ג׳:1–3). היה זה כשדיברה עם יצור שהופיע בדמות נחש. מי שעמד מאחורי הנחש היה השטן, בן רוחני של אלוהים שהרשה לשאיפה לעצמאות ולכוח להתפתח בקרבו. (השווה יעקב א׳:14, 15.) כדי להשיג את מטרותיו המרושעות הוא האשים את אלוהים בשקר. הוא הבטיח לחוה שאם תפעל להשגת עצמאות היא לא תמות אלא תהיה כמו אלוהים (בר׳ ג׳:4, 5). חוה האמינה לו ותבעה עצמאות בכך שאכלה מהפרי. לאחר מכן שכנעה את אדם לאכול גם כן (בר׳ ג׳:6, 17). השטן שיקר. (קרא טימותיאוס א׳. ב׳:14.) ובכל זאת, אדם ’שמע לקול אשתו’. הנחש אומנם הצטייר כידיד, אך השטן לא היה אלא אויב אכזר שידע אילו השלכות קטלניות יהיו להצעה שהציע לחוה.
6, 7. כיצד שפט יהוה את החוטאים?
6 מסיבות אנוכיות מרדו אדם וחוה במי שהעניק להם את החיים ואת כל מה שעמד לרשותם. יהוה כמובן ראה את כל המתרחש. (דה״א כ״ח:9; קרא משלי ט״ו:3.) הוא אפשר לשלושת המעורבים בדבר לחשוף מה הם מרגישים כלפיו. בתור אב, יהוה ודאי נפגע עמוקות. (השווה בראשית ו׳:6.) כתוצאה ממעשיהם היה עליו לפעול כשופט ולאכוף את העונש שקבע על הפרת הצו.
7 אלוהים אמר לאדם קודם לכן: ”כי ביום אכלך ממנו [מעץ הדעת טוב ורע] מות תמות”. ייתכן שאדם הסיק שהכוונה הייתה ל”יום” בן 24 שעות. לאחר שהפר את מצוות אלוהים הוא אולי ציפה שיהוה יפעל לפני שקיעת השמש. יהוה פנה לזוג ”לרוח היום”, כלומר בשעות שבהן נשבו משבי רוח קלים (בר׳ ג׳:8). הוא ערך משפט ובירר את העובדות על סמך התשובות שמסרו אדם וחוה (בר׳ ג׳:9–13). לאחר מכן גזר אלוהים את הדין על החוטאים (בר׳ ג׳:14–19). אילו המית אותם אלוהים בו במקום, מטרתו לגבי אדם וחוה וצאצאיהם לא הייתה מתממשת (יש׳ נ״ה:11). אף שהטיל את עונש המוות והשפעות החטא החלו מייד, אפשר יהוה לאדם וחוה להוליד ילדים כדי שאלה יוכלו להפיק תועלת ממה שיעשה למענם בהמשך. אם כן, מנקודת מבטו של אלוהים אדם וחוה מתו בו ביום שחטאו, ולמעשה הם מתו במהלך ”יום” של 000,1 שנים (פט״ב ג׳:8).
8, 9. כיצד הושפעו צאצאי אדם הראשון מחטאו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
8 האם ילדיהם של אדם וחוה הושפעו ממעשי הוריהם? כן. רומים ה׳:12 מסביר: ”על־ידי אדם אחד נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות, וכך התפשט המוות אל כל בני האדם משום שכולם חטאו”. הראשון שטעם מוות היה הבל הנאמן (בר׳ ד׳:8). לאחר מכן שאר צאצאיו של אדם הזדקנו ומתו. האם נוסף על המוות הם ירשו גם חטא? השליח פאולוס משיב: ”עקב אי־ציותו של אדם אחד הפכו רבים לחוטאים” (רומ׳ ה׳:19). החטא והמוות שירשנו מאדם הראשון הפכו לאויביה המושבעים של האנושות, אויבים שבני אדם לא־מושלמים אינם יכולים לחמוק מהם. אף שאיננו יודעים בפרטי פרטים כיצד עברה הירושה העגומה של אדם וחוה לילדים שלהם ולצאצאיהם הרחוקים, אין ספק שכולנו ירשנו אותה.
