”ויברך כל בשר שם קודשו”
”תהילת יהוה ידבר פי; ויברך כל בשר שם קודשו לעולם ועד.” — תהלים קמ״ה:21.
1, 2. (א) כיצד קרא השטן תיגר על זכותו של אלהים למלוך? (ב) אילו שאלות מתעוררות ביחס לתהלים קמ״ה:11–21?
יהוה הינו, ללא כל עוררין, ריבון היקום. אולם, השטן קרא תיגר על צידקתו וזכותו של שלטון אלהים. (בראשית ב׳:16, 17; ג׳:1–5) כמו־כן, השטן הטיל ספק על נאמנותם של משרתי אלהים הן בשמים והן בארץ. (איוב א׳:6–11; ב׳:1–5; לוקס כ״ב:31) לכן, היקצה יהוה פרק־זמן מוגדר להראות ליצורים בני־דעת מה הן התוצאות הפסולות של מרד בשלטונו, ולאפשר להם להוכיח את עמדתם במחלוקת זו.
2 מזמור תהלים קמ״ה מסייע לנו לנקוט עמדה איתנה לצד שלטון אלהים. כיצד? מה אמר דוד על מלכות יהוה? וכיצד נוהג יהוה באלה המשמשים כמליצי־יושר של המלכות? תשובות מועילות לשאלות אלה מופיעות בתהלים קמ״ה:11–21.
”כבוד מלכותך יאמֵרו”
3. אם מלכותו של יהוה יקרה בעינינו, מה נהיה מוכנים לעשות?
3 שלטון אלהים היווה נושא חשוב ביותר בעיני דוד, שאמר: ”כבוד מלכותך יאמֵרו וגבוּרתך ידבֵרו, להודיע לבני האדם גבוּרותיו וכבוד הדר מלכותו.” (תהלים קמ״ה:11, 12) בדרך־כלל, אנשים מדברים על דברים המעניינים אותם. לפי־כך, אדם מדבר על משפחתו, על ביתו, על ייבולו. ”האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב,” אמר ישוע. (לוקס ו׳:45) אם שלטונו של אלהים יקר ללבנו, נתפלל לבוא מלכותו, ונספר לזולת על הצדק, השלום והיושר שישררו תחת שלטונה. נהלל את שם יהוה בהיותו ”מלך עולם”, ונסביר לאחרים כיצד המלכות שבידי בנו היקר, ישוע המשיח, מייצגת את ריבונותו. (ירמיהו י׳:10; ישעיהו ט׳:5, 6) מה גדולה זכותנו לספר על תפארתו השמימית של שלטון יהוה, אשר תשתקף בקרוב על־פני כדור־הארץ ביפי גן־עדני שיתמלא ביצורים מאושרים ומושלמים! — לוקס כ״ג:43.
4. באילו הזדמנויות יכולים אנו לדבר על ’גבוּרתו’ של יהוה, ומה מחזק אותנו לבצע פעילות זו?
4 הערכה תניענו לדבר גם על ’גבוּרתו’ של יהוה. על־אף היותו ”שגיא כוח”, לעולם אינו מפעיל את עוצמתו לרעה. (איוב ל״ז:23) הוא השתמש בכוחו כדי לברוא את כדור־הארץ ואת האנושות, וישתמש בו להשמדת הרשעים. יש לנו הזדמנות לשוחח עם אחרים על גבורת אלהים כשאנו מבשרים להם את הבשורה הטובה. האין אנו אסירי־תודה למקור זה של כוח מוחלט, המאפשר לנו לבצע פעילות זו? (ישעיהו מ׳:29–31) כעדי־יהוה, כוחו ורוחו של אלהים תומכים בנו בשירותנו המקודש. רק בדרך זו מוכרזת בשורת המלכות ברחבי העולם כולו, תוך תוצאות מוצלחות ביותר. — תהלים כ״ח:7, 8; זכריה ד׳:6.
