1922 — לפני מאה שנה

‏”‏רעיון עוצר נשימה”‏

ככל שפעילות הבישור גדלה,‏ כך גבר הצורך בספרות.‏ האחים בבית־אל בברוקלין כבר הדפיסו כתבי עת,‏ אבל הם עדיין היו תלויים בחברות מסחריות להדפסת ספרים בכריכה קשה.‏ לאחר מחסור בספרים שנמשך חודשים רבים והחל להאט את פעילות הבישור,‏ אח רתרפורד דיבר עם רוברט מרטין,‏ האח שהיה אחראי על בית הדפוס,‏ על האפשרות להפיק ספרים בעצמנו.‏

אח מרטין נזכר:‏ ”‏זה היה רעיון עוצר נשימה.‏ משמע הדבר היה להקים מאפס מפעל להפקת ספרים”‏.‏ האחים שכרו מקום ברחוב קונקורד 18 בברוקלין ורכשו את הציוד הדרוש.‏

לא כולם היו מרוצים מההתפתחות הזאת.‏ נשיא אחת החברות שהדפיסה עבורנו את הספרים ביקר במבנה החדש.‏ הוא אמר:‏ ”‏יש לכם בידיים את ציוד הדפוס הטוב ביותר,‏ אבל אין כאן אף אחד שיודע דבר וחצי דבר מה לעשות איתו.‏ תוך שישה חודשים הכול יהפוך לערימת גרוטאות גדולה”‏.‏

‏”‏זה נשמע די הגיוני”‏,‏ אמר אח מרטין,‏ ”‏אבל זה הוציא את האדון מחוץ לתמונה;‏ והוא תמיד היה איתנו”‏.‏ אח מרטין צדק.‏ עד מהרה הכריכייה החדשה הפיקה 000,‏2 ספרים ביום.‏

מגיעים לאלפים באמצעות הרדיו

בנוסף להדפסת חלק מהספרים שלהם,‏ משרתי יהוה החלו להשתמש בשיטה חדשה להפצת הבשורה הטובה — שידורי רדיו.‏ בראשון אחר הצהריים,‏ ה־26 בפברואר 1922,‏ אח רתרפורד דיבר ברדיו בפעם הראשונה.‏ הוא הגיש את הנאום ”‏מיליונים החיים עתה לא ימותו לעולם”‏ בתחנת הרדיו KOG בלוס אנג׳לס,‏ קליפורניה,‏ ארה״ב.‏

כ־000,‏25 שמעו את התוכנית.‏ חלקם שלחו מכתבי הערכה על השידור.‏ אחד מהמכתבים נשלח מווילארד אשפורד,‏ תושב סנטה אנה,‏ קליפורניה.‏ הוא שיבח את אח רתרפורד על הנאום ”‏המהנה והמרתק”‏.‏ הוא הוסיף ואמר:‏ ”‏בגלל שהיו בבית שלנו שלושה חולים לא היינו יכולים לשמוע את הנאום בשום דרך אחרת,‏ אפילו אם היית מגיש אותו ברחוב הסמוך”‏.‏

בשבועות שלאחר מכן התקיימו שידורים נוספים.‏ עד לסוף השנה,‏ המצפה העריך ש”‏לפחות 000,‏300 נחשפו למסר באמצעות הרדיו”‏.‏

ההיענות החיובית הניעה את תלמידי המקרא לבנות תחנת רדיו על שטח בסטטן איילנד,‏ לא רחוק מבית־אל בברוקלין.‏ בשנים הבאות תלמידי המקרא השתמשו בתחנה זו (‏WBBR)‏ כדי להפיץ את מסר המלכות בצורה נרחבת.‏

ADV

הוצאת המצפה מ־15 ביוני 1922 הודיעה על כינוס כללי שיתקיים בסידר פוינט,‏ אוהיו,‏ מה־5 עד ה־13 בספטמבר 1922.‏ תלמידי המקרא היו מאוד נרגשים כשהגיעו לסידר פוינט.‏

אח רתרפורד קיבל את הקהל ואמר:‏ ”‏אני בטוח לחלוטין שהאדון.‏.‏.‏ יברך את הכינוס הזה ויוודא שתינתן עדות נרחבת כמו שלא ניתנה מעולם כאן עלי אדמות”‏.‏ הנואמים בכינוס עודדו שוב ושוב את האחים לקדם את פעילות הבישור.‏

וביום שישי ה־8 בספטמבר נכנסו כ־000,‏8 איש לאולם וציפו בקוצר רוח לנאומו של אח רתרפורד.‏ הם קיוו שהוא יסביר את משמעות האותיות ADV שהודפסו על ההזמנות שלהם.‏ כשהם ישבו הם ללא ספק שמו לב לקנבס גדול שהיה מגולגל מעל הבמה.‏ ארתור קלאוס הגיע לכינוס מטולסה,‏ אוקלהומה,‏ ארה״ב ומצא מקום שיאפשר לו לשמוע היטב,‏ אתגר לא פשוט בימים שבהם עדיין לא השתמשו במערכות הגברה.‏

