מדוע אתם לא חוגגים את חג הפסחא?
תפיסות מוטעות רווחות
מיתוס: עדי־יהוה אינם חוגגים את הפסחא כי הם לא משיחיים.
עובדה: אנחנו מאמינים שישוע המשיח הוא המושיע שלנו, ואנו משתדלים ’ללכת בעקבותיו בקפידה’ (פטרוס א׳. ב׳:21; לוקס ב׳:11).
מיתוס: אתם לא מאמינים שישוע הוקם לתחייה.
עובדה: אנחנו מאמינים שישוע קם לתחייה; תחייתו היא מיסודות אמונתנו כמשיחיים, ואנו מדגישים אותה בפעילות הבישור שלנו (קורינתים א׳. ט״ו:3, 4, 12–15).
מיתוס: לא אכפת לכם שילדיכם מחמיצים את כל הכיף שבחגיגות חג הפסחא.
עובדה: אנחנו אוהבים את ילדינו ועושים כל מאמץ כדי לחנך אותם ולעזור להם להיות מאושרים (טיטוס ב׳:4).
מדוע עדי־יהוה אינם חוגגים את חג הפסחא?
חגיגת חג הפסחא אינה מבוססת על המקרא.
ישוע ציווה עלינו לזכור את מותו ולא את תחייתו. מדי שנה אנו מציינים את יום מותו לפי הלוח הירחי המקראי (לוקס כ״ב:19, 20).
אנו מאמינים שחג הפסחא אינו מקובל על אלוהים מכיוון ששורשי מנהגי החג נעוצים בטקסי פוריות עתיקים. אלוהים הוא ”אל קנא”, כלומר אל הדורש מסירות בלעדית, ואם אנו מקיימים במסגרת עבודתו מנהגים הפסולים בעיניו, מעורר הדבר את מורת רוחו (שמות כ׳:5; מלכים א׳. י״ח:21).
אנו מאמינים שלהחלטתנו לא לחגוג את הפסחא יש בסיס מוצק במקרא, אשר מעודד אותנו להשתמש ב”תושייה ומזימה”, כלומר בחוכמה ובכושר חשיבה, ולא פשוט ללכת אחרי מסורות של בני אדם (משלי ג׳:21; מתי ט״ו:3). אנחנו אומנם מסבירים את עמדתנו בנושא חג הפסחא כשאנו נשאלים על כך, אך עם זאת מכבדים את זכותו של כל אדם להחליט מה לעשות בנידון (פטרוס א׳. ג׳:15).