5. מאחר שרבים אינם יודעים על ”גבוּרותיו” של יהוה, מה מוטל עלינו לעשות?
5 שומה עלינו ”להודיע לבני האדם גבוּרותיו” של יהוה, ממש כשם שבני־ישראל סיפרו לילדיהם כיצד אלהים גאל אותם משעבוד במצרים. (שמות י״ג:14–16) אנשים מקימים אנדרטאות־גבורה לכבוד בני־אנוש שלדעתם ראויים־לציון, אולם כמה מהם יודעים על פעליו האדירים של אלהים? כשם שחוקר אחד ביטא זאת: ”הם חוקקים את מעשי גיבוריהם על לוחות ארד, אך מעשיו המופלאים של יהוה נכתבים על החולות, והשפל והגאות של הזמן החולף מוחקים אותם מזכרון ההווה.” בעצם, מעשים אלה אינם נמחקים, גם אם אינם ידועים לרבים. על־כן, בפעילות ההטפה שלנו מבית־לבית, בניהול שיעורי־מקרא ביתיים, ובכל הזדמנות הולמת אחרת, הבה נדבר בהתלהבות על גבורותיו של אלהים.
6. (א) באיזה אירוע, שנערך לפני מספר שנים, ניתן ביטוי לרוח ההתלהבות בה מבצעים אנו את שירותנו? (ב) מה נאמר, בעיקר, ב־1922 באשר לצורך לפרסם את המלכות?
6 כמו־כן, עלינו להודיע בהתלהבות על תפארתה של מלכות אלהים. מסירות לשירות המלכות נתגלתה בצורה מוחשית, למשל, בשנת 1922, כאשר ג׳. פ. רוטרפורד, נשיא חברת המצפה דאז, פנה אל באי־הכינוס בעיר סידר־פוינט, אוהיו, ארה״ב, ואמר: ”מאז שנת 1914 קיבל המלך רב־התפארת את סמכותו... מלכות השמים קרובה; המלך מולך; ממלכת השטן הולכת ונופלת; מיליונים החיים עתה לא ימותו לעולם. האם אתם מאמינים בדברים אלה? ... אם כן, חיזרו אל השדה, בני אל עליון! חיגרו את נשקכם! הייו מפוכחים, הייו ערים, הייו פעילים, חיזקו ואימצו. הייו עדים נאמנים ואמיתיים לאדון. צאו להילחם עד שתיהפך ’בבל’ כולה לשממה. הכריזו את הבשורה עד קצות הארץ. העולם חייב לדעת שיהוה הוא האלהים ושישוע המשיח הוא מלך־המלכים ואדון־האדונים. זהו יום מיוחד במינו. הנה המלך מולך! אתם מליצי־יושרו. לכן, פרסמו, פרסמו, פרסמו, את המלך ואת מלכותו.”
7. כיצד עלינו להתייחס לפעילותנו כמבשרי המלכות?
7 מה רבה שמחתנו בתור ”חושבי שמו” של אלהים, המספרים לרעינו על שלטונו והמפרסמים את מלכות המשיח שבידי בנו! (מלאכי ג׳:16) בתור מליצי־יושר המלכות ומכריזיה, אנו מוקירים את זכותנו לבשר את הבשורה הטובה ולהפנות את לבם של האנשים לאלהים, למשיח ולמלכות. בקרבנו צריך לקנן רצון עז, כ’אש בעצמותינו’, לספר לאחרים על ”כבוד הדר מלכותו” של יהוה. — השווה ירמיהו כ׳:9.
8. (א) מה מייצג את שלטון יהוה כיום? (ב) מדוע ניתן לומר שממשלת אלהים קיימת ”בכל דור ודור”?