כדי לוודא שלא יהיו הפרעות,‏ יושב הראש הודיע שמאחרים לא יורשו להיכנס לאולם במהלך הנאום של אח רתרפורד.‏ בשעה 30:‏9 אח רתרפורד החל את הנאום בציטוט דברי ישוע שבמתי ד׳:‏17‏:‏ ”‏קרבה מלכות שמיים”‏.‏ כשדן בשאלה איך אנשים ישמעו על המלכות,‏ הוא ציין:‏ ”‏ישוע עצמו אמר שבעת נוכחותו הוא ינהיג קציר של משרתיו,‏ שבמהלכו הוא יקבץ אליו את הנאמנים”‏.‏

אח קלאוס,‏ שישב באולם הראשי,‏ נזכר:‏ ”‏הקשבנו בשקיקה לכל מילה”‏.‏ אבל לפתע הוא חש ברע ונאלץ לצאת מהאולם.‏ ארתור יצא בחוסר רצון בידיעה שלא יורשה לחזור פנימה.‏

תוך כמה דקות השתפר מצבו.‏ הוא סיפר שבדרכו חזרה אל האולם הוא שמע מחיאות כפיים סוערות.‏ הוא מאוד התרגש!‏ הוא החליט שהוא חייב לשמוע את המשך הנאום הנפלא,‏ גם אם יצטרך לטפס אל הגג לשם כך.‏ אח קלאוס,‏ שהיה אז בן 23,‏ מצא דרך לטפס אל הגג.‏ החלונות בגג היו פתוחים,‏ וכשהגיע אליהם שם לב ש”‏השמיעה הייתה מעולה”‏.‏

אבל הוא לא היה שם לבד.‏ כמה מחבריו היו גם הם על הגג.‏ אחד מהם,‏ פרנק ג׳ונסון,‏ רץ אליו ושאל אותו:‏ ”‏יש לך אולר חד?‏”‏

‏”‏אכן כן”‏,‏ השיב ארתור.‏

‏”‏אתה המענה לתפילותינו”‏,‏ אמר פרנק.‏ ‏”‏אתה רואה את הגליל הענק הזה?‏ זה שלט שקשור למסמרים האלה.‏ הקשב היטב לשופט.‏a כשהוא יגיד ’‏ואתם צריכים לפרסם,‏ לפרסם’‏,‏ חתוך את ארבעת החבלים האלה”‏.‏

ארתור,‏ עם הסכין בידו,‏ חיכה עם האחרים לסימן.‏ תוך זמן קצר אח רתרפורד הגיע לשיא הנאום שלו.‏ מלא רגש והתלהבות,‏ אח רתרפורד ודאי הגביר את קולו עוד יותר וקרא:‏ ”‏היו עדים נאמנים ואמיתיים לאדון.‏ צאו להילחם עד שתיהפך ’‏בבל’‏ כולה לשממה.‏ הכריזו את הבשורה עד קצות הארץ.‏ העולם חייב לדעת שיהוה הוא האלוהים ושישוע המשיח הוא מלך המלכים ואדון האדונים.‏ זהו יום מיוחד במינו.‏ הנה המלך מולך!‏ אתם מליצי יושרו.‏ לכן פרסמו,‏ פרסמו,‏ פרסמו את המלך ואת מלכותו!‏”‏

ארתור סיפר שהוא והאחים האחרים חתכו את החבלים,‏ והשלט נפרש מטה בצורה חלקה להפליא.‏ בהתאם לאותיות ADV (‏האותיות הראשונות במילה האנגלית המתורגמת כ”‏פרסמו”‏)‏ הכיתוב בשלט היה:‏ ”‏פרסמו את המלך ואת המלכות”‏.‏

מלאכה חשובה

הכינוס בסידר פוינט עזר לאחים להתמקד במלאכה החשובה של בשורת המלכות,‏ ומי שהייתה להם רוח התנדבות שמחו להשתתף בה.‏ אחד הקולפורטרים (‏היום ידועים כחלוצים)‏ מאוקלהומה,‏ ארה״ב,‏ כתב:‏ ”‏המחוז שבישרנו בו נמצא באזור הפחם,‏ והאנשים שם מאוד עניים”‏.‏ הוא אמר שהרבה פעמים כשאנשים שמעו את המסר שבכתב העת תור הזהב ”‏הם התחילו לבכות”‏.‏ הוא סיכם את זה כך:‏ ”‏זו ברכה של ממש לנחם אותם”‏.‏

תלמידי המקרא חשו את הדחיפות שבדברי ישוע בלוקס י׳:‏2‏:‏ ”‏הקציר אכן רב,‏ אבל הפועלים מעטים”‏.‏ בסוף אותה שנה הם היו נחושים יותר מתמיד לפרסם את מסר המלכות בכל רחבי העולם.‏