9 לא בכדי מתאר המקרא את החטא והמוות שירשנו כ”פני הלוט הלוט על כל העמים, והמסכה הנסוכה על כל הגויים” (יש׳ כ״ה:7). אין אדם היכול להשתחרר מהלוט, או המסכה, המעטה המרשיע שאופף וחונק את האנושות כולה. אם כן, העובדה היא ”שבגלל אדם הכול מתים” (קור״א ט״ו:22). באופן טבעי עולה השאלה ששאל פאולוס: ”מי יציל אותי מגוף זה המוביל למותי?” האם יש מישהו המסוגל להיחלץ לעזרתו?a (רומ׳ ז׳:24).
החטא והמוות ימוגרו
10. (א) אילו פסוקים מצביעים על כך שיהוה ימגר את המוות שהוריש לנו אדם הראשון? (ב) מה מלמדים אותנו פסוקים אלה על יהוה ועל בנו?
10 כן, יהוה יכול להציל את פאולוס. מייד לאחר אזכור ”הלוט”, כתב ישעיהו: ”בילע המוות לנצח, ומחה אדוני יהוה דמעה מעל כל פנים” (יש׳ כ״ה:8). כפי שאב שמח להסיר את הגורם לסבל ילדיו ולמחות את דמעותיהם, יהוה מאושר עד מאוד למגר את המוות שהוריש לנו אדם הראשון. יש לו שותף להשגת מטרה זו. בקורינתים א׳. ט״ו:22 נאמר: ”כפי שבגלל אדם הכול מתים, כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו”. באופן דומה, לאחר שפאולוס שאל: ”מי יציל אותי?”, הוא המשיך: ”תודה לאלוהים על ישוע המשיח אדוננו!” (רומ׳ ז׳:25) ברור שהאהבה שהניעה את יהוה לברוא את המין האנושי לא התקררה בעקבות מרדם של אדם וחוה. וגם מי שפעל לצד יהוה בבריאת הזוג הראשון לא חדל לרחוש חיבה מיוחדת לבני האדם (מש׳ ח׳:30, 31). אך כיצד תתבצע פעולת הצלה זו?
11. כיצד נחלץ יהוה לעזרת האנושות?
11 האי־שלמות והמוות של האנושות הם תולדה של החטא שביצע אדם ושל משפטו הצודק של יהוה (רומ׳ ה׳:12, 16). אנו קוראים ברומים ה׳:18: ”בגלל עבירה אחת הורשעו אנשים מכל הסוגים”. כיצד יכול היה יהוה לבטל את ההרשעה מבלי להפר את אמות המידה שלו? אנו מקבלים תשובה בדבריו של ישוע: ’בן האדם בא כדי לתת את נפשו כופר בעד רבים’ (מתי כ׳:28). בנו הרוחני הבכור של יהוה הבהיר כי הוא יספק כופר, הואיל ונולד כבן אדם מושלם עלי אדמות. כיצד עונה הכופר על דרישות הצדק? (טימ״א ב׳:5, 6).
12. מה היה ’הכופר המקביל’ שענה על דרישות הצדק?
12 התוחלת שהייתה לישוע כאדם מושלם הייתה שקולה לתוחלת של אדם הראשון לפני שחטא. מטרתו של יהוה הייתה למלא את כדור הארץ בצאצאים מושלמים של אדם הראשון. לפיכך מתוך אהבתו העמוקה כלפי אביו וכלפי צאצאי אדם נתן ישוע את חיי האנוש שלו כקורבן. ישוע סיפק חיי אנוש מושלמים המקבילים לחיים שאיבד אדם. לאחר מכן הקים יהוה את בנו לתחייה כיצור רוחני (פט״א ג׳:18). יהוה יכול היה לקבל בצדק את הקורבן של האדם המושלם ישוע כתשלום כופר כדי לקנות בחזרה את צאצאי האדם הראשון ולהעניק להם את התוחלת שאיבד אדם. במובן מסוים, ישוע בא במקומו של אדם. פאולוס מסביר: ”כך גם כתוב: ’אדם הראשון היה לנפש חיה’. אדם האחרון היה לרוח מחיה” (קור״א ט״ו:45).
הבל, הראשון שטעם מוות, יפיק תועלת מהכופר של ישוע (ראה סעיף 13)
13. כיצד יפעל ”אדם האחרון” למען מי שמתו?