8 המניע להודיע לזולת על מלכות אלהים, צריך להיות עז ביותר, כיון שדוד המשיך וציין: ”מלכותך מלכות כל־עולמים וממשלתך בכל דור ודור.” (תהלים קמ״ה:13) בעוד המשורר המשיך להרהר במלכות יהוה, הוא החליף את שם־הכינוי מגוף שלישי אל גוף שני, בכוונו את דברי תפילתו ישירות לאלהים. כמובן, שלטון יהוה, באמצעות מלכות המשיח, אינו תחליף למלכות אלהים הנצחית. למעשה, כאשר תרוּמם האנושות המצייתת לדרגת השלימות, יעביר המשיח את רסן־השלטון לידי אביו. (קורינתים א׳. ט״ו:24–28) מכאן שיהוה מושל ”בכל דור ודור”. יהוה שלט כמלך כשאדם נברא, וימשיך למשול בבני־אנוש צדיקים לעולמי־עולמים.
9. מה ניתן לומר באשר לקיומו של פסוק המתחיל באות ”נוּן” בתהלים קמ״ה?
9 במזמור אקרוסטי זה, איננו מוצאים פסוק המתחיל באות ”נוּן” בנוסח המסורתי המקובל. אך, בתואם עם תרגומים כגון: השבעים ליוונית, הפשיטא לארמית והוולגטה ללטינית, מכיל כתב־יד עתיק עברי אחד את המלים הבאות: ”נאמן יהוה בכל דבריו, וחסיד בכל מעשיו.” (ביבליה הבראיקה, בעריכת רודולף קיטל) אלהים מממש את כל הבטחותיו והינו נאמן, אוהב ונדיב כלפי כל המעריכים את טוּבו. — יהושע כ״ג:14.
תמיכתו של יהוה לעולם לא תאכזב
10. כיצד ”סומך יהוה לכל הנופלים”?
10 אותו ”מלך עולם” אינו מתעלם ממצוקת עבדיו הנאמנים. לפיכך, יכול היה דוד לומר: ”סומך יהוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים.” (תהלים קמ״ה:14) מאז ימי הבל, סמך או תמך יהוה בעבדיו. אילו נאלצנו לסמוך על עצמנו, היינו נופלים פעמים רבות תחת הנטל. אין לנו די כוח כדי לשאת את דאגות החיים ואת הרדיפות הפוקדות אותנו בתור משרתיו של אלהים, אך יהוה תומך בנו. הפועל ”סומך” כאן הינו בצורה ’בינונית’, המורה על פעולה מתמשכת, מכאן שאלהים ממשיך תמיד להעניק לנו תמיכה. ניתן לציין שיוחנן המטביל, ועימו בן־אלהים עצמו, סייעו לחוטאים נפולים ’להזדקף’ מבחינה מוסרית. כאשר אנשים אלה התחרטו על מעשיהם הפסולים, ונעשו משרתי יהוה, הם זכו לברכות הנפלאות הטמונות בתמיכה אלוהית. — מתי כ״א:28–32; מרקוס ב׳:15–17.
11. כיצד אלהים ”זוקף לכל הכפופים”?
11 יש בידיעה שיהוה ’זוקף את כל הכפופים’ מפאת קשיים שונים, כדי להעניק לנו נחמה רבה. הוא מעודד את המדוכאים שבקרבנו, מנחם את האבלים, ועוזר לנו לבשר את דברו באומץ־לב כשאנו נרדפים. (מעשי־השליחים ד׳:29–31) אם נקבל את עזרתו, לעולם לא יתן לנו לכרוע תחת עומס בעיותינו. (תהלים נ״ה:23) אם כן, בדומה ל”בת אברהם” שהיתה ”כפופה” גופנית, אך נרפאה על־ידי ישוע, עלינו ’לשבח את האלהים’ אשר תוך אהבה ’זוקף’ אותנו מבחינה רוחנית. (לוקס י״ג:10–17) משוחים שכרעו תחת הנטל הכבד שהעמיסה עליהם ”בבל הגדולה” היו אסירי־תודה כשאלהים ’זקף’ אותם בשנת 1919, וכמו־כן, את ’הצאן האחרות’ מלאות ההערכה, מאז שנת 1935. — יוחנן י׳:16.
12. מאיזו בחינה ’עיני כל אל אלהים ישבֵרו’?
12 לעולם אין יהוה מאכזב את משרתיו, כשם שדוד הבהיר בפסוקים הבאים: ”עיני כל אליך יְשַבֵרו [יקוו], ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון.” (תהלים קמ״ה:15, 16) ממש כאילו עיני כל יצור חי נשואות אל ריבון היקום, תוך תקווה וציפייה. המלאכים נושאים את עיניהם אל אלהים, שימשיך לכלכל את חייהם. וכשם שילד נושא עיניו אל הוריו לקבלת צרכיו, כך אנו פונים אל אבינו השמימי. למעשה, הן בני־אנוש והן בעלי־חיים מקבלים ממנו את מחייתם. אף אחד אחר אינו יכול לספק את צרכיהם. אלהים נותן להם ”את אוכלם בעיתו”, היינו, לפי הצורך.
13. באילו דרכים ’פותח יהוה את ידו ומשביע לכל חי רצון’?
13 אלהים ’פותח את ידו ומשביע לכל חי רצון.’ (תהלים ק״ד:10–28) נכון, אמנם, שיש בעלי־חיים המתים מחוסר מזון. בני־אדם רבים גוועים מרעב כקרבנות לאנוכיות, לדיכוי ולניצול־לרעה של משאבי הארץ. יתרה מזאת, ישוע ניבא שאחד ממאפייני ה”אות” שיציין את נוכחותו ב”אחרית הימים” יהיה ”רעב” נפוץ. (מתי כ״ד:3, 7) אולם, כל זה אינו תוצאה של קמצנות או חוסר־אונים מצד יהוה. חשוב על מיליארדי היצורים שכן זוכים למילוי צרכיהם! בנוסף לכך, מזמור זה מבטיח שתחת שלטון מלכותו, כאשר לא ’ישלוט האדם באדם לרע לו,’ יספק אלהים את כל צרכינו הגשמיים והרוחניים כאחד. (קהלת ח׳:9; ישעיהו כ״ה:6) אפילו כיום, איננו רעבים מבחינה רוחנית, מפני שאלהים מספק לנו זאת בשפע ובזמן, באמצעות ”העבד הנאמן” שלו. (מתי כ״ד:45–47; פטרוס א׳. ב׳:2) מבחינה רוחנית, עדי־יהוה הם האנשים השבעים ביותר עלי־אדמות. האם מגלה אתה הערכה עמוקה לשפע זה?
”שומר יהוה את כל אוהביו”
14. כיצד יכול היה דוד לומר ש”צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו”?
14 עקב איוולת מצידנו, עלולים אנו ’לסלף את דרכנו’ ולהביא על עצמנו קשיים, אך אל לנו לעולם להאשים את אלהים בבעיות אלה. (משלי י״ט:3) דוד הבהיר את הסיבה לכך, באמרו: ”צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו.” (תהלים קמ״ה:17) אלהים נוהג תמיד בדרכי צדק, יושר ורחמנות. במיוחד השתקפו רחמיו בספקו את האמצעי לישועה דרך קרבן־הכופר של ישוע. (מעשי־השליחים ב׳:21; ד׳:8–12) יהוה גם ”חסיד בכל מעשיו,” כלומר, תמיד נאמן ואוהב, ללא משוא־פנים. על־כן, ככאלה ’ההולכים בדרכי אלהים’, הבה נגלה הגינות, צדקה, רחמים ונאמנות, ללא אפלייה. — אפסיים ה׳:1, 2; דברים ל״ב:4; תהלים ז׳:11; כ״ה:8; ישעיהו מ״ט:7; מעשי־השליחים י׳:34, 35.