13 לבסוף תגיע העת ש”אדם האחרון” יפעל כ”רוח מחיה” עבור האנושות ככלל. רוב צאצאי אדם כבר היו בין החיים ומתו ולכן יהיה צורך להקימם לתחייה. הם ישובו לחיים עלי אדמות (יוח׳ ה׳:28, 29).
14. איזה אמצעי מטעם יהוה יעזור לצאצאי אדם הראשון להשתחרר מהאי־שלמות שהוריש להם?
14 כיצד תשוחרר האנושות מהמאבק באי־שלמות התורשתית? יהוה ייסד מלכות המורכבת מ”אדם האחרון” ומשותפים שנבחרו מקרב האנושות. (קרא ההתגלות ה׳:9, 10.) שותפיו של ישוע בשמיים חוו על בשרם את השלכות האי־שלמות. במשך אלף שנים תושיט מלכותם המשותפת סיוע לתושבי כדור הארץ ותעזור להם להשתחרר מהאי־שלמות, דבר שאינם מסוגלים לעשות בכוחות עצמם (ההת׳ כ׳:6).
15, 16. (א) מיהו ”האויב האחרון”, ומתי הוא ימוגר? (ב) מה יעשה ישוע בבוא העת על־פי הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:28?
15 עד תום אלף שנות שלטון המלכות ישוחררו בני האדם המצייתים לאלוהים מכל האויבים שקמו על האנושות בגלל אי־ציותו של אדם הראשון. המקרא אומר: ”כפי שבגלל אדם הכול מתים, כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו. אבל כל אחד כסדרו: המשיח, פרי הביכורים; אחר כך, בעת נוכחותו, השייכים למשיח [שותפיו לשלטון]. אחרי כן, בסוף, הוא ימסור את המלכות לאלוהיו ואביו, וזאת לאחר שימגר את כל הממשלות ואת כל הסמכויות והכוחות. כי עליו למלוך עד אשר ישים אלוהים את כל האויבים תחת רגליו, והאויב האחרון שימוגר הוא המוות” (קור״א ט״ו:22–26). סוף כל סוף יבוטל המוות שירשנו מאדם הראשון אחת ולתמיד. ”הלוט” האופף ולוכד את כל המשפחה האנושית יוסר לנצח (יש׳ כ״ה:7, 8).
16 השליח פאולוס מסכם את דבריו שנכתבו בהשראה ואומר: ”כאשר הכול יוכנע תחתיו, אז גם הבן עצמו ייכנע למי שהכניע את הכול תחתיו כדי שאלוהים יהיה הכול לכול” (קור״א ט״ו:28). מטרת שלטונו של הבן תושלם. אחרי כן ישיב הבן בתחושת סיפוק עמוקה את סמכותו ליהוה ויציג בפניו את המשפחה האנושית שהובאה לכדי שלמות.
17. מה יהיה סופו של השטן?
17 ומה יהיה גורלו של השטן, הגורם לכל סבלות המין האנושי? אנו מוצאים את התשובה בספר ההתגלות כ׳:7–15. במבחן סופי שיבוא על כל בני האדם המושלמים יניח אלוהים לשטן לנסות להתעותם. השטן וכל ההולכים אחריו יושמדו לעד ב”מוות השני” (ההת׳ כ״א:8). המוות השני לעולם לא ימוגר מפני שהלכודים בו יאבדו לעד. אולם עבור מי שאוהבים ומשרתים את הבורא, ”המוות השני” אינו בגדר אויב.
18. כיצד תושלם המשימה שהטיל אלוהים על אדם הראשון?
18 בעת ההיא תתייצב האנושות המושלמת לפני יהוה במעמד ראוי ושלם לחיי עולם, ללא אף אויב. המשימה שניתנה לאדם הראשון תושלם בלעדיו. הארץ תתמלא בצאצאיו שישמחו לטפל בה וליהנות ממגוון צורות החיים שעליה. הבה נמשיך להיות חדורי הערכה לדרך האוהבת שבה ימגר יהוה את המוות, האויב האחרון!
a הספר הבנה מכתבי־הקודש (אנג׳) מתייחס למאמצי המדענים להסביר את הגורם להזדקנות ולמוות, ומציין: ”[המדענים] מתעלמים מן העובדה שהבורא הוא שגזר דין מוות על הזוג האנושי הראשון והחיל אותו באופן שהאדם לא מסוגל להבין לחלוטין” (כרך ב׳, עמוד 247).