15. כיצד ’קראנו לאלהים באמת’, ולאילו ברכות זכינו עקב כך?
15 מאחר שאלהים צדיק וחסיד, אנו נמשכים אליו. זאת ועוד, דוד הבטיח: ”קרוב יהוה לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת.” (תהלים קמ״ה:18) בעת טבילתנו, כסמל להקדשתנו ליהוה תוך אמונה, קראנו בשמו של יהוה. (מעשי־השליחים ח׳:12; י״ח:8; רומיים י׳:10–15) מאחר שבדרך זו התקרבנו אל אלהים, הוא מתקרב אלינו. (יעקב ד׳:8) אנו ’קוראים אליו באמת’, מפני שאנו עושים זאת בדרך האמיתית, כלומר, באמצעות ישוע המשיח. יהוה יישאר קרוב אלינו כל עוד נעבוד אותו ”ברוח ובאמת”, נגלה ”אמונה אמיתית” ו’נעמוד בעוז כרואים את מי שאיננו נראה.’ (יוחנן ד׳:23, 24; טימותיוס א׳. א׳:5; עברים י״א:27) אזי, תפילותינו לא תהיינה לשווא ולא נצטרך להתייצב לבד מול עולמו של השטן, אלא נמשיך לזכות בעזרה ובהדרכה מאת אלהים. (תהלים ס״ה:3; יוחנן א׳. ה׳:19) איזו תחושת ביטחון היא זו!
16. מדוע וכיצד ’עושה יהוה את רצון יראיו’?
16 אנו חשים ביטחון אמיתי גם בשל מעשים אחרים שיהוה מבצע למעננו. דוד אמר: ”רצון יראיו יעשה, ואת שוועתם ישמע, ויושיעם.” (תהלים קמ״ה:19) יהוה ’עושה את רצוננו’ עקב יראתנו העמוקה כלפיו ומאמצינו החרוצים להימנע מלהפר את רצונו. (משלי א׳:7) לבנו הצייתן הניענו להקדיש את חיינו ליהוה, וגישתנו היא ”ייעשה רצונך.” מאחר שזהו רצונו שנכריז את בשורת המלכות, הוא ממלא את רצוננו לבצע פעילות זו. (מתי ו׳:10; מרקוס י״ג:10) אלהים ’עושה את רצון יראיו’ מפני שאיננו מתפללים למען צרכים אנוכיים, אלא מבקשים דברים העולים בקנה אחד עם רצונו. הוא נעתר לבקשות שהן בתואם עם רצונו ושהן לטובתנו האישית. — יוחנן א׳. ג׳:21, 22; ה׳:14, 15; השווה מתי כ״ו:36–44.
17. מדוע יכולים אנו להיות בטוחים שאלהים ישמע את ’שוועתנו’?
17 כעדיו הנאמנים של יהוה, נוכל גם להיות בטוחים ש’שוועתנו’ לעולם לא תיפול על אוזניים אטומות. אלהים הושיע את דוד מאסונות, והציל את ישוע בהקימו מן המתים. תחת התקפות אויבים, ובמיוחד במרוצת התקפתו של גוג, נוכל לסמוך שיהוה יציל אותנו. (יחזקאל ל״ח:1 עד ל״ט:16) למעשה, בכל עת צרה, בדומה לדוד, נוכל להתפלל בביטחון מלא: ”חנני, יהוה, כי צר לי. ... כי שמעתי דיבת רבים, מגור מסביב. בהיווסדם יחד עלי, לקחת נפשי זממו. ואני, עליך בטחתי, יהוה. אמרתי: ’אלוהַי אתה.’” — תהלים ל״א:10–15.
18. איזו תועלת מפיקים אנו מהידיעה שיהוה ”שומר... את כל אוהביו”, אך ”את כל הרשעים ישמיד”?
18 יהוה אלהים נכון תמיד לבוא לעזרתנו. כשם שציין דוד: ”שומר יהוה את כל אוהביו, ואת כל הרשעים ישמיד.” (תהלים קמ״ה:20) אכן, אם אנו אוהבים את אלהים, הוא יברכנו וישמרנו. (במדבר ו׳:24–26) הוא ’משלם לעושי גאווה’, אך שומר על עבדיו הענווים, במנעו מהם כל דבר שיזיק להם לצמיתות. מאחר שיהוה עימנו, נחזק ונאמץ. (תהלים ל״א:21–25; מעשי־השליחים י״א:19–21) דבר־אלהים מבטיח לנו: ”כל כלי יוּצַר עליך לא יצלח.” (ישעיהו נ״ד:17; תהלים ט׳:18; י״א:4–7) ואכן זהו נסיונם של אלה המוכיחים את אהבתם לאלהים כמשרתיו הנאמנים המוקדשים. כקבוצה, יעברו עדי־יהוה בביטחה את ”הצרה הגדולה” שתבוא על הרשעים. (ההתגלות ז׳:14) ואיזו ברכה תהיה זו ל”כל אוהביו” כאשר תיושב לבסוף המחלוקת הגדולה בנוגע לריבונותו האוניברסלית של יהוה!
”ויברך כל בשר שם קודשו”
19. מדוע ’מדבר פינו’ את ”תהילת יהוה”?
19 דוד סיים מזמור מרגש זה במלים אלה: ”תהילת יהוה ידבר פי, ויברך כל בשר שם קודשו לעולם ועד.” (תהלים קמ״ה:21) בתור עדי־יהוה, אנו מעריכים את גדולתו, טוּבו, מלכותו השופעת טוב, תמיכתו חסרת־הסייג והגנתו הבלתי־פוסקת של אלהים. לכן, בדומה לדוד, פיותינו מדברים תהילות לאלהים. הדבר מניענו להעניק לו מסירות בלעדית, להודות לו על שפע ברכותיו ולהלל את ’שם תפארתו’. — דברי־הימים א׳. כ״ט:10–13; שמות כ׳:4–6.
20. כשהנצח לנגד עינינו, מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה?
20 מאחר שיהוה מרעיף עלינו ברכות מדי יום ביומו, הבה נברכו, או נשבחו, בקביעות. הבה נבשר את הבשורה הטובה במסירות תוך תהילה לאלהים, בספרנו לכל שבקרוב ”יברך כל בשר שם קודשו.” כמה נפלאים יהיו החיים כאשר כל יושבי תבל — אכן, כל יצור בר־דעת ביקום כולו — ישירו תהילות לאבינו השמימי! (תהלים קמ״ח:1–13) יבורך יהוה על כי גילה לנו את שמו והעניק לנו את הזכות לשרתו כעדיו. (תהלים פ״ג:19; ישעיהו מ״ג:10–12) הבה ננהג בדרך הראויה לאלה המתייחסים לשם זה כקדוש, ונתפלל תמיד לקידושו המלא. (לוקס י״א:2) הבה נשרת את אלהים בנאמנות, כך שבעולמו החדש יישמע גם קולנו במקהלה המברכת את שמו הקדוש של יהוה לנצח־נצחים.
(מקור המאמר: 1990/9/15)
מהן הערותיך?
◻ מה נעשה אם שלטונו של יהוה יקר בעינינו?
◻ כיצד מיוצג שלטונו של יהוה כיום?
◻ כיצד ’זוקף יהוה את הכפופים’?
◻ באילו דרכים ’פותח אלהים את ידו ומשביע לכל חי רצון’?
◻ כיצד נוכל לברך את שם יהוה הקדוש?
[תמונה בעמוד 9]
ב־1922, המלים ”פרסמו את המלך ואת מלכותו” עוררו מליצי־יושר של ממלכת יהוה לפעולה מוגברת